ניהול תקציב הוצאה מותנית בהכנסה בתקציב הביטחון - משרד הביטחון

1.  בביקורת עלה, כי בניגוד להוראות החוק, לא פירט משרד הביטחון בתקציב הביטחון את ההוצאות שיוצאו רק בהתקבל ההכנסות. יצוין, שמצב זה התקיים על אף ממצאי ביקורת של מבקר המדינה בדוח שנתי מס' 40, שהצביעו כבר לפני כעשור על אי-עמידת משרד הביטחון בהוראות החוק. עוד יצוין, שבשנת 1995 קבע היועץ המשפטי לממשלה, כי רצוי שמשרד הביטחון ומשרד האוצר ימצו את ההליכים להסדר מינהלי בנושא ניהול הוצאה מותנית בהכנסה בתקציב הביטחון ויגיעו לפתרון מיטבי; למרות קביעתו זו, המשרדים לא הגיעו לכלל סיכום בנושא.

2.  יותר ממחצית מהכנסות משרד הביטחון מקורן בעסקות מכירת טובין ללקוחות בחו"ל. תקבולים שמקבל משרד הביטחון במסגרת עסקות אלו, מהווים על פניהם הכנסה שאין חשש לגבי מימושה, בתנאי שהתמורה בגינם סופקה במלואה ולא צפויות תביעות מצד הלקוחות להחזירם; על כן, על תקבולים אלה להירשם כהכנסה בתקציב. בביקורת עלה, שמשרד הביטחון לא נהג בדרך זו: חלק ניכר מהתקבולים שקיבל לא נבחנו על פי אמות מידה דלעיל, אלא הופקדו בפיקדונות נושאי ריבית באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר לתקופה לא מוגדרת, בלי שנרשמו, כולם או מקצתם, בתקציב. 

לעומת זאת, משרד הביטחון הכיר במשיכותיו מהפיקדונות, שנעשו ללא קשר למימוש עיסקה זו או אחרת, כבהכנסות, ועל כן רשם אותן ככאלו בתקציב. יודגש, שכספי הפיקדון נמשכו על פי צורכי המימון השוטפים של משרד הביטחון, ושימשו למעשה כעתודה ניהולית נזילה בידיו לסגירת פערים בתזרים המזומנים. שיטה זו של רישום ההכנסות הביאה, בין היתר, להצגה לא מתואמת של ההכנסות המתוכננות ושל אלה שהתקבלו בפועל בתקציב, והיה בה כדי לפגוע במעקב ובבקרה אחר מקורות המופנים למימון הוצאה מותנית בהכנסה. בעקבות הביקורת, זירזו משרד הביטחון ומשרד האוצר את בדיקת פיקדונות משרד הביטחון אצל החשב הכללי, והגיעו לסיכום, שעל פיו יופקדו בפיקדונות רק התקבולים שלגביהם קיימת אפשרות של תביעה להחזר מצד לקוחות.

אגף התקציבים במשרד הביטחון מפעיל מערכת בקרה, שנועדה להבטיח שהיקף סכומי הוצאה המותנית בהכנסה בתקציב לא יחרוג מהיקף סכומי ההכנסה שהתקבלה למימונה, באמצעות הקפאת חלק מסעיפי ההוצאה והפשרתם בהתאם לקצב התממשות תחזיות ההכנסות. בביקורת עלה, כי אין באפשרות מערכת זו למלא את ייעודה, בין היתר, עקב ליקויים בתכנון ההקפאות, באופן הטלתן על סעיפי התקציב ובהליך הפשרתן.