ביצוע שומות מס הכנסה

בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ובשלושה משרדי שומה נבדקו: הכנת תכנית העבודה לביצוע שומות והפיקוח של הנציבות על ביצוע התכנית בידי משרדי השומה, השפעותיה של שיטת שכר העידוד הנהוגה על אופן ביצוע השומות, והתיאום בין יחידות השומה לבין יחידות הניכויים המטפלות בנישומים המנכים מס במקור.

בהנהלת אגף המכס ומע"מ נבדקו כמה עניינים הנוגעים למערכת משולבת לסחר חוץ (ממס"ח). בירורי השלמה נעשו עם כמה מעובדי חברה שממס"ח התקשרה אתה ועם נציגים של כמה מהמשתמשים במערכות הממוחשבות של ממס"ח.

בהנהלת אגף המכס ומע"מ ובשלושה בתי מכס נבדק נושא הפטור ממסים עקיפים על טובין לשימוש ביתי ועל כלי רכב, שזכאים לו עולים ותושבים חוזרים.

בנציבות מס הכנסה - במשרדי פקיד השומה בחיפה ובירושלים נבדק השירות למבקשי תיאומי מס (ראו "השירות לציבור" עמ' 111).

פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), מגדירה מהי ההכנסה החייבת במס הכנסה (להלן - מס) של יחיד ושל חבר בני אדם, ומאפשרת להפחית מההכנסה החייבת במס הוצאות שיצירת ההכנסה כרוכה בהן. על ההכנסה החייבת מוטל מס לפי שיעורים שנקבעו בפקודה.

בפקודה נקבע מי חייב להגיש דוח על הכנסותיו, והחייבים בדיווח מגישים מדי שנה בשנה למשרדי השומה ברחבי הארץ את הדוח על הכנסותיהם. רשויות המס מאשרות חלק מדוחות הנישומים ללא שינוי, וחלק אחר מהדוחות נבדקים לצורך קביעת שומה בדבר הכנסתו החייבת של הנישום. השומה היא הליך מינהלי שנסמך על הוראות הפקודה. אם פקיד השומה קובע בשומה לשנה מסוימת הכנסה הגבוהה מזו שעליה דיווח הנישום, מביא הדבר לא רק לחיוב נוסף במס על ההכנסות שנוצרו באותה שנה, כי אם גם להגדלת הבסיס שלפיו מחושבות מקדמות המס השוטפות ולהרתעה מהעלמת הכנסות.

למשרדי השומה מוגשים בכל שנה כ-500,000 דוחות של עצמאים וחברות. משרדי השומה אינם ערוכים לבדוק את כל הדוחות המוגשים להם, וכן מידע נוסף הקשור אליהם והנמצא בתיקי הנישומים. הדבר מחייב בחירה מיטבית של תיקי הנישומים שייבדקו. נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (להלן - הנציבות) ממציאה לקראת כל שנת עבודה למשרדי השומה רשימה של תיקים שיש מקום לעשות בהם שומות. רשימת תיקים זו מכונה "בחירת המטה", והיא מתבססת על תבחינים שונים. רכזי החוליות במשרדי השומה צריכים גם הם לבחור תיקים, על פי שיקול דעתם, ולהוסיף אותם לרשימת הנציבות; בחירה זו מכונה "בחירת השדה". התיקים שנבחרו בשני מסלולי בחירה אלה מהווים את תכנית העבודה לביצוע שומות. המשרדים אינם מסוגלים לעשות שומות בכל התיקים הנכללים בתכנית העבודה בשל מספרם הגדול, ולכן עליהם לבחור מתכנית העבודה את התיקים שייבדקו בפועל. על פי הנחיות הנציבות, מחצית התיקים שייבדקו צריכה לנבוע מבחירת המטה והמחצית האחרת - מבחירת השדה.

1.  רשימת תיקי בחירת המטה נמסרה למשרדי השומה, לפחות בשלוש השנים האחרונות, סמוך מאוד לתחילת שנת העבודה, ואף לאחר תחילתה. הדבר פגע בהיערכות המשרדים לביצוע השומות, שכן הם לא יכלו לרכז בעוד מועד חומר עזר הנדרש לביצוען.

2.  אין מנגנון בקרה על בחירת השדה של תיקים לתכנית העבודה. עקב כך, פקידי השומה והנציבות אינם יכולים לעמוד על הסיבות להכללת כל תיק בתכנית העבודה, ולוודא שהן ענייניות.

3.  לא נשמרה הנחיית הנציבות, שלפיה מחצית מהתיקים שייבדקו בפועל יהיו מבחירת המטה ומחציתם מבחירת השדה: מספר התיקים שנבדקו שמקורם בבחירת השדה עלה בהרבה על מספר התיקים שמקורם בבחירת מטה. הנציבות לא עמדה על כך שהמשרדים ישמרו על היחס שהיא קבעה.

4.  השומות נעשות בכמה שיטות בדיקה, שהמבדיל העיקרי ביניהן הוא מידת ההתעמקות בבדיקת נתוני הדוחות. הנציבות לא בחנה את מידת תרומתה של כל אחת מהשיטות למימוש יעדי אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין.

5.  רוב השומות (52.6%) מסתיימות בקבלת הצהרת הנישומים, ללא תוספת מס. גם השימוש בשיטות בדיקה מעמיקות המתמקדות בתיקים שיש בהם פוטנציאל לתוספת מס, הפיק מספר רב של שומות שלא הניבו תוספת מס.

6.  שיטת שכר העידוד מגבירה את הנטייה לעשות שומות באופן שטחי בדרך של בדיקת נושא אחד, פשוט יחסית: האם ניכוי הוצאות מההכנסה החייבת במס נעשה כחוק.

כדי להגיע להסכמים עם נישומים בעניין שומות של הכנסות מכמה שנים, יש ששויכו כלל התוספות להכנסה המוצהרת לאחת השנים שנבדקו - בדרך כלל השנה האחרונה - ובנוגע ליתר השנים אושרה ההכנסה המוצהרת. באופן זה סכומי הפרשי ההצמדה והריבית על הכנסות שנוצרו בשנים הקודמות ובהם חוייב הנישום, היו קטנים יותר.

7.  בדיקת איכות השומה ואישורה הם באחריותם של רכזי החוליות במשרדי השומה. הרכזים אישרו את רוב השומות במרוכז - בעיקר לקראת סוף כל חודש, ובחודשים רבים נרשמו ביום אחד כל אישורי השומות שנעשו באותו חודש. מצב מעין זה מעלה ספק בדבר איכות בדיקת השומה בידי רכזי החוליות, ומתעורר חשש כי אישור השומות הוא הליך פורמלי בלבד.

8.  טיפול שלם ומעמיק בדוחות מחייב להביא בחשבון נתונים שמקורם בביקורות ניכויים שנעשו אצל הנישומים. אולם בשומות רבות לא נעשה שימוש בנתונים אלה.