ביטול, התלייה והגבלה של רישיונות במקצועות הרפואה

א.  בעקבות הליך משמעתי שנפתח בהגשת תלונה, בדיקתה בידי גורמים מקצועיים במשרד כדי לקבוע אם יש מקום להגיש קובלנה, ודיון בקובלנה, אם הוגשה, בוועדת משמעת, המגישה את המלצותיה לשר או למנכ"ל, לפי העניין (כאשר מתנהל הליך פלילי, מוקפא ההליך המשמעתי עד לסיום ההליך הפלילי).  ב.  כאשר מוגש כתב אישום כנגד רופא, או בנסיבות שבהן היה יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו, או לפגיעה חמורה בו. זאת בעקבות המלצת ועדה מיוחדת, שאינה מותנית בבירור קובלנה והליך משמעתי.   ג.  בעקבות המלצת ועדה רפואית.

רופאים, רופאי שיניים, רוקחים ועובדי סיעוד שבוטל או הותלה רישיונם חייבים להפקידו במשרד, וחל עליהם איסור לעסוק במקצועם בתקופת הביטול או ההתליה. יחידת התובע הראשי במשרד הבריאות מודיעה לבעל המקצוע על החלטת השר או מנכ"ל המשרד. כמו כן מודיעה יחידת התובע על ההחלטה לאגף למקצועות רפואיים לגבי הרופאים, ולמינהל הסיעוד לגבי עובדי סיעוד. לגבי רופאים, רופאי שיניים ורוקחים חלה גם חובת פרסום ב"רשומות". המשרד נוהג להודיע על ביטול או על התליה של רישיונות למוסדות במערכת הבריאות. מינואר 1999 עד מאי 2002 שלח המשרד 131 הודעות על החלטות בדבר ביטול והתליה של רישיונות עבודה בתחום הרפואה למאות נמענים שעשויים להעסיק את העובדים שרישיונם בוטל או הותלה. בחוק לא נאמר דבר בעניין פרסום ב"רשומות" של החלטות להגבלת רישיון של רופאים, רופאי שיניים ורוקחים. החלטות על הגבלות כאמור גם לא נכללות בהודעות המשרד.

1. בנסיבות מסוימות, בסמכות מנכ"ל המשרד להתלות או להגביל רישיון של רופא לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים על פי המלצת ועדה מיוחדת, בלי להזדקק לבירור קובלנה. אין אפשרות לנקוט הליך דומה לגבי יתר המקצועות הרפואיים, ואפשר לבטל או להתלות רישיונות של בעלי מקצועות רפואיים אחרים רק לאחר בירור קובלנה, אף שלעתים חיוני שתהא אפשרות כזו.

2. רופאים, רופאי שיניים, רוקחים ואחיות שרישיונותיהם בוטלו או הותלו אמורים להפקידם במשרד. המשרד לא הכין נוהל להסדרת הליכי העבודה בנושא. הבדיקה העלתה, כי הרישיונות לא הופקדו כנדרש; הופקדו רק כשליש מהרישיונות של רופאים וכמחצית מהרישיונות של עובדי הסיעוד. הרישום על הפקדת הרישיונות בלשכות הבריאות לקה בחסר, והאגף למקצועות רפואיים במשרד לא ניהל מעקב בנושא.

3. פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976, ופקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, קובעות, כי ביטול או התליה של רישיון יש לפרסם ב"רשומות". התברר, כי לא הוקפד על הפרסום ב"רשומות" כנדרש (פורסמו רק 5 מ-57 הודעות שהיה צריך לפרסם); פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט-1979, קובעת כי ביטול או התליה של רישיון יש לפרסם גם בעיתון יומי אחד. התברר, כי לא היה פרסום בעיתונים בעניינים האמורים. לגבי יתר המקצועות אין חובת פרסום ב"רשומות".

4. המשרד שולח, כאמור, הודעות על ביטול או על התליה של רישיון למאות נמענים שעשויים להעסיק את העובדים במקצועות הרפואה, על פי שתי רשימות תפוצה - אחת ששולח האגף למקצועות רפואיים לגבי רופאים, רופאי שיניים ורוקחים, והאחרת ששולח מינהל הסיעוד לגבי עובדי סיעוד. המשרד הסתפק בשיגור ההודעות בדואר רגיל. בבדיקה של משרד מבקר המדינה בקופות החולים לא אותרו כ-50% מההודעות ששלח המשרד. בחינת ההודעות שהגיעו העלתה, שרבות מהן הגיעו זמן רב לאחר מועד הדפסתן (חודש ימים ויותר), ולעתים לאחר כניסת ההתליה לתוקף ואף לאחר סיומה, כאשר רישיון הותלה לתקופה קצרה. יש שחלו שינויים ניכרים בהחלטות השר בעניין משך תקופת ההתליה או מועד ביצועה, אך המשרד לא הודיע על כך למנויי רשימות התפוצה שלו.

לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להורות למעסיקים לדווח לו כיצד פעלו לאחר קבלת ההודעות. דיווח כזה יאפשר הגברת הפיקוח והבקרה של המשרד על ביצוע ההחלטות.

5. אין חובה לפרסם ב"רשומות" החלטות להגביל רישיון של רופאים, ובעקבות זאת גם המשרד אינו מפיץ הודעות כאמור למנויי רשימת התפוצה. עולה מכך, שהחלטות להגביל את עבודתם של רופאים שהואשמו בעבירות חמורות (גרימת מוות ברשלנות, שוחד, סחיטה באיומים) לא זכו לכל פרסום מצד המשרד - לא ב"רשומות" ולא ברשימת התפוצה הקבועה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול לפרסם כל החלטה הנוגעת לרישוי בעלי המקצועות בתחום הרפואה.

6. המשרד אינו מפיץ את המידע על ביטול ועל התליה של רישיונות למרפאות פרטיות, למכונים פרטיים ולחברות פרטיות המעסיקות בעלי מקצועות רפואיים.

7. הניהול של ביטול, התליה והגבלה של רישיונות לא היה ממוחשב, ולכן לאגף למקצועות רפואיים לא הייתה אפשרות לספק רשימה מעודכנת של ההחלטות על ביטול, התליה או הגבלה של רישיון.

במערך המידע התגלו שיבושים רבים בשמות בעלי המקצוע ובמספרי תעודות הזהות שלהם; שיטת רישום השמות בהודעות של המשרד לא הייתה אחידה, והדבר הקשה על מוסדות הבריאות לאתר את בעלי המקצועות.

8. הבדיקה בקופות החולים העלתה, כי בטיפול בהודעות המשרד לא היה כדי למנוע העסקתם של מי שרישיונם בוטל או הותלה. תהליכי העבודה בקופות בעניין זה לא הוסדרו בנהלים, ובעלי מקצועות רפואיים שרישיונותיהם בוטלו, הותלו או הוגבלו יכלו להמשיך בעבודתם למרות הודעות המשרד.

9. העיסוק במקצועות הפרה-רפואיים הוסדר מינהלית באמצעות "תעודת הכרה במעמד" מהמשרד ולא בחקיקה. למשרד אין סמכות לנקוט אמצעים משמעתיים נגד בעלי המקצועות שעיסוקיהם אינם מוסדרים בחוק. התברר, שב"שירותי בריאות כללית" הועסקו כ-50 עובדים ותיקים שלא הייתה להם "תעודת הכרה במעמד", בניגוד להנחיות המשרד.

10. על פי החוק, על בתי המשפט לדווח למשרד על כל הרשעה של רופא או רופא שיניים, גם כשההרשעה אינה קשורה לתפקידו. התברר, כי בתי המשפט אינם מדווחים באופן שוטף למשרד על הרשעת רופאים ורופאי שיניים, כיוון שלבית המשפט אין מידע על מקצועו של הנאשם. מן הראוי שכאשר הורשע רופא או רופא שיניים, יפנו התובעים את תשומת לב בית המשפט להוראות החוק.