פעולות אכיפה באמצעות המשטרה הירוקה - המשרד לאיכות הסביבה

בלשכת הסמנכ"ל לאכיפה שבאגף לתיאום ואכיפה שבמשרד הראשי, בהנהלת המשטרה הירוקה ובמחוזות תל אביב והמרכז נעשתה ביקורת על סדרי פעולתה של המשטרה הירוקה.

באגף לפסולת מוצקה במשרד הראשי ובמחוזות תל אביב והמרכז של המשרד לאיכות הסביבה נבדקו אופן היישום של החלטות הממשלה ודרכי קביעת המדיניות של המשרד בעניין מיחזור פסולת מוצקה והפעולות לפיקוח על ביצוע הוראות החוק והתקנות לעידוד המיחזור.

אכיפתם של חוקים שונים שמטרתם לשמור על משאבי הטבע ועל איכות החיים של האוכלוסייה (להלן - חוקי איכות הסביבה) מוטלת בעיקר על המשרד לאיכות הסביבה (להלן - המשרד). המשטרה הירוקה היא יחידה ארצית הכפופה לסמנכ"ל בכיר לאכיפה של המשרד, שלו כפופים גורמי אכיפה נוספים; תפקידיה לפקח ולאכוף את חוקי איכות הסביבה בהתאם למדיניות המשרד, לבצע חקירות ולהכין תיקי חקירות. היא פועלת הן לפי יוזמתה שלה והן בתיאום עם מחוזות המשרד. הועסקו בה 32 מפקחים וביולי 2002 נקלטו בה שבעה מפקחים נוספים. נוסף על כך, בינואר 2001 החלה לפעול במשרד יחידה לאכיפה של חוקי איכות הסביבה שאוישה בשני קצינים ובחמישה שוטרים; ביולי 2002 נוספו לה שבעה שוטרים; היחידה כפופה לאגף המבצעים של משטרת ישראל, ממומנת מתקציב המשרד ומופעלת בידי גורמי האכיפה במשרד.

בשנת 2001 הגדיר מנכ"ל המשרד את הבעיות הסביבתיות המרכזיות הדורשות טיפול דחוף, ובכלל זה - מניעת זיהום מים בכלל ומי תהום בפרט וטיפול בשפכים; שמירה על איכות האוויר בכלל ובערים בפרט; ומתן פתרון מערכתי לטיפול בפסולת מוצקה לסוגיה. המנכ"ל הנחה את כל יחידות המשרד לשלב דגשים אלו בתכניות עבודתם השוטפת וליישמן; נמצא, כי הנהלת המשטרה הירוקה ורכזיה בכל מחוז לא הכינו תכניות עבודה שנתיות או רבעוניות לפעילותם היזומה; בכך לא תרגמו את סדרי העדיפויות של המשרד לתכניות שאותן עליהם לבצע.

פעילות מקצועית בתחום הפיקוח והאכיפה מחייבת קביעת נהלים שינחו את המפקחים של המשטרה הירוקה בעבודתם. האגף לתיאום אכיפה בשיתוף האגפים המקצועיים במשרד גיבשו נהלים בכמה נושאים, אולם נמצא כי נהלים אלה אינם תואמים במלואם יעדים שהמשרד הגדיר כמרכזיים - למשל, שמירה על המים ומקורותיהם.

המשטרה הירוקה עשתה מבצעי אכיפה, אולם המבצעים בשנת 2001 (33 ביוזמתה במסגרת עבודתה השוטפת ותשעה בשיתוף עם המשרד והמחוזות) בוצעו בדרך כלל ללא תכנון מספיק: לא נקבעו מראש יעדים מוגדרים במונחים איכותיים וכמותיים בהתאם למדיניות המשרד והמחוז שבו אמורים להתבצע המבצעים; המבצעים בוצעו, בדרך כלל, בלי שנעשתה עבודה מודיעינית מוקדמת; הנהלת המשטרה הירוקה לא הפיקה לקחים מתוצאות המבצעים; וכתוצאה מהיעדר תכנון נאות לא תמיד השיגו המבצעים את התוצאות המקוות.

תיאום יעיל בין המשטרה הירוקה לבין המחוז מחייב הכנת תכנית עבודה אופרטיבית שנתית ורבעונית בידי רכז המשטרה הירוקה בכל מחוז, אשר תבטא את סדרי העדיפויות שקבע המחוז ותפרט את שמות המפעלים שייבדקו, לוח הזמנים לבדיקתם, שיבוץ המפקחים לביקורות במפעלים ובסיורים בתיאום עם בעלי התפקידים המתאימים מהמחוז, עוד. נמצא, כי במהלך שנת 2001 הוכנה רק תכנית שנתית אחת במחוז הצפון, ותכנית רבעונית אחת במחוזות חיפה, ירושלים והמרכז. היעדר תכניות עבודה אופרטיביות מתואמות עם המחוזות מקשה על הנהלת המשרד ומנהלי המחוזות לבחון את מידת היישום של מדיניות המחוזות בידי מפקחיה של המשטרה הירוקה.

באמצע שנת 2000 פנה המשרד ליועץ חיצוני וביקש ממנו לנתח את מערכת האכיפה של המשרד ולהמליץ על שינויים לייעולה. בדוח שהגיש היועץ הוא המליץ, בין היתר, על הקמת צוות אכיפה משולב בכל מחוז. הנהלת המשרד אימצה המלצה זו בינואר 2001.

עוד המליץ היועץ החיצוני בדוח האמור, לפתח יכולות מקצועיות של המשטרה הירוקה בתחומי הפעילות של המשרד (מים ושפכים, אוויר, חומרים מסוכנים ועוד). נמצא, כי המשרד לא גיבש עד מועד סיום הביקורת (אוגוסט 2002) "תורה" מקיפה, כפי שהומלץ בדוח היועץ, שעל פיה יוכשרו המפקחים של המשטרה הירוקה בתחומי הפעילות השונים של המשרד, ולא הגדיר את הנושאים הענפיים שבהם יש לעשות השתלמויות למפקחים.

החל בשנת 2000 הוסמכו מפקחיה של המשטרה הירוקה לרשום הודעות על תשלום קנס בעבירות של ברירת משפט. נמצא, כי המשרד לא קבע בנוהל קריטריונים ברורים שינחו את מפקחי המשטרה הירוקה בהפעלת שיקול דעת מתי לפתוח תיק חקירה במגמה של הגשת אישום לבית המשפט ומתי לרשום הודעה על תשלום קנס.