לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מסחר מקוון; יבוא אישי; הסרת חסמים; הגנת הפרטיות; חינוך פיננסי; עסקים קטנים

תקציר

רקע כללי

עולם המסחר המקוון (e-commerce) כולל בתוכו את כל אופני המסחר הווירטואלי בשוק המסחר המקומי ומחו"ל (יבוא אישי). תחום מרכזי בעולם המסחר המקוון הוא המסחר המקוון במוצרים קמעונאיים. בשנים 2014 - 2016 צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של כ-25%, ובשנת 2016 הוערך בכ-7 מיליארד ש"ח והיה כ-6% מהשוק הקמעונאי כולו. בשנת 2020 צפוי השוק הקמעונאי המקוון בישראל להכפיל את עצמו, ואף יותר, ולהגיע לכ-15 מיליארד ש"ח ויהיה כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה.

על פי בדיקת משרד הכלכלה, בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. ישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה - תדירות גבוהה לעומת מדינות מפותחות אחרות. ניכרת צמיחה משמעותית הן בשיעור הישראלים הרוכשים מוצרים במרשתת (אינטרנט) והן בתדירות הקנייה ובמספר הקטגוריות שהרכישות נעשות בהן. היתרונות העיקריים לרכישות מקוונות עבור הקונים הישראלים (בסדר יורד) הם מחיר, נוחות, קלות השוואת מחירים, היכולת לקנות מוצרים בחו"ל והמגוון העומד לרשותם.

פעולות הביקורת

בחודשים יוני 2017 - ינואר 2018 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הגופים הממשלתיים בנוגע להתמודדותם עם הגידול במסחר המקוון. הביקורת נעשתה ביחידת הממונה על חוקיות היבוא ובסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - הסוכנות לעסקים קטנים) שבמשרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה), ברשות המיסים בישראל (להלן - רשות המיסים), בחברת דואר ישראל בע"מ (להלן - חברת הדואר), בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות וברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים, במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך (להלן - משרד החינוך), במועצה הישראלית לצרכנות, ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד העבודה), ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי ובמינהל התכנון במשרד האוצר. בדיקות משלימות נעשו ברשות ההגבלים העסקיים, במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), במשרד הבריאות, במשרד התקשורת, במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה), במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) ובמכון היצוא הישראלי (להלן - מכון היצוא).

הליקויים העיקריים

יבוא אישי (מסחר מקוון מחו"ל)

החלטת הממשלה משנת 2014 שעניינה הסרת חסמים ביבוא אישי לא יושמה במלואה. משרדי הכלכלה והאוצר טרם השלימו את הקמת המערכת הממוחשבת ליבוא אישי, הרשויות המוסמכות עדיין לא השלימו את השינויים האסדרתיים הנוגעים ליבוא אישי ולחוקיות היבוא, וצו יבוא חופשי לא תוקן באופן שתתאפשר הנפקת אישור על עמידה בדרישות חוקיות היבוא בתוך שני ימי עבודה.

ועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים ליבוא אישי (להלן - ועדת גרינברג) התבססה בעבודתה על נתונים שונים שקיבלה. בדוח לא הוצגו נתונים ממשלתיים עדכניים בנוגע להיקף היבוא האישי בשנים האחרונות. חלק מהנתונים שהועברו מגורמים לא ממשלתיים לא היו עדכניים. נתונים רבים ששימשו את הוועדה ופורסמו בדוח היו נתונים מגופים לא ממשלתיים שסיפקו נתונים שונים זה מזה, וייתכן שחלקם מוטים. משרד הכלכלה אינו מחזיק במידע הנוגע להיקף הפגיעה במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות עקב הגידול ביבוא האישי, וממילא לא גובשה תוכנית להתמודדות הממשלה עמה, אם יעלה צורך כזה.

מערכת "שער עולמי" של רשות המיסים, שעלתה לאוויר בינואר 2018, אמורה לטפל בכל המוצרים המיובאים לארץ, אך בשלב זה עד להתייצבותה היא מטפלת ביבוא מסחרי בלבד.מקטע שחרור הטובין מהמכס: במקטע שחרור הטובין מהמכס פועלות בתחום היבוא האישי חברת הדואר (כ-99% מהחבילות) וחברות השילוח (כ-1%). מינהל המכס מקבל מידע מקדים רק על החבילות המגיעות לארץ באמצעות חברות השילוח וסורק אותן במערכת ייעודית, וזאת כדי לאכוף את משטר חוקיות היבוא ולגבות את המיסים הנדרשים. מאחר שחברת הדואר לא קיבלה מידע מקדים במשך השנים על החבילות המגיעות לארץ, לא סרק מינהל המכס, והוא עדיין אינו סורק, את החבילות המגיעות באמצעות הדואר, ואין הוא יכול לאכוף את משטר חוקיות היבוא על רוב הטובין המגיעים לארץ ולגבות את המיסים הנדרשים בגינם.

פתיחת בית המיון המרכזי של הדואר במודיעין (להלן - בית המיון החדש): במתחם בית המיון החדש טרם נבנה בית מכס, ורוב עובדי מינהל המכס עדיין עובדים בבית המיון הישן בתל אביב. עקב כך, חבילות גדולות וחבילות שעברו שיקוף והתגלו בהן מוצרים שהבודקים מטעם חברת הדואר הוכשרו לגלות כמוצרים שצריכים לעמוד בדרישות חוקיות היבוא, או התגלו בהן כסף, סיגריות, סיגרים, טבק, אבקות ומוצרים הנחשדים כאמצעי לחימה (להלן - ענייני מכס), מועברות לבית המיון הישן, ושם מינהל המכס והרשויות המוסמכות מטפלות בהן. לכן נגרם גם עיכוב במסירתן לצרכנים.

מדי יום מועברות בממוצע כ-1,000 חבילות לבית המיון הישן מטעמים של חוקיות היבוא או בשל ענייני מכס (להלן - החבילות המעוכבות). כל החבילות המעוכבות מוזנות במערכת הממוחשבת של הדואר כ"מעוכבות מכס" ואין מצוינת סיבת העיכוב על פי קטגוריה. חברת הדואר אינה מחזיקה בנתונים הנוגעים לכמות של החבילות המעוכבות בכל אחת מהקטגוריות ולמשך העיכוב בכל אחת מהקטגוריות.

מרגע היכנסן לבית המיון החדש החבילות עוברות באופן אוטומטי, ללא מגע יד אדם, במסועים ובמכונות השיקוף בבית המיון. אולם בכשני שלישים מהעמדות בבית המיון החדש תהליך הקלדת פרטי החבילות ומיונן לפי המיקוד נעשים באופן ידני, דבר העלול לגרום לטעויות ולעיכובים.

הגנה על פרטיות הצרכן באתרי מסחר מקוון

הרשות להגנת הפרטיות לא מסרה למשרד מבקר המדינה מידע על היקף הפרות חוק הגנת הפרטיות שהובאו לידיעתה בנושא העברת מידע מאתר מסחר מקוון אחד למשנהו שלא למטרה שלשמה נמסר המידע. כמו כן, היא לא מסרה מידע הנוגע להיקף השימוש שהיא עשתה בסמכותה להטיל קנס כספי על המפירים, לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - הגנת הפרטיות), התשס"ד-2004.

חינוך והסברה בנוגע לצרכנות מקוונת

משרד החינוך מעביר כמה תוכניות לחינוך פיננסי בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. תוכני החינוך הפיננסי משולבים גם בתוכניות לימוד שאינן ייעודיות. אולם שום תוכנית מהתוכניות לחינוך פיננסי אינה עוסקת בנושא צרכנות נבונה במרשתת.

המועצה לצרכנות מעבירה בכמה רשויות מקומיות סדנאות הסברה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בנושא חוק הגנת הצרכן, אך היא אינה שמה דגש על נושא צרכנות נבונה במרשתת.

הנגשת אתרי מסחר מקוון לאנשים עם מוגבלות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות טרם אספה מידע עד כמה התיקון לתקנות הנגישות תורם להנגשת אתרים עבור אנשים עם מוגבלות. מאז כניסת התיקון לתקנות לתוקף עדיין לא אספה הנציבות מידע על שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים במרשתת, לרבות אתרי מסחר מקוון, מבין כל האנשים עם מוגבלות.

מסחר מקוון בשירות העסקים הקטנים

הסוכנות לעסקים קטנים לא ביצעה סקרים מקיפים דיים על טיב תוכנית המסחר המקוון שהיא מעבירה.

אין גוף פרטי או ממשלתי המחזיק בנתונים הנוגעים למספר העסקים הקטנים במגזר הערבי המוכרים במרשתת. גם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים אינה מחזיקה במידע כזה, והיא אינה עושה מחקרים לאיתור הקשיים והצרכים של המגזר בנושא המסחר המקוון.

הכשרה אקדמית ומקצועית בתחום המסחר המקוון

משרד העבודה טרם ביצע מחקר הבוחן את מידת התאמתם של המשתתפים בקורסים לתוכניות הלימוד שהוא פיתח בתחום המסחר המקוון ואת יעילותן. הוא גם לא בחן אם המשתתפים השתלבו לאחר סיום הקורס בעבודה התואמת את הכלים שרכשו במהלכו. כמו כן, אין גוף ממשלתי המעביר קורסים בנושא זה לאוכלוסייה הכללית שאינה מהפריפריה ואינה בבחינת עסק קטן או יצואן.

תכנון שטחי מסחר במרחב הפיזי

מינהל התכנון וכמה עיריות גדולות לא נתנו את דעתם בצורה מספקת על השינוי בתמהיל הצריכה בשנים האחרונות בין רכישה בחנויות פיזיות לרכישה מקוונת ורכישה בחו"ל. הם לא אספו נתונים רלוונטיים ולא בחנו כיצד תופעה זו עשויה להשפיע על כמותם, על גודלם ואף על מיקומם של מרכזים מסחריים קיימים ועתידיים. העיריות שנבדקו מקדמות תוכניות מתאר להקמת מרכזים מסחריים כאילו המסחר כולו נעשה במרחב הפיזי.

ההמלצות העיקריות

על משרד הכלכלה להשלים את התקנת צו יבוא אישי שיכלול את העניינים המפורטים בהחלטות הממשלה מהשנים 2014 ו-2018. על משרד הכלכלה ועל רשות המיסים להשלים בהקדם את הקמת המערכת הממוחשבת ליבוא אישי. על רשות המיסים להסדיר בהקדם את נושא היבוא האישי במערכת "שער עולמי".

על משרדי הכלכלה, הבריאות, התקשורת, התחבורה, האנרגיה והחקלאות לסיים להתאים את האסדרה של יבוא המוצרים שבאחריותם לכלל היבוא האישי ולצמצם את מספר המוצרים שיש להמציא עבור יבואם אישורים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (עניינים כלכליים) להכריע בהקדם אם חברת הדואר רשאית למסור למינהל המכס מידע מקדים על חבילות המגיעות לארץ.

מעבר של עובדי מינהל המכס לבית המכס במתחם בית המיון החדש, וכן פיתוח המערכת למחשוב כל החבילות החייבות במס יועילו לצמצום כמות הטובין האסורים והמסוכנים הנכנסים לארץ. על חברת הדואר לקדם את האוטומטיזציה של בית המיון החדש כדי לייעל את הטיפול בחבילות. עד כניסתה לפעולה של המערכת החדשה למחשוב החבילות החייבות במס, על חברת הדואר ומינהל המכס לפעול למציאת מנגנון שבו יוזנו למערכת הקיימת גם סיבת העיכוב של החבילות המעוכבות, מועד תחילת העיכוב ומועד סיום הטיפול בחבילה. נתונים אלו יועברו באופן מיידי לרשויות המוסמכות, והן יוכלו לטפל בזמן אמת בחבילות המעוכבות, ובכך לקצר את מועדי העיכוב.

על משרד המשפטים לקדם תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שייתן מענה לסוגיות משמעותיות בעידן המסחר המקוון. בהמשך לפעולותיה של הרשות להגנת הפרטיות, עליה לשקול להפנות משאבים גם לטיפול בהשלכות של המסחר המקוון על הגנת הפרטיות של הצרכנים.

על משרד החינוך לבחון את האפשרות לשלב בתוכניות החינוך הפיננסי חינוך לצרכנות נבונה במרשתת על כל מאפייניה. על המועצה לצרכנות לשים דגש על נושא המסחר המקוון בסדנאות שהיא מעבירה לאזרחים הוותיקים ולתת להם סיוע בנושא.

על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבדוק אם התיקון לתקנות הנגישות הביא לידי כך שאתרים חיוניים ומרכזיים ואתרים שחשיבותם רבה לחיי היום-יום של אנשים עם מוגבלות אכן הונגשו, ואם הדבר הביא לידי עלייה בשיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים בהם. על הנציבות לדאוג לאכיפת התיקון לתקנות כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות משירותי המרשתת בכלל ומאתרי מסחר מקוון בפרט.

על המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, ובראשם משרד העבודה, להידרש לסוגיית ההכשרה המקצועית בנושא המסחר המקוון לאוכלוסייה הכללית ולא רק לאוכלוסיות יעד מסוימות. על המשרדים הרלוונטיים לגבש תפיסה כוללת הנוגעת למקצועות החדשים והמתפתחים בשוק המשתנה.

על מינהל התכנון ועל הרשויות המקומיות לתת את דעתם על השינוי בתמהיל הצריכה ועל השפעתו על מרכזי המסחר הקיימים והעתידיים במרחב הפיזי. כפועל יוצא, על גופים אלו לבחון גיבוש קווים מנחים לתכנון אזורי מסחר בתוכניות המתאר לסוגיהן, מיקומם ופריסתם המרחבית. כמו כן, עליהם לשקול לקבוע מנגנונים שיבטיחו ניצול יעיל של הקרקע בהקשר של תכנון שטחי מסחר גדולים.

סיכום

המסחר המקוון מורכב מיבוא אישי ומרכישות מספקים מקומיים, והוא מאפשר לצרכנים גישה לשווקים בארץ ובחו"ל ומציע מגוון כמעט בלתי מוגבל של טובין במחירים שונים. בשנים 2014 - 2016 היקף המסחר המקוון נמצא בעלייה דרמטית (כ-25%), והוא מאתגר את המסחר הפיזי ובמיוחד את המסחר הקמעונאי. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו לעומת שיעור של 6% בשנת 2016. לצד יתרונותיו הרבים, המסחר המקוון מציב אתגרים רבים הדורשים גיבוש מדיניות, ובמידת הצורך גם התאמת אסדרה ונוהלי עבודה בתחומים שונים. האסדרה צריכה להיות מותאמת להתפתחות המהירה של המסחר המקוון ולדינמיות שלו.

היבוא האישי, המהווה חלק ניכר מהשוק הקמעונאי המקוון, הוא ערוץ להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחיה בשוק ריכוזי ומבודד כישראל. ועדת לנג ב-2014 וועדת גרינברג ב-2017 המליצו המלצות, שמרביתן התקבלו כהחלטות ממשלה, לשם הסרת חסמים ביבוא אישי. המלצות ועדת לנג יושמו בחלקן, והמלצות ועדת גרינברג אמורות להיות מיושמות במהלך שנת 2018 על ידי הרשויות המוסמכות - משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד התקשורת, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ומשרד האנרגיה.

על הממשלה לטפל בפערי האכיפה של משטר חוקיות היבוא בין חברת הדואר לחברות השילוח; לחזק את ההגנה על פרטיותו של הצרכן בעת ביצוע רכישות מקוונות, ולאכוף את הנגשת אתרי המסחר המקוון לאנשים עם מוגבלות. על הסוכנות לעסקים קטנים להמשיך לתת מענה לעסקים קטנים, בפרט למגזר הערבי, בהתאם לצרכיהם המשתנים.

הגידול במסחר המקוון משנה את תמהיל הצריכה ומשפיע הלכה למעשה על הרכישות המתקיימות במרחב הפיזי. בשל מחסור בקרקעות פנויות, ועל מנת להימנע מהקמת "פילים לבנים", ראוי כי מינהל התכנון, בשיתוף הרשויות המקומיות, ייתנו את דעתם על השינוי בתמהיל הצריכה ועל השפעתו על המרכזים המסחריים הקיימים והעתידיים במרחב הפיזי.

שיעור המסחר המקוון בישראל הוא גבוה יחסית לעולם והוא גדל משנה לשנה. התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון, ובייחוד בתחום היבוא האישי, צריכה להיעשות לאחר דיון מעמיק ובחינה מלאה של כל ההשלכות, לרבות שיקולי תחרות, ההשפעה על הוצאות משקי הבית וההשפעה על התעשייה והמסחר המקומיים עקב שינוי תמהיל הצריכה, והכול כדי להביא לשגשוג המשק כולו.