לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
נישואין; המועצות הדתיות; מרשם האוכלוסין; הלכה

תקציר

רישום נישואין במועצות הדתיות
תקציר

הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל אדם, והיא נגזרת מערך כבוד האדם המעוגן במדינת ישראל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. מכוח חוק זה נישואין בישראל נערכים כדת משה וישראל (להלן - כדמו"י).

המועצות הדתיות ומחלקות הדת ברשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית נפרדת, מוסמכות לספק שירותי דת לתושבים המתגוררים בתחומן. במסגרת זו הן מבצעות את הליך הרישום לנישואי יהודים בישראל על ידי רב רושם נישואין, שהוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל (להלן - הרה"ר). הרה"ר אחראית לפיקוח הלכתי על פעילותם של הרבנים רושמי הנישואין, לקביעת הנחיות לרושמי הנישואין ולהסמכת רבנים לעריכת חופה וקידושין (להלן - חו"ק). המשרד לשירותי דת (להלן - המשרד) הוא המאסדר (רגולטור) המפקח על מתן שירותי הדת במועצות הדתיות. הנהלת בתי הדין הרבניים, המשמשת יחידת סמך של משרד המשפטים, מנהלת את רשימת מעוכבי הנישואין. רשימה זו כוללת שמות בני אדם המעוכבים זמנית או המנועים באופן קבוע מלהינשא כדמו"י. בתי הדין הרבניים מוסמכים לברר את יהדותם של המבקשים להינשא.

בשנים 2008-2010 נישאו במדינת ישראל באמצעות המועצות הדתיות ומחלקות הדת ברשויות המקומיות, כ-37,000 זוגות יהודים בממוצע בכל שנה.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ-ספטמבר 2011 בדק משרד מבקר המדינה היבטים במערך הנישואין של זוגות יהודים הנערכים בישראל באמצעות המועצות הדתיות. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: הליך הרישום לנישואין; היבטים בעריכת חו"ק; גביית אגרות נישואין; רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית; ניהול רשימת מעוכבי נישואין; והפיקוח והבקרה על רישום הנישואין במועצות הדתיות. הביקורת נעשתה במשרד, ברה"ר ובהנהלת בתי הדין הרבניים. בדיקות השלמה נעשו במועצות הדתיות בירושלים, תל אביב, קריית גת, הרצלייה, ראשון לציון, נתניה, יבנאל ומטה בנימין, ובמחלקות הדת במועצה המקומית שוהם ובמועצה האזורית מטה יהודה. כמו כן, בלשכת הרב הראשי ליהודי אתיופיה וברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

במסגרת הביקורת שלח משרד מבקר המדינה 168 שאלונים ל-133 המועצות הדתיות ול-35 מחלקות הדת ברשויות המקומיות. לשאלונים השיבו 120 (כ-70%) מבין 168 הגופים האמורים. באמצעות השאלונים נבדקו היבטים שונים בטיפולן של המועצות הדתיות בהליך הרישום לנישואין בשנים 2008-2010.

מאחר ששאלת אופי הנישואין הרצוי בישראל שנויה במחלוקת ציבורית ועולה לא אחת בדיונים בכנסת, החליט מבקר המדינה שלא לעסוק בה במסגרת דוח זה.

עיקרי הממצאים

הליך הרישום לנישואין

הליך הרישום לנישואין הוסדר בהוראות נוהל שפרסם המשרד, שעודכנו בפברואר 2003 (להלן - הנוהל). על פי הנוהל ההליך כולל שלושה שלבים עיקריים:  (א)  הרשמה לנישואין הכוללת את הצהרת בני הזוג, חקירה ודרישה לצורך קביעת מעמדם האישי והמשפחתי ופרסום בציבור של דבר הנישואין העתידים להיערך;   (ב)  עריכת חו"ק;  (ג)  הנפקת תעודת הנישואין והפצתה לגורמים הנוגעים בדבר.

1. במשך השנים החלו לפעול שלוש לשכות המופעלות בידי ארגונים פרטיים (להלן - הלשכות הפרטיות) לצד מועצות דתיות או מחלקות דת. התברר כי המשרד, המפקח על שירותי הדת שנותנות המועצות הדתיות, לא בחן את מכלול ההיבטים המשפטיים והמינהליים של פעילות הלשכות הפרטיות.

2. כ-67% מהמועצות הדתיות רושמות לנישואין גם בני זוג שאינם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בנוהל לעניין מקום רישום הנישואין, וכך גם כל הלשכות הפרטיות. חרף זאת לא בחן המשרד אם יש הצדקה לעדכון הנוהל וליתר גמישות בנושא אזור הרישום לנישואין.

3. נמצא כי המועצות הדתיות פועלות באופן שונה זו מזו - הן במסגרת ההליך והן בדרישות שהן מציבות לנרשמים לנישואין במסגרת בדיקת מצבם האישי: יש המקלות עם בני הזוג ויש המחמירות מעבר לנדרש בנוהל. ליקויים אלה עלולים לפגוע בתוקף הנישואין ובעקרון השוויון בין הנרשמים לנישואין במועצות הדתיות השונות.

4. כמה מבין המועצות הדתיות לא העבירו למחלקת רבנות ונישואין במשרד (להלן - המחלקה) את פרטי המועמדים לנישואין שנרשמו אצלן, ועל כן לא בוצעו הבדיקות הנדרשות מול מרשם האוכלוסין ומול רשימת מעוכבי הנישואין, כל זה בניגוד להוראות הנוהל. הועלה כי המחלקה לא נהגה לבצע מעקב אחר המועצות הדתיות שאינן מעבירות לה את רשימות המועמדים לצורך הבדיקות האמורות וגם לא עקבה אחר תוצאות טיפולן בנרשמים לנישואין ששמם הופיע ברשימת מעוכבי הנישואין.

5. הועלה כי במאי 2007 גיבשה ועדת הנישואין ברה"ר הצעה להנחיות חדשות ומעודכנות בדבר הליכי הרישום לנישואין בישראל, הכוללת שינויים מהותיים בהוראות הנוהל הקיים, בעיקר במה שנוגע לפישוט ההליך. אולם עד למועד סיום הביקורת, בספטמבר 2011, הרה"ר לא סיימה את טיפולה בנושא: ההצעה עדיין לא אושרה במועצת הרה"ר ולא פורסמה בקרב רושמי הנישואין והציבור הרחב, וממילא אין פועלים לפיה.

בירור יהדות לצורך נישואין

באפריל 2010 נכנסו לתוקפן ההנחיות לבירור יהדות, התש"ע-2010, שנקבעו על ידי חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן - ההנחיות). ההנחיות מפרטות את ההליך לבירור יהדות לצורך נישואין המתקיים בבית הדין הרבני. בהנחיות נקבע כי רושם נישואין לא יאשר עריכת חו"ק לאדם הנדרש לבירור יהדות, אלא אם כן יש בידו פסק דין של בית דין רבני המאשר את דבר יהדותו.

יצוין כי לפי הנוהל בני זוג יכולים לפתוח תיק נישואין במועצה הדתית לכל היותר 90 יום טרם מועד חופתם, גם במקרה שבו מי מהם נדרש להליך של בירור יהדות.

1. לעתים נוצרו עיכובים ממושכים עד להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת היהדות של המבקשים להינשא, מה שהיה עלול למנוע גם מבני זוג שנרשמו במועד המוקדם ביותר הקבוע בנוהל - 90 יום לפני חופתם - להינשא במועד שתוכנן על ידיהם. בין היתר, נוצרו עיכובים בשלב קבלת חוות דעתו של חוקר מומחה לבירור יהדות המועסק בבית הדין.

2. על אף החלטת מועצת הרה"ר שהתקבלה בשנת 2008 וההנחיות שפורסמו בשנת 2010, ולפיהן בירור יהדות ייעשה רק באמצעות בתי הדין הרבניים (הגוף היחיד שהוסמך לכך), חלק מהמועצות הדתיות מבררות את יהדותם של המועמדים לנישואין באמצעות עמותה פרטית שממליצה בפניהן על יהדות המועמדים. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011, טרם גובשה רשימת מבררי יהדות חיצוניים לבית הדין, כנדרש בהנחיות.

השירות לציבור

1. רוב המועצות הדתיות מפיצות דף הסבר או עלון על הליך ההרשמה לנישואין רק בשפה העברית. רק 59% מהן מפרסמות את המידע ברשת האינטרנט. בקרב 27% מהמועצות הדתיות, מענה אנושי בטלפון הוא הערוץ היחיד למסירת מידע על פתיחת תיקי נישואין.

2. כ-40% מהמועצות הדתיות (מרביתן בינוניות ) אינן מקבלות קהל אחר הצהריים, אף שהדבר היה עשוי לשפר את השירות לציבור. 89% מהמועצות הדתיות הגדולות  השיבו כי אינן מתאמות מראש עם בני הזוג את מועד קבלתם להירשם לנישואין, אף שהן נותנות שירותים לאוכלוסייה גדולה יחסית, ולכן, מטבע הדברים, מספר הנרשמים בהן גדול וזמן ההמתנה לרישום עלול להיות ממושך.

מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות

1. התברר כי אין בידי הרה"ר נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב לכהן כרב רושם נישואין, ובכלל זה: מי רשאי להגיש מועמדות לתפקיד, מהם תנאי הסף, ובאיזה אופן תפורסם המשרה הפנויה. בשתי מועצות דתיות מינתה מועצת הרה"ר רבנים רושמי נישואין שאבותיהם כיהנו בהן קודם לכן כרושמי נישואין, וקיים חשש כי במינויים אלה ניתן משקל לייחוסם של הרבנים.

2. במסגרת הליך ההכנה לנישואין מקבלות הכלות הדרכה בנושא הלכות טהרת המשפחה. פרוצדורה זו מתבצעת באמצעות "מדריכות כלות".

(א) חלק ממדריכות הכלות שמעסיקות המועצות הדתיות אינן רשומות במצבת כוח האדם של המשרד המופקד, בין היתר, על הפיקוח המינהלי של פעילות המועצות הדתיות. נמצא כי 19 מבין 43 המדריכות המועסקות במועצות הדתיות הן נשות הרבנים רושמי הנישואין בהן.

(ב) ההדרכה לכלות אינה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכני ההדרכה ובמספר שעות ההדרכה. המועצות הדתיות פועלות בתחום זה על פי אמות מידה שהן קבעו לעצמן, וההדרכה לכלה נמשכת משעה עד כ-12 שעות.

(ג) התברר כי מקצת מהמכונים העוסקים בהכשרת מדריכות לכלות קיבלו הכרה של הרה"ר וכי רק בוגרות המכונים המוכרים הוסמכו כמדריכות כלות מטעם הרה"ר, לאחר שעברו בחינת הסמכה ברה"ר. זאת אף כי לרה"ר אין סמכות מפורשת בדין לעסוק בהסמכת מדריכות ובהכרה במכונים העוסקים בהכשרת מדריכות.

היבטים בעריכת חופה וקידושין

1. מתן אישור קבוע או חד-פעמי לעריכת חו"ק: בשנת 2005 קבעה מועצת הרה"ר תשע הגדרות חלופיות, שרק רב העומד באחת מהן יקבל אישור קבוע לערוך חו"ק. נוסף על כך, ועדת הנישואין הארצית של מועצת הרה"ר הוסמכה לתת אישור קבוע לעריכת חו"ק לרבנים שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו, אך עונים על כמה דרישות מצטברות אחרות.

(א) נמצאו מקרים שבהם ועדת הנישואין אישרה לרבנים אשר לא עמדו בכל הדרישות לערוך חו"ק. קיים חשש כי עם חלק מהרבנים היא הקלה בשל ייחוסם או בשל קרבתם לגורמים בעלי השפעה.

(ב) במאי 2008 החליט יו"ר ועדת הנישואין כי יש צורך להבהיר ולפרט כמה מההגדרות שנקבעו. אף שהביא לפני ועדת הנישואין הצעה להגדרות מפורטות, עד מועד סיום הביקורת היא לא נדונה בוועדה ואלה נשארו ללא שינוי.

(ג) ביולי 2010 החליטה ועדת הנישואין כי אישורים חד-פעמיים לעריכת חו"ק יינתנו רק על ידי הרבנים הראשיים עצמם ובחתימתם. אולם בפועל, ראשי לשכות הרבנים הראשיים לישראל הם אלה שנותנים את האישורים החד-פעמיים, ללא חתימת הרבנים הראשיים אלא בתוספת הערה כי האישור ניתן על דעתם. התברר כי לא נקבעו כללים למתן האישורים האמורים, ובפועל נוצר חוסר אחידות בהחלטות ראשי הלשכות.

(ד) בכרבע מהמועצות הדתיות נמצא כי מדי פעם רושם הנישואין מאשר לרבנים לערוך חו"ק, גם אם אין בידם אישור קבוע או אישור חד-פעמי מהרה"ר.

2. השאת זוגות בנישואין פרטיים: ההלכה היהודית איננה מתנה את תוקף הנישואין במעמד ציבורי או ברישום ממסדי כלשהו, כך שבני זוג יכולים להינשא במעמד "פרטי" וקידושיהם ייתפסו לכל עניין, אם התקיימו התנאים הנדרשים בהלכה . יש מבין הזוגות הנישאים שבוחרים להינשא בנישואין פרטיים, אולם בלי שיירשמו כנשואים ברישום ממסדי כלשהו. להיעדר תיעוד ממוסד של רישום הנישואין יש השפעות הן במישור הפרט - על זכויותיהם ועל מעמדם האישי של בני הזוג, ולעתים גם על ילדיהם ועל צדדים שלישיים, והן במישור הציבורי - על הקופה הציבורית, על תקינות רישומים ממסדיים שונים ועל האפשרות להתבסס עליהם. בשנים האחרונות מנהל בתי הדין הרבניים שלח מכתבי נזיפה לכ-400 רבנים שחיתנו זוגות באופן פרטי. כן התקיימו דיונים בעניין, אולם הנושא טרם הוסדר.

3. קבלת תמורה בגין עריכת חו"ק ופרסום השירותים בציבור:   (א)  על פי כללים שאישרה מועצת הרה"ר ביולי 2009, אסור לרב עובד ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חו"ק, אלא אם כן שני בני הזוג אינם מתגוררים בתחום כהונתו. ההיתר לקבלת תשלום מותנה בקבלת היתר מראש מהרה"ר לביצוע עבודה פרטית, ובדיווחים אחת לחצי שנה על מספר החופות שערך הרב ועל השכר שקיבל. הועלה כי הרה"ר והמשרד לא פעלו לאכיפת האיסור לעבודה פרטית ללא היתר וליישום הכללים הנוגעים לקבלת תמורה בגין עריכת חו"ק. זאת למרות שעדיין לא הוגשה לרה"ר בקשה כלשהי לקבלת אישור לעבודה פרטית.

(ב) מועצת הרה"ר החליטה ביוני 2010 לאסור על רבנים לפרסם את עצמם בכלי התקשורת, וקבעה כי רב שיפר הוראה זו יועמד לדין משמעתי עד כדי שלילת רישיונו לערוך חו"ק. למרות זאת, רבנים רבים מפרסמים את שירותיהם כעורכי חופות באתרים שונים ברשת האינטרנט, ולא נמצא שננקטו נגדם הליכים משמעתיים.

גביית אגרות ותשלומים נוספים במסגרת הליך הרישום לנישואין

בחוזר מנכ"ל המשרד משנת 2001 נקבעו הנחיות לגביית אגרות. בין היתר נקבע כי סכום אגרת הנישואין הוא 600 ש"ח. כמו כן, נקבעו נהלים למתן הנחה בשיעור של 40% לנרשמים לנישואין העומדים בתנאים מסוימים. ממצאי הבדיקה מלמדים כי היו מועצות דתיות שחרגו מהנהלים, כמפורט להלן:

1. מרבית המועצות הדתיות לא הקפידו לדרוש ממקבלי ההנחה את כל המסמכים הדרושים, וכמחצית מהן לא הקפידו כי ההנחה תינתן רק למי שעמד בתנאי הסף שנקבעו לעניין זה. באחדות מן המועצות הדתיות חסרו קבלות על תשלום האגרה.

2. חלק מהמועצות הדתיות לא פעלו על פי הנחיות המשרד בכל הנוגע לגביית האגרות, והתנהלותן הסבה עלויות מיותרות למבקשים להינשא ויצרה חוסר אחידות בין הנרשמים לנישואין.

3. בלשכתו של הרב רושם הנישואין של בני הקהילה האתיופית גבו אגרות נישואין עד שנת 2008. אולם רק כספי האגרות שנגבו בלשכה זו עד פברואר 2006 הועברו לאחת המועצות הדתיות. אשר לכספי האגרה שנגבו בין 2006 ל-2008, תשלומים שנגבו תמורת חופות שערך הרב בלשכתו והעתקי מסמכים שסיפק, לא נמצאו מסמכים המלמדים מה נעשה בהם. במסגרת הבדיקה שעשה סמנכ"ל המשרד ב-2010 על פעילותה החריגה של לשכת הרב בגביית התשלומים האמורים, לא נבדקו היקף הסכום הכולל שהיא גבתה והשימוש שנעשה בכספים שנגבו.

רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית
זוגות בני הקהילה האתיופית, שהוריהם נישאו בחו"ל שלא באמצעות רב שמוכר על ידי הרה"ר לעניין נישואין, נדרשים להציג אישור על יהדותם. אולם מסמכים אלה בדרך כלל לא נמצאים ברשותם, כיוון שבאתיופיה לא היה בנמצא תיעוד נאות. לפיכך הרב המכהן כרב הראשי ליהודי אתיופיה (להלן בפרק זה - הרב), ומבררי יהדות שמונו בשנים האחרונות לזוגות יוצאי אתיופיה, עורכים בירור לגבי זהות בני משפחתו המורחבת של כל מועמד לנישואין.
1. על פי הנחיות הרה"ר, כל רושמי הנישואין חייבים לרשום לנישואין זוגות מבני הקהילה באזור מגוריהם. למרות זאת נמצאו מועצות דתיות שהפנו את בני הקהילה לפתוח ולנהל את תיקי הנישואין שלהם בלשכתו של הרב. התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם ומנוגדת לעקרון השוויון המחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי.
2. עד שנת 2006 רק הרב היה מוסמך לתת אישורי יהדות לבני הקהילה. בשנים 2006 ו-2010 החליטה מועצת הרה"ר למנות רבנים נוספים מבני הקהילה האתיופית כמבררי יהדות, כדי להפחית את העומס המוטל על הרב, אולם הדבר לא פורסם בציבור. הועלה כי כמה מהמועצות הדתיות עדיין מפנות את בני הקהילה לקבל אישור יהדות מהרב בלבד. עוד עולה כי מהבחינה המעשית, לבני הקהילה יכולת מוגבלת בלבד להשיג על קביעותיו של הרב לגבי מעמדם האישי.
3. בשנת 1989 הורה בית המשפט העליון  לשר לענייני דתות להבטיח הקמת מכון ליהדות אתיופיה, שירוכזו בו פרטי משפחות העולים במאגר מידע ממוחשב - בין היתר לצורך הבטחת תיעוד ייחוסם של בני הקהילה. למרות זאת, במועד סיום הביקורת, יותר מ-20 שנה לאחר שהוחלט להקים את המכון, הוא טרם הוקם.
4. ממצאי הרבנים מבררי היהדות של זוגות יוצאי אתיופיה אינם מתועדים באופן מסודר וממוחשב ותיקי הנישואין אינם סרוקים, ולכן קשה להתחקות אחר החלטות שהתקבלו בעבר בנוגע לאותם בני משפחה. הועלה כי מצב זה הוביל לא אחת להחלטות נוגדות ומנוגדות לגבי יהדותם של בני אותה משפחה. מצב זה עלול ליצור פגמים מהותיים בהחלטות שמטבע הדברים משליכות על ייחוסם של בני הזוג ושל ילדיהם, על מעמדם האישי ועל עתידם, וכן לגרום לחוסר שוויון בדרישות המוצבות כתנאי להינשא כדמו"י.

ניהול רשימת מעוכבי הנישואין
היות שנישואי יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה, יש מגבלות שבגינן יחידים מקרב האוכלוסייה היהודית מנועים מלהינשא. מנהל בתי הדין הרבניים (להלן - המנהל) אחראי לניהול רשימת מעוכבי נישואין, שבה מרוכזים פרטיהם המזהים של אנשים המנועים להינשא כדמו"י. לפי הנוהל, כל רושם נישואין מחויב לוודא כי הנרשם אצלו לנישואין אינו מופיע ברשימת מעוכבי הנישואין, לפני שיאפשר לו להינשא כדמו"י.
1. חלק מההחלטות שקיבלו בתי הדין הרבניים בדבר מעמדם האישי של המתדיינים, שהיו צריכות להביא להכללתם או למחיקתם מרשימת מעוכבי הנישואין, לא הובאו לידיעת המנהל ולטיפולו. עקב כך הרשימה לא עודכנה, ועל כן נכללים בה אנשים ששמם היה צריך להימחק ממנה ולא נכללים בה אנשים אחרים שעל פי החלטות בתי הדין צריכים היו להיווסף לה.
2. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימות מעוכבי נישואין , נקבע כי יש להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין. הועלה כי לעתים בתי הדין הרבניים הורו לכלול ברשימה גם בני משפחה של בעל דין שאינם צד להליך, ולעתים חרג המנהל מסמכותו והוסיף לרשימה את שמותיהם , דבר הנוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, את כללי הצדק הטבעי ואת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, אף שלפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המועצות הדתיות אינן רשאיות כלל לנהל רשימות מעוכבי נישואין, נמצא כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת גם מידע על מעוכבי נישואין. 

הפיקוח והבקרה של מחלקת רבנות ונישואין על המועצות הדתיות
המשרד לשירותי דת מופקד, בין היתר, על קיום פיקוח מינהלי על פעילות המועצות הדתיות, והוא אחראי להנפקת תעודות הנישואין, שמירתן ועדכון משרד הפנים בדבר הנישואין. בנושא נישואין פועל המשרד באמצעות מחלקת רבנות ונישואין.
1. המחלקה מספקת למועצות הדתיות תעודות נישואין שמונפקות אצלה על פי מספר סידורי. התברר כי מערך אספקת התעודות מנוהל באופן ידני, ורק במהלך קיום הביקורת של משרד מבקר המדינה, ביולי 2011, היא החלה לרשום את מספרי תעודות הנישואין שנעשה בהן שימוש ושנשלחו אליה מהמועצות הדתיות באמצעות קובץ ממוחשב.
2. למחלקה אין תכנית עבודה או סדרי פיקוח שיטתיים. עוד התברר כי המחלקה לא קיימה ביקורים במועצות הדתיות באופן סדור ומובנה.
3. לא כל המועצות הדתיות מקפידות לעדכן במועד את המשרד על דבר הנישואין, ועקב כך נמצאו בני זוג שנישאו לפני כמה שנים והם עדיין רשומים במרשם האוכלוסין כפנויים.

סיכום והמלצות
נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה, כדמו"י. בשנים 2008-2010 נישאו באמצעות המועצות הדתיות כ-37,000 זוגות בכל שנה. הממצאים מצביעים על כך שלא כל המועצות הדתיות מקפידות ליישם את הוראות הנוהל לרישום נישואין, ומתקבל הרושם שחלק מההוראות הן בבחינת "אות מתה" לגביהן. במצב זה קיים חשש שתהיה פגיעה בתקינות ההליך, בתוקף הנישואין ובעקרון השוויון בין הנרשמים לנישואין במועצות הדתיות השונות. 
 לדעת משרד מבקר המדינה, על הרה"ר ועל המשרד להחיש את הטיפול בהנחיות החדשות שגיבשה ועדת הנישואין של הרה"ר, המובילות לרפורמה בהליך הרישום לנישואין. זאת כדי לספק את הצורך בפישוטו ובייעולו של ההליך, בלי לפגוע בכשרות הנישואין. כמו כן, יש לקבוע הנחיות להבטחת התנהלות סדירה בנושאי הדרכת כלות ובחירת רבנים רושמי נישואין, ולבחון את האפשרויות השונות להסדרת הטיפול בטקסי הנישואין הפרטיים שרבנים עורכים. כן יש להקפיד שמתן האישורים לעריכת חו"ק - הן קבועים והן חד-פעמיים - נעשה על פי הקריטריונים שנקבעו לכך, ושההנחיות של הרה"ר בנושא נאכפות. מן הראוי שהמשרד לא יאפשר פעילות של לשכות פרטיות לרישום נישואין, בלא שיעגן באופן חוקי את מכלול ההסדרים המינהליים והמשפטיים עמן.
על המשרד לערוך בדק בית יסודי בכל הנוגע לגביית תשלום האגרות במועצות הדתיות ובמקומות שאין בהם מועצות דתיות. על המשרד לנקוט פעולות שיבטיחו כי כלל המועצות הדתיות יספקו את מלוא שירותי רישום הנישואין לבני הקהילה האתיופית, ולקדם ללא דיחוי נוסף את ריכוז המידע לגבי ייחוסם של בני הקהילה. על מנהל בתי הדין הרבניים לנקוט פעולות להבטחת אמינותה של רשימת מעוכבי הנישואין, ולדאוג לכך שבהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא יתווספו לה שמות של אנשים בלי ליידע אותם על הכוונה לעשות כן.
על היועץ המשפטי לממשלה לתת דעתו על כך שהנחיותיו בנוגע לניהול רשימת מעוכבי הנישואין אינן נשמרות במלואן.
מכלול הממצאים שהועלו בדוח מחייב הסדרה ממוחשבת של כלל המערכות המעורבות בהליך הרישום לנישואין. משרד מבקר המדינה סבור כי הסדרה נאותה של הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות ופיקוח על כלל הגורמים המעורבים כדי לוודא שאכן מתקיימים הכללים שנקבעו, הם צעדים נחוצים: הם יתרמו להבטחת השוויון בין הנרשמים לנישואין, ויחזקו את אמינותו של הליך רגיש זה המשפיע על מעמדם האישי של רבים מאזרחי ישראל.