מדינת ישראל אחראית לספק לתלמידי ישראל חינוך חובה חינם מגיל 3 ועד לכיתה י"ב. משרד החינוך קבע את תכנית היסוד (תכנית הליבה) לחינוך היסודי ואת תכנית היסוד לחטיבות הביניים, ובהן מוגדרים התכנים, מיומנויות הלמידה והערכים שהתלמידים במערכת החינוך הישראלית חייבים ללמוד, על בסיס תכניות הלימודים. במסגרת זו נכללים מקצועות כמו עברית ותנ"ך. בנוגע לחטיבות העליונות קבע משרד החינוך כמה מקצועות שחובה להיבחן בהם ברמת בסיס (שתיים או שלוש יחידות לימוד ) לשם השגת תעודת בגרות. בחלק מן המקצועות, לרבות ספרות, היסטוריה ותנ"ך, ניתן להיבחן גם ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד (להלן - יח"ל).
המדיניות הרשמית של משרד החינוך היא לתגבר את שעות הלימוד במקצועות הליבה ולהגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יח"ל במדעי הרוח (ספרות, תנ"ך והיסטוריה). בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2011 נקבע יעד של "העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות מלאה ואיכותית"; תעודת בגרות איכותית מוגדרת כתעודה שבה תלמידים נבחנים ברמה מוגברת במקצועות החובה (מקצועות הליבה - אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך), במקצועות מדעיים (כימיה, פיזיקה וביולוגיה) או בשניהם.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-יולי 2012 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים ללימוד המקצועות ספרות, היסטוריה ותנ"ך (להלן - המקצועות ההומניים ) בבתי ספר בפיקוח הממלכתי במגזר היהודי ; מקצועות אלה נכללים בתכנית היסוד בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, והם בין מקצועות החובה בבחינות הבגרות. הביקורת נעשתה במשרד החינוך.
עיקרי הממצאים
הנבחנים במקצועות ההומניים -מגמות
המדיניות הרשמית של משרד החינוך, כפי שהובאה בהצעת התקציב לשנים 2009 ו-2010, היא לתגבר את שעות הלימוד במקצועות הליבה ולהגדיל בתוך ארבע שנים ב-10% את מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יח"ל במדעי הרוח (ספרות, תנ"ך והיסטוריה). ביטוי למדיניות זו ניתן גם בהצעת התקציב לשנים 2011 ו-2012, שבה נקבע שיש להתמקד במקצועות הליבה ולחזקם. גם בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2010 הוא הציב יעד של עלייה במספר הלומדים את מקצועות החובה לבגרות ברמה מוגברת של חמש יח"ל.
מנתוני משרד החינוך עולה כי מסוף שנות התשעים של המאה העשרים, במשך כעשר שנים, חלה ירידה ניכרת במספר הנבחנים במקצועות ההומניים ברמה של חמש יח"ל ובשיעורם מכלל התלמידים. גם בשנים 2009-2011, שבהן שם לו המשרד למטרה להשיג גידול במספר הנבחנים, לא חל גידול במספרם ואף חלה ירידה מסוימת.
בקרה על ניצול ימי לימוד ושעות לימוד במקצועות ההומניים
1. ככלל, אין בידי משרד החינוך מידע כולל הנגזר מבקרה שיטתית על בתי הספר בדבר מידת הניצול של ימי לימוד מלאים לצורך הוראה. המפקחים המרכזים (להלן - המפמ"רים ) של המקצועות ההומניים בחינוך הממלכתי מסרו כי ימי לימוד אינם מתקיימים כנדרש בחוזרי המנכ"ל.
2. משרד החינוך מקצה חלק ניכר מתקציבו למימון שעות לימוד בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בחינוך הרשמי, וכן בחטיבות העליונות שבפיקוח הממלכתי. ממצאי הביקורת מלמדים כי בידי משרד החינוך אין מידע בדבר ניצול שעות הלימוד במקצועות הלימוד השונים, ובכללם המקצועות ההומניים, בחטיבות העליונות. הצורך במידע כזה גובר בשל החשש שהעלו המפמ"רים של המקצועות ההומניים בחינוך הממלכתי וההערכות של ראשי המשרד בדבר ניצול חלקי בלבד של ימי הלימוד בבתי ספר אלה.
התאמה בין מקצוע ההכשרה של עובד ההוראה למקצוע שהוא מלמד, במקצועות ההומניים
מנתוני משרד החינוך לשנת הלימודים התשע"ב עולה שכ-40% מעובדי ההוראה שלימדו בחטיבות הביניים בחינוך הרשמי ובחטיבות העליונות אזרחות, גאוגרפיה, היסטוריה, ספרות וכן עברית, לשון והבעה לא הוכשרו ללמד מקצועות אלה; רוב עובדי ההוראה המלמדים מקצועות הומניים בחינוך העל-יסודי בפיקוח הממלכתי-דתי לא הוכשרו ללמד את המקצוע שהם מלמדים, וכמוהם גם 30%-45% מהמורים בפיקוח הממלכתי-יהודי ובפיקוח הממלכתי-ערבי.
סיכום והמלצות
מדיניות משרד החינוך בנוגע למקצועות ההומניים דוגלת בהתמקדות במקצועות הליבה ובחיזוקם, וכן בהגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת לימוד מקצועות ממדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך וספרות) ברמה של חמש יח"ל. נתוני המשרד מעידים על ירידת קרנם של מקצועות אלה, כך שבעשור האחרון, ועוד לפני כן, שיעור התלמידים שבחרו ללומדם ברמה של חמש יח"ל קטן והולך.
ירידת קרנם של המקצועות ההומניים עשויה לנבוע מגורמים שונים אשר לא נבחנו במסגרת דוח ביקורת זה. לנוכח ממצאי הביקורת, על הנהלת משרד החינוך ליזום בדיקה מקיפה אשר לחולשות המסתמנות בקשר להוראת המקצועות ההומניים, כל זאת במטרה לקדם פעולות לחיזוק וביסוס הוראתם במערכת החינוך ובכך לממש את המדיניות שקבעה בנושא זה. עוד עליה לוודא שתוכן תכנית פעולה מפורטת לשם השגת התאמה בין מקצוע ההוראה של המורה לתחום הכשרתו ולפעול לביצועה.
על המינהל הפדגוגי לגבש תכנית פעולה לשיפור בכלי הבקרה שברשותו, כדי להבטיח שתוצג לפני הנהלת המשרד ויחידותיו תמונת מצב שנתית המשקפת את מידת ניצול שעות הלימוד וימי הלימוד בבתי הספר. על מחוזות המשרד מוטל לאתר מוסדות שאינם מנצלים את המשאבים כנדרש ולפעול לתיקון הדבר.