נמל אילת - כספים ותכנון

בנמל אילת ובמשרד הראשי של רשות הנמלים נבדק הטיפול של הנמל בחוזי הרשאה וזיכיונות ובהכנסות מכלי שיט, בעיקר ספינות העוסקות בהימורים; כן נבדק ההיבט הבטיחותי של הפעלת ספינות אלו.

1. משנת 1995 מאפשרת רשות הנמלים והרכבות (להלן - הרשות) לספינות הימורים לעגון בנמל אילת (להלן - הנמל), בתנאי שהן יימנעו מלנהל את עסקי ההימורים במים הטריטוריאליים של ישראל, בהתאם לאיסור הקבוע בחוק העונשין, התשל"ז-1977. הרשות מאפשרת לספינות להיכנס ולצאת מהנמל ללא קבלת שירותי ניתוב כנדרש בחוק, ובשל כך אירעו כמה תאונות שבהן היו ספינות אלו מעורבות.

2. משנת 1987 מסרה הרשות בחוזה לשתי חברות כ-75 דונם ים לצורך גידול דגים בכלובים בים. החברות האמורות לא משלמות דמי הרשאה לפי התעריף שקבע השמאי.

3. משנות השישים חוכר משרד הביטחון כ-81 דונם מהרשות לצורך הפעלת נמל צבאי. בשנים 1993-1996 לא עמד משרד הביטחון בתשלומים על פי החוזים שנחתמו עמו, והחוב הגיע לכ-11 מיליון ש"ח. הרשות גבתה ממשרד הביטחון, בעקבות משא ומתן, 7 מיליון ש"ח. באשר לתשלום בעד המבנים שבנה משרד הביטחון בשטחי הנמל הצבאי יש מחלוקת בין הרשות לבין משרד הביטחון, מחלוקת שלא נפתרה עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2003.

4. בשטח הנמל הצבאי היה מתקן המשמש להרמת כלי שיט לצורך טיפול, שיפוץ ותחזוקה. מתקן זה שימש בתשלום גם ספינות אזרחיות לצורך העלאתן מהים והכנסתן למספנה או למבדוק לשם תיקון ושיפוץ. בינואר 1999 הפסיק משרד הביטחון את פעילות הממשה. ביולי 2001 פרסמה הרשות מכרז להקמה ולהפעלה של ממשה, ובמאי 2002 נחתם עם הזוכה במכרז חוזה; אולם עד מועד סיום הביקורת הממשה עדיין לא הוקם, ובעלי הספינות שמשקלן מעל 40 טון נאלצים לקבל שירותי אספנה יקרים יותר בנמלים אחרים ומרוחקים.

5. באוגוסט 1995 פרסמה הרשות מכרז להפעלת חוף רחצה בשטח שברשותה, בדצמבר אותה שנה נבחר זכיין, אולם רק במרס 1997 נחתם עמו חוזה. רק באפריל 1998 אישרה מועצת הרשות את החוזה ורק באפריל 1999 אישרה אותו הממשלה. עד מועד סיום הביקורת הקים הזכיין רק חלק מהמתקנים שאותם התחייב להקים על החוף. הזכיין לא שילם את דמי ההרשאה לשנים 2001-2002, והדיונים עמו בעניין חובותיו לא הסתיימו עד מועד סיום הביקורת.

6. משנת 1994 העבירה הרשות למועצה הדתית באילת זכויות להחזקה ושימוש בשטח חוף שברשותה לשימוש הציבור הדתי. דמי ההרשאה לשטח לא נקבעו בהסתמך על הערכת שמאי. המועצה הדתית לא עמדה בתנאי החוזה, אך למרות זאת המליצה ועדת הכספים של הרשות למועצת הרשות, בספטמבר 2002, לאשר הארכה של ההתקשרות עד שנת 2006. במרס 2003 החליטה ועדת המכרזים של הרשות להפסיק את ההתקשרות עם המועצה הדתית.

7. באפריל 1998 פרסמה הרשות מכרז להחכרת שטח שברשותה באילת. בפברואר 2001 נחתם חוזה עם זכיין להחכרת השטח לשם הקמת אכסניה והפעלתה ל-19 שנה. אולם משרד האוצר התנגד לאישור החוזה, כיוון שלדבריו מטרות המכרז לא תאמו את המטרות והתפקידים שיועדו לרשות. עד מועד סיום הביקורת נותרה הקרקע ללא שימוש ולרשות נגרם הפסד הכנסות.