הדין המשמעתי בצה"ל

​המשמעת היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של צה"ל, והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות עליו. מפקד בצבא אחראי למשמעת ביחידתו, ובין היתר, לקיים הליכי דין משמעתי, שהם סוג של הליך ביניים בין צעדים פיקודיים קלים לבין דין צבאי פלילי. הליכי דין משמעתי מתקיימים בכל יחידות צה"ל, ובהיקפים גדולים. במסגרת ההליכים החייל אינו מיוצג על ידי עורך דין, קצין השיפוט אינו משפטן, והוא אינו כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות הנהוגים בהליכים הפליליים. עם זאת, קצין השיפוט נדרש לערוך בירור עובדתי הוגן. לצדם של קציני השיפוט וכעזר כנגדם משמשים מש"קי משמעת ונגדי משמעת יחידתיים, ובעיקר הוותיקים שבהם, כמקור סיוע של ממש בתחום הדין המשמעתי, בהיות עיקר עיסוקם סביב המשמעת ביחידה.

הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - הפצ"ר), העומד בראש הפרקליטות הצבאית הראשית (להלן - הפרקליטות הצבאית), משמש כיועץ, כמפקח וכמנחה המקצועי בצה"ל בכל ענייני חוק ומשפט, לרבות הדין המשמעתי. על פי פקודת מטכ"ל בנושא, כדי לשמש כקצין שיפוט, על הקצין לעבור הכשרה ייעודית לכך בבית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית.

פעולות הביקורת

מאוגוסט 2011 עד יולי 2012 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא הדין המשמעתי בצה"ל. בביקורת נבדקו הפיקוח והבקרה על הדין המשמעתי, הליכי דין משמעתי והיבטים בענישה משמעתית. הביקורת נערכה בפרקליטות הצבאית: לשכות הפצ"ר וסגנו, התביעה הצבאית הראשית, הסנגוריה הצבאית הראשית, בית הספר למשפט צבאי ומדור הדין המשמעתי, ופרקליטות מרכז וחיל האוויר והחלל; באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה במטכ"ל - בבסיס ההדרכה למקצועות החימוש, ובחדר המשמר הפיקודי; ובבסיס חיל האוויר והחלל בתל נוף. כן התקיימה פגישה במהלך הביקורת עם כ-40 קציני שיפוט במהלך שהותם ביחידת המכללות לצורך קורס פיקוד ומטה.

עיקרי הממצאים

הפיקוח והבקרה על הליכי הדין המשמעתי

על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, במקרים שבהם נפל פגם בהליך המשמעתי רשאי הפצ"ר להתערב בהליך: לבטלו, להמיר את העונש שהוטל או להורות על שיפוט חוזר. הפצ"ר האציל סמכות זו לסגנו, אשר מסתייע לשם כך במדור הדין המשמעתי אשר בבית הספר למשפט צבאי.

בתקופת הביקורת לא היה קיים במדור הדין המשמעתי מאגר נתונים המאפשר פילוח של סוגי הליקויים שנמצאו ושל סוגי ההתערבויות שנעשו בהליכים, היכול לשמש בסיס לתהליך הפקת לקחים מסודר בנוגע לפעולות הנדרשות כדי לשפר את מקצועיות קציני השיפוט.

בתקופת הביקורת לא היה קיים מנגנון העוקב אחר ריבוי ליקויים בהליך הדין המשמעתי אצל קציני שיפוט מסוימים, וממילא לא היה קיים מנגנון המטפל בדרך זו או אחרת בשיפור מקצועיותם של אותם קציני השיפוט ששגו.

לצד קציני שיפוט המתייעצים באופן תדיר עם מדור הדין המשמעתי, ישנם קציני שיפוט שאינם נוהגים להיעזר בו. מבין הפונים למדור הדין המשמעתי כגוף מפקח, מעטים הם דווקא החיילים הרואים עצמם נפגעים מהליכי דין משמעתי שנעשו ביחידות.

הליכי הדין המשמעתי

בביקורת שנערכה בשני בסיסים של צה"ל נמצא, כי בלמעלה ממחצית המקרים שנבדקו, קציני שיפוט תיעדו באופן לקוי את הליכי הדין המשמעתי שהם קיימו. בעיקר הדברים נכונים בנוגע לרישום הנימוקים לגזר הדין; בנוגע לסימון על גבי הטופס כי הודע לנאשם על זכותו לערור או לבקש המתקה של העונש; ולעתים הדברים נכונים גם בנוגע לתיאור מעשה העברה עצמו.

במקרים שנבדקו בביקורת, שבהם החליט מדור הדין המשמעתי להתערב, שיעור הליקויים שנמצאו באופן הוכחת האשמה היה 13%. כן עלה בשיחות עם קציני שיפוט, כי חלקם מתקשים בניהול הליכי דין משמעתי שבהם נדרש לשמוע עדויות ולבחון ראיות שונות, וחלקם אינם בקיאים בהוראות החלות על ניהול הדיון במקרה כזה. כתוצאה מכך חיילים מורשעים לעתים במסגרת הליכים שהם לקויים בתכלית.

בשיעור ניכר מן ההליכים שבהם מדור הדין המשמעתי התערב ושנבדקו בביקורת, חרגו קציני שיפוט מסמכויות השיפוט או הענישה שלהם. כן נמצאו בביקורת בנוגע למקרים שנבדקו, ליקויים הנוגעים להפעלת עונשי מחבוש מותנים במסגרת הליכים משמעתיים.

היבטים במימוש הענישה המשמעתית

בביקורת נמצאו מקרים שבהם חיילים שנשפטו לעונשי מחבוש במסגרת הליכים משמעתיים, לא נשאו בעונשם משום שלא היו מקומות פנויים בכלא. יודגש, כי במצב המשפטי הקיים גם לא ניתן להמיר את עונש המחבוש, לאחר גזירתו, בעונש אחר, דוגמת ריתוק, וכך למעשה חיילים שאינם נושאים בעונש המחבוש בשל חוסר מקום בכלא אינם נושאים גם בעונש חלופי, ולמעשה הם אינם מרצים את עונשם כלל.

לא אחת, חיילים שנידונו לעונשי מחבוש נושאים בפועל מספר ימי מחבוש קטן מזה שנפסק להם, בשל כך שקציני שיפוט טועים באופן שבו הם מעכבים ביצועם של עונשי מחבוש כאשר ישנה תפוסה מלאה בכלא, או שכלל אינם מעכבים את העונש, והוא חולף ללא שניתן יהיה לממשו לכשיתפנה מקום בכלא.

קיימים קשיים במימוש עונשי ריתוק ביחידות עורפיות, ובמקרים מסוימים הריתוק כלל אינו ממומש.

סיכום והמלצות

דין משמעתי הוא כלי חשוב העומד לרשות מפקדים בצה"ל לשם שמירה על המשמעת ביחידותיהם. מצד אחד, לשימוש נכון בכלי זה עשויות להיות השפעות חיוביות על החייל העומד לדין משמעתי ועל כלל החיילים ביחידה. מצד שני, לשימוש לקוי בדין משמעתי עלולות להיות השלכות לא רצויות על כלל החיילים ביחידה, מעבר לפגיעה בחייל העומד לדין.

בעשור האחרון התפתח הדין המשמעתי וההליך הפך יותר ויותר משפטי, דבר הדורש מהמפקדים השופטים בו להיות יותר מקצועיים בתחום זה. כפי שהעלו הממצאים בדוח זה, קציני שיפוט טועים לא אחת באופן שבו הם מנהלים את ההליכים בדין המשמעתי, וישנן טעויות מסוימות שהן נפוצות יותר מאחרות.

משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הצעדים שנקטה הפרקליטות הצבאית תוך כדי הביקורת לתיקון ליקויים מסוימים. עם זאת, נותרו צעדים שעליה לנקוט, ובהם: א. בחינת דרכים ונקיטת פעולות לשיפור המקצועיות של קציני שיפוט בנוגע לסמכויות השיפוט והענישה בדין משמעתי; בנוגע להפעלת עונשי מחבוש מותנים במסגרת הליכים משמעתיים; ובנוגע לניהול הליכים משמעתיים הדורשים הוכחת אשמה; ב. הפנמתה בקרב קציני שיפוט של חשיבות התיעוד המפורט של הליכי הדין המשמעתי המתקיימים ביחידות על גבי טופסי התלונה.

על הפרקליטות הצבאית לפעול לתיקונם של הליקויים שנמצאו בדוח זה. כמו כן, לדעת משרד מבקר המדינה, יש צורך לבחון את סוגיית היכולת לממש בפועל עונשים שאותם הטילו קציני שיפוט בהליכי הדין המשמעתי. על הפרקליטות הצבאית לבחון זאת בהקדם, ולנקוט פעולות לשיפור יכולתם של מפקדים לקיים הליכי דין משמעתי יעילים, לרבות מיצוי הדין באמצעות ענישה, לכשזו נדרשת. היעדרה של יכולת מעשית כזו עלולה לרוקן מתוכן את מטרתו של ההליך המשמעתי.