היבטים בניהול הרכוש הקבוע בתעשייה האווירית לישראל בע"מ

​במסגרת התקשרויותיו של משרד הביטחון (להלן - משהב"ט או המשרד) עם יצרנים  ומפתחים לביצוע עבודות של פיתוח, של ייצור ושל מתן שירותים ואחזקה עבור מערכת הביטחון, המשרד רוכש ציוד ומבנים הדרושים לו לביצוע הזמנותיו - קרי נכסים בבעלותו, שהוא מממן ממקורות תקציב הביטחון, שהתעשיות רוכשות או מייצרות עבורו, והם ממוקמים פיזית אצלן (להלן - רכוש קבוע של משהב"ט). על פי נתוני משהב"ט, הערך הכספי של רכושו שהצטבר בתעשיות ואצל יצרנים שונים

ל-31.10.10 הסתכם בכ-798 מיליון ש"ח, מזה כ-272 מיליון ש"ח (כ-34%) בתעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן - התע"א), והעלות המופחתת  שלו הסתכמה בכ-149 מיליון ש"ח, מזה כ-38 מיליון ש"ח (כ-26%) בתע"א.

הוראת משהב"ט בנושא רכוש המשרד במפעלים (להלן - הוראת משהב"ט) קובעת, כי התע"א משמשת כ"נאמן" של משהב"ט בכל הקשור לניהול הרישום של רכוש משהב"ט שנרכש או שנוצר בתע"א במימון משהב"ט. בהתאם לכך נקבע בהוראה הסדר מיוחד לפיקוח ולבקרה של משהב"ט על רכושו בתע"א.

הרכוש הקבוע  הנמצא בתע"א, בבעלותה או בבעלות אחרת , רב ומגוון, ומקורו ברכישה מגורמים שמחוץ לתע"א, מייצור עצמי, מחכירה או משאילה. הרכוש הקבוע בתע"א הנמצא במפעלים, במטה ובחו"ל כולל מאות אלפי פריטים, ובהם: קרקע, מבנים, מכונות, ציוד, כלים, מחשבים וציוד משרדי. עלות הרכוש הקבוע בבעלות התע"א  הרשום במאזנים שלה ל-31.12.11 ול-31.12.10 הסתכמה בכ-1.67 מיליארד דולר  ובכ-1.6 מיליארד דולר, בהתאמה, והעלות המופחתת שלו לשנים אלו הסתכמה בכ-619 מיליון דולר ובכ-599 מיליון דולר, בהתאמה.

פעולות הביקורת

בתקופה שממרץ עד יולי 2012 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול הרכוש הקבוע של משהב"ט בתע"א, וכן נבדקו בה היבטים בניהול הרכוש הקבוע שבבעלותה, בדגש על ביצוע מפקדי רכוש קבוע. הביקורת נערכה במשהב"ט - במינהל ההרכשה והייצור (להלן - מנה"ר), במינהלת מסוימת (להלן - המינהלת) שבמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (להלן - מפא"ת), באגף הכספים (להלן - אכ"ס) ובאגף הייעוץ המשפטי; ובתע"א - בארגון הסמנכ"ל לכספים, בארגון שירותים תעשייתיים, במרכז מערכות נתונים (להלן - ממן), במפעל מטוסים שבחטיבת בדק מטוסים, בחטיבת מערכות טילים וחלל (להלן - חטיבת מטח), במפעל מטוסי מנהלים שבחטיבת כלי טיס אזרחיים ובמפעל מסוים שבחטיבת כלי טיס צבאיים (להלן - המפעל).

עיקרי הממצאים

חלק א': היבטים בניהול הרכוש הקבוע של משהב"ט בתע"א

בקרת מנה"ר על הרכוש הקבוע של המשרד בתע"א

הזמנות משהב"ט לרכוש קבוע בתע"א בשנים 2007-2012, שנרשמו במערכת הממוחשבת במנה"ר, לא כללו את המספרים המזהים של נכסי המשרד בתע"א. הדבר לא איפשר לראש תחום תשתיות במנה"ר לוודא, שהתע"א אכן רשמה את הרכוש שהוזמן אצלה במימון משהב"ט, כרכוש קבוע של המשרד בתע"א.

דמי שימוש

בניגוד להוראות משהב"ט, בשנים 2008-2011 ראש תחום תשתיות במנה"ר לא קבע תעריפי שימוש ולא חישב את דמי השימוש המגיעים למשרד עבור השימוש של התע"א בנכסי משהב"ט. יתר על כן, הוא אף לא בדק את חישוב דמי השימוש שהתע"א הציגה בדוחות שהעבירה למשהב"ט בשנים אלה. במצב זה, משהב"ט לא יכול היה לבדוק אם דמי השימוש ששילמה לו התע"א היו נכונים.

הרכוש הקבוע של משהב"ט בתע"א, שבאחריות המינהלת שבמפא"ת

קיים ליקוי מתמשך של כלל הגורמים המעורבים, הן בתע"א והן במשהב"ט, בטיפולם ברכוש הקבוע של משהב"ט שנוצר או שנרכש בתע"א, בהיקף כספי של מיליוני דולרים , במסגרת חלק מהפרויקטים שבתחום אחריותה של המינהלת. להלן הפרטים:

1.  בשנים 2007-2012 לא פעלה המינהלת בהתאם להוראות משהב"ט בכל הנוגע לטיפולה ברכוש הקבוע שנוצר או שנרכש במסגרת חלק מהפרויקטים שבאחריותה. כתוצאה מכך, מידע חיוני על רכוש קבוע שבבעלות משהב"ט, בערך כספי של מיליוני דולרים, הנמצא בתע"א, לא הועבר למנה"ר ולא התקיימה על הרכוש כל בקרה בהיבט הרישום.

2.  התע"א רשמה בספרי החברה את כלל הרכוש הקבוע שנוצר בשני פרויקטים (להלן - פרויקט א' ופרויקט ב') כרכוש בבעלותה, וזאת בניגוד לרישום שהתחייב על פי ההסכמים בינה לבין ממשלת ישראל באמצעות משהב"ט: בפרויקט א' - כרכוש בבעלות משותפת שלה ושל משהב"ט, ובפרויקט ב' - כרכוש בבעלות משהב"ט. הרישום כפי שהתע"א ערכה הביא, בין היתר, לכך שרכוש בשווי של מיליוני דולרים לא הוצג בצורה נכונה בספרי החברה.

3.  אשר למשהב"ט, ראש היחידה להתקשרויות, תקציבים ובקרה במינהלת לא העבירה למנה"ר נתונים על נכסים אלה, כדי שיוכל למלא את תפקידיו בהתאם להוראות משהב"ט; ולא וידאה כי התע"א רושמת את הנכסים כנדרש על פי ההסכמים. בכך, אפשרה המינהלת, הלכה למעשה, לתע"א לשייך לעצמה את הנכסים שנוצרו בפרויקטים א' ו-ב', ולנהוג בהם כ"מנהג בעלים".

רישום הרכוש הקבוע של משהב"ט בתעשיות במאזן משהב"ט

בנובמבר 2008 מינה סגן ראש אכ"ס צוות שיפור בנושא "רכוש משהב"ט במפעלים". עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, כשלוש שנים וחצי לאחר מינויו של הצוות, ועל אף ההחלטה שאכ"ס ייצא למכרז לבחירת ספק אשר ימפה את הרכוש הקבוע שבבעלות משהב"ט, מנה"ר ואכ"ס טרם מיפו את הרכוש הקבוע שבבעלות משהב"ט הנמצא בתעשיות, וטרם הקימו מערכת לפיקוח ולבקרה על תהליך רישום רכוש זה בתעשיות ובמשהב"ט. כתוצאה מהאמור לעיל, ונוכח הפגמים המהותיים ברישום במשהב"ט של הרכוש הקבוע שלו הנמצא בתע"א, כפי שעלו בדוח ביקורת זה, נתוני רכוש זה הנכללים במאזנים של משהב"ט אינם מציגים תמונה נכונה.

ביקורים של גורמי משהב"ט בתע"א בעניין רכוש קבוע

היעדר ביקורים של ראש תחום תשתיות במנה"ר בתע"א בכלל ובמפעל בפרט בשנים 2007-2011, נָגַד את הוראות משהב"ט, ופגע בבקרה ובפיקוח שמנה"ר אמור היה לבצע על ניהול הרכוש הקבוע של משהב"ט בתע"א, לרבות ביכולת לוודא שהתע"א משמשת כ"נאמן", כנקבע בהוראות משהב"ט האמורות.

חלק ב': היבטים בניהול הרכוש הקבוע של התע"א

מפקד רכוש קבוע

האישור שנתן החשבונאי הראשי של התע"א למנהל הכספים של חטיבת מטח, שלא לסמן במדבקות את הנכסים לציון ביצוע מפקד, אינו תואם את נוהלי התע"א. ללא הדבקת המדבקה עם ציון תאריך המפקד עליה, לא ניתן לדעת אם העובד החתום על הציוד אכן וידא פיזית את קיומו. הדבר גם מקשה על איתור נכסים אשר נמצאים ביחידה אך אינם רשומים במערכת הרכוש הקבוע. התוצאה של אלה - פגיעה בבקרה על קיומם ורישומם של פריטי הרכוש הקבוע.

בדיקה אקראית של הרכוש הקבוע בחטיבת מטח

בדיקה אקראית  של הרכוש הקבוע בחטיבת מטח שערך משרד מבקר המדינה העלתה, בין היתר, כי: כ-84% מהנכסים שנכללו בבדיקה ושהיו רשומים במערכת הרכוש הקבוע של התע"א, לא נמצאו פיזית במרכזים התמחיריים  שבהם היו רשומים; כ-70% מהנכסים שנכללו בבדיקה לא סומנו במספר אינוונטרי , בניגוד לנוהלי התע"א - דבר שלא איפשר לזהותם במערכת הממוחשבת של התע"א.

מתוך הנכסים שנמצאו פיזית בבדיקה האקראית במרכזים התמחיריים, כ-50% מהם לא היו רשומים במערכת הממוחשבת של הרכוש הקבוע במרכזים התמחיריים שבהם נמצאו; בניגוד לנוהלי התע"א, על רובם המוחלט של הנכסים שנכללו בבדיקה לא נמצאו מדבקות המציינות את מועדי קיום המפקדים, כך שלא ניתן לדעת אם ומתי נכסים אלה נפקדו.

בהיעדר מספרים אינוונטריים על חלק גדול מהנכסים שנכללו בבדיקה האקראית בחטיבת מטח, לא ניתן לזהות בוודאות את נכונות רישומם בספר הרכוש הקבוע של התע"א, דבר הפוגע בבקרה עליהם.

אי-סימון הנכסים במדבקות המורות על כך שהם נפקדו, מקשה על סריקת אזורי המפקד ועל איתורם של הנכסים אשר טרם נפקדו. במצב זה, לא ניתן לוודא שאכן ננקטו כל הצעדים כדי לאתר נכסים הרשומים בספרי החברה ואשר לא נמצאו במרכזים התמחיריים שבהם הם רשומים, ולהיפך. יתר על כן, אי-סימון חלק מהנכסים במספרים אינוונטריים והיעדר מדבקות לציון מפקדים שבוצעו מעמידים בספק את מהימנות חלק מהרישומים שנערכו בספרי התע"א, ולפיהם הנכסים נפקדו בפועל.

נוכח האמור לעיל, ובהתבסס על הממצאים העולים מהבדיקה שערך משרד מבקר המדינה, חלק מהרישומים בספר הרכוש הקבוע בחטיבת מטח אינם משקפים בצורה נאותה את מצאי הנכסים הקיימים בחטיבה.

נכסים אטרקטיביים

על פי נוהלי התע"א, נכסים אטרקטיביים כוללים פריטי ציוד שניתן להוציאם מחוץ לכותלי התע"א ולעשות בהם שימוש אישי, וככאלה הם מחייבים בקרה ומעקב ייחודיים. נכסים אלו כוללים, בין היתר, מיקרוסקופים, מצלמות ומחשבים אישיים ניידים. על אף הצורך בבקרה ובמעקב ייחודיים ובניגוד לנוהלי התע"א, בשנת 2011 לא נפקדו מאות נכסים אטרקטיביים. יתר על כן, מנתוני המפקד עולה, כי חלקם לא נפקדו מספר שנים.

סיכום והמלצות

1.  הרכוש הקבוע של משרד הביטחון (משהב"ט) הנמצא בתעשייה האווירית לישראל בע"מ (התע"א) משמש לביצוע הזמנותיו, ועלותו מסתכמת על פי רישומי התע"א ומשהב"ט במאות מיליוני ש"ח. אף כי התע"א אמורה לנהל את הרישום של רכוש זה, פעילותה בתחום זה במפעל מסוים הייתה לקויה, ואף נגדה הסכמים שחתמה התע"א עם ממשלת ישראל באמצעות משהב"ט. כך, בין היתר, רשמה התע"א בספריה את הנכסים שנוצרו בהזמנות של מינהלת מסוימת (המינהלת) שבמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית שבמשהב"ט (מפא"ת), כרכוש שנמצא בבעלותה, במקום לרשום את חלקו כרכוש בבעלות משהב"ט, וחלקו האחר כרכוש בבעלות משותפת של משהב"ט ושל התע"א, כנדרש.

הגופים הנוגעים במשרד הביטחון - המינהלת ומינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) - מצדם, כשלו בהפעלת מערכות הבקרה והפיקוח הנדרשות על פעילות התע"א כ"נאמן" על פי הוראות משהב"ט, בכל הקשור לרישום הרכוש הקבוע של משהב"ט. חוסר מעורבותם ואזלת ידם אפשרו למעשה לתע"א לנהוג כ"מנהג בעלים" ברכוש משהב"ט, ולשייך אותו לעצמה.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הממצאים שעלו בביקורת, על המינהלת ועל מנה"ר לפעול במשותף עם התע"א לבחינה ולאיתור של כלל פריטי הרכוש הקבוע שנוצרו בפרויקטים של מערכות מוטסות, ולתקן בהקדם את רישומם - הן בספרי התע"א והן בספרי משרד הביטחון. בנוסף לכך, על משרד הביטחון לבחון את כלל מערך הבקרה על הרכוש הקבוע שלו בתעשיות הביטחוניות, כדי לוודא כי הליקויים שעלו בדוח זה אינם חוזרים על עצמם בהזמנות משרד אחרות, וכדי להביא למניעת פגמים בבקרה בעתיד.

בנוסף לתיקון רישום רכוש משרד הביטחון בספרי החברה, כאמור, על הנהלת התע"א, ובפרט הסמנכ"ל לכספים, מר אייל יוניאן, והחשבונאי הראשי, מר גבריאל בן שלוש, ליזום צעדים אשר יבטיחו שהליקויים בפעילותה של התע"א, כפי שעלו בדוח זה, לא יישנו.

2.  ממצאי הביקורת מצביעים על פגמים בניהול הרכוש הקבוע של התע"א בחטיבת מערכות טילים וחלל (מטח), ועל אי-ביצוע במועד של מפקד למאות נכסים אטרקטיביים בתע"א, זאת על אף שהם מחייבים בקרה ומעקב ייחודיים. נוכח הפגמים שעלו בניהול הרכוש הקבוע בחטיבת מטח, במועד סיום הביקורת חלק מהרישומים בספר רכוש קבוע בחטיבה אינם משקפים בצורה נאותה את מצאי הנכסים הקיימים בה.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הפגמים בניהול הרכוש הקבוע בתע"א, כפי שעלו בדוח זה, על הסמנכ"ל לכספים ועל החשבונאי הראשי בתע"א לנקוט צעדים שיבטיחו שהרישומים בספר הרכוש הקבוע של חטיבת מטח ישקפו בצורה נאותה את מצאי הנכסים; לרבות, כאלה שיבטיחו ביצוע מפקדי רכוש קבוע מלאים.