מרבית החוקים המסדירים את שוק העבודה (להלן - חוקי העבודה) קובעים כי שר העבודה והרווחה ממונה על יישומם. מכוח חוקי העבודה מוסמך השר למנות מפקחי עבודה. בהתאם להחלטת הממשלה, אשר אושרה בכנסת במרס 2003, הועברו לשר התעשייה והמסחר הסמכויות הנתונות בידי שר העבודה והרווחה בכל הנוגע לחוקי העבודה. ככלל, יישומם של חוקים מותנה בקיומו של מנגנון אכיפה יעיל ומועיל. חשיבותו של מנגנון לאכיפת חוקי העבודה גדלה בתקופת מיתון, בה חושש העובד למעמדו.
הגוף העיקרי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת) העוסק באכיפת חוקי העבודה הוא האגף לאכיפת חוקי עבודה (להלן - אגף האכיפה), ובנוסף ישנם שני גופים העוסקים באכיפת חוקי העבודה. חלוקת העבודה בין שלושת הגופים אינה תמיד ברורה, ומביאה לכפילויות וחוסר תיאום בין הגופים מחד גיסא, ולאי טיפול בחלק מהוראות החוקים או לאי-מיצוי הטיפול מאידך גיסא.
מנהלת האגף לאכיפת חוקי עבודה לא פעלה לביצוע יעיל ומועיל של תפקידי האגף:
1. ראוי היה שהאגף יקבע יעדים ותכניות עבודה הממוקדים למגזרי אוכלוסייה שבהם הסיכויים להפרת החוק היא הגבוהה ביותר. בפועל, יעדי האכיפה היו כלליים, ותכניות העבודה לא היו ממוקדות, כך שבחירת המעסיקים הנבדקים הייתה במרבית המקרים אקראית. 2. ראוי היה שהאגף יקבע מדדי ביצוע המשקפים את מועילות הפיקוח והאכיפה וישאף לשפרם. בפועל, קבע האגף מדדי ביצוע המשקפים את היקף פעילותו - כמות הביקורים במקומות עבודה וכמות העובדים שנבדקו - ולא את איכות האכיפה, שהמדד לה הוא, בין היתר, שיעור תיקי החקירה שהגיעו לכלל נקיטת הליכים כלפי מפירי החוק. 3. ראוי היה שהאגף יפעיל מערכת בקרה אשר תפעל באופן מתמיד לשיפור תהליך האכיפה, תמנע צווארי בקבוק, ותוודא בקרה שיטתית על עבודת המפקחים. בפועל, אופיינה עבודת האכיפה ביצירת צווארי בקבוק טכניים ומהותיים לאורך התהליך בשל מבנה ארגוני ושיטות עבודה לא יעילים, ובחוסר שליטה ובקרה על עבודת המפקחים.
כדי שפעולות האכיפה יכוונו למועילות מרבית בהשגת היעדים שנקבעו לגורמי האכיפה בהחלטות הממשלה, ראוי היה שאגף האכיפה והלשכה המשפטית של משרד התמ"ת יפעלו במאוחד: בבחינת השיקולים בקביעת סדרי עדיפויות באכיפה תחת אילוצי המשאבים שהוקצו למערך האכיפה, בקביעת היעדים, בהכנת תכניות העבודה, ובבחינת תהליך העבודה המשולב. בפועל, קבע לעצמו אגף האכיפה תכניות עבודה ללא שיתוף הלשכה המשפטית.
שיעור העובדים הזרים הלא-חוקיים מכלל העובדים הזרים במשק הגיע, לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ל-60%; אולם, שיעור האיתור של עובדים זרים שכלפיהם נמצאו ממצאים על הפרת חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים), מכלל העובדים הזרים שבדק האגף, היה כ-39% בלבד. לגבי עובדים ישראלים: שיעור העובדים במשק שזכויותיהם על פי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק שכר מינימום) הופרו נאמד בכ-16%; אולם, שיעור האיתור של עובדים שזכויותיהם לשכר מינימום הופרו, מכלל העובדים שהאגף בדק, היה כ-2% בלבד. לגבי כל המעסיקים, הטיפול בתיקי החקירה נמשך חודשים ואף שנים, עובדה שפגעה קשות במועילות האכיפה.
בשירות המדינה נפוץ השימוש במכשירי רדיו טלפון נייד (רט"ן). הקצאת המכשירים והגדרת מכסת השימוש בעדה תשלם המדינה (להלן - רמת השימוש) נקבעים, על פי הוראות תקנון כספים ומשק (תכ"ם), בזיקה לאופי התפקיד או לאופי עבודתו של העובד, ועל המשרד לקבוע תבחינים על פיהם יאשר מנכ"ל המשרד הממשלתי את רמת השימוש שתיקבע לכל עובד שיועמד לרשותו רט"ן. לצורך עבודת המפקחים החליט משרד העבודה להקצות מכשירי רט"ן, המשמשים גם כמכשירי קשר, לרשות אגף האכיפה.
משרד העבודה לא קבע תבחינים לשימוש במכשירים אלו, ובפועל יו"ר המינהלה לטיפול בעובדים זרים ומנהלת האגף סיפקו מכשירים ללא תבחינים וללא הגבלות על השימוש; סיפקו ומימנו מכשירים לגורמים שמחוץ לאגף ומחוץ למשרד העבודה; לא קבעו מכסות לשימוש במכשירים לרוב המשתמשים, גם לאחר שסכומי החיוב הסתכמו באלפי שקלים לעובד לחודש. בניגוד למתחייב מהוראות מס הכנסה, לא ביצע משרד התמ"ת (ובעבר משרד העבודה) זקיפת הכנסה בשכר העובדים בגין שימוש במכשירי הרט"ן המשמשים גם כמכשירי קשר.