פיקוח על הטיפול בחסויים - משרד המשפטים

הפיקוח על הטיפול של האפוטרופסים בחסויים בכל הנוגע לרכושם, גופם ורווחתם נבדקו בגופים אלה: במשרד המשפטים באגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, במשרד הראשי ובמחוזות בירושלים, בחיפה, בתל אביב ובבאר שבע; במשרד הרווחה בלשכת היועץ המשפטי שבמשרד הראשי ובלשכותיו במחוז תל אביב והמרכז ובמחוז חיפה והצפון. כן נבדק הנושא בהנהלת בתי המשפט, ובדיקת השלמה נעשתה במזכירות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב והמרכז. במשרד הבריאות, במשרד הראשי, בכמה מרכזים רפואיים ממשלתיים ובמרכז לבריאות הנפש כפר שאול בירושלים נבדק תפקוד היחידות לשירות סוציאלי בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס לצורך מתן הסכמה או סירוב לטיפול רפואי. כמו כן נבדקה פעילות המחלקה לעבודה סוציאלית של משרד הבריאות בתחום זה. הבדיקה הושלמה במוסד לביטוח לאומי ועסקה בפיקוח המוסד על תאגידים ואנשים פרטיים המקבלים גמלה עבור חסויים.

בהנהלת בתי המשפט ובבתי המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ובפתח תקווה נבדקו סדרי ניהולם של בתי המשפט לתביעות קטנות, וכן קובץ נתונים ממוחשב המשמש לניהול בתי המשפט לתביעות קטנות.

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), חסוי הוא אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס, בין היתר, היות שאין הוא יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוכן לדאוג להם במקומו. במקרים רבים החסוי הוא חסר ישע. בחוק נקבע, כי במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין. לתפקיד אפוטרופוס מתמנים קרובי משפחה של החסוי, יחידים, או תאגיד העוסקים בכך. במהלך השנים חל גידול במספר החסויים, ובתחילת 2003 הסתכם מספרם בכ-28,000 נפש (יצוין, כי ישנם חסויים רבים נוספים שמונה להם אפוטרופוס על גוף בלבד - ראו להלן). ביקורת קודמת בנושא הטיפול בחסויים (להלן - הביקורת הקודמת) נערכה בשנת 1990 וממצאיה פורסמו בדוח שנתי 41 של מבקר המדינה (עמ' 363).

הבקשות למינוי אפוטרופוס מוגשות לפני בית המשפט לענייני משפחה (להלן - בית המשפט). יש שאפוטרופסות היא על גוף (להלן - אפוטרופסות על גוף, או אפוטרופסות לענייני גוף), ויש שאפוטרופסות היא על רכוש (להלן - אפוטרופסות על רכוש או אפוטרופסות לענייני רכוש). היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו במשרד הרווחה (להלן - יועמ"ש הרווחה) מעורב בהליך מינוי אפוטרופוס: או כמשיב בבקשה למינוי שהוגשה בידי קרוב משפחה, שאז עליו להגיש לבית המשפט את תגובתו בנדון; או כמגיש הבקשה, כנקבע בחוק.

האפוטרופוס הכללי מתמנה בידי שר המשפטים והוא עומד בראש אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים (להלן - האפו"כ). על פי החוק, אחראי האפוטרופוס הכללי, בין היתר, לפיקוח על האפוטרופסים שמינה בית המשפט. פעולות הפיקוח באפו"כ נעשות בידי כ-20 מפקחים, יחד עם פרקליטים, המועסקים במחוזות האפו"כ בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע, בהדרכה ובהכוונה של ממונה ארצית על הפיקוח על אפוטרופסים ומנהלי עיזבון בהנהלה בירושלים.

מזכירויות בתי המשפט (במחוז תל אביב והמרכז - ברמת גן, ובבתי משפט אחרים), אינן שולחות לחסויים העתקים מהבקשות למינוי אפוטרופוס, בניגוד לתקנות לחוק.

מבדיקת התיקים עלה, כי לשכות יועמ"ש הרווחה לא שקלו, במקרים רבים, להשתמש בסמכותן החוקית לפתוח בהליכים הנדרשים לטובתם של חסויים.

ברישום הממוחשב של הנהלת בתי המשפט אין אפשרות לזהות בוודאות אם צו המינוי לאפוטרופוס, שהוצא לחסויים, קבוע או זמני, ואין לדעת את מספרם המדויק ואת זהותם של כלל החסויים שלהם מונו אפוטרופסים במינוי קבוע.

נמצאו אי התאמות ברישום המידע, בין המערכת הממוחשבת של הנהלת בתי המשפט לבין המערכת של האפו"כ, וצווי מינוי לאפוטרופוס שלא נרשמו אצל האפו"כ. כתוצאה מכך אין לאפו"כ מידע מדויק ומעודכן על החסויים שמונו להם אפוטרופסים ולא מתקיים התנאי הבסיסי לקיום פיקוח אפקטיבי על טיפול האפוטרופסים בחסויים.

מאז הביקורת הקודמת לא פעלו הגורמים המקצועיים במשרד הרווחה להורות על מערכת דיווח שיטתית של לשכות יועמ"ש הרווחה ללשכות הרווחה, על החסויים המתגוררים בתחומן, ואשר להם התמנו אפוטרופסים לפי בקשת קרוב משפחה.

הועלה, כי הפיקוח של האפו"כ מתייחס רק לצד הכספי (ניהול רכושו של החסוי) והוא אינו מפקח על טיפולם של האפוטרופסים בענייני גוף. רשויות הרווחה אינן עוקבות אחר החסויים; ובכך יוצא, כי אין, למעשה, פיקוח על הטיפול בחסויים בתחום האפוטרופסות בענייני גוף.

רוב רובם של הצווים למינוי אפוטרופסים על הגוף בלבד אינם נרשמים במאגרי הנתונים של האפו"כ.

לשכות יועמ"ש הרווחה לא שקלו לנצל את סמכותן לפתוח בהליכים הנדרשים לטובתו של החסוי, ולא הגישו בקשות למנות גם אפוטרופוס על רכוש, לחסויים שמונה להם אפוטרופסים על גוף עקב מצבם הקוגניטיבי הירוד; זאת, גם במקרים שבהם לשכת יועמ"ש הרווחה היא שיזמה את הבקשה למינוי אפוטרופוס על גוף.

האפו"כ לא קבע מהם המאפיינים הנדרשים להתאמת המועמד לתפקיד אפוטרופוס, ועקב כך הטיפול במסמכים המתקבלים מבית המשפט שונה ממחוז למחוז.

מבין 34,024 בקשות שהיו רשומות במערכת הפיקוח באפו"כ, 1,497 בקשות התקבלו מבתי המשפט לפני יותר משלוש שנים, ולא צוין במערכת הפיקוח אם הן אושרו בידי בית המשפט.

מבדיקת נתוני מערכת הפיקוח על 75 חסויים, שהאפוטרופסים שמונו להם נפטרו, הועלה, כי משך הזמן ממועד פטירת האפוטרופסים ועד למועד הביקורת, שבו היו החסויים ללא אפוטרופוס, היה כ-10 שנים בממוצע. דבר זה נובע, בחלקו - מאיחור של האפו"כ באיתור המידע על מות האפוטרופוס, ובעיקר - ממשך הטיפול הארוך של משרד הרווחה במינוי אפוטרופוס חדש.

חלק מהאפוטרופסים הם בני משפחה של החסוי, שלעיתים חסר להם ידע למלא את תפקידם. הועלה, כי האפו"כ לא הדריך את מרבית האפוטרופסים סמוך למינוי או במהלך מילוי תפקידם.

האפו"כ פטר אפוטרופסים רבים מהגשת הדוחות השנתיים שהם חייבים בהגשתם על פי החוק, בלי שהייתה לו סמכות לכך. במקרים אחרים לא פעל האפו"כ כדרוש כדי לקבל מאפוטרופסים את הדוחות הכספיים שהם חייבים בהגשתם; דוחות כספיים רבים שהתקבלו באפו"כ לא נבדקו; כתוצאה מכך נותק הקשר עם אפוטרופסים רבים לשנים רבות. מקצת הדוחות הכספיים שנבדקו בידי האפו"כ נמצאו לא תקינים, אולם האפו"כ לא הפעיל כדרוש את סמכותו כדי לקבל מהאפוטרופסים דוחות כספיים מתוקנים.

למרבית החסויים לא עשו המפקחים אומדן של צרכים שנועד, בין היתר, לשמש אמת מידה לבדיקת סבירות ההוצאות המדווחות בידי האפוטרופוס, כדרוש על פי נוהלי האפו"כ.

לא מוצו אפשרויות השימוש במערכת הפיקוח הממוחשבת, כדי לייעל את עבודת הפיקוח והבקרה.

המוסד לביטוח לאומי ממנה לזכאים לגמלה, שאינם מסוגלים לגבותה מחמת מוגבלותם, אדם או תאגיד שיקבל עבורם את גמלתם (להלן - מקבל גמלה). הועלה, כי המוסד לביטוח לאומי לא עשה פיקוח כדרוש על מקבלי הגמלה. עוד הועלה, כי המוסד לביטוח לאומי התיר למקבלי הגמלה לנכות כספים מסכום הגמלה, בלי שניתנה למוסד סמכות לכך בחוק הביטוח הלאומי.