רופאי בתי חולים - תקנים, נוכחות, תורנות, כוננות ועבודה פרטית

בתי החולים פועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. פעילות הבוקר של הרופאים נמשכת בדרך כלל מ-8:00 עד 16:00. בימי חול מהשעה 16:00, בימי שישי מהשעה 13:00 ובשבתות וחגים פועל במחלקות האשפוז ובחדרי המיון מערך של תורנים וכוננים. בבתי החולים הממשלתיים מועסקים כ-4,850 רופאים, כ-3,800 בבתי החולים של שירותי בריאות כללית וכ-850 בבתי החולים של הדסה.

מספר הרופאים שיש להעסיק וקביעת תקן הרופאים הוא נושא לבחינה רפואית-תקציבית. אולם תקן הרופאים בבתי החולים, דהיינו מספר הרופאים התקני ומערך התורנויות והכוננויות בהם, מבוססים על הסכמים קיבוציים שנחתמו מאז שנת 1976 ונקבעו על פי מספר המיטות במחלקות האשפוז והביקורים במרפאות החוץ. התקנים שנקבעו בזמנו אינם משקפים את הצרכים העכשוויים של בתי החולים, ויש שהם מגבילים את מנהלי בתי החולים בניוד רופאים ובשיבוצם במערך בית החולים, שכן במהלך השנים חלו שינויים בהיקף הפעילות לכל מיטה ובטכנולוגיות רפואיות ונוצרו התמחויות חדשות. למרות השינויים הטכנולוגיים והשינויים בפעילות בתי החולים לא עשה משרד הבריאות (להלן - המשרד) בדיקה של תקני הרופאים בבתי החולים ושל מערך התורנים והכוננים בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז.

על פי ההסכם הקיבוצי משנת 1991, רופאי בתי החולים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה באמצעות שעון נוכחות. אופן הדיווח של הרופאים על נוכחות אינו מאפשר לעשות בקרה על נוכחותם בעבודה, יוצר פרצות המאפשרות חריגות מכללי הנוכחות החלים על רופאים ואינו מאפשר לקבל מידע אמין על שעות העבודה של הרופאים ועל תשומות כוח האדם הרפואי בבתי החולים. בספטמבר 2001 החליטה הממשלה על בדיקה רציפה של נוכחות עובדי בתי החולים שאינם נדרשים להחתים כרטיס נוכחות. נוכח החלטת הממשלה, העומדת בעינה, יש לקדם את המשא ומתן בין הגורמים הנוגעים בדבר.

על פי ההסכמים הקיבוציים שבוע העבודה של הרופאים בבתי החולים הוא בן שישה ימים, ואילו שבוע העבודה של האחיות, עובדי המעבדות ועובדי המינהל והמשק בבתי החולים הוא בן חמישה ימים. בשל היעדרותם של עובדים אלה בימי שישי, הפעילות בבתי החולים ביום זה מצומצמת. סדרי העבודה של הרופאים בימי שישי נקבעים בכל מחלקה על פי הסדרים פנימיים, ובניגוד להוראות ולהסכמים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להסדיר גם נושא זה.

חלק ניכר מהרופאים המומחים עוסקים בעבודה נוספת מחוץ לבתי החולים. נמצא, כי רופאי בתי החולים של שירותי בריאות כללית, שלא כמו הרופאים בבתי החולים הממשלתיים, אינם נדרשים לדווח על עיסוק בעבודה כזאת. על המשרד לדאוג שהעיסוק של רופאים בעבודות מחוץ לבית החולים ייעשה בידיעת בית החולים ובתיאום עמו גם בבתי החולים של שירותי בריאות כללית.

בשנים 1999-2001 טיפלה נציבות שירות המדינה (להלן - הנציבות) ב-109 תיקי חקירה של רופאים בבתי חולים ממשלתיים שנחשדו בעיסוק בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית ללא אישור, ובאוקטובר 2002 פרסמה הנחיות מעודכנות בעניין זה. אולם הנציבות לא קבעה מבחנים לאישור בקשות לקבלת היתר לעסוק בעבודה מחוץ לבית החולים ולא קבעה דרכים לפיקוח על מספר מקומות העבודה. כמו כן לא נקבעו הנחיות מספיקות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים בעיסוקיהם של הרופאים ופגיעה בחולים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והנציבות לגבש דרכים שיאפשרו לעשות פיקוח ובקרה על עיסוקיהם של הרופאים מחוץ לבית החולים.

במחלקות מסוימות יש עומס תורנויות רב על המתמחים. בחלק ניכר מהתורנויות בבתי החולים, בכלל זה במחלקות שהתמחותן ייחודית, מועסקים רופאים תורני חוץ, שאינם מתמחים במחלקות ואינם שותפים לפעילות בהן. גם דרך העסקתם של תורני החוץ בבתי החולים הממשלתיים טרם הוסדרה.

ההסכם הקיבוצי משנת 2000 קובע כי אסור להעסיק רופא ביום שלאחר ביצוע תורנות. הועלה, כי רופאים שעשו תורנות לאחר יום עבודה השתתפו בניתוחים ביום שלאחר התורנות. מנהלי המחלקות והנהלות בתי החולים אינם מדווחים להנהלת המשרד על רופאים כאלה, כפי שנדרש בהסכם.

לבתי החולים אין מנגנון בקרה שיאפשר לפקח על פעילות הרופאים הכוננים, אין דיווח מסודר על מהלך הכוננות - הפעילות שעשו הכוננים והייעוצים שנתנו, ואין מעקב אחר היענות הכוננים לקריאות מבית החולים. הדבר מקשה לבדוק את פעילותם ואת מידת זמינותם ואינו מאפשר לבחון את מערך הכוננויות הקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, על בתי החולים ליצור מנגנון שיאפשר מעקב ובקרה על פעילות הכוננים וזמינותם לבית החולים.

מנהלים של מחלקות, יחידות ומרפאות חוץ בבתי החולים מקבלים תוספת שכר עבור היותם כונני-על במשך כל החודש. המשרד לא הגדיר את תפקידיו ותחומי אחריותו של כונן-העל ואת מידת זמינותו למחלקה או לבית החולים. מן הראוי שהמשרד יגדיר ביתר פירוט מהי כוננות-העל שנקבעה בהסכמים הקיבוציים.