ניהול כוח אדם - משרד הבינוי והשיכון

העבודה בשירות המדינה נחלקת לשני סוגים עיקריים: עבודה צמיתה - שלפי אופיה וטיבה אינה מוגבלת בזמן ומועסקים בה עובדים במשרות שבתקן המאושר; עבודה בלתי צמיתה - שלפי אופיה וטיבה מוגבלת בזמן, ובדרך כלל מועסקים בה עובדים שלא במסגרת התקן המאושר.

בחוק התקציב לשנת 2003 נקבע ששיא כוח האדם של משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) הוא 654 משרות, אולם המשרד העסיק עובדים ב-728 משרות, מהן 621 משרות תקניות ו-107 "משרות מסגרת", שגם הן נכללות בהגדרת שיא כוח האדם, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. בכך חרג המשרד ב-74 משרות משיא כוח האדם שנקבע לו.

בדוח הממוחשב של המשרד ממרס 2003 נקובות 864 משרות, מהן 667 משרות תקניות ו-197 משרות מסגרת, כלומר חריגה של 210 משרות משיא כוח האדם. החריגה התאפשרה משום שמספר המשרות התקניות של המשרד גדול משיא כוח האדם שלו ומצב זה אינו סביר.

במרס 1997 החליטה ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, כי משרדי הממשלה ידווחו אחת לשישה חודשים לנציבות שירות המדינה (להלן - נש"מ) ולאגף התקציבים במשרד האוצר על מספר העובדים הקבלניים המועסקים אצלם, ויפרטו את הנסיבות להעסקתם ואת ההוצאות הכרוכות בהעסקתם; עוד החליטה ועדת השרים שנתונים אלה ייכללו בדוח השנתי של נש"מ. המשרד לא דיווח לנש"מ ולאגף התקציבים כנדרש, וממילא לא נכללו נתונים אלה בדוח השנתי של נש"מ.

המשרד אינו מקפיד לנהוג לפי הוראות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) ונוהלי נש"מ בכל הנוגע למתן הערכות על עובדים ולקידום עובדים על ידי קיצור פז"מ.

בדיקת סדרי העסקתו של עובד בכיר העלתה ליקויים בהליכי יציאתו לחופשה ללא תשלום ולעבודה פרטית המעלה חשש לניגוד עניינים.