פרויקט פיתוח, ייצור והצטיידות במערכת - תעש

בתעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש) (להלן - תעש) נערכה ביקורת על פרויקט פיתוח, ייצור והצטיידות במערכת, שהינו אחד מהפרויקטים המרכזיים בזרוע היבשה, בהיקף כספי של כמיליארד ש"ח. משרד מבקר המדינה בדק בעיקר את העמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט; את אישור הפרויקט בדירקטוריון תעש; את פיתוח וייצור המערכת; את תהליך קבלת ההחלטה של משרד הביטחון לתוספת תשלום לקבלן משנה; את בקשת תעש ממשרד הביטחון לתוספת תקציב; ואת תורת הלחימה להפעלת המערכת. הביקורת נערכה בתעש - במפעל שמפתח ומייצר את המערכת, ובאגף כספים ובקרה בהנהלת תעש; במשרד הביטחון; ובצה"ל.

נערכה ביקורת על ניהול מקרקעי תעש. נבדקו בעיקר יישום הסדר המקרקעין להחכרת קרקעות לתעש ופינוי מתחמי תעש. במתחם תעש שבמרכז הארץ נבדקו בעיקר הזנחת תחמושת מסוכנת; אבטחת המתחם, פעולות תעש במתחם מאז "נטישתו", והמגעים בין תעש לבין מינהל מקרקעי ישראל להחזרת המתחם מתעש למינהל. הביקורת נערכה בתעש, במשרד הביטחון, במינהל מקרקעי ישראל, במשרד האוצר, במשטרת ישראל, בצה"ל ובמשרד לאיכות הסביבה.

עוד בדק משרד מבקר המדינה את סיוע תעש לאגודת "מכבי" באר שבע. נבדק תהליך קבלת ההחלטה על הסיוע, ואם הסיוע ניתן עבור השימושים בהתאם להנחיות מנכ"ל תעש. הביקורת נערכה בתעש.

ב-26.7.98 נחתם הסכם בין התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תעש) (להלן - תעש) לבין משרד הביטחון (להלן - משהב"ט) לפיתוח, ייצור והספקה של המערכת. על פי ההסכם, התקשר משהב"ט עם תעש כקבלן ראשי לביצוע הפרויקט במחיר קבוע. כדי לבצע את התחייבויותיה על פי ההסכם, התקשרה תעש עם קבלני משנה שהעיקרי בהם הוא חברה א'.

הנהלת תעש לא הביאה את הפרויקט לאישור הדירקטוריון לפני חתימת ההסכם עם משהב"ט, והוא אושר על ידי הדירקטוריון בדיעבד; גם בקשה לתוספת תקציב, שהגישה הנהלת תעש למשהב"ט, לא הובאה לאישור הדירקטוריון כנדרש בנוהלי תעש.

על פי ההסכם, התחייבה תעש לספק יכולת מיבצעית ראשונית של המערכת לצה"ל במועד מסוים. אולם בפועל היא חורגת ביותר משנתיים מהמועד שנקבע בהסכם.

אף שמרבית הכשלים בניהול ובבקרה של הפרויקט נצפו על ידי נציגי צה"ל כבר בתחילתו, לרבות צורך דחוף בהשלמת צוות הפיתוח בפרויקט, ועל אף התרעות חוזרות ונשנות של צה"ל לתעש כקבלן ראשי ולמטה התכנית במשהב"ט, לא ננקטו הצעדים הנדרשים לתיקון המצב, שגרם לפיגור בפיתוח המערכת.

בעקבות דרישתה של חברה א' מתעש לתוספת תקציב לפרויקט, הגישה תעש למשהב"ט ביוני 2002 בקשה להשלמת תקציב לפרויקט בהיקף כספי של מעל מאה מיליוני ש"ח. התברר, כי תעש כללה את הדרישה של חברה א' בבקשה, בלי שבחנה את הנתונים הכספיים של הפרויקט בחברה א'.

בבקשתה כללה תעש כ-50 מיליון ש"ח עבור 99,000 שעות נוספות, שלטענתה נגרמו לה מעבר לתכולה המקורית בפרויקט. התברר, כי לכשני שלישים משעות העבודה שנכללו בבקשה לא היה בסיס והם לא נכללו בדוחות הכספיים שלה, לאותו מועד. כמו כן התברר, כי תעש לא הביאה לידיעת משהב"ט, כי לפרויקט היה רווח גולמי של 14.5 מיליון דולר באותו מועד. זאת ועוד, תעש כללה בבקשה להשלמת תקציב את חבילות העבודה שבהן נוצר לה גירעון תקציבי בפרויקט, בלי להציג את כלל העלויות בפרויקט ובכללן את חבילות העבודה שבהן נוצר לה עודף תקציבי. יוצא אפוא, שהנתונים הכספיים שכללה תעש בבקשה להשלמת תקציב, לכאורה היה בהם כדי להטעות את מקבלי ההחלטות במשהב"ט.

מנכ"ל משהב"ט הנחה את מטה התכנית במשהב"ט לבחון את בקשתן של תעש וחברה א' (להלן - התעשיות) לתוספת התקציב. משרד מבקר המדינה העלה, כי הבדיקה שערך מטה התכנית התבססה בעיקרה על בדיקה טכנית הנדסית של תוספות תכולות בפרויקט ועל הערכה של עלויות. מטה התכנית לא בדק את הנתונים הכספיים של הפרויקט, ובהם הדוחות הכספיים של הפרויקט: דוחות התקציב מול הביצוע בפרויקט; ודוחות הערכה לגמר. כמו כן, מטה התכנית במשהב"ט לא תמחר ולא דרש לקזז את ההוצאות הנוספות מתוספת התקציב שביקשו התעשיות, שנגרמו למשהב"ט כתוצאה מהתארכות הפרויקט, ובהן עלויות כוח האדם. בדיקה זו של מטה התכנית הביאה לכך, שהנתונים שהוצגו בפני מנכ"ל משהב"ט, לא שימשו בסיס נאות לקבלת החלטה על ידי מנכ"ל משהב"ט.

באוקטובר 2003 החליט מנכ"ל משהב"ט לאשר לתעשיות תוספת תקציבית לפרויקט בהיקף כספי של 32 מיליון ש"ח וסיוע דולרי של 9 מיליון דולר לקבלן המשנה בפרויקט, אף על פי שלא הייתה לו מחויבות חוזית לכך, ולוותר על קנסות פיגורים בסך 37 מיליון ש"ח. נוכח הממצאים שהועלו בביקורת, ובכללם, כי הבדיקה שערך מטה התכנית במשהב"ט לא הייתה מבוססת, המליץ משרד מבקר המדינה, שמנכ"ל משהב"ט יורה על ביצוע בדיקה יסודית של הנתונים הכספיים בפרויקט.

במאי 1999 החליט הרמטכ"ל להציב נציג צה"ל לפיקוח על הפרויקט בתחום מסוים, אשר היה מאפשר, לדעת המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשהב"ט, זיהוי וטיפול מוקדמים יותר בבעיות שהתפתחו בפרויקט. ההחלטה לא מומשה, לנוכח התנגדותו של גורם במשהב"ט, והנושא אף לא הובא להכרעת הדרגים הבכירים של משהב"ט.

על פי הוראת קבע של אגף המיבצעים במטכ"ל, בפיתוח אמצעי לחימה יש לגבש את תפיסת ההפעלה כבר בשלב הראשון - שלב הייזום. התברר, כי בפרויקט זה מסמך תפיסת ההפעלה הופץ בעיצומו של הפיתוח וזמן רב לאחר קבלת האישור לפרויקט. גם בשלב זה תפיסת ההפעלה הייתה חסרה נדבכים מרכזיים.

לא בוצעה כסדרה ובמקביל ללוח הזמנים המתוכנן של הפרויקט עבודת המטה, שנועדה להבטיח את מיצוי מלוא היכולת של המערכת.