1. בהתאם לסעיפים 10(א) ו-10(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 0להלן – חוק המימון), על נציגי הסיעות למסור למבקר המדינה, תוך עשרה שבועות מתום החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות, את חשבונותיהן לתקופת הבחירות, ואת חשבונותיהן השוטפים לשנה המסתיימת בתום החודש בו פורסמו תוצאות הבחירות.
2. תוצאות הבחירות לכנסת השלוש-עשרה פורסמו ב"רשומות" ביום 1.7.1992; לכן היה על נציגי הסיעות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן לתקופתה בחירות (7.2.1992-23.6.1992) ואת חשבונותיהן השוטפים, לתקופה 1.1.1992-31.7.1992, עד 9.10.1992.
3. בהתאם לסעיפים 10(ב) ו-10(ד) לחוק המימון, על מבקר המדינה למסור ליושב-ראש הכנסת, תוך שנים-עשר שבועות לאחר קבלת החשבונות האמורים, דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות אלה. לפיכך, אמורה הייתי למסור לך דין וחשבון על תוצאות הביקורת עד 1.1.1993. אולם, בתוקף סמכותה לפי סעיף 10(ו) לחוק המימון, החליטה ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ועדת הכספים) לדחות את המועד עד ליום 11.1.1993.
אני מתכבדת למסור לך בזה –
(א) דינים וחשבונות על תוצאות ביקורת החשבונות לתקופת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (להלן - תקופת הבחירות) של אחת-עשרה סיעות ושתי רשימות מועמדים* המפורטות להלן:
(1) גאולת ישראל בראשות הרב אליעזר מזרחי*
(2) הליכוד;
(3) המפלגה הדמורקטית הערבית;
(4) המפלגה הליברלית החדשה בראשות יצחק מודעי;
(5) העבודה בראשות רבין;
(6) התקוה – תנועה חברתית לוחמת בראשות צ'רלי ביטון*;
(7) חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון – המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים;
(8) יהדות התורה המאוחדת – אגודת ישראל – דגל התורה – הרב יצחק פרץ;
(9) מולדת;
(10) מפד"ל, חזית דתית לאומית – המזרחי, הפועל המזרחי;
(11) מר"צ – ישראל הדמוקרטית – רצ, מפם, שינוי;
(12) צומת – התנועה להתחדשות ציונית ובלתי מפלגתיים;
(13) ש"ס – התאחדות הספרדים שומרי תורה.
הדינים והחשבונות על תוצאות ביקורת חשבונות הבחירות של גאולת ישראל בראשות הרב אליעזר מזרחי, של המפלגה הליברלית החדשה בראשות יצחק מודעי ושל התקווה – תנועה חברתית לוחמת בראשות צ'רלי ביטון, נמסרים לפי הוראות חוק המימון בדבר דיווח על סיעה או רשימת מועמדים, שקיבלו מיקדמה למימון הוצאות הבחירות שלהן ולא זכו בבחירות במנדט.
רשימת המועמדים גאולת ישראל בראשות הרב אליעזר מזרחי קיבלה, כאמור, מיקדמה למימון הוצאות הבחירות שלה, אך לא מסרה למשרדי את חשבונותיה לתקופת הבחירות; זאת, על אף פניות חוזרות ונישנות לנציגיה. יש לראות בחומרה מצב כזה, בו מתקבל מימון ממלכתי ואין דיווח כנדרש על-פי חוק המימון.
לגבי חשבונותיהן של הסיעות התחיה והרשימה המתקדמת לשלום – ראה להלן בעמ' 5 למכתבי זה.
(ב) דינים וחשבהונות על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של חמש-עשרה* סיעות בכנסת השתים-עשרה, שקיבלו מימון ממלכתי בתקופה 1.1.1992-31.7.1992* (להלן – התקופה הניסקרת), המפורטות להלן:
(1) אגודת החרדים – דגל התורה;
(2) הליכוד;
(3) המפלגה הדמוקרטית הערבית;
(4) המפלגה לקידום הרעיון הציוני בישראל;
(5) העבודה בראשות רבין;
(6) חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון – המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים;
(7) יהדות התורה המאוחדת – אגודת ישראל;
(8) מולדת;
(9) מפד"ל חזית דתית לאומית – המזרחי, הפועל המזרחי;
(10) מפ"ם – מפלגת הפועלים המאוחדת ובלתי מפלגתיים;
(11) צומת – התנועה להתחדשות ציונית ובלתי מפלגתיים;
(12) רצ – התנועה לזכויות האזרח ולשלום;
(13) ש"ס – התאחדות הספרדים שומרי תורה;
(14) שינוי – מפלגת המרכז;
(15) תמ"י – תנועת מסורת ישראל.
הדינים וחשבונות על החשבונות השוטפים לתקופה הניסקרת של ארבע סיעות: אגודת החרדים – דגל התורה; המפלגה לקידום הרעיון הציוני בישראל; יהדות התורה המאוחדת – אגודת ישראל; תמ"י – תנועת מסורת ישראל, נמסרים לפי הוראות חוק המימון בדבר דיווח על תוצאות ביקורת חשבונותיהן של סיעות שקיבלו מימון להוצאותיהן השוטפות וחדלו להתקיים.
ועדת הכספים האריכה עד ל-15.2.1993 את המועד למסירתם, למשרד מבקר המדינה, של החשבונות לתקופת הבחירות והחשבונות השוטפים לתקופה הניסקרת, על-ידי נציגי הסיעות התחיה והרשימה המתקדמת לשלום. יש לציין ששתי סיעות אלה – שקיבלו מיקדמה למימון הוצאות הבחירות שלהן ומימון שוטף בתקופה הניסקרת – לא זכו בחירות במנדט וחדלו להתקיים. תוך שנים-עשר שבועות לאחר שאקבל את החשבונות האמורים, אמסור לך דינים וחשבונות על תוצאות ביקורת אותם חשבונות.
הוצאות בחירות
(א) על-פי בדיקת החשבונות שנמסרו לביקורת, הסתכמו הוצאות הבחירות של אחת-עשרה סיעות ורשימת מועמדים אחת* ב-131,014,791 ₪ (ראה נספח א'). סכום זה אינו כולל הוצאות למימון אשראי, אשר לפי חוק המימון אינן בגדר "הוצאות" לעניין עמידת סיעה בתיקרת ההוצאות.
(ב) חוק המימון הסמיך את ועדת הכספים לקבוע את גובה "יחידת המימון", כמשמעותה בסעיף 1 לחוק המימון. על-פי יחידה זו נקבעים מימון הבחירות והמימון השוטף להן זכאיות הסיעות מאוצר המדינה. כמו-כן היא משמשת בסיס לחישוב תיקרת ההוצאות המותרת לפי סעיפים 7(א) ו-(ב) לחוק המימון.
במאי, ולאחר מכן ביולי 1991, החליטה ועדת הכספים להגדיל את יחידת המימון, שערכה עמד על סך של 475,100 ₪, ולהעמידה על סך של 646,000 ₪. ב-19.7.1992 נתן בית המשפט העליון פסק-דין בבג"צ 2060/91, ח"כ רן כהן ואח' נ' יו"ר הכנסת ואח' (טרם פורסם9, בו קבע, שהחלטתה האמורה של ועדת הכספים בטלה, בהיותה פוגעת בעיקרון שיוויון הבחירות לכנסת שנקבע בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת.
הוצאות הבחירות של תשע סיעות ורשימת מועמדים אחת עמדו בתיקרת ההוצאות לפי סעיף 7(א) לחוק המימון, כפי שהיתה עובר להגדלה שהוכרזה כבטלה (להלן – התיקרה המקורית).
הוצאות הבחירות של שתי סיעת: המפלגה הליברלי החדשה בראשות יצחק מודעי וש"ס-התאחדות הספרדים שומרי תורה, עמדו בתיקרת ההוצאות המוגדלת, אך חרגו מתיקרת ההוצאות אם מתעלמים מהגדלת יחידת המימון שהוכרזה, כאמור, כבטלה. חרף החריגה, כביכול, הגעתי למסקנה שאין להטיל עליהן סנקציה בשל כך (ראה להלן בעמ' 7-8). לשם הקלה על הבנת התיקרה המקורית מזה והתיקרה המוגדלת לפי החלטת ועדת הכספים (שנמצאה בטלה) מזה, אל מול ההוצאה לפי דיווח הסיעות, להלן הפרטים (בש"ח):
תיקרת הוצאות בחירות
המשך קריאת הדוח בקובץ המצורף