1. הנני מתכבדת למסור לך, במצורף, דין-וחשבון בדבר תוצאות ביקורת חשבונותיהן של הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, לרבות הבחירות החוזרות, שהתקיימו ב-28.2.1989 וב-14.3.1989.
הדין -וחשבון מונח בזאת על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), התשמ"ח-1988 (להלן - החוק).
2. (א) זו הפעם השלישית, שחוק מסגיר מימון ממלכתי של הוצאות הסיעות והרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות, וגם הפעם (בדומה לפעמים הקודמות) החוק הוא הוראת שעה - לבחירות שהתקיימו השנה בלבד. החוק חל על סיעות-אם, דהיינו הסיעות בכנסת השתים-עשרה, אשר להן סיעות-בת או רשימות-בת שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, וכן על הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות ושאינן סיעות-בת או רשימות-בת (להלן סיעות מקומיות).
(ב) במקביל להסדרת המימון הממלכתי הוטלו על הסיעות והרשימות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן הועמדו לביקורת.
3. בדומה לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק מימון מפלגות), תפקידו של מבקר המדינה לפי החוק הוא לקבוע בדין-וחשבון שלו: אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק; ואם הן לא עברו על האיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ. כאשר הדין-וחשבון של מבקר המדינה אינו חיובי, בין מחמת אי-עמידה בשלושת התנאים האמורים ובין מחמת אי-עמידה בחלק מהם - הסנקציה המנדטורית היא שלילת 15% מהמימון הממלכתי המגיע.
4. לפי נתוני משרד הפנים, היקף המימון הממלכתי המגיע לפי החוק הינו: לסיעות-האם כ-37.4 מיליון ש"ח ולסיעות המקומיות כ-13.8 מיליון ש"ח. כאמור, הזכאות ל-15% מהסכומים האמורים מותנית במתן דין-וחשבון חיובי של מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות.
5. (א) בחוק נקבע, כי הסיעות ימסרו למבקר המדינה את חשבונותיהן ודו"חות כספיים לתקופת הבחירות, בצירוף חוות-דעת של רואה חשבון בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. על כל סיעות-האם וכן על הסיעות המקומיות ברשויות המקומיות שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עלה על 3,000 (להלן - הרשויות המקומיות הגדולות), הוטל למנות לעצמן ועל חשבונן רואי חשבון.
לגבי הרשויות המקומיות הקטנות נקבע, שמבקר המדינה ימנה רואה חשבון לבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות המקומיות באותה רשות ולתת חוות דעת לגבי כל אחת מהן בנפרד. שכרם של רואי חשבון אלה שולם מאוצר המדינה.
(ב) עוד נקבע בחוק, כי במקרים בהם סיעה או רשימה ברשות מקומית גדולה לא מינתה רואה חשבון לביקורת חשבונותיה ולמתן חוות-דעת, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון למטרה זו - על-חשבון הסיעה או הרשימה.
נציגי מספר סיעות כאלה טענו בפני אנשי משרדי, כי אין להן האמצעים למימון שכרו של רואה חשבון, והן אכן לא מינו מצידן רואה חשבון לביקורת חשבונותיהן ולא היו זכאיות למימון. מאחר שנוכחתי שמינוי רואה חשבון על-ידי במקרים אלה הוא גזירה שאין הן יכולות לעמוד בה, לא ראיתי דרך למנות להן רואה חשבון.
6. בהתאם לחוק, קבעתי ביום 30.10.1988 הנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשמ"ט-1988; כללי מימון הבחירות ברשויות המקומיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשמ"ט-1988; וקווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשמ"ט-1988*.
לביקורת חשבונותיהן של 187 סיעות מקומיות ב-47 רשויות מקומיות קטנות מיניתי 45 רואי חשבון.
7. בכנסת השתים-עשרה ישנן 15 סיעות. בבחירות לרשויות המקומיות השתתפו סיעות-בת ורשימות-בת של 14 סיעות-אם; לסיעה החמש-עשרה בכנסת, אגודת החרדים - דגל התורה, לא היו רשימות-בת משלה, אלא היא הגישה במשותף עם סיעות-אם אחרות רשימות מועמדים**. כן השתתפו בבחירות 674 סיעות מקומיות.
8. 13 סיעות-אם (כולל הסיעה אגודת החרדים - דגל התורה) ו-288 סיעות מקומיות מסרו למבקר המדינה את חשבונותיהן ודו"חות כספיים לתקופת הבחירות , בצירוף חוות-דעת של רואה חשבון.
9. (א) 2 סיעות-אם לא מסרו למשרדי את חשבונותיהן ודו"ח כספי לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות - לא במועד שנקבע בחוק ואף לא לאחר מכן.
(ב) בהיעדר דיווח כאמור, אין בסיס למתן דין-וחשבון חיובי על-ידי.
(ג) יצויין, כי בהתאם לחוק קיבלו שתי סיעות-האם האמורות ממשרד הפנים סכומים בשיעור של 85% מהמימון המגיע להן.
(ד) יש לראות בחומרה רבה את התופעה שסיעה הנהנית ממימון ממלכתי אינה ממלאת את חובתה על-פי החוק ואינה מגישה את חשבונותיה לביקורת. דא עקא שאין בחוק סנקציה על אי-הגשת חשבונות, זולת הסנקציה של שלילת 15% מכספי המימון כאשר הדין-וחשבון הוא לא חיובי.
10. 25 סיעות מקומיות הודיעו למשרדי, כי לא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות, וכי ממילא לא היה מקום שינהלו מערכת חשבונות כלשהי.
11. (א) 361 סיעות מקומיות לא מסרו למשרדי חשבונות ודו"חות כספיים לתקופת הבחירות. בהיעדרם אין, כאמור, בסיס למתן דין-וחשבון חיובי על-ידי.
(ב) 263 מתוך הסיעות המקומיות האמורות בס"ק (א) לא קיבלו מימון מאוצר המדינה, בין משום שלא מילאו אחרי תנאים מוקדמים מסויימים הקבועים בחוק ובין משום שוויתרו על המימון. משרדי הבהיר לסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות, כי הוראות החוק חלות גם על סיעה או רשימה אשר אינה זכאית למימון, או שוויתרה על המימון.
(ג) 98 הסיעות המקומיות הנותרות, מבין אלה שלא מסרו חשבונות למשרדי, קיבלו מימון מאוצר המדינה (פרטים עליהן מובאים בנספח מס' 1).
בהתאם להוראות החוק, סיעות מקומיות שנותרו בידיהן עודפי מימון ממלכתי חייבות להחזירם לאוצר המדינה. עודפים כאלה יכול שיעלו בהיקפם על הסנקציה הכספית המוטלת על סיעות שאינן מקבלות דין-וחשבון חיובי (15% מהמימון המגיע). אפשרות זו מוחשית עוד יותר לנוכח ההגדלה למפרע של המימון הממלכתי (ראה להלן, סעיף 14(ג)), שכן תקציבי הסיעות הוכנו בהתבסס על מימון ממלכתי נמוך יותר. לפיכך יתכן מצב בו יעדיפו סיעות מקומיות לא להגיש דו"ח כספי ולקבל דין-וחשבון לא חיובי, על פני דיווח למבקר המדינה, שיגלה את העודפים שנותרו בידיהן. כאמור, אין בחוק סנקציה מיוחדת בגין אי-דיווח למבקר המדינה. יצויין, כי סיעות מקומיות רבות חדלו לפעול לאחר הבחירות. בנסיבות אלה עלולים להישאר בידיים פרטיות כספים בסכומים לא מבוטלים, שמקורם באוצר המדינה.
אני ממליצה ששר הפנים ינקוט צעדים מתאימים לתבוע מסיעות מקומיות אלה להחזיר את הכספים המגיעים מהן לאוצר המדינה.
12. בחוק נקבע, כי על נציגי הסיעות למסור את הדין-וחשבון שלהן למבקר המדינה לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות. מספר רב של סיעות מקומיות מסרו את חשבונותיהן באיחור, חלקן אף באיחור ניכר. מאחר שלרבות מהסיעות המקומיות לא היה ניסיון קודם בניהול חשבונות, בדקתי את הדו"חות לעיצומם חרף ההכבדה על סיכום מלאכת הביקורת מצידי בתוך התקופה הקבועה בחוק - שישה חודשים אחרי הבחירות.
13. אי-קיום הנחיות
בהתאם לחוק, על כל סיעות-האם והסיעות המקומיות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(א) שלוש סיעות-אם לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיותי. יתירה מזו, נוכח הליקויים בניהול מערכת החשבונות שלהן, לא יכולתי לקבוע את מלוא היקף הוצאות הבחירות שלהן ואם עמדו בתקרת ההוצאות המותרת. לפיכך הדין-וחשבון לגביהן אינו חיובי.
(ב) גם 16 סיעות מקומיות לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיותי, ולפיכך הדין-וחשבון לגביהן אינו חיובי.
14. הוצאות בחירות
(א) החוק קובע תקרה להוצאותיה של כל סיעה, לפי נוסחה המפורטת בו. התקרה מחושבת על בסיס של "יחידת חישוב", הקבועה אף היא בחוק. עם פרסום החוק עמדה יחידת החישוב על 10 ש"ח לכל בעל זכות לבחור.
(ב) במערכת הבחירות לרשויות המקומיות חרגו שתי סיעות-האם הגדולות לפי חשבונותיהן, באופן משמעותי מתקרת ההוצאות שהיתה אז בתוקף; להלן הפירוט (בש"ח):
תקרת הוצאות הבחירות ההוצאה החריגה
לפי יחידת חישוב
של 10 ש"ח
__________________ __________ ____________
הליכוד 17,149,014 21,268,879 4,119,865
המערך 16,525,062 16,901,720 376,658
בגין החריגה האמורה היו שתי הסיעות צפויות לדין-וחשבון לא חיובי, הגורר אחריו, כתוצאה מנדטורית, שלילת 15% מהמימון.
(ג) ב-10.4.1989 נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה) (תיקון), התשמ"ט-1989, לפיו הוגדלה יחידת החישוב למפרע והועמדה על 19 ש"ח במקום 10 ש"ח. ההגדלה למפרע הביאה - בנוסף על הגדלת המימון הממלכתי - גם להעלאה של תקרת ההוצאות.
(ד) במכתבי אליך מים 6.6.1989, על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת השתים-עשרה לפי חוק מימון מפלגות, הסתייגתי, כקודמי בתפקיד מבקר המדינה, מחקיקה למפרע השוללת מהחוק את כוחו המרתיע. נימקתי שם את עמדתי בהרחבה, ולא אחזור.
(ה) פרט לשלוש סיעות-אם (ראה סעיף 13(א) לעיל) ולסיעה מקומית אחת, קבעתי שכל סיעות-האם וכל הסיעות המקומיות עמדו בתקרת ההוצאות המתוקנת.
נתונים על תקרת ההוצאות של סיעות-האם ועל הוצאותיהן בפועל (על בסיס חשבונותיהן, הדו"חות הכספיים וחוות-הדעת של רואי החשבון שלהן) מובאים בנספח מס' 2.
15. הכנסות
(א) החוק מעניק לסיעות-האם ולסיעות המקומיות זכאות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, על בסיס יחידת החישוב, לפי נוסח הקבועה אף היא בחוק. עם זאת, אוסר החוק על הסיעות לקבל בתקופת הבחירות, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד בארץ.
(1) לגבי 2 סיעות-אם קבעתי, לאחר שקילת החומר שהומצא לביקורת, כי הן לא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ. לפיכך הדין-וחשבון שהוצאתי עליהן אינו חיובי.
(2) גם לגבי 6 סיעות מקומיות, שלא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ, הדין-וחשבון שהוצאתי אינו חיובי.
(3) יצויין, כי 2 סיעות-האם ו-4 סיעות מקומיות, מבין הסיעות המקומיות האמורות, גם לא ניהלו, כאמור, את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיותי.
(ב) החוק הסדיר תשלום מקדמות לסיעות על חשבון המימון הממלכתי שיגיע להן לפי תוצאות הבחירות. 7 סיעות-אם קיבלו מאוצר המדינה מקדמות בסכומים העולים על מלוא המימון הממלכתי המגיע להן. בהתאם לקבוע בחוק, יש לנכות כספים אלה מהמימון השוטף שהן מקבלות על-פי חוק מימון מפלגות.
נתונים על הסכומים האמורים מובאים בנספח מס' 2.
(ג) לגבי 7 סיעות-אם מתברר, שהמימון הממלכתי המגיע להן על-פי החוק עולה על כלל הוצאותיהן כפי שהשתקפו בחשבונות שהגישו. על-פי החוק, עודפי מימון אלה ישארו בידי סיעות-האם. גם נתונים על עודפים אלה מובאים בנספח מס' 2.
16. הערות על הוראות שונות בחוק
זו הפעם השלישית שמימון ממלכתי של הוצאות הבחירות לרשויות המקומיות מוסדר בחוק שהוא הוראת שעה. כחומר מחשבה לעתיד לבוא, אני מוצאת לנכון להצביע על מספר נקודות תורפה בחוק הנדון, כולל הוראות המכבידות על הסיעות שלקחו חלק בבחירות:
(א) אין בחוק סנקציה מיוחדת בנוסף על שלילת מימון ממלכתי בשיעור של 15%, בגין אי-מילוי החובה למסור לביקורת המדינה חשבונות ודו"ח כספי, מצד סיעת-אם או סיעה מקומית שנהנו ממימון מקופת המדינה. מספר סיעות, כנראה מתוך ידיעה שממילא הדין-וחשבון לגביהן יהיה לא חיובי, או שהוצאותיהן היו נמוכות מן המימון הממלכתי ולפיכך, על-פי החוק, היו חייבות להחזיר את העודפים - לא מסרו את חשבונותיהן לביקורת, דבר הראוי בעיני לסנקציה בפני עצמה.
(ב) בניגוד לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, לא העניק החוק הנדון למבקר המדינה שיקול דעת לקבוע, בגן חריגות מהוראות החוק, ששיעור השלילה הכספית יהיה נמוך מהקבוע בו (15% מהמימון המגיע). בכך נוצרת א-סימטריה בין שני חוקים הדומים ביסודם. בחלק מהמקרים שבהם קבעתי כי הדין-וחשבון אינו חיובי, הייתי ממליצה על שיעור נמוך מהקבוע בחוק, אילו היתה לי הסמכות לכך. יתרה מזו, כדי להימנע מהטלת שלילה כספית, שאינה עומדת במקרה נתון ביחס סביר להפרה, העדפתי בכמה מקרים בדו"ח המצורף בזה לתת פרשנות מקילה מזו שנתתי להוראות בלשון דומה הכלולות בחוק מימון מפלגות.
(ג) החוק אוסר על סיעה או רשימה לקבל תרומה מתאגיד בארץ. בניגוד לחוק מימון מפלגות אין איסור על קבלת תרומה מתאגיד בחו"ל. לכאורה אין הצדקה לשוני זה.
(ד) הזכאות למימון הממלכתי הותנתה בחוק בקיום תנאים מוקדמים שונים עד למועד הקבוע בו (1.1.1989); ואילו המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים כפי שנקבע על-פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, מאוחר יותר (25.1.1989). במצב דברים זה - נבצר מרשימות מועמדים שהתארגנו סמוך למועד החוקי האחרון להגשת רשימת מועמדים למלא אחר התנאים המוקדמים לזכאות האמורה, ועל כן אינן נהנות ממימון ממלכתי, בניגוד לאלה שהזדרזו והתארגנו לפני ה-1.1.1989.
(ה) בחוק נקבע, כי הוראותיו בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה או רשימה אשר אינה זכאית למימון, בין מחמת שלא מילאה במועד אחר התנאים לקבלת מימון שנקבעו בחוק ובין מחמת שוויתרה על המימון.
עם זאת לא קבע המחוקק דרך כלשהי לאכיפת הוראות אלה או סנקציה על הפרתן.
להבא מן הראוי לשקול, אם לאפשר אכיפה יעילה של החובות על-פי החוק גם על סיעות ורשימות כאמור, או לחלופין לבטלן.
(ו) נציגי חלק מהסיעות המקומיות ברשויות מקומיות גדולות הודיעו לי, כי אין הסיעות יכולות לעמוד בהוצאות הכרוכות במינוי רואה חשבון לביקורת חשבונותיהן ולמתן חוות-דעת, כנדרש על-פי החוק. כאמור, סיעות אלה לא קיבלו מימון ממלכתי.
בחוק אומנם נקבע, כי במקרים בהם לא מינתה סיעה רואה חשבון כאמור, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון לביקורת חשבונותיה ולמתן חוות דעת, אולם זאת, כנאמר שם, על חשבון הסיעה. לדעתי, מינוי על חשבון הסיעות במקרים כאלה הוא בבחינת גזירה שאין הן יכולות לעמוד בה. מינוי כזה אף אינו מעשי, שכן תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון אינו מובטח.
(ז) בחוק נקבעה חובה להמציא ערבות בנקאית כתנאי לקבלת מקדמה על-ידי סיעה מקומית. תוקפה של ערבות זו פקע ב-30.6.1989, לפני המועד הקבוע בחוק להנחת דו"ח זה על שולחן הכנסת. מן הראוי לשקול הארכת תוקף הערבות, כדי לאפשר לשר הפנים לעשות בה שימוש, גם לצורך גביית עודפי מימון באותם מקרים שעל-פי דו"ח מבקר המדינה נותרו כאלה, וכן בהקשר להמלצתי להטיל סנקציה על סיעות ורשימות שלא הגישו כלל דו"ח.
(ח) תקרת ההוצאות הקבועה בחוק מחושבת לגבי רשימה המשתתפת לראשונה בבחירות, כפונקציה של המקדמה שהיתה מגיעה לה אילו היתה סיעה בת שלושה חברים במועצה היוצאת. לעומת זאת מחושב המימון המגיע לרשימה כזו לפי מספר הנציגים שנבחרו מטעמה למועצה הנכנסת. כאשר רשימה כזו זוכה ל-6 נציגים או יותר במועצה, המימון המגיע לה על-פי החוק עולה על תקרת ההוצאות המותרת. יוצא, שרשימה כמתואר צפויה לדו"ח שאינו חיובי אם הוציאה הוצאות מעל לתקרה המותרת, גם אם לא חרגה מסכום המימון המגיע לה כדין. זו תוצאה שלא השכלתי למצוא לה הצדקה. במקרה יחיד כזה שהועלה בביקורת הנוכחית - הסיעה אל-קותלה אל-אסלאמיה מאום אל-פחם - נאלצתי, מהטעם שצויין, לתת, בניגוד להשקפתי, דין-וחשבון שאינו חיובי.
(ט) החוק אינו מסדיר את דינה של סיעת-בת של מספר סיעות-אם ואילו חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 מאפשר זאת גם זו א-סימטריה שיש לתת עליה את הדעת.
(י) החוק קובע, כי אחד התנאים לקבלת מימון על-פיו הוא - מסירת מספר חשבון או חשבונות הסיעה בבנק, "ובלבד שלא יעלו על שלושה חשבונות".
מן הראוי לאפשר לסיעות-בת או לרשימות-בת לפתוח חשבונות בנק משלהן, ובכך לאפשר בקרה יעילה.
(יא) במקרים בהם מקדמות ששולמו לסיעות-אם עולות על המימון הממלכתי המגיע להן,מנוכה ההפרש מכספי מימון ההוצאות השוטפות שלהן בכנסת, וזאת במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת. בחוק לא נקבעה במפורש הוראה בדבר החזרת ההפרשים בערכים ריאליים.
(יב) לגבי סיעות מקומיות, קובע החוק כי אם הוצאות הבחירות שלהן היו נמוכות מן המימון הממלכתי המגיע להן, יוחזר ההפרש לאוצר המדינה. לעומת זאת, קובע החוק שהוראה זו אינה חלה על סיעת-אם,משמע שעודפים כאלה נשארים בידיה (ראה נספח מס' 2). רצוי לשקול אם יחס בלתי-שווה זה הוא מוצדק.
(יג) הוראות החוק בדבר הפעלת הסנקציה לגבי סיעות-האם אינן ברורות:
כל סיעה או רשימה זכאית למימון מקופת המדינה (סעיף 3(א) לחוק). 85% מהמימון המגיע משולם מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות. אשר ליתרת המימון (15%), קובע סעיף 4(ב)(2) כי זו תשולם לסיעה או לרשימה אחרי שמבקר המדינה הגיש דין-וחשבון חיובי, וניתן לכאורה לחשוב שמדובר גם כאן בכל סיעה או רשימה, לרבות סיעת-אם. לשון אחר, שדין-וחשבון חיובי הוא תנאי הכרחי לתשלום כזה, ללא הבדל באיזו סיעה המדובר. לפי סעיף 18(ד) לחוק אם "לא היה הדין-וחשבון חיובי, יורה שר הפנים כי היתרה בסך 15% כאמור בסעיפים 4(ב)(2) או 5(ד) לא תשולם". גם כאן באה ההוראה, לכאורה, לסגור את המעגל. אולם בסעיף 22(א) נאמר ש"... הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה יחולו על סיעת האם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין". הוראה זו הופכת את סעיף 22 לדין מיוחד לגבי סיעות-אם. לענייננו חשוב בעיקר סעיף 22(ז)(3) הקובע לאמור: "לא היה הדין וחשבון של מבקר המדינה לגבי סיעת-האם חיובי, ינכה יושב ראש הכנסת, על-פי בקשת שר הפנים, מכל אחד משבעת התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, שני אחוזים מהסכום המגיע לה לפי החוק האמור, ומתשלום נוסף - אחוז אחד; ואם עלה הסכום שיש לנכותו כאמור על התשלומים כאמור, ינוכו מתשלומים נוספים עד להשלמת הניכוי; סכומי הניכויים יועברו לאוצר המדינה".
מכל הסעיפים שצויינו, כשהם נקראים יחדיו, עולה לכאורה שרק לגבי סיעה מקומית מותנה תשלום 15% מהמימון במתן דין וחשבון חיובי, וממילא רק לגביה הוסמך שר הפנים להורות (בלשון ציווי, "יורה") שאם הדין-וחשבון אינו חיובי, היתרה לא תשולם. לעומת זאת, מקבלת סיעת-אם את מלוא המימון אף אם הדין-וחשבון אינו חיובי, אלא שמנכים ממנה את התשלומים המפורטים בסעיף 22(ז)(3), כך שבסופו של דבר היא מחזירה 15%, כקבוע בסעיף 18(ד), אך בתנאים משופרים מסיעה מקומית. הדגשתי שכל זה נאמר על ידי כדעה לכאורה, שכן אין בחוק הוראה באיזה מועד יש להעביר לסיעת-אם את יתרת המימון.
(יד) התקופה העומדת לרשות משרדי לביצוע הביקורת, בדומה לבחירות לכנסת, היא בת שלושה חודשים בלבד; תקופה זו קצרה מדי, שכן מדובר בביקורת החשבונות לא רק של סיעות-אם אלא של מאות סיעות מקומיות. יצויין, כי בחוק מימון מפלגות קיימת הוראה המאפשרת הארכת מועדים על-ידי ועדת הכספים שלה כנסת. אין הוראה מקבילה בחוק בו עסקינן.
17. סיכום תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות
א. 10 סיעות-האם המפורטות להלן עמדו בהוראות החוק, ולפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון חיובי:
(1) אגודת החרדים - דגל התורה;
(2) הרשימה הדמוקרטית הערבית;
(3) התאחדות הספרדים שומרי תורה - ש"ס;
(4) חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח); פנתרים שחורים וחוגי ציבור יהודים וערבים;
(5) מולדת;
(6) מפד"ל חזית דתית לאומית, המזרחי הפועל המזרחי;
(7) מפ"ם - מפלגת הפועלים המאוחדת ובלתי מפלגתיים;
(8) צומת - התנועה להתחדשות ציונית ובלתי מפלגתיים;
(9) רצ - התנועה לזכויות האזרח ולשלום;
(10) תנועת המרכז - שינוי (שינוי - ל"ע - המרכז הליברלי).
ב. לגבי 5 סיעות-האם המפורטות להלן ניתן דין-וחשבון שאינו חיובי:
(1) לגבי הליכוד ולגבי המערך - מאחר שלא קיימו את הנחיות מבקר המדינה וגם לא עמדו איסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ, הקבוע בסעיף 12 לחוק;
(2) לגבי יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - מאחר שלא קיימה את הנחיות מבקר המדינה;
(3) לגבי הרשימה המתקדמת לשלום ולגבי התחיה - מאחר שלא מסרו כלל למשרדי חשבונות ודו"חות כספיים לתקופת הבחירות.
ג. 265 סיעות מקומיות, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, עמדו בהוראות החוק ולפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון חיובי.
ד. 16 סיעות מקומיות, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן לפי הנחיות מבקר המדינה; לפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון שאינו חיובי.
ה. סיעה מקומית אחת לא עמדה בהוראות סעיף 11 לחוק, שעניינו הגבלת הוצאות; לפיכך הדין-וחשבון לגביה אינו חיובי (ראה לעיל סעיף 16(ח)).
ו. 2 סיעות מקומיות, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, לא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ, הקבוע בסעיף 12 לחוק; לפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון שאינו חיובי.
ז. 4 סיעות מקומיות, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, לא ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה ולא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ, הקבוע בסעיף 12 לחוק; לפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון שאינו חיובי.
ח. 25 סיעות מקומיות, מבין אלה שלא קיבלו מימון מאוצר המדינה, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, הודיעו למשרדי, כי לא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות, וכי ממילא לא ניהלו מערכת חשבונות.
ט. 361 סיעות מקומיות, המפורטות בדין-וחשבון המצורף, לא מסרו למשרדי חשבונות ודו"חות כספיים לתקופת הבחירות. בהיעדרם של אלה ניתן לגביהן דין וחשבון שאינו חיובי.
98 מתוך הסיעות המקומיות האמורות קיבלו מימון מאוצר המדינה. בהעדר חשבונות אין אפשרות לעמוד על גובה הוצאותיהן, וממילא לא ניתן היה לקבוע, אם נותרו בידיהן עודפי מימון (ראה נספח מס' 1).
אני ממליצה, ששר הפנים ינקוט צעדים מתאימים לתבוע מסיעות מקומיות אלה להחזיר את הכספים המגיעים מהן לאוצר המדינה.
י. הביקורת העלתה, כי הוצאותיהן של 83 סיעות מקומיות בתקופת הבחירות היו נמוכות מהמימון שכבר ניתן להן (85%), או מהמימון המגיע להן (בנספח מס' 3 מובאים פרטים על כך). בהתאם לסעיף 4 (ג) לחוק, על משרד הפנים לפעול על-פי נתונים אלה לגביית תשלומי היתר או להקטנת יתרת המימון (15%) בהתאם.
הסנקציה המנדטורית לכל הסיעות המפורטות בסעיפים ב, ד, ה, ו, ז ו-ט, אשר לגביהן נתתי, כאמור, דין-וחשבון לא חיובי, היא שלילת מימון הוצאות הבחירות שלהן בשיעור של 15% מהמימון שהגיע להן.
בכבוד רב,
מרים בן-פורת
דין - וחשבון בדבר חשבונות הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר ובמארס 1989
1. בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), התשמ"ח-1988 (להלן - החוק) מונח בזה על שולחן הכנסת דין-וחשבון בדבר חשבונותיהן של 15 סיעות-אם וכן של 674 סיעות ורשימות שאינן סיעות-בת או רשימות-בת (להלן - סיעות מקומיות) לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר ובמארס 1989.
2. על סמך חוות הדעת של רואי החשבון ובדיקות ובירורים משלימים של עובדי משרדי, אני קובעת בזה, בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק כדלהלן:
א. סיעות-אם
(א) 10 סיעות-האם המפורטות להלן -
(1) ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה;
(2) הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות המותרים על-פי סעיף 22
(ח) לחוק;
(3) ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות עמדו בדרישות סעיף 12 לחוק, האוסר לקבל
תרומה מתאגיד בארץ.
(1) אגודת החרדים - דגל התורה;
(2) הרשימה הדמוקרטית הערבית;
(3) התאחדות הספרדים שומרי תורה - ש"ס;
(4) חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח); פנתרים שחורים וחוגי ציבור יהודים וערבים;
(5) מולדת;
(6) מפד"ל חזית דתית לאומית, המזרחי הפועל המזרחי;
(7) מפ"ם - מפלגת הפועלים המאוחדת ובלתי מפלגתיים;
(8) צומת - התנועה להתחדשות ציונית ובלתי מפלגתיים;
(9) רצ - התנועה לזכויות האזרח ולשלום;
(10) תנועת המרכז - שינוי (שינוי-ל"ע - המרכז הליברלי).
אי לכך, ניתן בזה דין-וחשבון חיובי לגבי כל אחת מסיעות האם המפורטות לעיל.
המשך קריאת הדוח בקובץ המצורף