הליך מכירתן של מניות צים שבידי המדינה

​צים חברת השיט הישראלית בע"מ (להלן - צים) הייתה עד תחילת שנת 2004 חברה מעורבת כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. בעלי מניותיה העיקריים משנת 1970 היו החברה לישראל בע"מ (להלן - החברה לישראל) שהחזיקה ב-48.9% מהון המניות, והמדינה, שהחזיקה ב-48.6% מההון. בינואר 1995 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה (להלן - ועדת השרים) למכור את יתרת מניות צים שבידי המדינה, וכי למניות צים תתווסף מניה אחת מיוחדת, שתונפק לשם הבטחת ענייניה החיוניים של המדינה בצים ותוחזק בידי המדינה (להלן - מניית המדינה). בפברואר 2004 נחתם בין המדינה לבין החברה לישראל הסכם בדבר מכירת מניות צים שבידי המדינה לחברה במחיר של כ-504 מיליון ש"ח (כ-115 מיליון דולר) - המחיר שנקבע בינואר אותה שנה. עם מכירת המניות נכנסה לתוקף מניית המדינה.

1. בשנת 1970 הוסכם בין המדינה לחברה לישראל, שיהיו לחברה זכויות מיוחדות בעניין ניהול צים, וכן ניתנה לה זכות סירוב ראשונה בעת מכירת המניות שבידי המדינה, שאפשרה לה לרכוש מניות אלה בתנאים שווים לתנאים שיציע צד שלישי (להלן - זכות סירוב).

בינואר 2001 הוסכם בין היתר, שלחברה לישראל תהיה זכות להצטרף לעסקת המכר של מניות צים שבידי המדינה ולמכור גם היא לרוכש מניות אלה את מניות צים שבידיה (להלן - זכות הצטרפות). זכות זו ניתנה לחברה לישראל למשך שנתיים לכל היותר והיא הוארכה ביולי 2002 בשנתיים נוספות.

ביולי 2002 חתמו החברה לישראל ורשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות) על מסמך, שבו הודיעה החברה לישראל, שהיא מעוניינת להתמודד על רכישתן של מניות צים שבידי המדינה; לשם כך היא מוותרת על זכות הסירוב ועל זכות ההצטרפות, "ובלבד שתהא רשאית לפי שיקול דעתה לחזור בה מן הויתור ולבטלו בכל עת" במהלך תוקפן של ההסכמות בין הצדדים, שהיו עד ינואר 2005 לכל המאוחר. במסמך לא נקבע במפורש עד איזה שלב בתהליך המכירה תוכל החברה לישראל לחזור בה מן הוויתור האמור. בנוסח זה היה פתח למחלוקת בין הצדדים בעניין הפרשנות לתנאי זה.

2. במודעות שפרסמה רשות החברות בעיתונים בדבר הליך מכירתן של מניות צים שבידי המדינה ותנאיו לא ניתן מספיק מידע למתעניינים פוטנציאליים: במודעה שפרסמה בשנת 2002 בעקבות מתן האישור לחברה לישראל להשתתף בהליך המכירה ולהתמודד על רכישת המניות, לא קבעה הרשות מועד להגשת הצעות; במודעה שפרסמה הרשות בשנת 2003 לא צוין כי יינתן פיצוי כספי למציע מועדף אם תממש החברה לישראל את זכות הסירוב.

3. להסכם המכירה של מניות צים צורף כנספח מכתב משרי האוצר והתחבורה, שהוא חלק מהחלטה של ועדת השרים שהתקבלה באוקטובר 2003. במכתב מודיעים השרים, כי לא תהיה להם התנגדות לפיצול צים לשני תאגידים - צים ישראל וצים בין-לאומי - בתנאים מסוימים, שחלקם הוגדרו במכתב, אם הרוכש יבקש זאת; עוד נאמר במכתב, כי לאחר השלמת הפיצול, אם יהיה כזה, יחולו התנאים שבמניית המדינה רק על צים ישראל. רשות החברות לא הכינה לקראת קבלת החלטה בנדון מסמכים המפרטים את היתרונות והחסרונות שיהיו למדינה מפיצול אפשרי של צים, ולא עשתה בדיקה כלכלית בדבר אפשרות קיומה של צים ישראל כעסק חי.

4. במניית המדינה נקבע, בין היתר, שצים תחזיק בבעלותה המלאה צי מזערי של 11 אניות. המדינה לא קבעה אילו פעולות פיקוח ובקרה שוטפות ייעשו לאחר מכירת המניות כדי לוודא שצים עומדת בתנאים שנקבעו במניית המדינה לשם שמירת האינטרסים החיוניים של המדינה.

5. הערכות שווייה של צים לצורך המכירה כללו הפחתות שהסתכמו עד 20% מסכום ההערכות. עיקר ההפחתות נעשו בשל קיומה של מניית המדינה ובשל מכירת מניות מיעוט וכן בשל הגבלות שהיו לצים על חלוקת דיבידנדים מרווחיה. לא נמצאו מסמכים המעידים שרשות החברות והוועדה למכירת המניות בחנו את סעיפי ההפחתות בהערכות אלה. הדבר נדרש בייחוד נוכח ההסכמה לאפשרות פיצולה של צים ונוכח העובדה שהחברה לישראל עמדה לרכוש שליטה מוחלטת בצים. בסיכומו של המשא ומתן בין המדינה לחברה הוסכם שהמניות שהחזיקה המדינה יימכרו לחברה לישראל במחיר ששיקף את שווי צים על פי ההערכה הנמוכה ביותר בטווח המחירים שהציגו מעריכי השווי, לאחר כל ההפחתות.