1. ב-ג' באב התשנ"ג (21.7.1993) נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן-החוק)*. החוק מסדיר את המימון הממלכתי של הסיעות והרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות. החוק חל על סיעות-אם, דהיינו הסיעות בכנסת, אשר להן סיעות-בת ורשימות-בת, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, וכן על סיעות ורשימות עצמאיות שהשתתפו בבחירות ושאינן סיעות-בת או רשימות בת (להלן-סיעות מקומיות).
2. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת , לא יאוחר מתום שמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דין וחשבון בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של סיעות-האם והסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות.
3. אני מתכבדת למסור לך, במצורף, דינים וחשבונות בדבר תוצאות ביקורת חשבונותיהן של עשר סיעות-אם ו-675 סיעות מקומיות*, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, לרבות הבחירות החוזרות, שהתקיימו ב-2.11.1993 וב-16.11.1993, בהתאמה.
4. במקביל להסדרת המימון הממלכתי, הוטלו על סיעות-האם והסיעות המקומיות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן הועמדו לביקורת המדינה. יש לציין, שמאחר שהחוק נתקבל בכנסת במועד קרוב, כאמור, לבחירות שנתקיימו בנובמבר 1993, ניתנו במערכת בחירות זו מספר הקלות לסיעות המקומיות, ככל שזה נוגע לקבלת תרומות ולניהול חשבונותיהן.
5. בדין וחשבון שעל מבקר המדינה להגיש לפי החוק, בדומה לדין וחשבון לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 - על מבקר המדינה לקבוע: אם סיעות-האם והסיעות המקומיות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התקרה שנקבעה בחוק; אם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק. כאשר הדין -וחשבון של מבקר המדינה אינו חיובי (בין מחמת אי-עמידה בשולושת התנאים האמורים ובין מחמת אי-עמידה בחלק מהם) - הסנקציה היא שלילת 15% מהמימון הממלכתי המגיע, למבקר המדינה שיקול דעת להמליץ על הקטנת הסנקציה האמורה.
6. לפי נתוני משרד הפנים, היקף המימון הממלכתי המגיע לפי החוק הינו: לסיעות-האם כ-68.8 מיליון ש"ח ולסיעות המקומיות כ-39.7 מיליון ש"ח.
7. (א) בחוק נקבע, כי סיעות-האם והסיעות המקומיות ימסרו למבקר המדינה את חשבונותיהן ודוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת של רואה חשבון , בדבר תקינותם ושלמותם, ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) על כל סיעות-האם וכן על הסיעות המקומיות ברשויות המקומיות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000 - הוטל למנות לעצמן ועל חשבונן רואי חשבון.
(ג) לגבי רשויות מקומיות, בהן מספר בעלי זכות הבחירה אינו עולה על 5,000 (להלן-רשויות מקומיות קטנות), נקבע, שמבקר המדינה ימנה רואה חשבון לבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות המקומיות המתמודדות בהן. שכרם של רואי חשבון אלה ישולם מאוצר המדינה.
(ד) לביקורת חשבונותיהן של 311 סיעות מקומיות ב-76 רשויות מקומיות קטנות, מיניתי 76 רואי חשבון.
8. בתוקף סמכותי לפי סעיף 30 לחוק קבעתי ב-י"ב באב התשנ"ג (30.7.1993)*: הנחיות מימון הבחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג-1993; כללי מימון הבחירות ברשויות מקומיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשנ"ג-1993; קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשנ"ג-1993.
9. הוראות החוק בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, חלות גם על סיעות ורשימות שלא ביקשו מימון או שאינן זכאיות למימון מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסויימים. הוראות חוק אלה אינן חלות על רשימות מקומיות שלא זכו במנטדים. לפיכך, אין הדין וחשבון מתייחס לרשימות מקומיות כאלה.
10. הדין וחשבון מתייחס, כאמור, לעשר סיעות-אם ול-675 סיעות מקומיות שהשתתפו בבחירות.
11. עשר סיעות-האם ו-569 סיעות מקומיות מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת רואה חשבון.
12. 54 סיעות מקומיות מסרו למשרדי תצהירים, שלא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות.
13. 52 סיעות מקומיות לא מסרו חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות - לא במועד שנקבע בחוק ואף לא לאחר מכן. 30 מהסיעות המקומיות האמורות קיבלו מימון מאוצר המדינה. בהתאם לחוק עליהן להחזיר את כל הסכומים שקיבלו לפי החוק בתוספת הפרשי הצמדה*.
14. בחוק נקבע, כי על נציגי סיעות-האם והסיעות המקומיות למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות (דהיינו עד 3.2.1994 או עד 17.2.1994 במקרים של השתתפות בבחירות חוזרות) - את החשבונות וכן דוח כספי לתקופת הבחירות. בחוק גם נקבע, כי מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדוח האמורים אף אם הוגשו באיחור, אם הוא סבור, כי מן הצדק לעשות כן.
סיעות מקומיות רבות הגישו את חשבונותיהן והדוח הכספי באיחור. חרף ההכבדה שנגרמה כתוצאה מהאיחור האמור על סיכום מלאכת הביקורת תוך התקופה הקבועה בחוק, מצאתי, בכל המקרים האמורים, כי מן הצדק לקבל את החשבונות ואת הדוחות הכספיים האמורים; זאת בשים לב לכך, שלסיעות מקומיות רבות לא היה נסיון בניהול החשבונות. יחד עם זאת, במקרים בהם זכאיות הסיעות המקומיות למימון ממלכתי, עשיתי שימוש בשיקול הדעת שהחוק מעניק לי, וקבעתי, שעל כל סיעה מקומית שמסרה את הדוח הכספי אחרי 15.4.1994 תושת סנקציה בשיעור של 3% מסך כל המימון הממלכתי המגיע לה.
15. ב-י"ד בשבט התשנ"ד (26.1.1994) נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשנ"ד-1994 (להלן-חוק הוראת שעה). חוק הוראת שעה התייחס לרשימות מועמדים שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, זכו לפחות במנדט אחד, אך איחרו בהגשת הבקשות למימון הממלכתי. חוק זה איפשר להן להגיש בקשה לקבלת המימון לא יאוחר מ-15.3.1994. חוק הוראת שעה התנה את תשלום מימון הוצאות הבחירות, בין היתר, בדין וחשבון חיובי מאת מבקר המדינה. בניגוד לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 וחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 , לא העניק חוק הוראת שעה למבקר המדינה שיקול דעת באשר לגובה הסנקציה הכספית בגין חריגה מהוראות החוק, לכן הסנקציה בגין כל חריגה, קלה כחמורה, היא שלילת מלוא המימון המגיע. בדיקת החשבונות והדוח הכספי של מספר רשימות מקומיות שמימשו את זכותן על-פי חוק הוראת שעה העלתה, שהיו חריגות מזעריות. המדובר במקרים גבוליים, לגביהם השתמשתי בשיקול הדעת המסור לי עד קצה גבול האפשר וכך הגעתי, לא בלי לבטים, למסקנה, שהדין וחשבון שלהן חיובי.
אני מפנה את תשומת הלב למצב שנתהווה לגבי שלוש רשימות מועמדים, שהגישו בקשה למימון לפי חוק הוראת שעה. רשימות מועמדים אלה מסרו למשרדי תצהירים לפי סעיף 22 (ג) לחוק, כי לא היו להן הכנסות והוצאות. על-פי סעיף זה, תצהיר כאמור ייראה כדוח כספי.
הפועל היוצא הוא, כי רשימת מועמדים כאמור, הגם שלא היו לה כל הוצאות בתקופת הבחירות על-פי התצהיר שהגישה, זכאית למימון ממלכתי, מאחר שהדוח לגביה, הוא כמובן חיובי. אם זו הכוונה ביסוד החוק, עלינו לכבד אותה.
*
16. בקביעת תוצאות ביקורת חשבונות סיעות-האם והסיעות המקומיות הסתמכתי על המקורות הבאים: חוות-דעת רואי החשבון; בדיקות ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק. אנשי משרדי בדקו בדיקה מעמיקה את מערכות החשבונות של כל סיעות-האם ושל כשלושים סיעות מקומיות, שהיקף הכנסותיהן ממימון ממלכתי או היקף פירסומי התעמולה שלהן היו מהגבוהים ביותר בין הסיעות המקומיות.
17. קיום הנחיות מבקר המדינה
(א) בהתאם לחוק, על סיעות-האם והסיעות המקומיות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) בבדיקת חשבונותיהן של ארבע סיעות-אם המפורטות להלן נמצא, כי אחדות מסיעות-הבת ומרשימות-הבת שלהן לא דיווחו לסיעות-האם על מלוא פעילותן במערכת הבחירות:
הליכוד, תנועה לאומית ליברלית; יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל דגל התורה - הרב יצחק פרץ; מר"צ - ישראל הדמוקרטית - רצ, מפם, שינוי; ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
כתוצאה מכך לא השתקפו בחשבונותיהן של אותן סיעות-אם הוצאות בגין מספר קטן ביותר של פירסומים בעיתונות המקומית, באותן רשויות מקומיות בהן פעלו סיעות-הבת ורשימות-הבת שלהן. המדובר בהוצאות שעל-פי הערכה, היקפן פחות מאחוז אחד מכלל ההוצאות של סיעות-האם. יצויין בהקשר זה, כי לבד מהחריגות המזעריות כאמור, ניהלו סיעות-האם האמורות את חשבונותיהן לפי הנחיות מבקר המדינה. לאחר שהתרשמתי שסיעות-האם נקטו בכל המקרים האמורים צעדים שהיו דרושים למניעת התופעה, ומאחר שהחריגה הייתה כאמור בשיעור קטן ביותר, החלטתי, לגבי סיעות-אם אלה, לתת דין וחשבון חיובי.
(ג) ארבע סיעות-אם המפורטות להלן לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה:
המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי הפועל המזרחי, בישראל; המפלגה הקומוניסטית הישראלית; מפלגת העבודה הישראלית; צומת - התנועה לציונות מתחדשת.
לפיכך הדין וחשבון לגבי חשבונותיהן אינו חיובי.
(ד) גם 60 סיעות מקומיות לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה. לפיכך הדין וחשבון לגבי חשבונותיהן אינו חיובי.
18. הוצאות בחירות
(א) החוק קובע תקרה להוצאותיהן של סיעות-האם ושל הסיעות המקומיות, לפי נוסחה המפורטת בו. התקרה המחושבת על בסיס של "יחידת חישוב", הקבועה אף היא בחוק. עם פירסום החוק עמדה יחידת החישוב על 33 ש"ח לכל בעל זכות לבחור.
(ב) כל סיעות-האם ורוב הסיעות המקומיות עמדו בתקרת ההוצאות שנקבעה, כאמור, בחוק.
(ג) נתונים על תקרת ההוצאות של סיעות-האם ועל הוצאותיהן בפועל (על בסיס חשבונותיהן, הדוחות הכספיים וחוות-הדעת של רואי החשבון שלהן) מובאים בנספח א'. נתונים כאלה על עשר סיעות מקומיות, שהוצאותיהן עלו על מיליון ש"ח, מובאים בנספח ב'.
(ד) מספר ראשי רשויות מקומיות ומועמדים לראשות רשויות מקומיות, שעמדו בראש רשימות מועמדים של סיעות מקומיות, העלו בפני נושא שהחוק אינו מתייחס אליו. החוק קובע תקרת הוצאות אחידה לכל הסיעות המתמודדות בבחירות. אין החוק מבחין בין סיעה שהעומד בראשה מתמודד גם על ראשות הרשות המקומית, לבין סיעה שהעומד בראשה אינו מתמודד על מישרה זו. מטבע הדברים לסיעה מקומית, שהעומד בראשה מתמודד על ראשות הרשות המקומית, הוצאות בהיקף נרחב לצורכי תעמולה. הוצאותיהן של מספר סיעות מקומיות, שהעומדים בראשן התמודדו על ראשות המקומית, חרגו מתקרת ההוצאות המותרת על-פי החוק. בהתחשב בהסברים האמורים, עשיתי שימוש לקולא, מקרים מעין אלה, בשיקול הדעת שהעניק לי החוק לעניין גובה הסנקציה שתושת על סיעות שחרגו מהוראות החוק.
19. הכנסות
(א) החוק מעניק לסיעות-האם ולסיעות המקומיות זכאות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, על בסיס יחידת החישוב האמורה, לפי נוסחה הקבועה בחוק. עם זאת מציב החוק הגבלות לעניין קבלת תרומות. ככל שזה נוגע לסיעות-האם, חלות עליהן בנושא זה כל ההגבלות שבחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973: איסור לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ; הגבלת גובה התרומה שמותר לסיעת-אם לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. באשר לסיעות מקומיות, קבע החוק, כי האיסור לקבל תרומה מתאגיד מחוץ לארץ והאיסור לקבל תרומה בסכום או בסכומים העולים על 55,000 ש"ח מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו - יחולו יום אחרי יום הבחירות שנתקיימו ב-2.11.1993. לפיכך, במערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות, האיסור היחיד שחל על סיעות מקומיות הוא קבלת תרומה מתאגיד בארץ. החל ב-3.11.1993 נכנסו לתוקף כל ההגבלות הנוגעות לקבלת תרומות, גם לגביהן, דהיינו - הן האיסור לקבל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, והן ההגבלות על גובה התרומה שמותר לקבל מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. מצב זה היה קיים עד לכניסתו לתוקף של חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 16), התשנ"ד-1994 (להלן-תיקון מס' 16), ב-31.3.1994 .
(ב) בהקשר זה אני רואה מחובתי להפנות את תשומת ליבך לתקלה שנוצרה כתוצאה מתיקון מס' 16 לעניין הגבלת גובה התרומה שמותר לקבל מיחיד. סיעות מקומיות רבות סיימו את חשבונותיהן בגירעון, כמה מהן אף בגירעון כספי ניכר. תיקון מס' 16 העמיד את התרומה המירבית המותרת, על-פי החוק, מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו, על 5,000 ש"ח בלבד, במהלך כל התקופה שבין מערכות הבחירות. בכך יצר התיקון מצב בלתי אפשרי, בו אין הסיעות המקומיות מסוגלות לסלק את חובותיהן. מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו על כך וימצא פיתרון הולם.
(ג) לגבי ארבע סיעות-אם המפורטות להלן קבעתי, כי לא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד:
המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי הפועל המזרחי, בישראל; המפלגה הקומוניסטית הישראלית; מפלגת העבודה הישראלית; צומת - התנועה לציונות מתחדשת.
לפיכך גם מסיבה זו הדין וחשבון לגבי חשבונותיהן אינו חיובי.
(ד) לגבי 21 סיעות מקומיות קבעתי, כי לא עמדו באיסור לקבל תרומה מתאגיד בארץ. לפיכך הדין וחשבון לגבי חשבונותיהן אינו חיובי.
(ה) החוק מסדיר תשלום מקדמות לסיעות-האם ולסיעות המקומיות, על חשבון המימון הממלכתי, שיגיע להן לפי תוצאות הבחירות. החוק קובע שתי שיטות חלופיות לחישוב המקדמה שסיעות-האם זכאיות לקבל, סיעות-האם רשאיות לבחור את השיטה על-פיה תחושב המקדמה. מצב זה הביא לכך, שארבע סיעות-אם קיבלו מאוצר המדינה מקדמות בסכומים העולים על המימון המגיע להן-שלוש מהן בסכומים ניכרים ביותר. בנספח א' מובאים נתונים לגבי סכומים אלה. בהתאם לקבוע בחוק, על יושב ראש הכנסת לנכות כספים אלה מהתשלומים המגיעים לסיעות-האם, בשיעורים שיקבע, ולהעבירם לאוצר המדינה. אין בחוק התייחסות לכך שעודפי המימון האמורים ישאו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן.
(ו) החוק קובע, כי כאשר הוצאות הבחירות של סיעות-אם או סיעות מקומיות נמוכות מהמימון הממלכתי המגיע להן, תשמש היתרה לכיסוי הוצאותיהן השוטפות. יצויין, כי בידי סיעות מקומיות רבות נשארו עודפי מימון ניכרים (פרטים בנספח ד'(. מן הראוי להביא בחשבון את העובדה, כי לעיתים סיעות מקומיות חדלות לפעול לאחר הבחירות. במקרים מעין אלה עלולים להישאר בידיים פרטיות כספים בסכומים לא מבוטלים, שמקורם באוצר המדינה.
(ז) בחוק הרשויות המקומיות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 (להלן-חוק דרכי תעמולה), נקבע, בין היתר כי לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים של רשות מקומית. היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיות מפורטות על איסור ניהול תעמולת בחירות ברשויות המקומיות על חשבון הרשות המקומית. במסגרת בדיקה אופקית שערך משרדי במידגם של רשויות מקומיות נמצא, כי במספר רשויות מקומיות מומנה תעמולת בחירות לטובת ראש הרשות המקומית מקופת הרשות המקומית. הודעתי לסיעות-האם ולסיעות המקומיות הרלבנטיות, כי אני רואה במימון כזה של הוצאת בחירות קבלת תרומה מתאגיד בארץ האסורה על-פי החוק. אולם מאחר שזו הפעם הראשונה שאני מתריעה על כך, שמלבד היות ההוצאה אסורה על-פי חוק דרכי תעמולה, היא מהווה גם תרומה אסורה מתאגיד בארץ, לא קבעתי, בגין הפרה זו בלבד של החוק, כי דין וחשבון בדבר חשבונותיה של סיעה כלשהי אינו חיובי.
20. פירסום שמות תורמים
בשני מכתבי ליושב ראש הכנסת, מ-6 ביוני 1989 ומ-11 בינואר 1993, הסברתי את החלטתי להביא לידיעת הציבור את זהותם של תורמים שתרמו סכומים גדולים לסיעות. באשר לבחירות לרשויות המקומיות, מצאת לנכון לפרסם את זהותם של התורמים שתרמו סך הכל 25,000 ש"ח או למעלה מזה (ראה נספח ג((1)).
פירסמתי דבר החלטתי האמורה במספר עיתונים. הודעה על כוונתי לפרסם את שמות התורמים, כאמור, נמסרה על-ידי משרדי לנציגי סיעות-האם ולנציגי הסיעות המקומיות. באותם מיקרים שסך כל תרומותיהם של התורמים מורכב גם מתרומות הנופלות מ-25,000 ש"ח -פנה משרדי גם לתורמים עצמם.
בהודעות ובפניות כאמור הובהר, כי אם יש לתורמים נימוקים שלא לפרסם את שמותיהם - יביאו אותם בפני. ואכן הובאו נימוקים כאלה להנחת דעתי לגבי ארבעה תורמים.
מן הראוי לציין, כי תורמים מסויימים תרמו למספר סיעות ברשות מקומית אחת, או במספר רשויות מקומיות. מתן תרומות למספר סיעות באותה רשות מקומית או במספר רשויות מקומיות עשוי לעיתים לעורר תמיהות לגבי כוונותיו של התורם (ראה נספח ג(2)).
21. סיכום תוצאות ביקורת חשבונות סיעות-האם והסיעות המקומיות לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות
א. שש סיעות-האם המפורטות להלן עמדו בהוראות החוק, ולפיכך ניתן לגבי חשבונותיהן דין וחשבון חיובי:
הליכוד, תנועה לאומית ליברלית;
יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה - הרב יצחק פרץ;
מד"ע - מפלגה דמוקרטית ערבית;
מולדת - תנועת נאמני ארץ-ישראל;
מר"צ - ישראל הדמוקרטית - רצ, מפם, שינוי;
ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
ב. לגבי חשבונותיהן של ארבע סיעות-האם המפורטות להלן ניתן דין וחשבון שאינו חיובי:
1. המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי הפועל המזרחי, בישראל - בגין אי-הקפדה מלאה על קיום הנחיות מבקר המדינה ובגין קבלת תרומה מתאגיד בניגוד להוראות סעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק המימון), הסנקציה המומלצת לפי סעיפים 23 (ד) ו-(ה) לחוק, היא 75,000 ש"ח בלבד, ולא בשיעור המירבי של 15% , שערכם 1,343,253 ש"ח.
2. המפלגה הקומוניסטית הישראלית - בגין אי-הקפדה על קיום הנחיות מבקר המדינה; לא ניתן גם לקבוע בוודאות הנדרשת, אם הסיעה עמדה באיסור לקבל תרומות מתאגידים, לפי סעיף 16 (ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק המימון. הסנקציה המומלצת לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, היא 50,000 ש"ח בלבד, ולא בשיעור המירבי של 15% , שערכם 292,595 ש"ח.
3. מפלגת העבודה הישראלית - בגין אי-קיום הנחיות מבקר המדינה ובגין קבלת תרומות מתאגידים בניגוד להוראות סעיף 16 (ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק המימון, הסנקציה המומלצת, לפי סעיפים 23 (ד) ו-(ה) לחוק, היא 750,000 ש"ח בלבד, ולא בשיעור המירבי של 15% , שערכם 3,631,332 ש"ח.
4. צומת - התנועה לציונות מתחדשת - בגין אי-הקפדה מלאה על קיום הנחיות מבקר המדינה, ובגין קבלת תרומה מתאגיד בניגוד להוראות סעיף 16 (ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק המימון, הסנקציה המומלצת, לפי סעיפים 23 (ד) ו-(ה) לחוק, היא בסכום של 70,000 ש"ח בלבד, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם הוא 311,516 ש"ח.
ג. 491 סיעות מקומיות, המפורטות בדין וחשבון המצורף, עמדו בהוראות החוק, ולפיכך ניתן לגבי חשבונותיהן דין וחשבון חיובי.
ד. 54 סיעות מקומיות מסרו תצהירים, כי לא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות, ולפיכך ניתן לגבי חשבונותיהן דין וחשבון חיובי.
ה. 30 סיעות מקומיות*, המפורטות בדין וחשבון המצורף, קיבלו מימון מאוצר המדינה, ולא מסרו למשרדי את חשבונותיהן ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, בהיעדרם של אלה ניתן לגבי חשבונותיהן דין וחשבון שאינו חיובי, בהתאם לחוק, על משרד הפנים לפעול שהסכומים יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה.
ו. 22 סיעות מקומיות, המפורטות בדין וחשבון המצורף, לא קיבלו מימון מאוצר המדינה, ולא מסרו למשרדי חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, בהיעדרם של אלה ניתן לגבי חשבונותיהן דין וחשבון שאינו חיובי.
ז. 78 סיעות מקומיות, המפורטות בדין וחשבון המצורף, לא עמדו באחת או יותר מהוראות החוק, ולפיכך הדין וחשבון הניתן בגין חשבונותיהן אינו חיובי.
שיעור הסנקציות לסיעות המפורטות בסעיפים ב' ו-ז' מצויין בדין וחשבון המצורף.
בכבוד רב,
מרים בן-פורת
ירושלים, ט' באב התשנ"ד
17 ביולי 1994
הנספחים בקובץ המצורף