1. ב-ג' באב התשנ"ג (21.7.1993) נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן – החוק). החוק מסדיר את המימון הממלכתי לסיעות ולרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות. החוק חל על סיעות-אם, דהיינו סיעות בכנסת, אשר להן סיעות-בת ורשימות-בת, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, וכן על סיעות ורשימות עצמאיות שהשתתפו בבחירות ושאינן סיעות-בת או רשימות-בת (להלן – סיעות מקומיות).
2. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מתום שמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דין וחשבון בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של סיעות-האם והסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות. הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו ב-10.11.1998, והבחירות החוזרות התקיימו (במידת הצורך) ב-24.11.1998.
לפיכך, אמור הייתי למסור ליושב ראש הכנסת דין וחשבון על תוצאות הביקורת עד 25.7.1999. אולם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי סעיף 23(ב) לחוק, החליטה, לבקשתי, לדחות את המועד עד ליום 10.10.1999, זאת גם כדי שבאותו מועד יוגשו הן דוח זה והן הדוח לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן – חוק מימון מפלגות), על החשבונות של הסיעות בכנסת ה14- לתקופה 1.1.1998 עד 31.12.1998, נוכח היבטים משותפים לשתי מערכות החשבונות והשלכות הדדיות בביקורת.
3. דין וחשבון זה מתייחס לתוצאות ביקורת חשבונותיהן של 15 סיעות-אם ושל 1,120 סיעות מקומיות, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות. להלן שמות סיעות-האם:
(1) אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי;
(2) גשר תנועה חברתית - לאומית;
(3) הדרך השלישית להסכמה לאומית;
(4) הליכוד, תנועה לאומית ליברלית;
(5) המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת;
(6) המפלגה הקומוניסטית הישראלית;
(7) העבודה;
(8) יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל - דגל התורה;
(9) ישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי;
(10) מולדת;
(11) מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי;
(12) מרצ - ישראל הדמוקרטית רצ, מפ"ם, שינוי;
(13) צומת - התנועה לציונות מתחדשת;
(14) שינוי מפלגת המרכז;
(15) ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
4. בהקשר זה יצויין, כי הדין וחשבון של מבקר המדינה בנוגע לבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, שהתקיימו בנובמבר 1993, התייחס לתוצאות ביקורת חשבונותיהן של עשר סיעות-אם ושל 675 סיעות מקומיות. נוכח ריבוי סיעות-האם והסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות, וכפועל יוצא, ההיקף הגדול של הדוחות הכספיים והחשבונות העומדים לביקורת, מן הראוי, שיישקל תיקון בחוק המאריך את התקופה העומדת לרשות משרד מבקר המדינה לביצוע משימותיו.
5. במקביל להסדרת המימון הממלכתי, הוטלו על סיעות-האם והסיעות המקומיות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדין וחשבון שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, בדומה לדין וחשבון לפי חוק מימון מפלגות, על מבקר המדינה לקבוע: אם סיעות-האם והסיעות המקומיות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התיקרה שנקבעה בחוק; ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק. כאשר הדין-וחשבון של מבקר המדינה אינו חיובי (מחמת אי-עמידה בשלושת התנאים האמורים או בחלק מהם) – מוטלת על הסיעה סנקציה כספית (להלן – הסנקציה), המתבטאת בכך שעל שר הפנים להורות כי 15% מסכום המימון הממלכתי לא ישולמו לסיעה. למבקר המדינה שיקול דעת להמליץ בפני השר על הקטנת הסנקציה, באופן שחלק מהסכום האמור ישולם בכל זאת, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת המבקר.
6. לפי נתוני משרד הפנים, מגיע היקף המימון הממלכתי לפי החוק לכדי 114.6 מיליון ש"ח (בקירוב) לסיעות-האם, ול-101.8 מיליון ש"ח (בקירוב) לסיעות המקומיות.
7. (א) בחוק נקבע, כי על סיעות-האם והסיעות המקומיות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת של רואה חשבון, בדבר תקינותם ושלמותם, ובדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) על כל סיעות-האם וכן על הסיעות המקומיות ברשויות המקומיות שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000 – הוטל למנות לעצמן ועל חשבונן את רואה החשבון.
(ג) ברשויות מקומיות, בהן מספר בעלי זכות הבחירה אינו עולה על 5,000, ממנה, על-פי החוק, מבקר המדינה את רואה החשבון שמבקר את חשבונותיה של כל סיעה מקומית המתמודדת בבחירות. שכרם של רואי חשבון אלה משולם מאוצר המדינה.
(ד) לביקורת חשבונותיהן של 391 סיעות מקומיות ב-64 רשויות מקומיות קטנות מיניתי 64 רואי חשבון.
8. הוראות החוק בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, הגבלת הוצאות והכנסות, וביקורת מבקר המדינה, חלות גם על סיעות ורשימות שלא קיבלו מימון, בין שלא ביקשוהו, ובין שלא היו זכאיות למימון מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסויימים הקבועים בחוק.
9. (א) הדין וחשבון מתייחס, כאמור, ל15- סיעות-אם ול1,120- סיעות מקומיות שהשתתפו בבחירות;
(ב) 15 סיעות-האם ו920- סיעות מקומיות מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת רואה חשבון;
(ג) 49 סיעות מקומיות מסרו למשרדי תצהירים, שלא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות;
(ד) 151 סיעות מקומיות לא מסרו כלל חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות. חלק מהסיעות המקומיות האמורות קיבלו מימון מאוצר המדינה. בהתאם לחוק עליהן להחזיר את כל הסכומים שקיבלו לפי החוק בתוספת הפרשי הצמדה.
10. בחוק נקבע, כי על נציגי סיעות-האם והסיעות המקומיות למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות (בענייננו עד 11.2.1999 או עד 25.2.1999 במקרים של השתתפות בבחירות חוזרות) – את החשבונות וכן דוח כספי לתקופת הבחירות. בחוק גם נקבע, כי מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדוח האמורים אף אם הוגשו באיחור, אם הוא סבור, כי מן הצדק לעשות כן.
(א) סיעות מקומיות רבות מסרו באיחור את חשבונותיהן והדוח הכספי, חלקן אף באיחור ניכר. חרף ההכבדה שנגרמה כתוצאה מכך, על סיכום מלאכת הביקורת תוך התקופה הקבועה בחוק, החלטתי בכל המקרים האמורים, כי מן הצדק לקבל את החשבונות ואת הדוחות הכספיים האמורים; זאת בשים לב לכך, שלסיעות מקומיות רבות לא היה ניסיון בניהול חשבונות. עם זאת, עשיתי שימוש בשיקול הדעת שהחוק מעניק לי, וקבעתי, שעל כל סיעה מקומית הזכאית למימון ממלכתי, אשר מסרה את הדוח הכספי לאחר 31.3.1999, תושת סנקציה ההולמת את מידת האיחור.
(ב) שתי סיעות-אם, אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי והעבודה, מסרו את חשבונותיהן באיחור של כחודש. גם לגביהן עשיתי שימוש בשיקול הדעת, וקבעתי שתושת עליהן סנקציה בגין האיחור.
11. ב-ג' בשבט התשנ"ט (19.1.1999) נתקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה), התשנ"ט1999- (להלן – חוק הוראת שעה). חוק הוראת שעה התייחס לרשימות מועמדים שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, הזכאיות למימון לפי תוצאות הבחירות, אך לא הגישו במועד בקשות למימון ממלכתי. חוק זה נתן בידיהן אפשרות להגיש בקשה לקבלת המימון לא יאוחר מ17.3.1999-. חוק הוראת שעה התנה את מימון הוצאות הבחירות, בין היתר, בדין וחשבון חיובי מאת מבקר המדינה. משמע, כי שלא כבחוק מימון מפלגות, התשל"ג1973- וחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג1993-, בהם הוענק למבקר המדינה שיקול דעת באשר להמלצה על גובה הסנקציה במקרה של חריגה מהוראות החוק, אין חוק הוראת שעה קובע הוראה דומה. חוק הוראת שעה מתנה, כאמור, את עצם הענקת המימון במתן דוח חיובי. סיעה שאינה זכאית לדוח חיובי, מאבדת, מיניה וביה, את עצם זכאותה למימון.
לגבי שש סיעות מקומיות, אשר הגישו בקשה למימון ממלכתי לפי חוק הוראת שעה, הדוח אינו חיובי, ולפיכך אין הן זכאיות למימון מאוצר המדינה. שש סיעות מקומיות, אשר הגישו בקשה למימון ממלכתי לפי חוק הוראת שעה, כלל לא מסרו דוחות כספיים.
*
12. בקביעת תוצאות ביקורת חשבונות סיעות-האם והסיעות המקומיות הסתמכתי על המקורות הבאים: חוות-דעת רואי החשבון; בדיקות ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק. במערכות החשבונות של כל סיעות-האם וכן במערכות החשבונות של 37 סיעות מקומיות, שהיקף הוצאותיהן היה מהגבוהים ביותר בין הסיעות המקומיות, נעשתה על-ידי אנשי משרדי בדיקה מעמיקה יותר, בנוסף להסתמכות על המקורות והבדיקות שנמנו לעיל.
13. קיום הנחיות מבקר המדינה
(א) בהתאם לחוק, על סיעות-האם והסיעות המקומיות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) לגבי מספר סיעות-אם העלתה הביקורת, כי הוצאות רבות של סיעות-בת ורשימות-בת שלהן (להלן – סיעות-בת) לא השתקפו במערכת החשבונות של אותן סיעות-אם. המדובר בעיקר בהוצאות לפירסומי תעמולה וקיום כנסים. יצויין, כי אין המדובר רק באי קיום הנחיות מבקר המדינה, אלא שלא ניתן גם לדעת מה היו מקורות המימון של ההוצאות האמורות. כפועל יוצא, לא יכולתי לקבוע אם סיעות-האם האמורות עמדו בהגבלות הנוגעות לקבלת תרומות.
סיעות-האם טענו בפני, בין היתר, שהן נקטו את האמצעים למניעת התופעה האמורה, אך סיעות-הבת חרגו ללא רשות מהתקציבים שנקבעו להן על ידי סיעות-האם, ומההוראות שנתנו להן. לפיכך, אין סיעות-האם נושאות, על-פי הנטען, באחריות למעשיהן ולמחדליהן של סיעות-הבת שלהן.
החוק איננו מעניק לסיעות-הבת מעמד כלשהו בכל הקשור למימון ולדיני המימון. בעל הדברים בכל הנוגע לביצוע החוק היא סיעת-האם בלבד. היא הזכאית למימון; היא החייבת בניהול חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; היא המחליטה כיצד להוציא את כספי המימון; היא בלבד אחראית לקיים את הוראות החוק. מכאן, שהאחריות כולה נופלת על סיעת-האם, ואין היא יכולה להשתחרר מאחריות זו, גם אם עשתה מאמצים סבירים לקיים את הוראות החוק.
יצויין, כי הכרה בטענה בדבר הפרדה, ולו מסויימת, בין פעולותיה של סיעת-הבת לבין אחריות סיעת-האם, תביא למעשה לביטול אחריותה של האחרונה.
אינני מתעלם מן הבעיה שעוררו סיעות-אם, ולפיה קשה על סיעת-אם, ואף נבצר ממנה לשלוט בזמן אמת בכל מעשיהן והוצאותיהן של סיעות-הבת שלה. אפשר, על-כן, כי יש מקום שהמחוקק יתן דעתו לפיתרון הבעיה. אולם ככל שמדובר בחוק במתכונתו הנוכחית, אין מנוס מן המסקנה אליה הגעתי. כל שבסמכותי היה, באותם מקרים שסיעת-אם אכן שיכנעה אותי, כי נקטה אמצעים סבירים למניעת התופעה האמורה, להפעיל את שיקול הדעת שהעניק לי החוק, לעניין גובה הסנקציה שתושת עליה.
(ג) סיכומם של דברים, שש סיעות-אם ו173- סיעות מקומיות לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
14. הוצאות בחירות
(א) החוק קובע תיקרה להוצאותיהן של סיעות-האם ושל הסיעות המקומיות, לפי נוסחאות המפורטות בו (ראו להלן).
(ב) חמש סיעות-אם ו18- סיעות מקומיות לא עמדו בתיקרת ההוצאות שנקבעה בחוק.
(ג) נתונים על תיקרת ההוצאות של סיעות-האם ועל הוצאותיהן בפועל (על בסיס חשבונותיהן, הדוחות הכספיים וחוות-הדעת של רואי החשבון שלהן) מובאים בנספח א'. נתונים כאלה על 24 סיעות מקומיות, שהוצאותיהן עלו על מיליון ש"ח, מובאים בנספח ב'.
(ד) מספר סיעות-אם שחרגו מתיקרת ההוצאות, עוררו בעיה הנוגעת לנוסחה הקבועה בחוק לחישוב תיקרת ההוצאות של סיעות-אם.
בסעיף 26 (ז)(1) לחוק נקבע:
"הוצאות הבחירות של סיעת-האם ושל כל סיעות-הבת ורשימות-הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת-האם".
משמע, תיקרת ההוצאות של סיעת-האם מחושבת על בסיס המימון המגיע לה על-פי תוצאות הבחירות בלבד.
על-פי הנטען, מן הנמנע הוא לצפות במדוייק את תוצאות הבחירות, והן (סיעות-האם) בנו את תקציביהן, בין היתר, על-פי כוחן בבחירות הקודמות וכן על-פי סקרים; רק עם היוודע תוצאות הבחירות, שלא ענו על ציפיותיהן, התברר כי תקציביהן היו גבוהים מדי וכפועל יוצא חרגו הוצאותיהן מתיקרת ההוצאות על-פי החוק. גם עניין זה מחייב את המחוקק ליתן דעתו עליו.
ראוי לציין, כי תיקרת ההוצאות של סיעות מקומיות מחושבת לפי שיטה אחרת, בה נקבעת התיקרה לפי הסכום הגדול מבין שלוש אופציות המנויות בסעיף 15(א) לחוק, הקובע:
"לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
(1) סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
(2) סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי סעיף 7(א);
(3) סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים;"
(ה) הוצאות בחירות הוגדרו בחוק כ"ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה - לרבות סיעת-אם - …. שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או לפניה, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור."
בהקשר לכך התעוררה שאלה הנוגעת להוצאותיהן של סיעות מקומיות שעניינן בחירות, אולם הן בוצעו לפני תקופת הבחירות (המוגדרת בחוק). האם לעניין עמידה בתיקרת ההוצאות, יש לראות בהוצאות "הוצאות בחירות" רק אם השירותים והטובין נתקבלו בתקופת הבחירות, או גם כאשר השירותים והטובין נתקבלו לפני תקופת הבחירות. במקרים אשר כאלה נתתי פירוש לקולא, אולם מן הראוי, שהמחוקק יתן דעתו להבהרת ההגדרה.
15. הכנסות
(א) החוק מעניק לסיעות-האם ולסיעות המקומיות זכאות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, על בסיס יחידת חישוב לפי נוסחאות הקבועות בחוק. עם זאת מציב החוק הגבלות לעניין קבלת תרומות. ככל שהדבר נוגע לסיעות-אם, חלות עליהן בנושא זה כל ההגבלות שבחוק מימון מפלגות: איסור לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ וכן ממי שאינו "בוחר" כמשמעותו בחוק הבחירות [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 ; והגבלת גובה התרומה שמותר לסיעות-אם לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. גובה התרומה המותרת מיחיד, בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות, עמד על 1,200 ש"ח. באשר לסיעות מקומיות, קבע החוק איסור לקבל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, והגביל את גובה התרומה המותרת מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו ל-5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות.
(ב) לגבי חמש סיעות-אם ו59- סיעות מקומיות, קבעתי, כי הן לא עמדו בהגבלות החוק הנוגעות לקבלת תרומות.
(ג) (1) בדיקת הדוחות הכספיים של הסיעות המקומיות העלתה את קיומה של תופעה רחבת מימדים, אשר התבטאה בכך, שבסיום תקופת הבחירות היו לסיעות מקומיות רבות גרעונות כספיים גדולים.
(2) עובדי משרדי פנו לנציגי הסיעות המקומיות שגרעונן היה גדול בשאלה – כיצד בדעתן לכסותו. התשובות שנתקבלו מאותן סיעות אשר הודיעו כי בדעתן אכן לכסות את הגרעון, התייחסו לשתי אפשרויות: כיסוי הגרעון על-ידי מימון עצמי של מועמד או מועמדים שברשימה או על-ידי איסוף תרומות העומדות בהגבלות החוק. אפשרות שלישית, שעליה לא הורחב הדיבור היא, כי לא יהא כלל בידי הסיעה לכסות את הגרעון.
(3) תופעת הגרעונות הכספיים עלולה לפגוע באופן חמור בעקרונות היסוד החולשים על שיטת מימון הבחירות בישראל: עיקרון השיוויון בבחירות, וחסימת לחצים כלפי נבחרי הציבור מצד גורמים חיצוניים בעלי עניין, לאחר הבחירות. כשאין בכוחן של הסיעות המסיימות את מערכת הבחירות בגרעון, לממן את הגרעון באמצעות תרומות חוקיות, נפגעים העקרונות האמורים.
(4) הצהרתם של נציגי סיעות מסויימות, כי בדעתם לכסות את הגרעון על-ידי איסוף תרומות העומדות בהגבלת החוק, אינה נראית תמיד בת-ביצוע, בהתחשב בגובה התרומה המותרת על-פי החוק, ובגודל הגרעון, המגיע לעיתים לסכום נכבד ביותר. האפשרות כי הסיעה תצליח במקרים אלה לגייס לאחר הבחירות תרומות חוקיות שיכסו את הגרעון, למרות שלא הצליחה לגייס תרומות נוספות לפני הבחירות – אינה מעשית לגבי כל גרעון.
(5) מצב זה הוא שהעלה את האפשרות האחרת, שנזכרה לעיל, בדבר מימון עצמי של הגרעון, מכספו הפרטי של מועמד ברשימה (או של מספר מועמדים), בסכום העולה על התרומה המותרת לפי החוק. אפשרות זו פוגעת בעיקרון השיוויון בבחירות. היא פותחת פתח למועמדים בעלי ממון לתכנן מסע בחירות לפי מידת עושרם, בהנחה שאם סכום המימון הממלכתי יהיה קטן מהצפוי, יהא בידם לממן את ההפרש מכיסם. הטענה כי אין לראות את כיסוי הגרעון בדרך זו כמתן "תרומה", כיוון שאין אדם יכול "לתרום לעצמו", ולפיכך לא חלה הגבלת סכום התרומה על-פי החוק על מימון עצמי שכזה, אינה מתיישבת עם תכלית החוק.
(6) עקרונות השיוויון ומניעת השפעה של בעלי עניין ומימון, נפגעים לא פחות אם הגרעון לא מכוסה, הסיעה לא פורעת את חובותיה, והנושים אינם מקבלים את המגיע להם. אכן, לא תרמו הנושים לסיעה מרצון. אולם תרומה מאולצת יש כאן, שהרי נהנתה הסיעה במערכת הבחירות משירותיהם של הנושים, או מטובין שמכרו לה, ולא שילמה עבורם. לפיכך, יש לראות כל אחד מהנושים כמי ש"תרם" בעל כורחו תרומה אסורה, אם סכום החוב עולה על המותר על-פי החוק.
(7) הנה כי כן, יש חזקה בשלב זה, כי כל גרעון של ממש הינו בגדר תרומה אסורה. חזקה זו יש בידי הסיעה לסתור לאחר הגשת דוח מבקר המדינה, משתוכיח כי אכן מימנה את הגרעון בתרומות חוקיות. מסקנה זו מתחייבת לטובת ביצורם של ערכים דמוקרטיים יסודיים החולשים על שיטת הבחירות המעוגנת בחוק.
(8) אף כאן יש מקום, כי המחוקק יתן את דעתו, אם לא ראוי הוא ליצור מנגנון אשר יענה טוב יותר לתופעת הגרעונות מהטלת סנקציה בגין הגרעון, אשר רק מגדילה את שיעורו.
(9) מאחר שזו לראשונה שמבקר המדינה מגלה את דעתו בדבר קיומה של חזקה, כי בגרעון של ממש יש משום תרומה בניגוד לחוק, ועל פי הכלל, כי אין עונשין אלא אם כן מזהירין, לא קבעתי הפעם בגין סיבה זו בלבד, כי דין וחשבון בדבר חשבונותיה של סיעה מקומית כלשהי אינו חיובי. עם זאת מצאתי לנכון לפרסם את שמות הסיעות המקומיות שגרעונותיהן, על-פי הדוחות הכספיים שלהן, עלו על 200,000 ש"ח, וזאת בהתחשב במימון ממלכתי מלא (נספח ג').
(ד) החוק מסדיר תשלום מקדמות לסיעות-האם ולסיעות המקומיות על חשבון המימון הממלכתי שיגיע להן לפי תוצאות הבחירות. החוק קובע שתי שיטות חלופיות לחישוב המקדמות שסיעות-האם זכאיות לקבל, והן רשאיות לבחור את השיטה על-פיה תחושב המקדמה. מצב זה הביא לכך, שעשר סיעות-אם קיבלו מאוצר המדינה מקדמות בסכומים העולים על המימון המגיע להן – שמונה מהן בסכומים ניכרים ביותר. בנספח א' מובאים נתונים לגבי סכומים אלה. בהתאם לקבוע בחוק, על יושב ראש הכנסת לנכות כספים אלה מהתשלומים המגיעים לסיעות-האם, בשיעורים שיקבע, ולהעבירם לאוצר המדינה. קודמתי בתפקיד, גב' מרים בן-פורת, העירה על-כך, שאין בחוק הוראה לפיה ישאו עודפי המימון האמורים הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, ומן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לכך.
(ה) ב15.2.1996- פורסם ברשומות תיקון לחוק, בו נקבע, בין היתר, כי אם הוצאות הבחירות של סיעה מקומית היו נמוכות מהסכומים המגיעים לה לפי החוק, תוחזר היתרה לאוצר המדינה. בידי סיעות מקומיות רבות נשארו עודפי מימון. הפרטים מובאים בנספח ד'.
16. סיכום תוצאות ביקורת חשבונות סיעות-האם והסיעות המקומיות לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות
א. סיעות-אם
(א) שבע סיעות:
(1) ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה;
(2) הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק;
(3) ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.
לפיכך ניתן דין וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של כל אחת מסיעות-האם המפורטות להלן לתקופת הבחירות:
(1) אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי;
(2) המפלגה הדמוקרטית הערבית – הרשימה הערבית המאוחדת;
(3) המפלגה הקומוניסטית הישראלית;
(4) ישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי;
(5) מרצ – ישראל הדמוקרטית רצ, מפ"ם, שינוי;
(6) שינוי – מפלגת המרכז;
(7) ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
הסיעה אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי מסרה למשרדי דוח כספי ואת חשבונותיה באיחור.
בהתחשב במידת האיחור, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ד) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 10,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 109,125 ש"ח.
(ב) לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן של שמונה סיעות-אם המפורטות להלן הדין וחשבון אינו חיובי:
(1) גשר תנועה חברתית-לאומית
הסיעה לא ניהלה את מערכת חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך, שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין פירסומי תעמולה, ובכך שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות והכנסות של עמותה שפעלה לבחירת העומד בראש סיעת-בת שלה לראשות רשות מקומית.
הסיעה היתה רשאית להוציא בתקופת הבחירות (לא כולל בחירות חוזרות) סכום של 3,507,806 ש"ח והוציאה סכום של 5,139,351 ש"ח; הוצאות הסיעה חרגו, איפוא, מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק ב1,631,545- ש"ח.
לגבי פירסומי התעמולה ופעילות העמותה האמורים, לא ידועים מקורות המימון. לכן אין בידי לקבוע, אם ההכנסות של הסיעה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 100,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 272,530 ש"ח.
(2) הדרך השלישית להסכמה לאומית
הסיעה לא ניהלה את מערכת חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך, שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין פירסומי תעמולה, ובכך שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות והכנסות של עמותה שפעלה לבחירת העומד בראש סיעת-בת שלה לראשות רשות מקומית.
הסיעה היתה רשאית להוציא בתקופת הבחירות סכום של 2,944,276 ש"ח והוציאה סכום של 3,781,264 ש"ח. הוצאות הסיעה חרגו, איפוא, מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק ב836,988- ש"ח.
לגבי פירסומי התעמולה ופעילות העמותה, האמורים, לא ידועים מקורות המימון. לכן אין בידי לקבוע, אם ההכנסות של הסיעה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 90,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 220,821 ש"ח.
(3) הליכוד, תנועה לאומית ליברלית
הסיעה לא ניהלה את מערכת חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך, שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין מספר ניכר של פירסומי תעמולה וקיום כנסים רבים. לכן לא ניתן גם לקבוע את מלוא היקף הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות, אולם מוכן אני להניח שהן היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק.
לגבי פירסומי התעמולה והכנסים, האמורים, לא ידועים מקורות המימון, ולכן אין בידי לקבוע, אם ההכנסות של הסיעה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, ובהתחשב באמצעים שנקטה הסיעה למניעת החריגה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 700,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 2,803,616 ש"ח.
(4) העבודה
הסיעה לא ניהלה את מערכת חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך, שלא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין מספר ניכר של פירסומי תעמולה וכנסים, וכן את הוצאותיהן והכנסותיהן של מספר עמותות שפעלו לבחירתם של העומדים בראש סיעות-הבת שלה לראשות הרשויות המקומיות. לכן לא ניתן גם לקבוע את מלוא היקף הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות, אולם מוכן אני להניח, כי הן היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק.
לגבי פירסומי התעמולה, הכנסים ופעילות העמותות, כאמור, לא ידועים מקורות המימון. לכן אין בידי לקבוע אם ההכנסות של הסיעה היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
הסיעה קיבלה מיחידים תרומות בסכומים העולים על המותר בסעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
הסיעה מסרה למשרדי דוח כספי ואת מערכת החשבונות שלה באיחור. את התייחסותה למימצאי הביקורת מסרה באיחור ניכר ביותר.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, ובהתחשב באמצעים שנקטה הסיעה למניעת החריגה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של מיליון ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 4,154,239 ש"ח.
(5) יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל – דגל התורה
הסיעה ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה.
הסיעה היתה רשאית להוציא בתקופת הבחירות סכום של 2,454,942 ש"ח והוציאה סכום של 2,874,339 ש"ח. הוצאותיה חרגו, איפוא, מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק ב-419,397 ש"ח.
ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 30,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 184,120 ש"ח.
(6) מולדת
הסיעה לא הקפידה הקפדה מלאה על ניהול מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה.
הסיעה היתה רשאית להוציא בתקופת הבחירות סכום של 228,646 ש"ח והוציאה סכום של 381,860 ש"ח. הוצאות הסיעה חרגו, איפוא, מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק ב-153,214 ש"ח.
ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 8,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 17,148 ש"ח.
(7) מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי – הפועל המזרחי
הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה, בעיקר בכך שבמערכת חשבונותיה היה חסר תיעוד רב שהתייחס להוצאות סיעות-הבת שלה, והוצאות בגין מספר פירסומי תעמולה לא השתקפו במערכת החשבונות.
הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק.
הסיעה קיבלה מספר תרומות מיחידים בסכומים העולים על המותר בסעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 300,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 2,032,426 ש"ח.
(8) צומת
הסיעה ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה.
הסיעה היתה רשאית להוציא בתקופת הבחירות סכום של 857,636 ש"ח והוציאה סכום של 1,787,096 ש"ח. הוצאותיה חרגו, איפוא, מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק ב-929,460 ש"ח.
ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.
לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 30,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 64,328 ש"ח.
המשך בקובץ המצורף