כלכלת בחירות במערכת השלטון המקומי בישראל // שוקי אמרני, שמעון רוזביץ

הבחירות ברשויות המקומיות בישראל לבחירת ראש רשות ומועצת הרשות מתקיימות, על פי הוראות החוק, אחת לחמש שנים. עד שנת 1965 נכללו ההוראות בדבר בחירות בערים בפקודת העיריות, וההוראות בדבר הבחירות למועצות המקומיות נכללו בצו המועצות המקומיות. בשנת 1965 התקבל חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה 1965- , שמסדיר את הבחירות בכל הרשויות המקומיות בחקיקה ראשית. שינוי חשוב חל בשנת 1975, עם קבלת חוק רשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה 1975- . החוק קובע שראש הרשות המקומית ייבחר בבחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות בידי תושבי הרשות שלהם זכות בחירה. שינוי זה השפיע על מעמדו ועל סמכויותיו של ראש הרשות, שכן הוא קיבל לידיו סמכויות החלטה וניהול שהיו נתונות למועצת הרשות המקומית. 2 לחוק היתה גם השפעה שובה על יחסי הגומלין בין ראש הרשות לתושבים. הבחירה הישירה הביאה ליצירת דפוסים חדשים בקשר בין האזרח לבין ראש הרשות. התושבים נהיו, לרוב, תובעניים יותר  לפי ראש הרשות, והם בוחנים ביתר קפידה את מעשיו ואת מחדליו. ואילו ראש הרשות מכוון יותר את מדיניותו ואת פעולותיו לרצון התושבים, במטרה להיבחר מחדש.

המחקרים מצביעים על תופעה לפיה מפלגות השלטון מקצות יותר משאבים כדי לפתות את הבוחרים לבחור במועמדיהן, בתקווה שבוחרים יושפעו מכך ויצביעו בעדם. 3 במישור 63 המוניציפלי תופעה זו באה לידי ביטוי, לרוב, בהגדלת ההוצאות הכספיות ובהקטנת ההכנסות העצמאיות, שמקורן בגביית מסים, בתקופת מערכת הבחירות.

במאמר זה נעשה ניסיון לדון בהיבטים אחדים של תופעה זו, שיש לה השלכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. הדגש הושם בבחינת הפעילות הכספית של הרשות המקומית בתקופת מערכת הבחירות, שכן לדעת הכותבים פעילות זו משקפת היטב את ממדי התופעה ואת השלכותיה.