דוח על ההיערכות לקראת בעיית המחשוב של שנת 2000 (באג 2000)

בעיית שנת 2000 - מהות הבעיה והיקפה

בעשורים האחרונים של המאה השתרש השימוש במחשבים במרבית תחומי החיים. מחשבים משולבים בכל מרחב העשייה האנושית: בתחומים אזרחיים וביטחוניים, בתחומי כלכלה, תעשייה, בריאות ומחקר, ובשירותי תשתית - אנרגיה, תעבורה ותקשורת. השימוש הנרחב במחשבים הוא כה מועיל עד שאין לתאר תהליכים רבים מתרחשים בלעדיהם; עם זאת, נוצרה תלות גדולה בהם עד כי תקלה בפעילותם עלולה לגרום אנדרלמוסיה ושיבוש במערכות חיים חיוניות. שנת 2000 צופנת בחובה בעיה להמשך תפקודם התקין של מחשבים, והשפעתה עלולה להיות חמורה מאד - אם לא תטופל בעוד מועד. הבעיה ידועה בכינויה: בעיית שנת 2000, כשל שנת 2000, באג 2000, Y2K. 

עד לפני שנים לא רבות היתה עוצמת המחשב מוגבלת מאד, רכיב הזיכרון שלו היה משאב יקר והיה צורך לחסוך בשטחי האחסון. לכן, במרבית מערכות המידע  בארץ ובעולם הוקצו לנתון התאריך שישה תווים בלבד (במבנה של: יום, חודש ושנה - (DD/MM/YY. השנה הוצגה בשתי ספרות בלבד. הנתון "שנת 2000" היה מיוצג - 00 במקום 2000, והנתון "שנת 1900" גם כן 00. שנת 2000 הוצגה כך הן במערכות המידע, והן במערכות משובצות מחשב , ובהן מערכות רפואיות, ציוד צבאי, מערכות קשר, מערכות פיקוד ובקרה, מרכזיות ומעליות.

אמנם, בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני בעוצמת המחשב וביכולת האחסון שלו, ובד בבד פחתה העלות היחסית ליחידת עיבוד וליחידת אחסון. אולם, נתוני תאריך רבים עדיין מיוצגים בשיטה הישנה ותכניות מחשב רבות, שנכתבו בהשפעת האילוצים מן העבר, עדיין בשימוש. עם המעבר לשנת 2000, שינוי שדה השנה מ-"99" ל-"00" עלול להביא לשיבוש חישובים ופעולות הקשורים לתאריכים - אלא אם כן ייעשו פעולות הסבה להתאמת המערכות לשנת 2000.

מערכות מידע ומערכות משובצות מחשב שלא יהיו מותאמות לשימוש נכון של תאריכים לאחר 31.12.99 עלולות להפוך לחסרות תועלת, לפעול באופן שגוי, להפסיק לפעול, לגרום שיבושים חמורים ונזקים. טעות בחישוב התאריך תגרור טעויות בחישובים שונים או הפסקת פעילותן של מערכות (להלן - סיכוני שנת 2000).

מערכות משובצות מחשב

גופים המופקדים על הספקת שירותי תשתית חיוניים וייצורם, כגון מערכת הבריאות, חברת החשמל והרשויות המקומיות, משלבים בפעילותם מערכות משובצות מחשב, המשמשות לצורכי בקרה וניטור, או המסייעות להפעלת ציוד ומכשור מתוחכם המפיק, תומך או מפקח על תהליכים. במערכות אלה התוכנה צרובה בתוך רכיבים, ולא ניתן לשנותה אלא על ידי החלפת הרכיבים. מערכות משובצות מחשב משולבות במגוון רחב של תהליכים ופעולות, לדוגמה:

1.   ח ש מ ל:  תחנות כוח ומערכות ממסר פועלות, מפוקחות ומבוקרות באמצעות מערכות משובצות מחשב. פעולות עלולות להינזק או להיפסק - עקב שיבוש בתהליכי הייצור והבקרה, פגם בפעולה הסדירה של מנגנוני חיווי ודיווח, והדממה של פעילויות שאינן יכולות להמשיך את מהלכן הסדיר.

2.   ת ע ו פ ה: בתחום זה משולבות מערכות חדישות המכילות מאות מחשבים, שמעבדים נתונים בנושאי ניווט ותקשורת. ליקויים בפעולת חלק מהרכיבים - עלולים לחולל תגובת שרשרת עד כדי קריסה של המערכות.

3.  ב ת י  ח ו ל י ם   ו מ ע ב ד ו ת:  רכיבי מחשב מצויים בהרבה מכשירים רפואיים - מכונות רנטגן, מכשירים להנשמה והחייאה, מכשירי אבחון, מכשירי הרדמה, יחידות דיאליזה, מוניטורים לעוברים ועוד. גם מערכות בקרה בבנק הדם ומעבדות דם נעזרות בקריאת נתונים על תאריכים ועיבודם. אי-התאמתם של המכשירים והמערכות להתמודד בהצלחה עם בעיית שנת  2000 עלולה לגרום נזקים חמורים.

4.  טלפון:  מרכזות הטלפון וכן מערכות תקשורת אחרות משלבות בפעולותיהן אלפי רכיבים ממוחשבים, והן עלולות לקרוס.

5.  מ ר כ ז י  ש ל י ט ה  ו ב ק ר ה  ע י ר ו נ י י ם:  הפעלתם של מוקדי שליטה, בקרה וויסות תעבורה בערים הגדולות עלולה להשתבש, וכן הבקרה על תהליכי הספקת מים ופינוי שפכים.

העברת מידע בין מערכות

מערכות מידע נעזרות רבות בנתונים ממוחשבים המועברים בין מערכות או בין גופים ממשלתיים לאחרים. העברת הנתונים וקליטתם נעשית בסיוע מישקים . המישקים מאפשרים להעביר תנועות זיכוי בכספים או תנועות חיוב, להזין תאריכים, לעדכן אוטומטית שינויים בנתונים, ולהזין מאגרי מידע בנתונים ממאגרים אחרים. אם לא יותאמו המישקים לעבוד נכון בשנת 2000, עלול הדבר להכשיל מערכות, אם משום שיעבירו נתונים לא הגיוניים או שגויים, ואם משום שיקלטו נתונים במבנה שונה מזה שקלטו בעבר (עקב שינויים שנעשו בחלק מהם, כדי להתאימם לשנת 2000).

התאמתן של מערכות ממוחשבות לשנת 2000

לקראת ה1- בינואר 2000, נדרש כמעט כל ארגון וכל מוסד לבחון את מצבן של מערכות המידע שלו ולהתאימן לשנת 2000, בארגונים, שבהם פעולות קריטיות לארגון מותנות בהפעלתן התקינה של מערכות ממוחשבות, ההיערכות ופעולות ההתאמה (להלן - הפרויקט או פעולות התאמה) צריכות להיעשות בהנהגתה, בפיקוחה ובמעורבותה של ההנהלה הבכירה. תהליך התאמתן של מערכות המידע ושל מערכות משובצות המחשב לשנת 2000 הוא פרויקט ממושך המצריך עבודת אדם רבה. מורכבותו של הפרויקט משתנה מארגון לארגון. ככל שתהליכי העבודה בארגון משלבים בתוכם מערכות מידע ממוחשבות ומערכות משובצות מחשב, או תלויים בתפוקות של מערכות כאלה הנוצרות מחוץ לארגון - כן גוברת חשיבותו של הפרויקט ושל בעיית ההתאמה לשנת 2000,  המהווה עבורו בעיה אסטרטגית. לדעת מומחים, התאמתן של מערכות משובצות מחשב מורכבת מזו של מערכות המידע עקב הקושי לזהות את הרכיבים הרגישים לממד הזמן. בפעולות אלה יש תלות רבה בשיתוף הפעולה של יצרנים וספקים חיצוניים, מהם בחו"ל, ומהם שאולי אינם קיימים, ובאמינות המידע המתקבל מהם. לעתים כרוכה ההתאמה בהחלפת המערכות בחדשות. בנוסף לקשיחות תאריך היעד של הפרויקט, שאינו ניתן לשינוי, הפרויקט הוא ייחודי משום שטרם היה כדוגמתו, ואין ניסיון שניתן להסתמך עליו או להפיק ממנו לקחים ליישום.

השלבים ההכרחיים במהלך תקין של הפרויקט הם:

ש ל ב   א' - מיפוי של המערכות (Inventory):  בשלב זה יש לעשות מיפוי של כל מערכות המידע והרכיבים הטכנולוגיים בארגון.

ש ל ב   ב' - ניתוח מצב (Impact Analysis):  בסיום שלב זה יש להכין תכנית עבודה הכוללת לוח זמנים מפורט עם אבני דרך.

ש ל ב   ג' – הסבה (Conversion): השלב בתהליך ההתאמה שבו מוחלפת, במערכות ובציוד, התוכנה הקיימת בתוכנה המותאמת לשנת 2000. בקביעת לוח הזמנים וסדר העדיפויות למשימות ההסבה יש להתחשב בקריטיות  של המערכות המוסבות לפעולות הארגון והשיבוש שייגרם אם התאמתן לא תושלם במועד.

ש ל ב   ד' – בדיקות (Testing): לדעתם של מומחים בנושא הסבה לשנת 2000, יש להקדיש לשלב הבדיקות של המערכות המוסבות עד מחצית ממשאבי הפרויקט, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הזמן הנדרש לביצועו.

תכניות המשך

הנהלות הארגונים אמורות ליזום את התאמתן של מערכות המידע לשנת 2000, כדי לאפשר את המשך פעילותו של הארגון שבאחריותן.

כדי להיערך כיאות ולאפשר את תפקודן של המערכות הממוחשבות ולהבטיח את רציפות פעולות הארגון, יש להגדיר ולאפיין את החשיבות והקריטיות של כל אחד מן הרכיבים הקשורים במערכות, וכן את הקריטיות של כל מערכת ומערכת לפעולות הארגון ולהמשכן, במסגרת תהליך הקרוי "ניתוח סיכונים". גם במהלך הפרויקט יש לעשות ניתוח סיכונים: לאסוף נתונים על סיכונים שמערכות המידע או מערכות משובצות מחשב עלולות להיחשף להם ולבחון אותם; לקבוע את משך זמן ההשבתה הסביר - מצד הארגון ומטרותיו - של כל אחד ממהלכיו הממוחשבים; להעריך את תוחלת הנזק ואת המשאבים הדרושים למניעתה ואת כדאיות ההשקעה במניעת הנזק או צמצומו. נוהל מפת"ח  קובע, כי בפרויקט ייעשה ניתוח סיכונים בשלב המיפוי או לפחות בשלב ההסבה.

יחד עם ניהול הפרויקט, על ההנהלות להיערך גם למצב שהתאמת המערכות לא תושלם בזמן, או למצב שלמרות פעולות ההתאמה יתגלו בינואר 2000 תקלות, או ישתבש שירות חיוני, התלוי בגורם חיצוני, ומערכות מידע יקרסו. על ההנהלה של כל ארגון להכין תכניות המשך (CONTINGENCY PLANS) לאותן פעולות שיאפשרו את המשך תפקודו של  הארגון ואת הספקת השירותים שיוגדרו חיוניים, גם אם לא יפעלו מערכות מידע קריטיות או אם ישתבשו תהליכים. לשם כך על כל ארגון להכין תכניות שיגדירו חלופות לתהליכים ולשירותים חיוניים הנעשים בסיוען של מערכות מידע ומערכות משובצות מחשב.

לכל ארגון יש נקודות השקה עם גורמים חיצוניים עקב התלות בשירותים או במוצרים שהוא מקבל, ואשר הפקתם אף היא מותנית במערכות ממוחשבות. לפיכך, אין בכל פרויקט בפני עצמו כדי להבטיח את הצלחת ההיערכות, בשל התלות ההדדית בין מערכות והתניית פעולתן בשרשרת פעולות הנעשות באחריותם של גורמים מחוץ לארגון. ראייה זו של הנושא מרחיבה את הבעיה ומחייבת בחינה כלל מערכתית.

בעיית שנת  2000 איננה אך ורק בעייתו של ארגון עתיר טכנולוגיה, והיא עלולה להשפיע על שגרת החיים של כל פרט ופרט ועל תחומי פעולה חשובים הנוגעים למדינה ולמשק. הפרויקט הוא אתגר ניהולי גדול, אשר מאופיין ברמת אי ודאות גבוהה. התמודדות מוצלחת עם משימה מורכבת זו מחייבת ראייה כלל מערכתית של בעיית שנת 2000 והשפעותיה ובחינתה ברמה הלאומית. מטבע הדברים מוטל תפקיד זה על הממשלה. באפשרותה להביא להגברת המודעות לבעיה, להאצת מהלכים, לתיאום פעולות, לאיתור נקודות תורפה ולהבטחת היערכות נכונה במגזר הציבורי ובכל התחומים החשובים - האזרחיים והביטחוניים. ממשלות במדינות מפותחות קיבלו החלטות בעניין זה. יש בהן המעורבות במעקב, בתיאום ובייזום פעולות, וכן בדיווח לציבור על מצב פעולות ההיערכות, ואף על תקלות וליקויים בהן. אף ממשלת ישראל קיבלה החלטות בדבר ההיערכות לבעיית שנת 2000, הראשונה – ביולי 1996, והשנייה – ביולי 1998.

פעולות הביקורת

בתקופה נובמבר 1997 - יוני  1999 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות ההיערכות ואת ניהול הפרויקט בממשלה, במשרדיה, ביחידותיה, בתאגידים סטטוטוריים , ברשויות מקומיות, ובחברות ממשלתיות המופקדות על הספקת שירותי תשתית חיוניים. מטרת הביקורת היתה לבחון את הפעולות שנעשו ואת מוכנות הגופים המבוקרים להתמודד עם בעיית שנת 2000, לברר אם נעשות הפעולות הדרושות כדי להבטיח המשך פעילות תקינה והספקה סדירה של שירותים לציבור.

יודגש, כי בקרב מומחים חלוקות הדעות באשר לסיכונים האמיתיים הנובעים מהמעבר לשנת 2000. הביקורת בדוח זה נערכה על-יסוד הנחת העבודה המקובלת בעולם, כי מן ההכרח הוא להיערך ולהתמודד בנחישות עם בעיית שנת 2000,  להתאים את המערכות הממוחשבות לקראת שנה זו, וכי אין מקום לשאננות. הביקורת לא בחנה את מידת הסתברותה של סכנה מסוימת ואת התוצאות הממשיות שיתרחשו אם ההיערכות לא תושלם במועד.

בביקורת נבדקו עניינים אלה: הפרויקט וסדרי הפעלתו; מעורבות ההנהלות; העמידה בתכניות ובלוח הזמנים; ההיערכות למצב של אי השלמת פעולות ההתאמה ולמצב של כשל מערכות; הכנת תכניות המשך - להבטחת רציפות התהליכים המרכזיים בארגונים ורציפות שירותים חיוניים.

במהלך הביקורת, הפנה משרד מבקר המדינה ביוני 1998 שאלון בנושא ההיערכות לבעיית שנת 2000 (להלן - השאלון) למנכ"לים של 20 משרדי ממשלה, למנהלים של    13 גופים ממשלתיים אחרים, למנכ"לים של 12 תאגידים סטטוטוריים, לשבע חברות ממשלתיות, ל18- ראשי רשויות מקומיות ולשני איגודי ערים לביוב, בסך הכל - 65 גופים (ראה רשימה בנספח 1). מטרת השאלון היתה לבחון את ההיערכות, וכן להפנות את תשומת לבם של הדרגים הבכירים - באמצעות מתן התשובות לשאלון - לעניין עצמו. הגופים התבקשו למלא את השאלונים ולצרף מסמכים המשקפים החלטות; דוחות להנהלה; לוח זמנים; ותכניות. 18 משרדי ממשלה, 11 גופים ממשלתיים אחרים, 11 תאגידים סטטוטוריים, כל הרשויות המקומיות (אליהן פנו) ושני איגודי הערים הגישו תשובותיהם. בסך הכל השיבו 92% מהגופים .

בדיקות מורחבות נעשו בגופים אלה: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הבריאות, קופת החולים הכללית, שירותי הדם של מגן דוד אדום, שירות עיבודים ממוכנים (שע"ם) של אגף הכלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, המטה הארצי של משטרת ישראל, ובחברות הממשלתיות האלה: חברת החשמל, בזק ותש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה). בדיקות נעשו גם, במשרד הפנים, ובחלק מן הרשויות המקומיות, בהן העיריות: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה.

ביולי 1998 פנו חבר הכנסת דאז אלכס לובוצקי, ששימש יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לנושא באג 2000, וחברת הכנסת דליה איציק, שהיתה יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, אל מבקר המדינה בבקשה שיבקר את היערכות הממשלה לבעיית שנת 2000. באוקטובר 1998 דנה בנושא הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.

עיקרי הממצאים הובאו לידיעת הגופים המבוקרים עוד במהלך 1998, במטרה להפנות את תשומת לבם של העומדים בראשם, ובעוד מועד, לנושאים הראויים, ולאפשר קבלת החלטות ונקיטת צעדים. כל הממצאים הנוגעים למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות הובאו לידיעת משרד ראש הממשלה בסוף אותה שנה.

המשך קריאה בקובץ המצורף