פעולות הביקורת-משרד האוצר
אגף החשב הכללי
באגף החשב הכללי (להלן - החשכ"ל) (בעיקר ביחידה לניהול החוב הממשלתי) נבדק ניהול חובות המדינה. הבדיקה נעשתה גם באגף הכלכלה והמחקר של משרד האוצר, וכן במחלקה המוניטרית ובמינהל מלוות המדינה בבנק ישראל.
באגף החשכ"ל, באגפי הכספים במשרדי האוצר, החוץ והבריאות ובחשבות משק המים נבדקו כמה נושאים בתהליך הבקרה על הפעילות הכספית של יחידות הממשלה. בין היתר נבדקו מעמדם והגדרת תפקידיהם וסמכויותיהם של חשבים וגזברים במשרדי ממשלה, במפעלים עסקיים וביחידות סמך, וכן פעולותיהם בכל הנוגע לפיקוח על תקינות התשלומים מתקציב המדינה ולדיווח על ביצועו.
במטה לביצוע הסדר הקיבוצים בע"מ (שהוא גוף מבוקר לפי סעיף 9(8) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], על פי החלטה של מבקר המדינה מ-11.6.92), במשרד האוצר ובענבל חברה לביטוח בע"מ, נבדק אופן הביצוע של הסדרי הסיוע לקיבוצים.
במסגרת מטלת רוחב בנושא "העסקת רואי חשבון על ידי גופים שלטוניים" נבדקה דרך ניהולו של מאגר רואי חשבון באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר, האמור לשרת את משרדי הממשלה (ראו עמ' 133).
נציבות שירות המדינה
נבדקו סדרי איוש משרות בשירות המדינה וסדרי הערכת מועמדים. הבדיקה נעשתה באמצעות מדגם סטטיסטי מייצג של מכרזים שנעשו בשנים 2002 ו-2004 בנציבות ובכמה משרדי ממשלה (משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הרווחה). כמו כן נבדקו שינויי תקן שיזם נציב שירות המדינה ובעקבותיהם מונתה עוזרתו, ללא מכרז, לתפקיד של סמנכ"ל למינהל.
רשות החברות הממשלתיות
ברשות החברות הממשלתיות נבדק תהליך מינויו של יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט. כן נבדקו היבטים ובעיות עקרוניות הקשורים בתהליך המינוי של מועמדים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים. בדיקות השלמה נעשו בוועדה לבדיקת מינויים הפועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, במשרד האוצר, במשרד החינוך, התרבות והספורט ובמועצה להסדר ההימורים בספורט.
חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
נבדקו תהליכים הנוגעים לביצוע פרויקט הסעת המונים במטרופולין תל אביב ותפקודה של חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ. הבדיקה נעשתה בחברת נת"ע, במשרד התחבורה ובמשרד האוצר.
רשות המסים בישראל
בהנהלת רשות המסים בישראל ובמשרדי השומה חדרה, עכו ובאר שבע נבדק טיפולם של הרשות ומשרדי השומה בהחזר יתרות זכות לנישומים עצמאיים ולחברות.
מאזן המדינה ליום 31.12.04 - ניהול חובות המדינה
תקציר
בסוף שנת 2004 הסתכמו חובות המדינה בשל מלוות פנים (למעט חובות המדינה למוסד לביטוח לאומי ולבנק ישראל) ובשל מלוות חוץ, בכ-543 מיליארד ש"ח, סכום השווה לכ-103% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה בשנת 2004. באותה שנה הסתכמה ההוצאה על תשלום ריבית (למעט הריבית ששלמה המדינה לבנק ישראל) בכ-32 מיליארד ש"ח והייתה כ-15% מכלל ההוצאה נטו, בתקציב הרגיל ובתקציב הפיתוח יחדיו.
ניהול חובות המדינה הוא משימה מתמשכת של תשלום ריבית ופירעון קרן בגין החובות הקיימים, של נטילת מלוות חדשים ושל רישום הפעולות האמורות במסגרת החשבונות של תקציב המדינה ושל מאזן המדינה. ניהול מקצועי, מושכל וזהיר של החובות דורש הערכה של הסיכון המקרו-כלכלי הכרוך בגודל החוב יחסית לתוצר וקביעת אסטרטגיה וביצועה, כדי לגייס את ההון הדרוש לממשלה למימון הגירעון בתקציב ולגלגול החוב הקיים, בשילוב מיטבי של צמצום העלות והסיכון. כדי לייעל את ניהול חובות המדינה ולבססו על ראייה כוללת, הקים משרד האוצר באגף החשב הכללי (להלן - החשכ"ל) בינואר 2002 יחידה לניהול החוב הממשלתי (להלן - היחידה).
בביקורת נמצא כי משרד האוצר לא בחן את השאלה האם הסיכונים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים הייחודיים שהמדינה נתונה בהם מחייבים להגביר את המאמצים להקטין את היחס בין הגודל של חובות המדינה לגודל התוצר המקומי הגולמי.
אגף החשכ"ל במשרד האוצר אחראי להכנת התכנית השנתית למימון הגירעון בתקציב. ההחלטה בדבר סך המלוות שיגויסו בכל חודש ובדבר הרכבו מתקבלת במשרד האוצר ב"פורום למימון הגירעון" (להלן - הפורום), שחבריו הם נציגים של אגף החשכ"ל, לרבות היחידה, של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, של אגף הכלכלה והמחקר ושל אגף התקציבים. נמצא כי תהליך קבלת ההחלטות בפורום בעניין המלוות אינו נסמך על יעדים כמותיים מוגדרים מראש של ההרכב הרצוי של החובות לטווח בינוני ולטווח וארוך. היעדר יעדים מקשה לנקוט לאורך זמן עקביות בניהול החובות ולקיים בקרה על ניהולם. גם סדרי הדיווח וניתוח תוצאות הביצוע לעומת התכנון לוקים בחסר.
חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, קובע כי הממשלה לא תקבל הלוואות ולא תנפיק ניירות ערך אלא לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל. הסעיף אינו מגביל את חובת ההתייעצות עם הנגיד למלוות פנים בלבד, אולם נמצא כי ההמלצה החודשית בדבר הרכב המלוות, שמגיש בנק ישראל ליחידה, אינה דנה כלל במלוות חוץ. עוד נמצא כי היחידה לא מסרה לחברי הפורום, לפני הדיון בפורום או במהלכו, את המלצת בנק ישראל; ומשמעות הדבר היא שמשרד האוצר לא מילא במלואה את חובת ההיוועצות בבנק ישראל.
נמצא כי דיוני הפורום והחלטותיו לא תועדו בפרוטוקול, כנדרש על פי כללי מינהל תקין. בסעיפים הנוגעים לתשלום חובות (קרן וריבית) בדיווחים השנתיים של משרד האוצר אין ניתוחים השוואתיים של נתוני התקציב המקורי, התקציב המתוקן בסוף השנה וביצוע התקציב, לרבות הסבר על ההפרשים בין נתונים אלה. כמו כן נמצא שיש הפרשים בין נתוני החוב החיצוני המתפרסמים בדוח משרד האוצר על נכסיה והתחייבויותיה של הממשלה לבין אלה המתפרסמים בדוח השנתי של היחידה.