פרויקט הולכת גז טבעי - משרד התשתיות

פעולות הביקורת

במשרד התשתיות הלאומיות, ברשות הגז הטבעי שבמשרד זה, בחברת החשמל לישראל בע"מ ובחברת נתיבי גז טבעי לישראל בע"מ נבדקו הפעולות להקמת פרויקט ההולכה של גז טבעי. בכלל זה נבדקו סדרי קבלת ההחלטות בעניין הפרויקט, ההתארגנות לקידומו וההשפעה של האיחור בהקמתו על כלכלת המשק בכלל ועל משק החשמל בפרט.

במשרד התשתיות הלאומיות, ברשות לשירותים ציבוריים-חשמל ובחברת החשמל לישראל בע"מ נבדקו קביעת היעדים בעניין רמת הרציפות של אספקת החשמל, הפעולות לשיפור רציפות אספקתו ותהליך מימושו של פרויקט בתחום זה בידי חברת החשמל.

בנציבות המים שבמשרד התשתיות הלאומיות, במשרד עצמו ובמשרד לאיכות הסביבה נבדקו הפעולות למניעת המלחה וזיהום של האקוויפרים וכן עניינים הנוגעים לפיקוח ולאכיפה בתחום מניעת הזיהום של מקורות מים; בגופים האמורים ובמשרד המשפטים נבדק הטיפול בהתקנת תקנות בעניינים אלה.

בנציבות המים, במשרד האוצר, במקורות חברת מים בע"מ, במשרד הבריאות ובמשרד לאיכות הסביבה נבדק יישום החלטות הממשלה להקים מתקנים להתפלת מי ים.

פרויקט הולכת גז טבעי - משרד התשתיות

תקציר

מערכת ההולכה של גז טבעי מוקמת על פי תכנית מתאר ארצית לגז טבעי תמ"א 37, שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2001. בתכנית נקבעו שני תוואים עיקריים להובלת הגז, המקבילים בחלקם: תוואי יבשתי ותוואי ימי.

מכרז לבחירת חברה פרטית להקמת המערכת הסתיים בשנת 2002 ללא תוצאות. הממשלה הקימה בשנת 2003 חברה ממשלתית - חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (להלן - נתג"ז), רעיון שנדחה כ-6 שנים לפני כן. נתג"ז פועלת לפי רישיון משר התשתיות הלאומיות ומקימה את עיקר התוואי היבשתי. חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - חח"י) מקימה, על פי החלטת ממשלה, את עיקר התוואי הימי של המערכת וחלק מהתוואי היבשתי שלה (להלן - פרויקט הצינור הימי). הקמת פרויקט הצינור הימי הוסדרה בהסכם (להלן - ההסכם המשולש) עליו חתמו משרד התשתיות הלאומיות, נתג"ז וחח"י. לפי ההסכם מיוצגת הממשלה בידי "גוף מוסמך", שחברים בו מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ"ל נתג"ז.

נמצא כי בדיקה השוואתית שערך משרד התשתיות הלאומיות בסוף שנת 2002 בין החלופות הימית והיבשתית להנחת צנרת הגז הטבעי לא כללה נתונים בדבר דרך חישוב העלויות של כל חלופה ולא לקחה בחשבון היבטים רלבנטיים נוספים לכל חלופה לצורך ההשוואה ביניהן.

לפרויקט ההקמה של מערכת ההולכה לא גובשו נהלים, ולא הוגדר חלקו של כל אחד מהגופים המרכזיים המעורבים בו: נתג"ז, רשות הגז הטבעי שבמשרד התשתיות הלאומיות (להלן - רשות הגז) וחח"י. גופים אלה גם לא בנו לוח זמנים משותף לפרויקט.

נתג"ז והגוף המוסמך לא הכינו מראש נוהל לטיפול באירועים חריגים במהלך ההקמה, כגון תקלות או תאונות, וגם לא נוהל להפקת לקחים. תקלה חריגה אמנם אירעה (נזק שנגרם לצינור הימי), וכל הגורמים המעורבים - חח"י, נתג"ז, הגוף המוסמך ורשות הגז - לא עשו את כל הנדרש כדי לתקן את התקלה בדחיפות ובדרך מוסכמת.

מערכת ההולכה נבנית על פי תקן הולנדי. ממסמכי חח"י עולה כי לתקן זה לא היה, עד מועד סיום הביקורת, תרגום לשפה אחרת (כגון אנגלית) שקיבל את אישור מכון התקנים ההולנדי. במשרד התשתיות מצוי תרגום לא רשמי של התקן לאנגלית. רשות הגז לא פעלה בשלבים הראשונים של הפרויקט לתרגום רשמי של התקן. היעדר נוסח מוסמך לתרגום עלול לפגוע בתוקפו ולגרום לחילוקי דעות על תוכנו ועל דרך יישומו.

לאיחור במעבר לשימוש בגז טבעי יש השלכות כלכליות מהותיות על משק האנרגיה, עקב אי-חיסכון בעלויות דלקים ובעלויות החיצוניות הנגרמות מזיהום אוויר: לפי חישוב של חח"י, החיסכון הצפוי לה מהסבת כל יחידותיה משימוש במזוט ובסולר לשימוש בגז טבעי נאמד ב-640 מיליון דולר לשנה בקירוב, לפי מחירי דלקים מיולי 2005. בתהליך ייצור החשמל נפלטים לאטמוספרה סוגים שונים של מזהמי אוויר. המעבר לשימוש בגז טבעי בחח"י ובמפעלי תעשייה אחרים בארץ יקטין מאוד פליטות של תוצרי הבעירה ומפגעים של זיהום האוויר, ויביא לחיסכון כספי ניכר. במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2005, הופעלו בגז טבעי רק יחידות הייצור של חח"י בתחנת הכוח באשדוד.

בתחילת נובמבר 2005 החלה חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן - בז"ן) להשתמש בגז במתקנים של בית הזיקוק באשדוד (להלן - בז"א) שבבעלותה. על אף הקרבה הגיאוגרפית בין תחנת הכוח אשכול לבז"א לא נערכה בז"ן לספק לבז"א גז מיד עם אספקת הגז לתחנת הכוח, במרס 2004. היערכות מוקדמת יותר של בז"ן הייתה יכולה לחסוך בעלויות ולצמצם נזקים סביבתיים.

בעקבות אי-הגעת הצנרת להולכת הגז הטבעי לחיפה במועד לא הופעלו שתי יחידות לייצור חשמל, שחח"י רכשה בסוף 2001 ובמהלך 2002. היחידה הראשונה סופקה במהלך 2004 והשנייה בתחילת 2006. מאז קבלתן מאוחסנות היחידות בארץ ללא שימוש. לחח"י נגרמו מכך עלויות נוספות, בשל הארכת אחריות הספק, מימון והוצאות אחסון ושימור, ואלה יסתכמו לפי חישוביה, עד למועדים המתוכננים של הפעלתן, בכ-57 מיליון דולר.

בדצמבר 2005 פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז להקמה ולהפעלה של מערכת לחלוקת גז באזור אשדוד-אשקלון. המשרד לא נערך מבעוד מועד לפרסום המכרז כדי שמערכת החלוקה תוקם במקביל למערכת ההולכה, וכדי שסמוך למועד הגעת גז לאזור מסוים יוכלו הלקוחות הפוטנציאלים שם להשתמש בו.