קבלת מינויים שנתיים מקבוצת ספורט
ד"ר יהושע דקל, סמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן - המשרד) וראש מינהל הספורט במשרד, קיבל במשך שש שנים (1999-2004), ללא תשלום, מחברה פרטית - "חברת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ" (להלן - הקבוצה) - מינוי שנתי המאפשר כניסה לכל משחקי הקבוצה בליגת העל בכדורסל ולמשחקי היורוליג (להלן - המינוי). מחיר המינוי כ-7,500 ש"ח בשנה.
ד"ר דקל קיבל את המינוי מהקבוצה בשל היותו ראש מינהל הספורט, ולכן על פי הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 (להלן - חוק המתנות), תקנות שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1980 (להלן - התקנות), והתקשי"ר, היה עליו לדווח על קבלתו לוועדת המתנות במשרד. ואולם הביקורת העלתה כי הוא לא דיווח על כך לוועדה ובהיעדרה לגורמים הממונים עליו.
תפקידו של ד"ר דקל לא דרש ממנו להיות נוכח במשחקיה של הקבוצה. לדעת משרד מבקר המדינה, קבלת מינוי שנתי במשך שש שנים, המקנה זכות כניסה לכל משחקיה של קבוצה שפעילותה אינה קשורה לתפקידי מינהל הספורט, היא קבלת טובת הנאה האסורה על פי הוראות החוק והתקשי"ר.
יש לראות בחומרה את פעולותיו של ד"ר דקל בעניין קבלת המינוי, המהווה מתנה לפי חוק המתנות. חומרה יתרה יש לראות בכך שד"ר דקל לא דיווח למשרד על קבלת המינוי גם בשנת 2004, כשעסק בהתקשרות של המשרד עם הקבוצה ופעל בניגוד עניינים (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנקוט את הצעדים המתחייבים מכך.
על המשרד לבדוק בהקדם אם גם בעלי תפקידים אחרים במשרד קיבלו כרטיסים ומינויים ללא תשלום ולא דיווחו על כך והאם הדבר היה ידוע להנהלת המשרד, ולנקוט את הצעדים המתחייבים מכך. על המשרד להבהיר בהקדם לכל עובדיו את הכללים בעניין קבלת הזמנות, כרטיסים ומינויים לאירועים שונים. נוסף על כך רצוי שייתן לכללים אלה ביטוי בנהליו.
התקשרות המשרד עם הקבוצה
המשרד היה מעוניין לסייע לקבוצה במימון עלויות אירוע הפיינל-פור של משחקי היורוליג שהתקיים בארץ בשנת 2004 (להלן - האירוע), נוכח ההוצאות הרבות הכרוכות בקיומו. לצורך כך התקשר המשרד עם הקבוצה בשנת 2004 לרכישת שירותים תמורת 500,000 ש"ח ונתן לה מקדמה בסך 400,000 ש"ח (להלן - ההקצבה הראשונה). מהמסמכים עולה כי ד"ר דקל היה מעורב במישרין ומילא תפקיד מרכזי בתהליכי ההתקשרות, בין היתר בתוקף תפקידו כראש מינהל הספורט. בקשה של מינהל הספורט להקצבה שנייה לא אושרה על ידי המשרד.
הדרך שנקט המשרד בעניין השתתפותו במימון האירוע באישור ההקצבה הראשונה, לא הייתה מתאימה:
1. דרך העברת התקציב: המשרד פעל כאילו מדובר ברכישת שירות, אך לא נראה כי נרכש שירות כלשהו מהקבוצה. היוזמה לקיומו של האירוע הייתה של הקבוצה, וסביר להניח שהוא היה מתקיים גם לולי השתתף המשרד במימונו. המשרד החליט על ההשתתפות במימון האירוע לאחר ההחלטה על קיומו בארץ ולאחר שהקבוצה נתנה התחייבויות כספיות הכרוכות בקיומו. השירות הנרכש לא הוגדר בצורה ברורה ולא הובהר כיצד נקבע התשלום עבורו.
אם נוכח החשיבות הרבה של קיום האירוע בארץ מבחינה ספורטיבית, תיירותית ולאומית החליט המשרד לסייע לקבוצה במימון עלותו, אף שמדובר בחברה פרטית ובאירוע שנועד למטרת רווח, היה עליו לבחון אם יש דרך תקינה וחוקית להעברת הכספים ולפעול על פיה.
2. מתן פטור ממכרז: ועדת הרכישות פטרה את ההתקשרות עם הקבוצה ממכרז, על פי תקנות 3(29) ו-3(30) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים), אף על פי שספק אם ההתקשרות עמדה בתנאי התקנות.
הפטור על פי תקנה 3(29) ניתן כשמשרד מבקש לרכוש שירות מספק יחיד. לא זו בלבד שהשתתפות המשרד במימון האירוע לא הייתה בגדר רכישת שירות, גם אין לראות בקבוצה ספק יחיד לגבי חלק מהפעילויות הקשורות בארגון האירוע, כגון אבטחתו.
אשר לפטור מכוח תקנה 3(30) - לפי לשון התקנות פטור זה ניתן להתקשרות לביצוע מיזם ללא כוונת רווח למטרות שפורטו בסעיף. האירוע נועד למטרות רווח, ועל כן לא היה המשרד רשאי להתקשר עם הקבוצה בפטור ממכרז לפי תקנה זו.
3. תשלום ההקצבה הראשונה: הוועדה אישרה את מתן ההקצבה הראשונה בלא שהתנתה אותה בהתחייבות של הקבוצה להמציא למשרד דוח כספי על ההוצאות וההכנסות הכרוכות באירוע, ובלא שקבעה שאם יימצא שהאירוע היה רווחי, תחזיר הקבוצה את ההקצבה. התניות אלה נדרשו, שכן לדעת משרד מבקר המדינה אין מקום שהמשרד ייתן לחברה פרטית תמיכה (במסווה של התקשרות) לשם הגדלת רווחיה מקיום אירוע חשוב ככל שיהיה מבחינה ספורטיבית, תיירותית ולאומית.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד עוד במהלך הביקורת כי אף שלא התנה את מתן ההקצבה הראשונה בהגשת דוח הכנסות והוצאות, מן הראוי שידרוש מן הקבוצה להגיש דוח שכזה כעת, ואם יימצא כי היו לה רווחים, מן הראוי שיבחן אם יש דרכים חוקיות לדרוש ממנה החזר של הקצבה זו. בינואר 2006 הודיע משרד החינוך למשרד מבקר המדינה כי בעקבות דרישתו החזירה לו הקבוצה את סכום ההקצבה הראשונה.