ברשויות מקומיות במדינת ישראל חיים אלפי תושבים ברחובות, בבתים נטושים, בגנים ציבוריים ובאתרי בנייה (להלן - דרי רחוב); הם חסרים תמיכה משפחתית ומקורות קיום ורובם משתמשים בסמים או באלכוהול. בשנת 2004 הגיע מספרם של דרי הרחוב המוכרים, על פי נתוני משרד הרווחה, לכ-2,870 איש, ולהערכת המשרד היו עוד כ-1,000 דרי רחוב שאינם מוכרים לגורמים האחראים על הטיפול בדרי הרחוב במשרד הרווחה וברשויות המקומיות.
על הטיפול בדרי הרחוב הופקדו הרשויות המקומיות שבתחומן הם גרים, על פי הוראות חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. משרד הרווחה קבע ופירסם בתקנון עבודה סוציאלית (להלן - התע"ס) הוראות לטיפול בדרי הרחוב.
בסוף שנת 2004 ובמחצית הראשונה של שנת 2005 בדק משרד מבקר המדינה כיצד מטפלות הרשויות המקומיות בדרי הרחוב שבתחומן. הבדיקה נעשתה בשבע עיריות (אשדוד, אשקלון, בת ים, חיפה, נתניה, פתח תקווה ותל אביב-יפו), ובדיקה משלימה נעשתה במשרד הרווחה.
הממצאים שהועלו בבדיקה מלמדים שהעיריות שנבדקו לא נערכו כראוי לטפל באוכלוסיית דרי הרחוב שבתחומן ולא הקפידו למלא את כל ההוראות שנקבעו בנושא זה בתע"ס. משרד הרווחה לא וידא שהרשויות המקומיות יפעלו על פי מדיניות הטיפול שנקבעה בהוראות התע"ס.
הרשויות המקומיות
1. פעילות העיריות שנבדקו לאיתור דרי הרחוב השוהים בתחומן הייתה לקויה: בשלוש מהעיריות לא נערכו כלל סיורים לאיתור דרי רחוב ואף לא נעשו פעולות יזומות אחרות לאיתור דרי הרחוב שבתחומן ובשלוש עיריות אחרות שנבדקו היו פעולות האיתור היזומות מעטות והן לא תוגברו בחודשי החורף ובלילות. העיריות שנבדקו לא בחנו את האפשרות להיעזר בעובדי הפיקוח העירוני המסיירים בעיר באורח שוטף ככוח עזר לאיתור דרי הרחוב.
2. שש מהעיריות שנבדקו לא דאגו לספק ארוחות לדרי הרחוב שאינם שוהים במסגרות טיפול.
3. נמצא פער ניכר בין ההוראות שקבע משרד הרווחה בתע"ס בנוגע להקמת מסגרות טיפול בדרי רחוב על ידי הרשויות המקומיות ובין פעולתן של העיריות שנבדקו בתחום זה. למעשה, התשתית הקיימת כיום בתחום זה בעיריות שנבדקו אינה עונה על דרישות התע"ס ואינה יכולה לספק את הצרכים הטיפוליים של מירב דרי הרחוב הנחוצים להם לשיקומם.
4. שש מהעיריות שנבדקו לא הכינו תכניות טיפול אישיות כנדרש בתע"ס למרבית דרי הרחוב שבהם טיפלו. רק בחלק מהמקרים פורטו יעדי הטיפול, בטופס שנשלח למשרד הבינוי והשיכון, בעת שהוגשו בקשות עבור חלק מדרי הרחוב לקבל סיוע בתשלום שכר דירה.
5. חמש מהעיריות לא שלחו את דרי הרחוב שטופלו על ידן לבדיקות רפואיות.
6. בשלוש מהעיריות לא נהגו ללוות את דרי הרחוב בדרכם למיצוי זכויותיהם או בדרכם למסגרות אשפוז.
משרד הרווחה
1. משרד הרווחה לא בדק בשיטתיות ובעקביות כיצד ממלאות הרשויות המקומיות את ההוראות בתע"ס, ולכן לא יכול לאתר ולמפות את הפערים בין ההוראות ובין הטיפול בפועל.
2. משרד הרווחה הקצה לרשויות המקומיות תקציבים לכסוי חלק מהוצאותיהן לטיפול בדרי רחוב אך חלוקת התקציבים בין הרשויות המקומיות לא התבססה על אמות מידה ברורות ואחידות.
3. משרד הרווחה הנחה את עיריית תל אביב-יפו להעביר אליו דיווחים על טיפולים שנעשו, כביכול, במסגרות טיפול מקומיות, אף על פי שמסגרות טיפול כאלה לא הופעלו בעיר כלל.
4. משרד הרווחה לא קיים זה כשבע שנים קורסים וימי עיון העוסקים ישירות בנושא הטיפול בדרי הרחוב. בשל כך לא קיבלו העובדים הסוציאליים העוסקים בנושא, ברוב העיריות שנבדקו, הכשרה מלאה לתפקידם.