לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת השלוש –עשרה לתקופה 1.1.95 עד 31.12.1995

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

תקציר

1. בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג- 1973 (להלן - חוק המימון), על נציגי הסיעות בכנסת למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן של הסיעות על הכנסותיהן והוצאותיהן השוטפות לכל שנת כספים, תוך עשרה שבועות מתום אותה שנת כספים.

בהתאם לסעיף 10(ד) לחוק המימון, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, תוך שישה עשר שבועות לאחר קבלת החשבונות האמורים, דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות אלה.

2. אני מתכבדת למסור לך במצורף דינים וחשבונות על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של ארבע עשרה* סיעות בכנסת השלוש-עשרה, שקיבלו מימון ממלכתי בתקופה 1.1.1995 - 31.12.1995 (להלן - התקופה הניסקרת), כמפורט להלן:

1. הליכוד, תנועה לאומית ליברלית;

2. המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי הפועל המזרחי, בישראל;

3. המפלגה הקומוניסטית הישראלית;

4. יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה - הרב יצחק  פרץ;

5. ימין ישראל**;

6. יעוד;

7. מד"ע - מפלגה דמוקרטית ערבית;

8. מולדת - תנועת נאמני ארץ-ישראל;

9. מפלגת העבודה הישראלית;

10. מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם;

11. צומת - התנועה לציונות מתחדשת;

12. רצ - התנועה לזכויות האזרח ולשלום;

13. שינוי - מפלגת המרכז;

14. ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.

3. במכתב הלוואי מיוני 1995 ליושב ראש הכנסת היוצאת, שאותו צרפתי לדין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות לתקופה 1.1.1994 -31.12.1994 (להלן - מכתב הלוואי מיוני 1995) הפניתי את תשומת ליבו למספר בעיות הנובעות מחוק מימון מפלגות (תיקון מס' 16 התשנ"ב-1994 (להלן - תיקון מס'  16) ואשר מן הראוי שהמחוקק יתן עליהן דעתו.

להלן אחזור ואתייחס לשתיים מהן:

(א) סעיף 17 לחוק המימון - הדן בסכומים שהסיעות קיבלו מההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובהוצאות במישור ההסתדרותי - נוסח מחדש. הניסוח של הסעיף אינו ברור די הצורך, עובדה המקשה על הבא לפרשו.

(ב) סעיף 7א לחוק המימון אוסר על סיעה לקבל הלוואות, מלבד מתאגיד בנקאי. אולם בצד הפרה של איסור זה אין בנוסח החדש סנקציה כלשהי.

מן הראוי שהכנסת הארבע-עשרה תיתן דעתה על הבעיות האמורות ותעשה לפיתרונן.

4. קיום הנחיות מבקר המדינה

(א) בהתאם לחוק המימון, על כל סיעה לנהל את מערכת החשבונות שלה לפי הנחיות מבקר המדינה ולרשום את הכנסותיה ואת הוצאותיה בהתאם להן.

(ב) לגבי שתי סיעות קבעתי, שהן לא הקפידו על ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. משום כך, הדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונותיהן לתקופה הניסקרת אינו חיובי:
בסעיף (7) להנחיות מימון מפלגות (ניהול חשבונות סיעה), התשל"ח- 1978 (להלן - ההנחיות), נקבע:

(א) הוצאות והכנסות של סניף של סיעה ישולבו במערכת החשבונות של מרכז הסיעה, שתהיה אחראית לרישומן המלא והמפורט.

(ב) מרכז הסיעה יקבל מכל סניף דין וחשבון על הכנסותיו והוצאותיו בצירוף אסמכתאות;...".

המפלגה הקומוניסטית הישראלית

בדיקת חשבונות הסיעה העלתה, כי הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה הוצאות שונות הכרוכות באחזקתם של מספר סניפים.

לאחר ששקלתי את מידת החריגות ואת ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, החלטתי להשתמש בסמכותי על-פי סעיף 10(ה)(3) לחוק המימון, ואני ממליצה בזה לשלול מהסיעה סכום של 100,000 ש"ח ממימון הוצאותיה השוטפות, ולא שלושה תשלומים חודשיים, שערכם כיום  1,001,340 ש"ח.

יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה - הרב פרץ

בדיקת חשבונות הסיעה העלתה, כי הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה הוצאות שונות הכרוכות באחזקתם של מספר סניפים.

לאחר ששקלתי את מידת החריגות ואת ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, החלטתי להשתמש בסמכותי על-פי סעיף 10 (ה)(3) לחוק המימון, ואני ממליצה בזה לשלול מהסיעה סכום של 75,000 ש"ח ממימון הוצאותיה השוטפות, ולא שלושה תשלומים חודשיים, שערכם כיום 834,450 ש"ח.

5. הכנסות

(א) חוק המימון מבטיח לסיעות מימון הוצאותיהן השוטפות מאוצר המדינה.

(ב) המימון הממלכתי לפי חוק המימון, שהגיע לארבע-עשרה הסיעות בכנסת השלוש-עשרה בתקופה הניסקרת, הסתכם בכ- 78.4 מיליון ש"ח.

(ג) במכתב הלוואי מיוני 1995 שהזכרתי לעיל, התייחסתי להנחות ואף לפטור המלא מתשלום ארנונה, שרשויות מקומיות נוהגות לתת לסניפי הסיעות שבתחומן, נוהג שהפך לתופעה. במכתבי האמור ציינתי, כי בדצמבר 1994 היפנו אנשי משרדי את תשומת ליבם של נציגי הסיעות בכנסת ושל ראשי כל העיריות והמועצות המקומיות בארץ, שמתן הנחה או פטור מארנונה לסיעה כמוהו כתרומה מתאגיד האסורה לפי סעיף 8(א) לחוק המימון, וכי נתינתה וקבלתה של תרומה כאמור מהווה עבירה לפי אותו חוק.

במיסגרת בדיקת החשבונות השוטפים של הסיעות לתקופה הניסקרת, נבדק הנושא האמור בכ -20 רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. הבדיקה העלתה, כי בעקבות פנייתם האמורה של אנשי משרדי, חלק גדול מהרשויות המקומיות הפסיקו את הנוהג של מתן הנחה או פטור מארנונה, והחלו לגבות את מלוא הסכומים, כדרוש. עם זאת, ממשיכה עדיין התופעה הפסולה להתקיים בחלק מהרשויות המקומיות. עוד העלתה הבדיקה, כי חלק מהסיעות פנו לרשויות המקומיות בבקשה לחייבן במלוא הארנונה, וכי ברוב המקרים לא היו הסיעות מודעות לכך, שהן נהנות מהנחה בארנונה. נוכח ההתקדמות הרבה שחלה בנושא ונוכח פעילותן של הסיעות להסדרת התשלומים, כדרוש, החלטתי לא למצות איתן השנה את הדין. עם זאת ימשיך משרדי לעקוב אחר התופעה הפסולה עד לעקירתה מן השורש.

(ד) קרן ראובן ואדית הכט

בדיקת חשבונותיהן של הסיעות מולדת - תנועת נאמני ארץ-ישראל (להלן-מולדת) וצומת - התנועה לציונות מתחדשת (להלן-צומת) לתקופת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה העלתה, כי כל אחת משתיהן קיבלה מד"ר ראובן הכט ז"ל תרומה באמצעות "קרן ראובן ואדית הכט" (להלן-הקרן): הראשונה - בסך 25,000 ש"ח והשנייה - בסך 45,000 ש"ח. יצויין, כי סיעת הליכוד קיבלה במערכת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה מד"ר ראובן הכט ז"ל תרומה מותרת בסך 54,000 ש"ח, שכן היתה זו תרומה אישית בשיק פרטי, שד"ר ראובן הכט חתום עליו כמושך.

בתשובה לשאלות אנשי משרדי, המציאו נציגי צומת תיעוד, לפיו אין מדובר בתאגיד, אלא בחשבון פרטי עצמאי. גם נציגי מולדת המציאו תיעוד לפיו אין המדובר בתאגיד.

לאחר שמסרתי לקודמך דין וחשבון חיובי על תוצאות ביקורת חשבונותיהן של הסיעות מולדת וצומת לתקופת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה, הגיע למשרדי מידע לפיו אין לחשבון המתנהל בישראל מעמד משפטי עצמאי, וכי יש להתייחס לתרומה כתרומה מהקרן גופא הרשומה במדינת ליכטנשטיין כתאגיד. מכאן שבתקופת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה קיבלו מולדת וצומת תרומה מתאגיד בחוץ לארץ, בניגוד לחוק המימון, כך שלכאורה היה מקום להוציא לשתי סיעות אלה לכנסת השלוש-עשרה דין וחשבון שאינו חיובי.

אולם, מאחר שחלף בינתיים זמן רב ממועד קבלת התרומות האמורות, ומאחר שלפחות למולדת לא היה ברור מעמדה של הקרן, החלטתי, בשלב זה, שלא לבטל את הדוח החיובי ולהסתפק בהחזרת כספי התרומה לקרן. ואכן, בעקבות פניית אנשי משרדי, החזירו מולדת וצומת את הכספים לקרן.

יצויין, שעל-פי מידע שבידי משרדי, חוקרת המשטרה חשד העולה לדעתה, לכאורה, מקיומם של שני מכתבים אשר צומת קיבלה בזמנו מרואי החשבון של הקרן, ואשר תוכנם סותר זה את זה. על בסיס התפתחות החקירה ותוצאותיה אחזור, בבוא העת, ואשקול את ההשלכות של קבלת התרומה האמורה על הדין וחשבון החיובי לצומת שנתתי בזמנו כמתואר לעיל.

(ה) העצרת בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין דהיום) ב-4.11.1995

כידוע, התקיימה ברוב עם, ב-4.11.1995 עצרת בכיכר מלכי ישראל בהשתתפותו של מר יצחק רבין ז"ל, ראש הממשלה דאז ומר שמעון פרס יבדל"א, כשר החוץ. באמצעי התקשורת פורסמו מודעות רבות, הקוראות להשתתף בעצרת זו, מרביתן בשם "הועד הציבורי לעצרת השלום בראשות ז'אן פרידמן ושלמה להט".

עם כל הצער והכאב שהותיר הרצח של ראש ממשלת ישראל, מר יצחק רבין זיכרונו לברכה בסיום אותה עצרת, לא יכולתי לעצום עיניים לשאלות הקשורות לעצרת זו מבחינת חוק המימון, כהכרח בל יגונה פניתי בעניין זה לשלוש סיעות שהשתתפו בה.

במערכת החשבונות של מפלגת העבודה הישראלית נמצאו שתי חשבוניות הנוגעות להוצאות על פירסום שתי מודעות הקשורות בעצרת: האחת - בעיתון "מעריב", והשנייה - בעיתון "ידיעות אחרונות". צויין בהן, בין היתר, כי העצרת נערכת באירגון הועד הציבורי לעצרת השלום בראשות ז'אן פרידמן ושלמה להט. במודעות אלה גם פורסמה קריאה להצטרף לשורות המפלגה עם ציון מספר טלפון. בחשבונות הסיעה נמצאו רק רישומים בודדים: בגין שתי המודעות דלעיל וכרזות שונות של הסיעה.

הסיעה מר"צ ישראל הדמוקרטית ר"צ, מפ"ם, שינוי" (להלן - מר"צ) פירסמה מודעה בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "מפגינים שלום בדרך מר"צ". במודעה זו פורסם מספר טלפון שהופנה לאלה המבקשים להצטרף למר"צ וכן פרטים על מקומות הסעה. גם במערכת החשבונות של מר"צ השתקפו הוצאות מעטות בלבד בקשר לעצרת: בגין המודעה האמורה, כרזות, חולצות ובלונים. נציגי הסיעות המהוות יחדיו את מר"צ הסבירו, כי העצרת לא נערכה ביוזמתן, וכי מר"צ רק מצאה לנכון לעודד את חבריה ואת אוהדיה להשתתף באירוע.

גם המפלגה הקומוניסטית הישראלית פירסמה בעיתון "הארץ" מודעה שקראה להשתתף בעצרת.

קיום העצרת היה כרוך בהוצאות מרובות, כגון: פירסום מודעות רבות, אירגון, הסעות, מערכות הגברה, הקמת במה ומשטרה.

בתשובה לשאלות אנשי צוותי, טענו נציגי אותן הסיעות, כי המדובר בעצרת תמיכה בשלום, וכי הן, הסיעות, לא נטלו חלק באירגונה, אלא רק ניסו להפיק תועלת מעצם קיומה.

בסעיף 8(א) לחוק המימון נקבע:

"לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בין בארץ ובין מחוץ-לארץ. לעניין הוראה זו, "תאגיד" - לרבות שותפות רשומה".

בסעיף 8(ב) לחוק המימון נקבע:

"לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים, במישרין או בעקיפין, כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א) בסכום או בסכומים העולים על 500 שקלים חדשים לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו".

אין ספק שההוצאות הכרוכות בקיום העצרת מהוות תרומה לסיעות האמורות, ובעיקר למפלגת העבודה הישראלית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון.

היה, אפוא, בסיס עובדתי לקבוע, שהדוח של הסיעות דלעיל אינו חיובי. אולם נוכח סיומה הטרגי של העצרת והמחיר הכבד, שאין לו שיעור, שגבה הרצח הנתעב, מיאנה ידי לחתום על דוח לא חיובי, אך ורק על בסיס החריגות דלעיל מחוק המימון הקשורות באותה עצרת.

(ו) פעולות הנהלת האופוזיציה עם מועצת יש"ע

ב- 16 במאי 1995 חתמו המשתתפים בהנהלת האופוזיציה בכנסת השלוש-עשרה - חברי כנסת מטעם סיעות הליכוד, תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד). המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי, הפועל המזרחי, בישראל (להלן - המפד"ל). מולדת - תנועת נאמני ארץ ישראל (להלן - מולדת). צומת - התנועה לציונות מתחדשת (להלן - צומת) וכן נציג של מועצת הישובים היהודיים ביהודה, שומרון וחבל עזה (להלן - מועצת יש"ע) על פרוטוקול בדבר פעילויות שונות שבוצעו במשותף עם מועצת יש"ע שבוצעו באפריל 1995. בפרוטוקול נקבע, בין היתר, כי הסיעות תשתתפנה במימון הפעילויות האמורות, לפי מפתח של 2000 ש"ח לח"כ. הסיעות מולדת וצומת העבירו למועצת יש"ע את חלקן: מולדת- סכום של 9000 ש"ח וצומת - סכום של 10000 ש"ח. בדיקת חשבונות סיעת הליכוד העלתה, כי זו העבירה סכום של 54000 ש"ח, ולא 64,000 ש"ח, כפי שנקבע בפרוטוקול. המפד"ל לא העבירה סכום כלשהו, שעה שלפי הפרוטוקול היה עליה להעביר 12000.

בתחילת אוקטובר 1995, נערך סיכום טלפוני בין חברים בהנהלת האופוזיציה (חברי כנסת של הליכוד ושל מולדת) לבין נציג של מועצת יש"ע, כהמשך להחלטה שנתקבלה בישיבה קודמת על תקציב לקיום הפגנה בכיכר ציון. סוכם, כי הסיעות תשתתפנה במימון התקציב לפי מפתח של 2000$ לחבר כנסת. הסיעות מולדת וצומת העבירו את חלקן למועצת יש"ע: מולדת סכום של 12000 וצומת סכום של 30000 ש"ח. הליכוד והמפד"ל לא העבירו סכומים כלשהם.

נציגי הליכוד טענו, בין היתר, כי היה מדובר בתקציב גג בלבד, כי לא היה מידע על היקף ההוצאה הכולל ועל התפלגות ההוצאה בגין פעולות המחאה האמורות, כי מועצת יש"ע לא הציגה בפניהם פנייה מסודרת ומפורטת, וכי הליכוד הסכים לסייע למועצת יש"ע סיוע כללי, בלא להתייחס לפעילות ספציפית. עוד טענו נציגי הליכוד, כי לא היתה זו פעילות מפלגתית, וכי מי שהוזמן לפעילויות האמורות היה לאו דווקא הליכוד, אלא חברי סיעה זו בכנסת.

הטענות האמורות אינן מקובלות עלי. מהחומר עולה בעליל שהמדובר בהתחייבות של הסיעה להשתתף במימון פעילות שהיא מעצם טיבה פוליטית, וכי הסיעה לא שילמה את מלוא ההוצאה החלה עליה.

נציגי סיעת המפד"ל טענו, כי שני חברי הכנסת החתומים על הפרוטוקול האמור אינם מורשי חתימה מטעמה, ולכן אין תוקף להתחייבותם, וכן כי לסיעה לא היה כל מידע על הפעילויות האמורות, וכי אילו ידעה, היתה מעבירה למועצת יש"ע את חלקה בהתחייבות. אינני מקבלת את טענת הסיעה, כי התחייבויות חבריה בכנסת לפעילות המשרתת את התעמולה וההסברה הסיעתית ואת חיזוק הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, אינן מחייבות אותה. בהתאם לסעיף 6א(ב) לחוק המימון, רשאי מבקר המדינה לראות בהתחייבות ממונית כמתואר - התחייבות של הסיעה, על כל המשתמע מכך.

משלא הופיעו בחשבונות הסכומים שהליכוד והמפד"ל התחייבו להעביר למועצת יש"ע, סכומים אלה מהווים תרומות ממועצה זו, בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. אולם החלטתי להתחשב בכך שהליכוד והמפד"ל עמדו בכל שאר הוראות החוק (פרט לאי-סילוק חלקן במימון הפעילויות האמורות) והגעתי - לא בלי לבטים - למסקנה, כי יהיה זה חמור מדי לקבוע, אך ורק על סמך אי-סילוק המימון כמבואר, כי הדין והחשבון של סיעות אלו אינו חיובי. ברי שאילו סולק המימון, לא היה דבק בהן גם הפגם של קבלת תרומה אסורה.

(ז) בהקשר זה ברצוני להתייחס לתופעה הבאה שנתגלתה בתקופת הבחירות לכנסת הארבע-עשרה: באמצעי התיקשורת פורסמו על-ידי גופים שונים מודעות שהיו, לכאורה, תעמולת בחירות לטובת מפלגות ומועמדים לראשות הממשלה. נוכח התופעה, פנו אנשי משרדי, בפברואר ובמארס 1996 , לנציגי כל הסיעות, והיפנו את תשומת ליבם לכך, כי משרדי עשוי להתייחס למודעות כאלה כאל תעמולת בחירות במובן חוק המימון, על כל המשתמע מכך. פירוש הדבר, שאראה בהן תרומה אסורה, בין במישרין לסיעה עצמה ובין לגוף הקשור לסיעה.

6. הוצאות

(א) על-פי בדיקת החשבונות שנמסרו לצוות הביקורת, הסתכמו ההוצאות השוטפות של ארבע-עשרה הסיעות בכנסת השלוש-עשרה, בתקופה הניסקרת, בכ- 79.8  מיליון ש"ח. סכום זה כולל הוצאות למימון אשראי.
(ב) הוצאותיהן של כל הסיעות עמדו בתיקרת ההוצאות המותרת לפי סעיף 7(ד) לחוק המימון.

7. סיכום תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות לתקופה 1.1.1995-31.12.1995.

(א) לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן של שתים-עשרה הסיעות המפורטות להלן, ניתן דין וחשבון חיובי:

1. הליכוד, תנועה לאומית ליברלית;

2. המפלגה הדתית הלאומית, המזרחי הפועל המזרחי, בישראל;

3. ימין ישראל;

4. יעוד;

5. מד"ע - מפלגה דמוקרטית ערבית;

6. מולדת - תנועת נאמני ארץ-ישראל;

7. מפלגת העבודה הישראלית;

8. מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם;

9. צומת - התנועה לציונות מתחדשת;

10. רצ - התנועה לזכויות האזרח ולשלום;

11. שינוי - מפלגת המרכז;

12. ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.

(ב) לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן של שתי סיעות המפורטות להלן, הדין וחשבון אינו חיובי:

  (1) המפלגה הקומוניסטית הישראלית

בגין אי-הקפדה מלאה על קיום הנחיות מבקר המדינה, הסנקציה המומלצת לפי סעיף 10 (ה)(3) היא שלילת סכום כולל של 100,000 ש"ח מהתשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות, ולא שלושה תשלומים חודשיים שערכם כיום 1,001,340 ש"ח.

   (2) יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה - הרב יצחק פרץ

בגין אי-הקפדה מלאה על קיום הנחיות מבקר המדינה, הסנקציה המומלצת לפי סעיף 10(ה)(3) היא שלילת סכום כולל של 75,000 ש"ח מהתשלומים הקרובים למימון הוצאותיה השוטפות, ולא שלושה תשלומים חודשיים שערכם כיום 834,450 ₪.

מרים בן פורת

מבקר המדינה