היבטים בטיפול בעירייה במשבר ובניהולה - עיריית טייבה

​רקע כללי

בטייבה מתגוררים כ-40,000 תושבים, ומבחינה זו היא הרשות המקומית הערבית הגדולה ביותר במחוז מרכז והרביעית בגודלה בארץ. דירוגה החברתי-כלכלי  נמוך - 3 מ-10.

שנים רבות מאפיינים את עיריית טייבה (להלן - עיריית טייבה או העירייה) דפוסי התנהלות כושלים ותפקוד לקוי במגוון תחומים, כגון בתחום המוניציפאלי ובניהול הכספי של העירייה, בתחום הביטחון האישי, בתחום התשתיות, בתחומי החינוך ובתחומים חברתיים-כלכליים. שילוב הכשלים הוליד מצב חריג ומיוחד, שהשפיע על יכולתה של העירייה להשתקם ולספק לתושביה את השירותים הבסיסיים ביותר, שיאפשרו להם קיום נאות. בעיותיה היסודיות לא נפתרו גם בתום כעשור וחצי של מעורבות המדינה בניהול העירייה, לשם שיפור תפקודה והבראתה, בכלים כגון מינוי חשב מלווה, פיזור מועצת העירייה ומינוי ועדות ממונות , ומינוי כונס נכסים (נאמן) על ידי בית המשפט.

טייבה היא העירייה היחידה בישראל שנקלעה לחדלות פירעון פעמיים בעשור אחד, בשנים 1999 ו-2007, מצב שחייב הקפאת הליכים, מינוי כונסי נכסים וגיבוש הסדר חוב עם הנושים, בפיקוח בית המשפט. מאוקטובר 2007 עד אוקטובר 2013 מינה בית המשפט נאמן לניהול העירייה ולגיבוש תכנית הבראה והסדר עם הנושים. בתום כהונת הנאמן הועברו כל סמכויות הניהול של העירייה, עד נובמבר 2015, לוועדה הממונה (להלן - הוועדה הממונה) בראשות מר אריק ברמי (להלן - מר ברמי). באוקטובר 2015 התקיימו בחירות לעירייה ולתפקיד ראש העירייה נבחר עו"ד שועאע מסארוה מנצור, שנכנס לתפקידו בנובמבר 2015.

טייבה התאפיינה גם באי-יציבות ניהולית ושלטונית יוצאת דופן, שבאה לידי ביטוי בהתפטרות ראש עירייה בשנת 2002, בהדחת ראש עירייה אחר מתפקידו בשנת 2007 ובמינוי שישה יושבי ראש לוועדה הממונה, שניהלו את העירייה על פי מינוי של משרד הפנים בשנים 2015-2007. זאת ועוד, מ-2005 ועד למועד סיום הביקורת (ראשית 2016) מינה משרד הפנים שלושה חשבים מלווים לעירייה . בפברואר 2013 מינה משרד הפנים את רו"ח קובי גינזבורג לתפקיד החשב המלווה לעירייה (להלן - החשב המלווה), והוא שימש בתפקידו זה גם במועד עריכת הביקורת.

עקב המשברים הכלכליים שידעה העירייה במשך שנים רבות, צומצמו השירותים שהעניקה לתושבים וכמעט שלא פותחו בה תשתיות; התקציבים שקיבלה במרוצת השנים שימשו לא לפיתוח כי אם לכיסוי גירעונות, וכך נוצר פיגור גדול מאוד בפיתוח תשתיות. מזה שנים רבות מאופיינת טייבה גם בסדר ציבורי מעורער, בהיעדר ביטחון אישי ובתחושת ניכור של תושביה, בגלל פעילויות פליליות כגון איומים ברצח, אירועי ירי, גניבות רכב ופשיעת רחוב, ואף מקרי רצח רבים שהתרחשו בעיר.

פעולות הביקורת

בחודשים אוקטובר 2015 - פברואר 2016 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בהתנהלותה של עיריית טייבה  ובתפקודה, בתקופת פעילותה של הוועדה הממונה האחרונה, בראשותו של מר ברמי. נבדקו פעולות הממשלה בפיתוח העירייה ובהעצמתה, הבקרה על פעולותיה, ונושאים שונים בפעילותן של העירייה ושל הוועדה הממונה. בדיקות השלמה נעשו במשרדי הפנים, האוצר, הגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה), הבריאות, והתחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים  (להלן - הרשות לפיתוח כלכלי), וברשות הממשלתית למים ולביוב  (להלן - רשות המים).

כאמור, בתקופה שבין אוקטובר 2013 לאוקטובר 2015 ניהלה את העירייה ועדה ממונה. על פי פקודת העיריות, לוועדה ממונה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העירייה, לפי העניין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר . לפיכך הערות הביקורת בנוגע לעירייה בתקופה האמורה מופנות לוועדה הממונה וליו"ר שלה. נוסף על כך, הואיל והוועדה הממונה מונתה בידי משרד הפנים, פעלה מטעמו, והוא היה אמור לפקח עליה, הערות הביקורת המובאות בדוח בנוגע לוועדה הממונה בהקשר זה מופנות גם למשרד הפנים.

הליקויים העיקריים

פעולות הממשלה לפיתוח העירייה, להעצמתה ולבקרת פעולותיה

משנת 2013 קידמה הממשלה תכניות ייחודיות לפיתוח טייבה, להעצמתה ולהבראתה, בין היתר כדי לשפר את ענייניה הניהוליים והכספיים ולאפשר לה לספק לתושביה רמת שירותים נאותה. במסגרת זו קידם משרד הפנים תכנית הבראה רב-תחומית, מינה ועדה לניהול ענייני העירייה, ומינה חשב מלווה שיפקח על התנהלותה הכספית ועל יישומן של תכניות ההבראה, וידווח על כך למשרד הפנים. בפברואר 2014  אישרה הממשלה תכנית ייחודית לפיתוח העיר ולהעצמתה, לביצוע בידי המשרדים הרלוונטיים, שהקיפה גם מנגנון לבקרה ומעקב ארוכי-טווח על התנהלותן של העירייה ושל הוועדה הממונה (להלן - תכנית הפיתוח וההעצמה). למימוש תכניותיה ייעדה הממשלה כ-213 מיליון ש"ח, חלקם לכיסוי התחייבויותיה של העירייה לנושיה וחלקם ליישומן של תכנית ההבראה בעירייה ותכנית הפיתוח וההעצמה .

רבות מהחלטות הממשלה לא יושמו בידי המשרדים הנוגעים בדבר. בעיקר אמור הדבר במשרד הפנים, שלא עשה את הנדרש ממנו בבקרת תקציבה ודוחותיה הכספיים של העירייה, שלא שיקפו את כלל פעולותיה החשבונאיות, ובגיבושה וביישומה של תכנית ההבראה התקציבית לעירייה והפיקוח עליה. כן כשל משרד הפנים בבניית מנגנוני צמיחה כלכלית והבראה ניהולית לעירייה. הפגמים שנמצאו בעניין זה מעוררים ספק בסיכויי הצלחתה של תכנית ההבראה, אך בעיקר מעוררים חשש כבד מפני הכורח להפעיל שוב את סמכויות הממשלה בהתערבות נשנית בפעולתם של הגופים הנבחרים, וחשש שירדו לטמיון ההשקעות הכספיות הנכבדות של הממשלה בפעולות לצמצום התחייבויותיה של העירייה ולפיתוחה.

על רקע מצבה המורכב של העיר טייבה בשנים האחרונות ניסתה הוועדה הממונה לפעול במישורים שונים, על מנת לקדם את ענייניה של טייבה ותושביה. ואולם הביקורת העלתה ליקויים רבים בפעילותן של הוועדה הממונה ושל העירייה, מהם חמורים מאוד, בייחוד בכל הנוגע לעניינים הכספיים והמינהליים. בהיעדר מבקר עירייה ופעילות תקינה של ועדת ביקורת בה (ראו להלן), התקשה גם החשב המלווה לפקח על דרך פעולתן של הוועדה ושל העירייה.

תכנית הבראה רב-תחומית

פגמים בתכנית ההבראה התקציבית

בדצמבר 2014 חתמה העירייה על הסכם להסדר הבראה מול משרד הפנים (להלן - תכנית ההבראה). תכנית ההבראה כללה סעיפים סטנדרטיים גֶנֶריים , שלא הותאמו לצרכיה ולמאפייניה הייחודיים של טייבה, ומילוים של סעיפים רבים שנקבעו בהסכם לא נתבע מן העירייה על ידי משרד הפנים. יתר על כן, לא הייתה בתכנית התייחסות לצעדים שיש בהם כדי להשפיע על יכולתה של העירייה לתפקד בטווח הארוך באיזון תקציבי וצמיחה.

דיווחיה הכספיים של העירייה בשנים 2015-2013 לא שיקפו במלואה את הפעילות הכספית של העירייה, דבר העלול לסכל את השגת יעדיה של תכנית ההבראה.

יישום תכנית ההבראה התקציבית

כמה מאבני הדרך שנקבעו בתכנית ההבראה לא יושמו בידי העירייה על פי לוחות הזמנים שנקבעו בה: העירייה לא השלימה את עריכת סקר הנכסים בעיר, לא הסדירה את כל החוזים עם נותני השירותים ולא עדכנה את חוקי העזר שלה, שרובם מיושנים. ואילו משרד הפנים לא הכין דוח ביקורת בנושא כוח אדם ושכר בעירייה, הגם שחלפו כשנה וחצי מאז החתימה על הסכם ההבראה, והגם שחלף המועד ליישומן של מסקנות הדוח בידי העירייה.

בניגוד למה שנקבע בתכנית ההבראה, משרד הפנים לא שריין 15% מהמענקים וההלוואות שקיבלה העירייה לצורך הרחבת התכנית לתחומים אחרים, כגון התחום הארגוני והניהולי והתחום הכלכלי-אסטרטגי , דבר העלול לפגוע במאמצי המשרד לתמרץ את העירייה ביישום התכנית המורחבת.

היעדר תכנית להבראה ארגונית וניהולית

משרדי הפנים והאוצר לא פעלו להכנתה של תכנית הבראה ארגונית וניהולית לעיריית טייבה, לרבות הכנתם של נהלי עבודה מחייבים, בניגוד למה שנקבע בתכנית הפיתוח וההעצמה ולסיכום ביניהם משנת 2014. היעדר תכנית ההבראה פגע בהליכי ההבראה של העירייה.

היעדר תכנית לפיתוח אסטרטגי

בניגוד למה שנקבע בתכנית ההבראה ובתכנית הפיתוח וההעצמה, משרד הפנים לא ערך בעירייה אבחון מקצועי במישור הכלכלי-אסטרטגי, לרבות תחום התכנון והבנייה.

מינהל התכנון במשרד האוצר לא פעל למימוש התקציב שהוקצה בתכנית הפיתוח וההעצמה לתכנון פיתוחם של אזורי מסחר, כדי שיהוו עוגן כלכלי מרכזי לעיר לטווח הארוך.

דיווח ובקרה שוטפים על התנהלות העירייה ועל יישומה של תכנית ההבראה

משרדי הפנים והאוצר לא הנהיגו באופן מלא את מנגנוני הדיווח והבקרה על התנהלות העירייה והוועדה הממונה ועל יישומה של תכנית ההבראה. היעדר הביקורת פגע במאמצי ההבראה ובהשבת העירייה למסלול ההתנהלות התקינה.

ליקויים בניהולה של תכנית הפיתוח וההעצמה

למן אישורה של תכנית הפיתוח וההעצמה לא התכנסה ועדת ההיגוי לתכנית הפיתוח וההעצמה אלא פעמיים, באפריל 2014 ובדצמבר 2015, וממילא לא דנה בזמן באותם עניינים שהייתה אמורה לדון בהם. זאת ועוד, לא הייתה פעילות סדורה ומתועדת של תת-ועדה לוועדת ההיגוי. פעילותן הדלה של הוועדות מעוררת חשש כי תרמה לליקויים שנמצאו בקידומה של תכנית הפיתוח וההעצמה, ובמיוחד לליקויים ביישומם של מנגנוני הדיווח והבקרה על התנהלות העירייה, לרבות תכנית ההבראה הרב-תחומית.

הרשות לפיתוח כלכלי

הרשות לפיתוח כלכלי, האחראית למעקב ולבקרה ביישום החלטת הממשלה 1298, לא קיימה מעקב על יישומם של מנגנוני הדיווח והבקרה שבאחריות משרדי הפנים והאוצר. הליקויים הרבים והחמורים ביישום מנגנונים אלה מעידים שהרשות לפיתוח כלכלי לא עשתה את הנדרש ממנה.

פיקוח ובקרה של משרד הפנים על התנהלות העירייה והוועדה הממונה

תקציב העירייה

תקופה ממושכת בשנים 2014 ו-2015 התנהלה העירייה על פי תקציב לא מאושר, דבר שהוביל לחריגה גדולה בהוצאות, שנרשמו בסעיף "פעולות כלליות", חריגה שמשרד הפנים אישר לבסוף, בלית ברירה, הגם שלמעשה עיקרה מתוכן את סמכות הבקרה שלו. העירייה גם הכניסה שינויים בתקציבה וחרגה מן התקציב המאושר לשנת 2014, ללא אישור משרד הפנים כנדרש בחוק, ומשרד הפנים מצדו לא נקט כל פעולה בעניין זה.

היעדר רישום של התחייבויות והוצאות בספרי העירייה

העירייה לא רשמה בספרי הנהלת החשבונות שלה את מלוא התחייבויותיה בגין החשבוניות שהוגשו לה מגופים שונים  בשנים 2015-2013 ושלא שילמה במלואן. חשבוניות עבור שירותים שהתקבלו ברשות המקומית ורישומן עוכב הוגדרו על ידי משרד הפנים כ"חשבונות מגירה"; בדוחותיה הכספיים בשנים אלה רשמה העירייה "הפרשות"  בגין ההוצאות שלא נרשמו. בכמה מקרים נמצא פער גדול ובלתי מנומק בין סכום החשבוניות שקיבלה העירייה ובין הסכום שהפרישה, בלי שסיפקה גילוי בדוחותיה הכספיים. לפיכך לא שיקפו דוחותיה הכספיים את פעילותה הכספית המלאה, דבר בעל השפעה על הצגת גירעונותיה ועל עמידתה ביעדיה של תכנית ההבראה.

ביקורת על הדוחות הכספיים של העירייה ועל פעולותיה

הדוח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2013 הוכן בידי רואה חשבון שמשרד הפנים מינה כשנה וחצי לאחר סוף שנת הכספים, והדוח הכספי של העירייה לשנת 2014 פורסם רק ביוני 2016, לאחר מועד סיום הביקורת. בהיעדר דוחות מבוקרים נאלצו משתמשי הדוחות, לרבות משרד הפנים, להסתמך בהחלטותיהם על נתונים שמהימנותם פחותה. משרד הפנים לא הכין דוחות ביקורת מפורטים על התנהלות העירייה בשנים 2014-2009 ולא עקב אחר תיקון ליקויים.

ליקויים בגביית חובותיהם של תושבים והפעלתה של חברת גבייה

בשנים 2014-2009 גדלו ב-71% בקירוב יתרות החייבים בגין ארנונה, אגרות והיטלים אחרים, שבסוף 2014 הסתכמו ב-379 מיליון ש"ח בקירוב. שיעור הגבייה  בשנים 2014-2010 (לרבות חובות משנים קודמות) היה 14.2%-10.9% בלבד. סכום החובות לעירייה ושיעור הגבייה הנמוך מציגים תמונה עגומה ומדאיגה של טיפול לקוי של העירייה בחובות תושביה.

הליקויים בפעולות הגבייה והאכיפה בעיריית טייבה

בניגוד לנדרש בהנחיות משרד הפנים, העירייה לא קבעה תבחינים וסדרי עדיפויות לגבייתם של חובות שונים, כללים שהיו מסייעים לה במיצוי הליכי הגבייה.

נכסים שאינם מחויבים בארנונה: חלק לא מבוטל של הנכסים אינם מחויבים בארנונה כלל וחלק מחויבים בארנונה על פי שטח הקטן משטחם בפועל. כבר בדצמבר 2010 התקשרה העירייה עם חברה לשם ביצוע סקר נכסים בתחומה, אך עד תום הביקורת בשנת 2016 טרם הושלם הסקר.

אכיפה סלקטיבית של תשלום חובות: העירייה לא נקטה הליכי גבייה ואכיפה נגד כל בעלי החובות הגדולים, ואת פעולות האכיפה נגד חלקם עיכבה, לעתים ללא נימוק. בכך הוכבד הנטל על שאר התושבים, נפגע עקרון השוויון והתעורר חשש כבד כי החלטות העירייה נשענות על שיקולים זרים.

היעדר תיעוד של פעולות הגבייה והאכיפה: בידי העירייה אין אסמכתות ומידע מלא על פעולות האכיפה שנקטה בעבר נגד חייבים. היעדר המידע מקשה עליה בבירור טענות של התיישנות מצד חייבים, שמועלות לעתים בבתי משפט.

התקשרות עם חברות גבייה: בשנים 2015-2014 בדקה העירייה ומצאה שחשבונות שקיבלה מחברת הגבייה משנת 2011 כללו לכאורה תשלומי יתר בהיקף של מיליוני שקלים. חברת הגבייה כפרה בממצאי הבדיקה. באוקטובר 2015 חתמו העירייה והחברה על הסכם להארכתו של חוזה ההתקשרות, בלי שהמחלוקת הכספית ביניהן נפתרה ובלי שתוקנו בהסכם הסעיפים השנויים במחלוקת.

בנובמבר 2015 התקשרה העירייה עם חברת גבייה אחרת. בהסכם ההתקשרות אתה אין התייחסות לנושאים רבים הקשורים בביצוע הגבייה והאכיפה המינהלית.

הפעלת סמכות האכיפה המינהלית

העירייה לא קיימה פיקוח ובקרה נאותים על פעולות האכיפה המינהלית שנתנה בידי חברת הגבייה הפרטית, אין ברשותה תיעוד מלא של נכסי תושבים שעוקלו בידי חברת הגבייה ואין בידיה מידע על טיפול החברה בנכסים אלה. פעולות אלו מעלות חשש לפגיעה בזכויות החייבים ולהפעלת אמצעי אכיפה בלתי הולמים.

מחיקת חובות

בפרוטוקולים מישיבות הוועדות שעסקו במחיקת חובות המגיעים לעירייה לא נרשמו נימוקים להחלטותיהן ואין בהם מידע מספיק שיאפשר ביקורת עליהן. הדבר מעלה חשש לשיקולים לא ענייניים, לשיבוש טיפולו של משרד הפנים באישור המחיקות, ולפגיעה באמון הציבור.

בשנים 2015-2014 מחקה העירייה חובות בהיקף של מיליוני ש"ח בלי שביקשה אישור ממשרד הפנים. מחיקת החובות נעשתה בניגוד לחוק, בחוסר סמכות ובחריגה גסה מכללי המינהל התקין. החשב המלווה לא דיווח על כך למשרד הפנים.

היעדרם של מנגנוני בקרה בעירייה

משלהי 2007 מתנהלת עיריית טייבה ללא מבקר, ללא ממונה על תלונות הציבור וללא פעילות של ועדת ביקורת. בכך שותקו למעשה מנגנוני הבקרה הסטטוטוריים של העירייה והופר מנגנון האיזונים והבלמים שביסוד השיטה הדמוקרטית.

מינויים בעיריית טייבה

ליקויים בקליטת עובדים ובאיוש משרות בעירייה

בניגוד לסיכום בין משרדי הפנים והאוצר, בתכנית ההבראה לא נקבעו כללים ייחודיים למינוי בעלי תפקידים סטטוטוריים ובכירים בעירייה. בתקופת ניהולה של העירייה בידי הוועדה הממונה, מונו כמה עובדים בהליכים לא תקינים וללא אישור משרד הפנים, דבר העלול להוביל להכשלת מנגנוני הבקרה.

הרכביהן של כמה מוועדות הבחינה לקבלת עובדים בעירייה בשנת 2015 לא תאמו את התקנות.

תשלום עבור שעות נוספות שלא כדין

בשנים 2015-2013 שילמה העירייה לשני עובדים שכר בגין שעות נוספות שלא כדין: לאחד שילמה בלי שהיה בידיה פירוט מלא של השעות ושל מהות עבודתו בשעות אלה, ולאחֵר שילמה במשך חמישה חודשים שכר שעות נוספות בהיקף ממוצע של 175 שעות לחודש, כמעט פי שלושה מן המכסה המותרת על פי דין, ומדיווח השעות עולה כי במקרים רבים לא קיבל העובד לכאורה את המכסה המינימלית של שעות הפסקה ומנוחה.

ליקויים בהתקשרויות עם יועצים וספקים

לעירייה אין נוהל התקשרויות עם ספקים ונותני שירותים, לרבות התקשרויות עם יועצים חיצוניים, והיא לא קבעה תבחינים ואמות מידה ברורים המסדירים את הליך ההתקשרויות.

בחינת חשש לניגוד עניינים בהתקשרות עם יועצים: בניגוד להנחיות משרד הפנים, העירייה לא דרשה מהיועצים שהתקשרה עמם למלא שאלון לאיתור ניגוד עניינים, ובכל הסכמיה עם יועצים לא כללה הנחיות בנושא זה.

הליכי הבחירה ביועצים וההתקשרות אתם: בתקופת ניהולה של העירייה בידי הוועדה הממונה היא התקשרה עם יועצים בלי שקיימה הליך תחרותי לבחירתם, דבר הפוגע באמון הציבור ומעורר חשש למשוא פנים ולשיקולים זרים בבחירתם. חלק מההתקשרויות נעשו ללא הסכם בכתב ובלי שהוסדרו הזכויות והחובות של כל צד, חלקם נחתמו בדיעבד, ובחלקם היו חסרים פרטים מהותיים. בחלק מההתקשרויות הפיקה העירייה הזמנות עבודה בדיעבד, לאחר מתן השירות, ובמקרה אחד שילמה ליועץ אף לפני הפקת ההזמנה. בחלק מההתקשרויות נקבע כי היועצים יספקו לעירייה שירותים שמטבעם צריכים להינתן בידי עובדי העירייה, בניגוד להנחיות משרד הפנים ותוך עקיפה של חובת המכרז וכללי העסקת עובדים.

התקשרויות עם יועצים למתן שירותים שבאספקתם בו-זמנית יש חשש לניגוד עניינים: בכ-65% מן הפרויקטים ההנדסיים בחרה העירייה בשני יועצים לביצוע עבודות פיקוח ללא הליך תחרותי לבחירתם. ב-14 פרויקטים נבחר גורם אחד לעבודות התכנון, הניהול והפיקוח. במצב כזה הגורם שהעירייה התקשרה עמו שרוי בניגוד עניינים, העלול להוביל לפגיעה בפיקוח על ניהול הפרויקט.

התקשרות עם יועץ ארגוני: יו"ר הוועדה הממונה פעל למינוי אדם מסוים ל"יועץ ארגוני" בעירייה שכלל אין לו את הכישורים המתאימים למטרה הרשמית שלשמה התקשרה עימו העירייה. בפועל הועסק "היועץ הארגוני" בתפקיד מנהל אגף בעירייה. משרד הפנים לא נקט פעולות להפסקת העסקתו של "היועץ הארגוני" כמנהל אגף מיד כשנודע לו על כך, הגם שהעסקה זו הייתה בניגוד לדין ולכללי המינהל התקין. העירייה התקשרה עם "היועץ הארגוני" בלי לקיים הליך תחרותי, בלי לעגן את ההתקשרות אתו בהסכם, בלי שיהיו ברשותה אסמכתות לניסיונו בתחום זה, ואף שילמה לו לפני שאישרו כל מורשי החתימה את התשלום.

התקשרויות עם חברות למתן שירתים ואספקת ציוד: בשנים 2015-2014 התקשרה העירייה עם כמה ספקים באמצעות הזמנות עבודה, ללא הליך תחרותי, גם במקרים שסכומי ההתקשרות חייבו עריכת מכרז פומבי, עם חלקם אף בלי הסכמי התקשרות חתומים. במקרה אחד הפיקה העירייה הזמנת עבודה רק לאחר שהגיש לה הספק חשבונית ובמקרה אחר העסיקה העירייה עובדים של הספק בתפקידים שמטבעם אמורים לאיישם עובדי העירייה.

היעדר תשתיות ואספקת שירותים לקויה

הליקויים בתשתיות המים

באזורים שונים בעיר יש מחסור במים בעיקר בעונת הקיץ (כמות בלתי מספקת או ניתוקי מים), עקב המגבלות בתשתית הקיימת של אספקת המים, שרובה (70%-65%) אינה תקינה ואינה מוסדרת, וחלקה נעשית בצינורות פלסטיק עיליים.

פחת מים: בשנים 2015-2012 רשמה עיריית טייבה פחת מים חסר תקדים בשיעור 50% בקירוב. פחת זה נרשם בין השאר משום שלא לכל צרכני המים הותקנו מדי מים, בגלל מדי מים לא תקינים ובגלל התשתית שאינה תקינה. בשנים הללו הפסידה העירייה 1.9-1.7 מיליון מ"ק מים בשנה, שעלותם השנתית כשמונה מיליוני ש"ח. העירייה לא הכינה תכנית לטיפול בפחת המים על פי המסקנות של בדיקה שערכה בשנים 2014-2013.

אספקת מים לשתייה מקידוח לא מאושר: בשכונה שכינויה "שכונת הבדואים" אין לרוב התושבים אספקת מים מהתשתית העירונית ורבים מקבלים אספקת מים מקידוח בבעלות פרטית, שאינו מאושר על ידי משרד הבריאות למי שתייה, תוך סיכון בריאותי.

עיכוב פיתוחן של תשתיות מים חדשות: כשנתיים לאחר אישורה של תכנית הפיתוח וההעצמה, טרם החלה רשות המים בביצוע עבודות לפיתוחן של תשתיות מים בטייבה.

היעדר תשתיות לסילוק שפכים

בכ-50%-40% מתחום העיר טייבה אין תשתיות ציבוריות לסילוק שפכים. בורות ספיגה  ביתיים שהקימו תושבים מופעלים ללא פיקוח או סיוע של העירייה - בורות שנשקפת מהם סכנת זיהום למקורות המים, שעיקרם קידוחי מים.

בשנים 2014 ו-2015 אישרה רשות המים שני פרויקטים לפיתוחן של תשתיות ביוב בטייבה, מכוח תכנית הפיתוח וההעצמה. עד תום הביקורת טרם החלו העבודות לביצוע הפרויקטים.

אי-תאגוד העירייה בתאגיד מים וביוב

רשות המים לא אישרה לעירייה להקים תאגיד מים וביוב עצמאי. בשנים

2015-2012 נערכו כמה ניסיונות לצירוף טייבה לתאגיד קיים, אך הם לא צלחו, דבר שלטענת העירייה פוגע ביכולתה לטפל בליקויים הרבים בתשתיות המים והביוב בעיר.

מחסור בתשתיות באזור התעשייה והמלאכה

באזור התעשייה והמלאכה בטייבה (להלן – אזור התעשייה) יש מחסור חמור בתשתיות בסיסיות כגון מים, ביוב, כבישים, תקשורת ותאורה. מצבו של אזור התעשייה ואי-פיתוחם של אזורי תעשייה חדשים הם אחד החסמים לבניית מנופי צמיחה לעיר.

בשנים 2015-2014 ביצע משרד הכלכלה עבודות חלקיות בלבד לפיתוח הכביש הראשי באזור התעשייה, וגם הן הופסקו במאי 2015, בלי שנוצל רוב התקציב בסך 22 מיליון ש"ח, שהוקצה לפיתוח אזור התעשייה בשתי החלטות ממשלה (מינואר 2012 ומפברואר 2014).

מחסור בתשתיות תחבורה

על פי נתוני העירייה, כ-70% מהדרכים בתחומה, כ-69 ק"מ, הן דרכי עפר נטולות מערכת ניקוז, עניין הפוגע מאד בתנועת התושבים בתוך העיר, במיוחד בעונת החורף.

משרד התחבורה טרם החל בעבודות לפיתוח כביש "הטבעת הדרומית", שנכלל בתכנית הפיתוח וההעצמה, משום שהוא מתחבר לכביש הגישה לאזור התעשייה, שמשרד הכלכלה לא השלים.

השלכת פסולת במקומות ציבוריים

ברחבי העיר, הן בשטחים פתוחים הן ברחובות, קיימים מצבורי פסולת רבים הפוגעים באיכות הסביבה, ושריפת הפסולת הנהוגה היא מקור של מטרדי ריח וזיהום אוויר.

טיפול בפסולת בניין: העירייה לא קבעה אתרים מוסדרים לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, כנדרש בחוק. כמות גדולה מאוד של פסולת בניין נמצאה מושלכת ברחבי העיר וסביבותיה והיוותה מפגע חמור. חלק ממצבורי הפסולת הללו הם פסולת מעבודות ציבוריות שיזמה העירייה עצמה.

התקשרות עם תחנת מעבר לפסולת מעורבת

בשנים 2015-2014 התקשרה העירייה ללא מכרז וללא הסכם עם תחנת מעבר לפינוי פסולת, ובד בבד ניהלה נגדה הליכים משפטיים להפסקת פעילותה בגין פעילות ללא היתר בנייה וללא רישיון עסק.

ההמלצות העיקריות

בתום תקופת מימושה של תכנית ההבראה התקציבית, ב-2015, ובהמשך להחלטת הממשלה על העצמת העירייה וחיזוקה, על משרד הפנים והרשות לפיתוח כלכלי, ועל משרדי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר, לבחון את מכלול ההחלטות שלא בוצעו, לנתח את החסמים לאי-ביצוען, ועל סמך הלקחים לבנות תכנית שתקבע סדר עדיפויות חדש ואמצעים להסרת החסמים. על הממשלה לקבוע את האחראי לתכלול פעולות הממשלה ולהקנות לו סמכויות למילוי תפקיד זה מול משרדי הממשלה האחרים. על משרד האוצר והמשרדים הנוגעים בדבר להחליט על הדרכים המיטביות לניצול התקציבים שהוקצו למטרות התכניות אך לא נוצלו, עקב החסמים שעיכבו או מנעו את מימוש המטרות.

יודגש כי הפעולות שנעשו עד כה במסגרתה של תכנית ההבראה התקציבית נועדו בעיקר לייצוב מצבה הכספי של העירייה ולכיסוי גירעונותיה, ועיקרן היה הזרמה מסיבית של תקציבים מהמדינה ונטילת הלוואות בידי העירייה. ואולם הבראה אמתית היא זו המאפשרת לרשות יציבות ניהולית וכלכלית ארוכת טווח, הנסמכת על שיפור יכולותיה הארגוניות של העירייה ועל גידול של ממש בהכנסותיה העצמיות וצמצום הוצאותיה, לצד קיום רמה נאותה של אספקת שירותים לתושבים. על משרד הפנים והגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם ליישום התכניות שהיו אמורות לשמש מנופי צמיחה לעירייה, כדי שהממשלה לא תידרש להתערבות נוספת בהליך הדמוקרטי של ניהול ענייני העירייה, ולא ירדו לטמיון ההשקעות הגדולות שהוקצו לייצוב מצבה הכספי.

אף שהמועד שנקבע לביצועה של תכנית ההבראה התקציבית הסתיים ב-2015, על העירייה ונבחריה להמשיך בתכניות ההתייעלות והחיסכון שהותוו בתכנית ההבראה, ולפעול לשיפור התרבות הארגונית והמינהל התקין, ולפיתוח תשתיות פיזיות וניהוליות שנקבעו בתכנית הפיתוח וההעצמה, שיאפשרו הקמתם של עוגנים כלכליים בעיר, הרחבת השירותים לתושבים, ושיפור איכות החיים.

על העירייה ועל משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשות לפיתוח כלכלי להחיש את טיפולם ביישום התכנית לפיתוח ולהעצמה, האמורה לשדרג את רמת התשתיות הקיימות בעיר ולשפר, לפחות חלקית, את רמת השירות שמקבלים התושבים. על העירייה לפעול עם המשרד להגנת הסביבה להסדרת הנושאים שיש בהם פגיעה בסביבה ובבריאות התושבים.

על ההנהלה הנבחרת של העירייה ומשרדי הממשלה ללמוד את הליקויים שתוארו בדוח זה ולהפיק מהם לקחים, כדי למנוע הישנותם וכדי לשפר את תפקוד העירייה ואת איכות החיים של התושבים.

סיכום

הניהול העירוני בטייבה מאופיין זה שנים רבות - גם בתקופות שמשרד הפנים היה מעורב בהן בניהול העירייה – בכשלים ניהוליים, כספיים, ארגוניים ותפקודיים, ובאי-פיתוח תשתיות ושירותים שבכוחם לספק לתושבים איכות חיים נאותה. הכשלים הללו הביאו את העירייה פעמיים לחדלות פירעון, שאילצה את המדינה להתערב בניהולה ולשלם חלק מהתחייבויותיה לנושיה. בד בבד הכינה הממשלה תכניות לחילוצה של טייבה מהמצב האמור, תכניות שהיו אמורות להתבצע בידי משרדי ממשלה, בעיקר משרד הפנים באמצעות ועדה ממונה מטעמו.

הליקויים הרבים שנמנו בדוח זה בנושא יישומן של התכניות להבראת העירייה ולהעצמתה והבקרה והפיקוח על התנהלות העירייה והעיכוב בביצוע פרויקטים רבים וחיוניים לעיר בתחום התשתיות, מציגים תמונה עגומה ומדאיגה של תפקוד המשרדים הממשלתיים, שהיו אמורים לפתח בעיר מנופי צמיחה וייצוב כלכלי שימנעו את התדרדרותה הכלכלית והתפקודית ולשפר את רמת השירות שמקבלים התושבים.

הממצאים שהועלו בדוח מלמדים שהמידע שברשות משרד הפנים היה חסר ולא שיקף בצורה מלאה את מצבה הכספי של העירייה. יתר על כן, הליקויים הרבים ביישומן של תכניות הדיווח והבקרה על התנהלות העירייה ועל יישומה של תכנית ההבראה מעוררים דאגה רבה לסיכויי הצלחת התכניות והעלאת העירייה על מסלול ההתנהלות התקינה. על משרד הפנים לנקוט משנה זהירות בהסתמכו על הנתונים הכספיים הלא-מבוקרים שמעבירה העירייה, שכן התברר שמהימנותם אינה ודאית.

פעילותה של הוועדה הממונה ופעולותיו של יו"ר הוועדה הממונה בתקופה רגישה, שלעתים נמנעים בה מהתושבים שירותים בסיסיים, צריכה להוות דוגמה ומופת לניהול יעיל, חסכוני וחוקי של העירייה. הוועדה הממונה הייתה אמורה לחולל שינוי בנורמות הנהוגות בעירייה, שקלקולן דרדר אותה בעבר למצב שנקלעה אליו, ולשם כך הייתה חייבת להקפיד הקפדה יתרה על קיום הוראות החוק, התקנות והנחיותיו של משרד הפנים. ואולם הוועדה לא עשתה כן, וממילא לא תרמה לשינוי המצופה בנורמות הנהוגות. משרד הפנים לא פיקח כראוי על התנהלות הוועדה הממונה, ועל כן מוטלת גם עליו אחריות מסוימת לליקויים החמורים שנמצאו בפעולותיה.

משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הירתמותה של הממשלה למציאת פתרונות שיסייעו בידי העירייה להיחלץ מהמצב שנמצאה בו, בדרך של קבלת החלטות ייעודיות שביצוען הוטל על משרדי הממשלה ועל הוועדה הממונה. חלק מההחלטות אף יושמו בהצלחה ותרמו להעלאת רמת השירותים המוניציפאליים. ואולם על משרד הפנים ושאר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר להמשיך לפעול בהקדם ליישום מלא של התכניות שקבעה הממשלה לשם הבראת העירייה והעצמתה, ולהתאימן ככל שיידרש, עד להשגת יעדיהן.