פעולות הביקורת
בספטמבר 2003 פרסם מבקר המדינה במסגרת דוח 54א את ממצאי הביקורת בנושא היבטים במיגון אישי ובמיגון כלי רכב (להלן - הביקורת הקודמת). בנובמבר 2003 קיבלה הממשלה החלטה הנוגעת לדוח (להלן - החלטת הממשלה). משרד מבקר המדינה ערך ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בביקורת הקודמת, וכן בחן את יישום החלטת הממשלה. הביקורת נערכה בצה"ל.
נערכה ביקורת מעקב מורחבת בנושא תהליך ביצוע המעקב והבקרה על השאלת טובין על ידי משרד הביטחון וצה"ל לגורמים אזרחיים, שנועדה בעיקר לבדוק את תיקון הליקויים שעלו בדוח 52א של מבקר המדינה. הביקורת נערכה במשרד הביטחון - באגף הכספים ובמינהל ההרכשה והייצור; בצה"ל - באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה שבמטה הכללי ובחיל האוויר.
הוכנה סקירה המרכזת את דיווחי צוותי תיקון הליקויים, שהוקמו על פי סעיף 21א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], במשרד הביטחון, בצה"ל וברפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ. הסקירה מתייחסת לליקויים העיקריים מתוך חלק מהנושאים שפורסמו במסגרת דוח שנתי 54א של מבקר המדינה (יולי 2003). הסקירה נועדה להציג את מצב תיקון הליקויים - אך ורק על פי הדיווח שגופים אלה העבירו למשרד מבקר המדינה.
תקציר
מיגון אישי ומיגון כלי רכב הם מרכיבים חיוניים במכלול האמצעים להגנה על חייהם של אנשי כוחות הביטחון. אמצעי המיגון כוללים, בין היתר, ערכת מיגון אישי, הכוללת בעיקר אפוד מגן וקסדת מגן, ומיגון כלי רכב לסוגיהם. בספטמבר 2003 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא היבטים במיגון אישי ובמיגון כלי רכב (להלן - הביקורת הקודמת). בנובמבר 2003 קיבלה הממשלה החלטה הנוגעת לדוח (להלן - החלטת הממשלה), ולפיה רשמה את הודעת צה"ל, כי הכין תכנית להשלמת הפערים באמצעי המיגון האישי בהתאם לצרכים המיבצעיים - התכנית נמצאת בשלבי מימוש, וכוללת נהלים מעודכנים לגבי השימוש באפודים וההקפדה על אכיפתם; וכי השלים הכנת תכנית רב-שנתית לפיתוח כלי רכב ממוגני ירי, במגמה לשפר את מיגונם, להקטין את עלויות הייצור ולצמצם בעלויות האחזקה.
משרד מבקר המדינה ערך בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2004 ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בביקורת הקודמת, וכן בחן את יישום החלטת הממשלה. הביקורת נערכה בצה"ל - במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (להלן - מז"י), ביחידה הטכנולוגית (להלן - יחט"ל) וביחידת הניסויים (להלן - נס"א) שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה שבמטכ"ל (להלן - אט"ל), באגף המיבצעים במטכ"ל (להלן - אמ"ץ), בפיקוד הדרום (להלן - פד"ם) ובפיקוד המרכז (להלן - פקמ"ז).
נמצאו פערים משמעותיים בין המצב בפועל, על פי ממצאי ביקורת המעקב, לבין הדיווחים על תיקון הליקויים כפי שהועברו למבקר המדינה בדיווח משרד הביטחון מיולי 2004 לדוח 54א בנושא המעקב אחר תיקון הליקויים; ב"הערות ראש הממשלה" ממאי ומאוקטובר 2004 לדוחות השנתיים 54ב ו-55א של מבקר המדינה; ובהסברי צה"ל שנמסרו בכנסת לוועדת המשנה לענייני צה"ל ומערכת המודיעין של הוועדה לענייני ביקורת המדינה (להלן - ועדת המשנה) בנובמבר 2003, ולוועדה לענייני ביקורת המדינה באוקטובר 2004.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את תקציר הפרק ואת הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
להלן הממצאים:
מיגון אישי
אפודי מגן נגד קליעים:
(1) במצאי אפודי המגן נגד קליעים, אשר מספקים את רמת המיגון הנדרשת, היה חוסר של 13% מול יעד התקינה לאפודים שקבע צה"ל (סגן הרמטכ"ל) באוקטובר 2002.
(2) לא נערך ניתוח מלא של הצורך הכלל-צה"לי באפודי מגן נגד קליעים, אשר ממנו נגזר תקן האפודים הנדרש לצה"ל. יתר על כן, מן המסמכים של מז"י עולה, כי תקן האפודים נגד קליעים מסוג א', שהינו האפוד המקנה את המיגון הטוב ביותר כיום בצה"ל, נקבע בהתאם לכמות האפודים שברשות צה"ל ובהתאם להצטיידות באפודים נוספים מסוג זה (במועד סיום הביקורת, דצמבר 2004, כ-40% ממצאי האפודים הצה"לי היו מסוג א' וכ-34% מסוג שני, שלגביו החליט צה"ל, כי הוא נחות מבחינת המענה לדרישת הנדסת אנוש), ולא על פי ניתוח מלא של הצרכים הכלל-צה"ליים והפעילויות המיבצעיות היחידתיות, שמהם אמור להיגזר התקן הנדרש לכל יחידה. במצב דברים זה אין בהכרח קשר בין תקן האפודים לבין הצורך האמיתי של כל יחידה באפודי מגן בהתאם למשימותיה המיבצעיות.
(3) במרבית החטיבות המרחביות (להלן - חטמ"רים), אשר חיילי המילואים הלוחמים באזור יהודה והשומרון (איו"ש) ובאזור חבל עזה (להלן - אזח"ע) משרתים בעיקר במסגרתן, הייתה קיימת כמות מועטה של אפודים מסוג א' בכל חטמ"ר, ואילו שאר האפודים הם מהדגם השני ומדגם נוסף.
(4) נציג צה"ל מסר בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת באוקטובר 2004, כי בכל גדוד יש ל-60% מהלוחמים אפוד נגד קליעים. ממסמכי צה"ל עלה, כי בנובמבר 2004, במספר גדודים סדירים היו מצויים אפודים במספר פחות מזה שהוצהר עליו. יתר על כן, בחלק מגדודים אלה נמצאו אפודים בשיעור של 25% עד 40% ממספר הלוחמים בלבד.
מיגון ללוחמות - נכון למועד סיום הביקורת, דצמבר 2004, חיילות לוחמות בגזרת אוגדה מרחבית אזח"ע לא צוידו על ידיה באפודים מסוג א', כפי שמסר צה"ל בוועדת המשנה בכנסת בנובמבר 2003, אלא באפודים מדגם אחר, אשר הינם כבדים יותר ואינם מותאמים לצורכיהן.
ניהול ושימור משק אמצעי המיגון - צה"ל קבע תקן של אפודים נגד קליעים לגדודים הסדירים וליחידות מיוחדות, אולם לא ביצע תקינה לפעילות המיבצעית בשטחי העימות המזוין המבוצעת בידי גדודי המילואים ולחיילים שבחטמ"רים; צה"ל טרם ערך בקרב חייליו פעולות הדרכה להטמעת נושא בדיקת התקינות של לוחות המיגון באפודים נגד קליעים; וכן טרם יושם הליך לאיסוף אמצעי מיגון שנפגעו, לשם קיום תחקירים והפקת לקחים לשיפור האפודים במידת הצורך. כמו כן, עד למועד סיום הביקורת (דצמבר 2004), טרם פורסמה הוראת קבע להסדרת חלוקת הסמכות, האחריות ויחסי הגומלין בין מז"י לאט"ל, כפי שהתחייב צה"ל בתשובותיו למשרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת, וכפי שמסר שיעשה לוועדת המשנה בכנסת בנובמבר 2003.
אפודי מגן נגד רסיסים - בתקופה שחלפה ממועד הביקורת הקודמת לא הכין צה"ל תכנית לחידוש משק האפודים נגד רסיסים. צה"ל מסר בתגובתו לממצאי ביקורת המעקב, כי לאחר סיום הביקורת צומצמו התקנים, כך שלא קיים מחסור במצאי לעומת הצרכים. אולם, מנתוני צה"ל עולה, כי עדיין קיימים פערי איכות בין האפודים השונים נגד רסיסים, וצה"ל לא הקצה תקציב להחלפת האפודים נגד רסיסים מהאיכות הנחותה.
קסדות - צה"ל לא ביצע כל רכש של קסדות מאז פרסום ממצאי הביקורת הקודמת. זאת בניגוד לעולה מתשובת צה"ל מיוני 2003 לדוח הביקורת הקודמת לעניין רכש מתוכנן של קסדות. צה"ל מסר בתגובתו לממצאי ביקורת המעקב, כי עדכן את התקנים בהתאם לשינויים בסד"כ בפברואר 2005, לאחר סיום הביקורת. נמצא, כי עדיין קיימים פערי איכות בין הקסדות השונות שבשימוש צה"ל.
מיגון כלי רכב
משק כלי הרכב הממוגנים:
קיים פער ניכר בין המצאי לבין הצורך המיבצעי שהגדיר אגף המיבצעים במטכ"ל בכלי הרכב הממוגנים המשמשים לתעסוקה מיבצעית (להלן - תע"ם), בדומה לפער שנמצא בביקורת הקודמת. אם לא תבוצע הצטיידות נוספת, הפער בין המצאי לצרכים במשק זה צפוי לגדול בשנים הקרובות, עקב בלאי וגריטת כלי רכב ישנים, כמעט עד לחיסולו המלא של המצאי בתת-משק זה בשנת 2009. נמצא, כי צה"ל מתכנן לרכוש כלי רכב ממוגנים נוספים בשנים הקרובות, אולם עקב גריטת כלי רכב ממוגנים מיושנים בכמות העולה על זו העתידה להירכש, לא יהיה גידול בכמות כלי הרכב הממוגנים המשמשים לתע"ם.
צה"ל לא הכין תכנית ארוכת-טווח לפיתוח כלי רכב ממוגנים, אשר הייתה מאפשרת לייעל את תהליך מיגון כלי הרכב, להקטין את עלויות הייצור והאחזקה, ולצמצם את הפער בין הצרכים למצאי כלי הרכב הממוגנים.
שרידות:
בביקורת הקודמת עלה, כי מיגון ג'יפ ה"סופה" אינו מלא והוא מתחת לסטנדרד הסביר לדעת ענף מיגון ביחט"ל. משלא פותח ג'יפ עתידי חלופי לג'יפ ה"סופה", ממשיך תת-משק ג'יפי הסיור הממוגנים להתבסס רובו ככולו על ג'יפי ה"סופה". זאת, למרות חסרונותיו בתחום המיגון ובתחום יכולת נשיאת לוחמים. כמו כן, עד למועד סיום הביקורת (דצמבר 2004), צה"ל עדיין לא השלים פריטי מיגון.
ג'יפ עתידי:
(1) עד למועד סיום הביקורת (דצמבר 2004), טרם קיבל צה"ל החלטה על הג'יפ העתידי אשר יחליף את מערך ג'יפ הסיור הממוגן, וממילא טרם החלה ההצטיידות בו. נוכח העובדה, שצה"ל טרם קיבל החלטה בדבר הג'יפ העתידי, והעובדה, שתהליך פיתוחו טרם החל, הרי שבעתיד הקרוב לא צפוי שינוי בתמונת המיגון בג'יפים של כוחות צה"ל בעימות.
(2) צה"ל עדיין לא גיבש תכנית רב-שנתית לפיתוח ולהצטיידות בכלי רכב בתחום ג'יפי הסיור הממוגנים ובתחום כלי הרכב המינהלתיים, והוא עדיין רוכש כלי רכב כפתרונות לטווח הקצר, בלא שהסתיימה עבודת מטה להצטיידות ארוכת טווח.
לאמצעי המיגון האישי ומיגון כלי רכב קיימת חשיבות רבה בעתות מלחמה ובפעילות ביטחון שוטף, במיוחד מאז החל העימות עם הפלסטינים בשנת 2000, ולהם השפעה ישירה על שלום החייל. ביקורת המעקב העלתה, כי מרבית הליקויים, שעליהם התריעה הביקורת הקודמת, לא תוקנו מעיקרם. עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המצאי לבין הצורך בתחום האפודים, הקסדות וכלי הרכב הממוגנים.
מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה, שנמצאו פערים, חלקם ניכרים ומשמעותיים ביותר, בין ההודעות שמסר צה"ל בתשובותיו לביקורת הקודמת ובדיווחים שמסר לוועדת השרים ולוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, לבין המצב בפועל.
מבקר המדינה מדגיש את הצורך בתיקון הליקויים, כפי שהועלו בביקורת הקודמת, ובביצוע הפעולות הנדרשות על פי דוח זה.