סיווג משרות ותפקידים ובדיקות התאמה ביטחונית - שירות הביטחון הכללי

פעולות הביקורת

נערכה ביקורת על פעולות שירות הביטחון הכללי בעניין סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים שקבעה הממשלה, וכן את התאמתם הביטחונית של אנשים לתפקידים או למשרות שסווגו בסיווג ביטחוני. הביקורת נערכה בשירות הביטחון הכללי, והתייחסה לפעולות של גופים ממלכתיים נוספים, כגון צה"ל ומשרד הביטחון.

תקציר

1. כללי

שירות הביטחון הכללי (להלן - השירות) קובע הוראות בדבר סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים שקבעה הממשלה, וכן את התאמתם הביטחונית של אנשים לתפקידים או למשרות שסווגו בסיווג ביטחוני. השירות פועל בתחומים אלו מכוח סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

האילוצים, אשר משפיעים על עבודת השירות בתחומים אלה, נוגעים לצורך לשמור על האיזון בין צורכי הביטחון, הצורך לשמור על צנעת הפרט וזכויותיו, והצורך לממש את אחריות השירות בתחומי הסיווג וההתאמה הביטחונית במגבלות המשאבים.

שני גופים בשירות מופקדים על יישום סעיף 7(ב)(3) לחוק שלעיל: החטיבה המופקדת על קביעת ההתאמה הביטחונית של מועמדים לתפקידים ולמשימות המחייבים הכשר ביטחוני ושל המועסקים בהם וכן על גיבוש המדיניות בתחום זה (להלן - היחידה הבודקת); וחטיבה המופקדת על קביעת ההנחיות בדבר הסיווג הביטחוני לתפקידים ולמשרות וביצוע ביקורות בתחום אבטחת המידע (להלן - היחידה המסווגת).

בתקופה מנובמבר 2003 לאפריל 2004 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות היחידה הבודקת כמו גם את פעולות היחידה המסווגת בכל הנוגע לסיווג ולבדיקות הביטחון. הביקורת נערכה בשירות והתייחסה לפעולות של גופים ממלכתיים נוספים, כגון: צה"ל, יחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - מלמ"ב) והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד).

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

להלן ממצאי הביקורת:

2. גופי הביצוע בשירות

א. תדירות עריכת הביקורות שקיימה היחידה המסווגת בגופים המונחים, ובהם: משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וחברות תעופה, שאינם "רשות ביטחון", נמוכה מהתדירות שהיא קבעה שראוי לקיימה; היחידה המסווגת אינה מחזיקה ברשותה את רשימות הסיווג של המשרות והתפקידים לצורכי בקרה ולשם הנעת תהליכי שיפור ועדכון בגופים אלה. כמו כן, היחידה המסווגת אינה עורכת ביקורות בגופי רשות הביטחון, שבהם מרוכז רוב המידע המסווג במדינה. בהקשר זה, יצוין, כי ביקורת מקצועית חיצונית נערכת רק בגופים מונחים, שחשיבותם נופלת באופן מהותי בהיבט של אבטחת המידע וסיווג המשרות.

ב. בחלק מן המקרים התמשך זמן הטיפול בבדיקות ביטחון יתר על המידה.

ג. בדיקת הרישום הפלילי של נבדקים ברמות הסיווג השונות, שנערכת בחטיבה, אינה מתבססת על מידע מעודכן.

ד. מועמדים, מועסקים ומקורות נשאלים במהלך התחקור שאלות שאין בהן כדי להוסיף מידע חיוני לבדיקה ופוגעים בצנעת הפרט, שלא לצורך.

ה. קובץ הנהלים, שאותו העבירה היחידה המסווגת לקציני הביטחון (קב"טים) בגופים המונחים על ידיה, לא עודכן מאז שנת 1991, אף שמאז חלו שינויים רבים בנורמות.

ו.  למרות עמדת ראש הממשלה מדצמבר 2003, כי "נגע הסמים הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל", חלה במהלך השנים הקלה במדיניות סינון הביטחון בשירות בכל הנוגע לשימוש בסמים אסורים על פי חוק.

3. יחסי הגומלין המקצועיים בין השירות לבין משרדי ממשלה וצה"ל

א. הנתח הארי בבדיקות הביטחון, שעורך השירות, מיועד לצה"ל. ממצאי הביקורת חשפו ליקויים מהותיים הקשורים בבדיקות הביטחון הנערכות בו ובגופים אחרים, ובהם: שירות בתפקידים המסווגים ברמות הסיווג הגבוהות ללא קבלת הכשר במשך תקופה ארוכה הנמשכת לעתים שנים; הרמה המקצועית של התחקורים הנערכים בצבא, מצריכה לעתים תשומות נוספות להשלמת הבדיקה בידי צה"ל והשירות.

ב. בדיקת הביטחון, שעורכת היחידה הבודקת למועמדים לשירות ולמוסד שונה במתכונתה מבדיקת הביטחון למועמדים לתפקידים מסווגים בצה"ל ובגופים, שעליהם אחראית מלמ"ב לאותה רמת סיווג.

ג. בדיקות הביטחון החוזרות, נערכות לקבוצות מועסקים מצומצמות, וכך, עובדים שממשיכים להיחשף למידע מסווג, אינם נבדקים שוב, גם אם חלפו שנים רבות מאז עברו את בדיקת הביטחון.

ד. באפריל 2004 היו במדינת ישראל כ-7,000 נהגים בעלי אישור של משרד התחבורה להובלת חומרים מסוכנים (חומ"ס), מתוכם בוצעו בדיקות אבחון לכ-5,000 נהגים בלבד.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממכלול המקרים הנוגעים לאבחון, לסיווג ביטחוני ולביצוע בדיקות הביטחון שהסעירו את המדינה בתקופות שונות, הפיקו השירות וגורמים נוספים לקחים ונקטו צעדים, כדי לשפר את בדיקות הביטחון ולסגור פרצות שנותרו. עם זאת, ממצאי הביקורת מלמדים, לדעת משרד מבקר המדינה, כי אין די בצעדים שננקטו עד כה; ועל הדרג המדיני, השירות וגורמי הביצוע האחרים לטפל במכלול הסוגיות המופיע בדוח, תוך מתן דגש לסוגיות המהותיות המופיעות להלן:

א. בתחום האבחון והסיווג:

1) לשקול לקבוע קריטריונים ברורים לגבי האוכלוסיות שאותן יש לאבחן.

2) לזרז את סיווג המשרות והתפקידים בתשתיות חיוניות.

3) לבחון את האפשרות לקיים ביקורת ופיקוח חיצוניים בהיבטי סיווג הביטחון בכל הגופים, שבהם תפקידים ומשרות מסווגות, ובכלל זה בגופי רשות הביטחון, שבהם מרוכזים רוב המידע המסווג ורוב בעלי רמות הסיווג הגבוהות.

ב. בתחום בדיקות הביטחון:

1) לשקול להגביל את היקף השימוש בחריג המאפשר הצבת חיילים בתפקידים מסווגים לפני שהושלמה בדיקת הביטחון, קל וחומר לפני שהחלה כלל.

2)  לבחון את האפשרות לערוך בדיקות ביטחון חוזרות, בפרקי זמן ובמתכונת שייקבעו, ברמות סיווג נוספות.

3)  לבחון את האפשרות להרחיב את מעגל המועמדים והמועסקים, אשר נבדקים בפוליגרף.

4)  לבחון את האפשרות לאמץ כללים ברורים להענקת המשקל הנאות למרכיב האמינות במתן הכשר לנבדק או לקביעת אי-התאמתו לתפקיד.

5)  לבחון את האפשרות לקבוע מדדים ברורים בעניין משך הזמן הראוי לטיפול בבדיקות ביטחון, כדי למנוע התמשכות הטיפול שלא לצורך בחלק מן המקרים.