פעולות הביקורת
בארגון נכי צה"ל נבדקו פעולות הארגון ומוסדותיו, ובעיקר המסגרת הנורמטיבית לפעילותם, ניהול הכספים, הנכסים וכוח האדם, וניהול פרויקטים, וכן אמצעי הפיקוח והבקרה. בדיקות השלמה נערכו במשרד הביטחון.
תקציר
ארגון נכי צה"ל (להלן - הארגון) הוא עמותה רשומה כחוק, שמטרותיה נקבעו בתקנון העמותה (להלן - התקנון), ועיקרן הוא לאגד את נכי צה"ל ולייצגם, לשמור על זכויותיהם ולפעול למען קידומם. לארגון מעמד מעין ציבורי ייחודי, הנובע מהאוכלוסייה המסוימת שאותה הוא משרת ושלה הוא מספק שירותים ייחודיים בעלי אופי וולונטרי-מונופוליסטי, ואף מכוח היותו הארגון היציג היחיד של נכי צה"ל ומאזכורו במספר חוקים ותקנות, שאף העניקו לו כלי ביצוע וסמכויות עזר. קרן נכי צה"ל היא עמותה נפרדת, המאגדת את כל חברי הארגון, ומשמשת כזרוע הפיננסית של הארגון לגיוס כספים. להלן עיקרי הדברים שעלו בביקורת:
א. מסגרת נורמטיבית לפעילות הארגון
בביקורת נמצאו ליקויים במסגרת הנורמטיבית, שבה פועל הארגון, כלהלן: התקנון ותקנון קרן נכי צה"ל אינם כוללים תחומים חיוניים להסדרת פעילותו התקינה של הארגון; מרבית ההתקשרויות שעורך הארגון עם ספקים לצורך רכש סחורות או שירותים נעשות ללא קבלת הצעות מחיר וללא קיום הליך תחרותי, גם בהתקשרויות שלפי סוגן, היקפן ומשכן מחייבות הנורמות בשירות הציבורי קיום הליך של מכרז; בין השנים 2001-2004 מונו מספר בעלי תפקידים בכירים בארגון ללא מכרז, שעה שמספר בעלי תפקידים בכירים אחרים מונו לתפקידם בדרך של עריכת מכרז; נהלים פנימיים בארגון, בעיקר בנושאי מנהלה, כוח אדם וכספים, אינם מתייחסים לתחומים מהותיים בתהליכי העבודה שבהם הם עוסקים.
ב. פיקוח ובקרה
1. ממסמכי הארגון עלה, כי משך שנים הוא פעל ללא תכניות עבודה שנתיות
ורב-שנתיות. דבר זה פגם בניהול השוטף ובניהול ארוך הטווח של הארגון.
2. אף שקיימת עלייה מתמדת בתמיכה השוטפת של קרן נכי צה"ל במוסדות הארגון, קיימת עלייה מתמדת בגירעון התפעולי שלהם. מוסדות הארגון מנוהלים על בסיס תקציב גירעוני מדי שנה בשנה, דבר המעיד על ליקויים בניהול השוטף של מוסדות הארגון ובפיקוח עליו.
3. נמצאו מקרים רבים, שגופים של הארגון הוציאו כספים מעבר לתקציב המאושר, אף בסכומים של מיליוני ש"ח ובחריגה של עשרות ומאות אחוזים מהתקציב המאושר.
ג. כוח אדם
1. המבנה הארגוני הקיים בארגון אינו תואם את פעילותו הנוכחית ואינו מגדיר את פעילותם של בעלי תפקידים מרכזיים בו.
2. במקרים רבים העניק הארגון לעובדים דרגות, החורגות ממתח הדרגות על פי הטבלה שהוא עצמו קבע.
3. במספר מקרים שילם הארגון באישור הוועד הארצי של הארגון משכורות ותוספות שכר בדיעבד לעובדים, אשר ביצעו עבודה מסוימת או פרויקט מיוחד החורג מהגדרות תפקידם, בלא שתנאי ההעסקה החריגה תוכננו וסוכמו מראש על ידי הנהלת הארגון ואושרו על ידי הוועד הארצי.
4. הארגון מינה יו"ר לוועדת ההשקעות (להלן - יו"ר הוועדה), אשר מועסק בשכר על ידי אחת החברות המנהלות את תיקי ההשקעות של הארגון. יתר על כן, הארגון מסר לניהולו האישי של יו"ר הוועדה תיק השקעות בסך כ-18 מיליון ש"ח. שני נושאים אלה יצרו מצב של ניגוד עניינים כפול בין העסקתו של יו"ר הוועדה בחברה המנהלת תיקי השקעות וניהולו את תיק ההשקעות לבין תפקידו כיו"ר הוועדה.
ד. ניהול פרויקטים
הארגון החל בשנת 2003 בפרויקטים לבניית בתי לוחם באשדוד ובבאר שבע, שעלות הקמתם ואחזקתם מוערכת בעשרות מיליוני דולרים, על בסיס בדיקת היתכנות משנת 1999 ובלא שערך בדיקה עדכנית. נמצא, שבפני הוועד הארצי של הארגון לא הוצגו חלופות שונות לבניית בתי הלוחם, אלא הוצגה רק הצעה אחת, שקבעה הקמת שני בתי לוחם, באשדוד ובבאר שבע. בתקופה שבין 1999 למועד סיום הביקורת בדצמבר 2004 חלו שינויים ניכרים בתכנונו של בית הלוחם בבאר שבע, שגדל פי שניים ועלות הקמתו צמחה מכ-5 מיליון דולר לכ-12.4 מיליון דולר, וזאת בלא שהוועד הארצי דן בגידול משמעותי זה ואישר אותו.
ה. ניהול נכסים
הארגון לא קבע מדיניות ברורה וארוכת טווח בעניין ניהול נכסיו, והוא מתנהל באופן שוטף ומקרי בהתאם לנכסים שהוא מקבל מתרומות ומעיזבונות. לא נעשתה בארגון עבודת מטה לניתוח כדאיות החזקת נדל"ן בכלל והנכסים הקיימים בפרט, וזאת ביחס לתשואות האפשריות מהשקעות חלופיות. בכלל זאת לא ניתח הארגון את העלויות העקיפות הנובעות מהחזקתם של הנכסים, כמו הטיפול באחזקתם השוטפת.
ו. בית קיי
המשך תפעולו של בית ההבראה ע"ש א' ס' קיי שבנהריה (להלן - בית קיי), נתקל בבעיות תפעוליות, ארגוניות ומשפטיות וכרוך בהפסדים כספיים. ועדת ההיגוי, שהוקמה במטרה למצוא פתרון לבעיה, לא התכנסה מאז שנת 2002, ולא השיגה את המטרות שנקבעו לה. במצב זה ממשיך בית קיי להיות נטל על צוואר הארגון.
ז. השמה תעסוקתית לנכי צה"ל
משך שנים לא אכף משרד הביטחון את הוראות חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הקובע, בין היתר, הסדרים שנועדו לסייע לנכי מלחמה בהשתלבותם מחדש בחיים האזרחיים, ואת התקנות, ששר הביטחון התקין מכוחו. עקב כך, נפגעה משך שנים יכולת שיקומם של נכים באמצעות השמה במקומות עבודה. יתר על כן, משרד הביטחון לא אכף משך שנים את הוראותיו הוא בעניין זה. בכך נפגעה היכולת להשתמש בכוחו של המשרד, מעצם היותו גוף כלכלי רב עוצמה, לצורך סיוע בהשמתם של נכי צה"ל.