1. ב-6 בינואר 1998 נתקיימו בחירות לעיריית בני ברק.
2. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), אני מגיש בזה דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות של שש "סיעות אם", דהיינו, סיעות בכנסת אשר להן "סיעות-בת" או "רשימות בת" שהשתתפו בבחירות לעירייה, וכן של רשימה מקומית אחת שאיננה "סיעת בת" או "רשימת בת" (להלן: הסיעה המקומית).
3. א. "סיעות אם" שהשתתפו בבחירות:
(1) הליכוד, גשר צומת;
(2) העבודה;
(3) יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל - דגל התורה;
(4) מולדת;
(5) מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי;
(6) ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
ב. הסיעה המקומית שהשתתפה בבחירות:
התנועה לקידום בני-ברק.
4. קביעת תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נעשתה בהסתמך על חוות-דעת רואי חשבון; בדיקת ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראייה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
5. הוצאות
(א) החוק קובע תיקרה להוצאותיהן של הסיעות לפי נוסחה המפורטת בו.
(ב) הוראות החוק מתייחסות בעיקר למערכת הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. ואין בו הוראות ספציפיות למקרים בהם מתקיימות בחירות לרשויות מקומיות בודדות.
בהקשר זה התייחסה קודמתי בתפקיד, גב' מרים בן-פורת, כשכתבה:*
"בסעיף 15 לחוק נקבעו מספר חלופות לחישוב תיקרת הוצאותיה של סיעה מקומית;
'(א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
1. סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
2. סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לסיעה או לרשימה על פי סעיף 7(א);
3. סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים.'
בסעיף 26(ז)(1) נקבעה דרך אחת לחישוב תיקרת ההוצאות של סיעת אם:
'הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות - לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם'.
מהשוואת דרך חישוב תיקרת ההוצאות כמובא לעיל עולה, כי בקביעת תיקרת ההוצאות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת, קיימת התייחסות שונה לסיעות האם מההתייחסות לסיעות המקומיות.
כמו-כן, אין בחוק התייחסות לדרך חישוב תיקרת הוצאותיה של סיעת אם, אשר אינה זכאית למימון ממלכתי. מצב מעין זה עלול להיווצר בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת".
סבורני, כי מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לבעיות האמורות.
6. הכנסות
החוק אוסר על קבלת תרומות מתאגידים, הן בארץ והן בחוץ לארץ, ומגביל את גובה התרומה המותרת מיחיד. למן 31 במארס 1994 הועמד גובה התרומה המירבי המותרת לסיעה מקומית מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו על 5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות. על-פי החוק יחד עם חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, גובה התרומה המותרת ל"סיעת אם" מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו היא 600 ש"ח בשנה רגילה ו-1,200 ש"ח בשנה בה מתקיימות בחירות לכנסת או לכלל הרשויות המקומיות.
7. בדיקת חשבונות "סיעת האם" יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל - דגל התורה, העלתה, כי פלוני נתן ביטחונות בסך מיליון ש"ח לבנק א', וכנגדן נתן בנק א' ערבות לבנק ב', אשר שימשה את הסיעה כביטחון לחשבון דביטורי שלה, שנפתח לצורך הבחירות. העמלה וההוצאות ששילם פלוני לבנק א', בשל העמדת הערבות מצדו (של בנק א') הוחזרו לו במלואן על ידי הסיעה. בנוסף לכך, לא קיבל פלוני מהסיעה כל עמלה או תשלום אחר. להעמדת הביטחונות הנגדיים על ידי פלוני יש ערך כלכלי, והערבות שניתנה בגינם של הביטחונות איפשרה לסיעה לקבל אשראי עד לסכום הערבות. לפיכך, יש לראות בהעמדת הביטחונות הנגדיים תרומה של פלוני לסיעה. יש יסוד לאמוד את ערך ההטבה הכלכלית שבהעמדת הביטחונות על ידי פלוני בסכום של 19,000 ש"ח לפחות (ולא כ-4,000 ש"ח לכל היותר, כהערכתו של רואה החשבון של הסיעה). אולם גם אם היתה מתקבלת הערכתו של רואה החשבון של הסיעה עולה התרומה שנתן פלוני לסיעה על סך 1,200 ש"ח.
בהקשר לכך יש לציין את סעיף 16(ג) לחוק הקובע כי "על הגבלת הכנסות של סיעות אם יחולו הוראות חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973". דהיינו, כי התרומה מיחיד המותרת ל"סיעת אם" בשנת בחירות היא בסך 1,200 ש"ח, ואין דינה כדין סיעה או רשימה לפי סעיף 16(ב) לחוק, המתיר בין בחירות לבחירות קבלת תרומה שלא מתאגיד בסך 5,000 ש"ח. "סיעת בת" או "רשימת בת" אינן רשאיות לגייס תרומות, אלא כחלק מ"סיעת האם", ובמיגבלות החלות על "סיעת אם" לפי סעיף 16(ג) לחוק. היותה של "סיעת בת" לעניין המימון, חלק מ"סיעת האם" מעוגן היטב במבנה החוק, ובסעיפיו הרלבנטיים. כך, קובע סעיף 26(ח) כי הוצאות הבחירות של "סיעות הבת" ו"רשימות הבת" וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של "סיעת האם" וירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של "סיעת האם" עצמה (כן ראה, סעיפים 17, 23(ז) (1), 26(ב), 26(ח), 28 לחוק). פרשנות אחרת, לפיה מותר ל"סיעת בת" או ל"רשימת בת" לגייס, תרומות כאילו היתה סיעה או רשימה מקומית. פוגעת בתפישה הבסיסית של בקרה על פי החוק, מפירה את ההרמוניה החקיקתית, ויש בה אף לרוקן את החוק מתוכנו העיקרי בהקשר זה. פרשנות כזאת תאפשר ל"סיעת אם" לעקוף את המיגבלות המוטלות עליה לפי סעיף 16(ג) לחוק, ולגייס, באמצעות "סיעות הבת" ו"רשימות הבת" שלה, סכומים גבוהים מאד מתורמים, בניגוד לתכליתו של החוק.
8. העולה מן האמור כי "סיעת האם" יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל - דגל התורה קיבלה תרומה בסכום העולה על הקבוע בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.
9. סיכום הדוח
(א) חמש "סיעות האם":
הליכוד, גשר צומת;
העבודה;
מולדת;
מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי;
ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי התורה;
ניהלו מערכות חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה; הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק; הכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, בעניין קבלת תרומות. לפיכך ניתן לגביהן דין-וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן לתקופת הבחירות.
(ב) הרשימה המקומית התנועה לקידום בני ברק ניהלה אף היא מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה; הוצאות הבחירות שלה היו בגבולות האמורים בסעיף 15 לחוק; ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק. לפיכך ניתן לגביה דין-וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה לתקופת הבחירות.
(ג) "סיעת האם" יהדות התורה המאוחדת אגודת ישראל - דגל התורה, ניהלה מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה, והוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק. אולם היא קיבלה, כאמור, תרומה העולה על הקבוע בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, כפי שהוסבר לעיל, עולה מסקנה זו מהחלת החוק על נסיבותיו של המקרה, כשהסוגיה המשפטית האמורה הנוגעת לסכום התרומה המותרת ל"סיעת בת" או ל"רשימת בת" כ"ידה הארוכה" של "סיעת האם" לא עלתה בעבר בדוחות שהגיש מבקר המדינה. כן שוכנעתי כי פעולתה של הסיעה נעשתה בתום-לב על פי חוות-דעת משפטיות שקיבלה. בנוסף לכך, הצהירה הסיעה כי "לא קיבלה תרומה אחרת כלשהי בין מתאגיד ובין מאדם פרטי ולכן הקפידה לשלם את הוצאות עלות הערבות וטרחה לציין זאת בדוח החשבונאי". בנסיבות אלה החלטתי להשתמש בסמכותי לפי סעיף 23(ה) לחוק, ולהמליץ לשלול מ"סיעת האם" סכום של 10,000 ש"ח מיתרת המימון להוצאות הבחירות שלה, ולא את כל היתרה של 15%, שערכה כיום 393,955 ש"ח.
בכבוד רב,
אליעזר גולדברג