1. ב-27 באפריל 1998 נתקיימו בחירות לעיריית קרית שמונה.
2. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993(להלן – החוק), אני מגיש בזה דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות של שש סיעות אם, דהיינו, סיעות בכנסת אשר להן סיעות-בת או רשימות בת שהשתתפו בבחירות לעירייה, וכן של חמש רשימות מקומיות אשר אינן סיעת בת או רשימת בת (להלן - הסיעות המקומיות).
3. א. סיעות אם שהשתתפו בבחירות:
(1) הדרך השלישית להסכמה לאומית;
(2) הליכוד, גשר צומת;
(3) העבודה;
(4) ישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי;
(5) מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי – הפועל המזרחי;
(6) ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
ב. הסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות:
(1) אור ודרך – תנועה תורנית וחברתית;
(2) כולנו יחד קרית שמונה אחת;
(3) צומת;
(4) קרית שמונה נטו;
(5) רשימה עצמאית בראשות לאה ארליך.
4. קביעת תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נעשתה בהסתמך על חוות-דעת רואי חשבון; בדיקות ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראייה לפי סעיף 21(ה) לחוק.
5. קיום הנחיות מבקר המדינה
(א) החוק קובע, שעל הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) הבדיקה העלתה, כי סיעות האם הדרך השלישית להסכמה לאומית וישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה. סיעות אלה חרגו מההנחיות בכך, שביצעו תשלומים שלא באמצעות חשבון הבנק עליו מסרו הודעה כדרוש. כמו כן, חרגה סיעת האם ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי מההנחיות בכך, שלא ערכה התקשרויות בכתב, כדרוש, לגבי חלק מהוצאותיה.
6. הוצאות
(א) החוק קובע תיקרה להוצאותיהן של הסיעות לפי נוסחה המפורטת בו.
בדיקת חשבונות סיעת האם הדרך השלישית להסכמה לאומית העלתה, כי הסיעה חרגה מתיקרת ההוצאות המותרת לה על פי החוק.
(ב) הוראות החוק מתייחסות בעיקר למערכת הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, ואין בו הוראות ספציפיות למקרים בהם מתקיימות בחירות לרשויות מקומיות בודדות.
בהקשר זה הבאתי בדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות, שהשתתפו בבחירות לעיריית בני ברק את דברי קודמתי בתפקיד, גב' מרים בן-פורת, שכתבה*:
"בסעיף 15 לחוק נקבעו מספר חלופות לחישוב תיקרת הוצאותיה של סיעה מקומית;
'(א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
1. סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
2. סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי סעיף 7(א);
3. סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים.'
בסעיף 26(ז)(1) נקבעה דרך אחת לחישוב תיקרת ההוצאות של "סיעת אם":
'הוצאות הבחירות של "סיעת האם" ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם'.
מהשוואת דרך חישוב תיקרת ההוצאות כמובא לעיל עולה, כי בקביעת תיקרת ההוצאות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת, קיימת התייחסות שונה ל”סיעות האם” מההתייחסות לסיעות המקומיות.
כמו-כן, אין בחוק התייחסות לדרך חישוב תיקרת הוצאותיה של "סיעת אם", אשר אינה זכאית למימון ממלכתי. מצב מעין זה עלול להיווצר בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת".
סבורני, כי מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לבעיות האמורות.
7. הכנסות
החוק אוסר על קבלת תרומות מתאגידים, הן בארץ והן בחוץ לארץ, ומגביל את גובה התרומה המותרת מיחיד. למן 31 במארס 1994 הועמד גובה התרומה המירבי המותרת לסיעה מקומית מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו על 5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות. על-פי החוק יחד עם חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1993, גובה התרומה המותרת לסיעת אם מיחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו היא 600 ש"ח בשנה רגילה ו-1,200 ש"ח בשנה בה מתקיימות בחירות לכנסת או לכלל הרשויות המקומיות.
8. ההכנסות של כל סיעות האם והסיעות המקומיות היו בגבולות האמורים בחוק.
9. סיכום הדוח
(א) ארבע סיעות האם:
הליכוד, גשר צומת;
העבודה;
מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי – הפועל המזרחי;
ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי התורה.
ניהלו מערכות חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה; הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק; ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, בעניין קבלת תרומות. לפיכך ניתן לגביהן דין וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן לתקופת הבחירות.
(ב) הסיעות המקומיות כולנו יחד קרית שמונה אחת, קרית שמונה נטו ורשימה עצמאית בראשות לאה ארליך, ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה; הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 15 לחוק; ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק, לפיכך ניתן לגביהן דין וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיהן לתקופת הבחירות.
(ג) סיעת האם הדרך השלישית להסכמה לאומית לא ניהלה את מערכת החשבונות שלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה; הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות חרגו מהגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק; הכנסותיה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16
(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה החלטתי להשתמש בסמכותי לפי סעיף 23(ד) ו-(ה) לחוק, ולהמליץ לשלול מסיעת האם סכום של 2,000 ש"ח מיתרת המימון להוצאות הבחירות שלה ולא את כל היתרה של 15% שערכה כיום 4,563 ש"ח.
(ד) סיעת האם ישראל בעליה בראשותו של נתן שרנסקי: הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ג) לחוק; ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק יחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973; אולם היא לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, החלטתי להשתמש בסמכותי לפי סעיף 23(ד) לחוק, ולהמליץ לשלול מסיעת האם סכום של 10,000 ש"ח מיתרת המימון להוצאות הבחירות שלה ולא את כל היתרה של 15% שערכה כיום 15,211 ש"ח.
(ה) הסיעה המקומית אור ודרך – תנועה תורנית וחברתית, אשר קיבלה מימון מאוצר המדינה, לא הגישה את חשבונותיה לתקופת הבחירות וכן דוח כספי למבקר המדינה, למרות פניות של עובדי משרדי. בהתאם לסעיף 23(ז) לחוק על הסיעה להחזיר את כל הסכומים שקיבלה לפי החוק.
(ו) הסיעה המקומית צומת, אשר אינה זכאית למימון ממלכתי מאחר שקיבלה מספר קולות נמוך מ-50% ממנדט, לא הגישה את חשבונותיה לתקופת הבחירות וכן דוח כספי למבקר המדינה, למרות פניות של עובדי משרדי. בהקשר זה ברצוני להעיר, כי המחוקק לא הטיל סנקציה על סיעה שאינה זכאית למימון ממלכתי ולא הגישה את חשבונותיה לתקופת הבחירות וכן דוח כספי למבקר המדינה. סבורני, כי מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לכך.
בכבוד רב,
אליעזר גולדברג