בית המטבחיים העירוני ; ויתור על הכנסות עצמיות של העירייה ; חובות של נבחרי ציבור - עיריית שפרעם

תחום שיפוטה של עיריית שפרעם (להלן - העירייה) משתרע על כ-23,000 דונם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדצמבר 2005 מנתה אוכלוסיית שפרעם כ-33,000 נפש. כ-59% מתושביה הם מוסלמים, כ-27% נוצרים, והיתר דרוזים. במדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2003, שמדרג את רמתן החברתית-הכלכלית של הרשויות המקומיות באשכולות בין 1 ל-10 (1 היא הרמה הנמוכה ביותר), העירייה מדורגת באשכול 3.

בנובמבר 2003 נבחר מר עורסאן יאסין בשנית לראשות העירייה, לאחר שכיהן בתפקיד בשנים 1998-2003. מועצת העירייה מונה 15 חברים, לרבות ראש העירייה.

בחודשים נובמבר 2005-מרס 2006 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות העירייה ואת חשבונותיה. הביקורת התמקדה בנושאים האלה: בית המטבחיים העירוני, ויתור על הכנסות עצמיות של העירייה וחובות של נבחרי ציבור. הביקורת נעשתה בכמה מחלקות בעירייה, ובדיקות השלמה נעשו במשרד להגנת הסביבה, במשרד הפנים ובוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעות אלונים (להלן - הוועדה המקומית).

בשנים 1997-2000 בנתה עיריית שפרעם בית מטבחיים באזור התעשייה שלה, על קרקע שבניהול מינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י). בנובמבר 2000 חתמה העירייה על הסכם חילופי מקרקעין עם חברה פרטית (להלן - החברה) בו נקבע כי החברה תקים (על חשבונה) בית מטבחיים חדש על קרקע שבבעלותה, ותחכיר לעירייה את הקרקע ואת המבנה. בתמורה תעביר העירייה לחברה את בית המטבחיים הקיים ואת זכויות החכירה בקרקע שהוא בנוי עליה.

ביולי 2001, לאחר שהתברר לחברה שעלות פיתוח הקרקע תהיה גבוהה, היא הציעה לעירייה כי היא תקים את בית המטבחיים על קרקע חלופית שבבעלותה. העירייה אישרה את ההצעה, ובאותו חודש חתמה עם החברה על הסכם חדש (להלן - ההסכם).

נמצא כי העירייה לא נעזרה בשום גורם מקצועי הנדסי כדי לבדוק אם הקרקע החלופית, הממוקמת במדרון, מתאימה למבנה של בית המטבחיים. לאחר חתימת ההסכם התברר כי תנאי השטח בקרקע החלופית אכן הצריכו שינויים בתכנית המבנה. את מקצת מהשינויים נדרשה העירייה לממן.

במאי 2003 אישרה מועצת העירייה את הצעת החברה ולפיה החברה תבנה תוספת של קומת עמודים, ובתמורה תגיש העירייה את הבקשה להיתר בנייה לבית המטבחיים על שמה, במטרה לוותר לחברה על תשלום אגרת בנייה והיטל השבחה בגין הוצאת היתר הבנייה. בניית התוספת נועדה לבטל את הצורך ביישור שטחה של הקרקע על ידי מילויו באדמה והידוקה.

מתחשיב שעשו שני מהנדסים מטעם העירייה באוגוסט 2005 עולה כי עלות ההצעה שהגישה החברה - הוספת קומת עמודים - הייתה נמוכה בכ-634,000 ש"ח מעלות הבנייה שהיא הייתה אמורה לבצע מלכתחילה - קירות תומכים עם מילוי מהודק. יוצא אפוא שהחלטתה של העירייה לקבל את הצעת החברה ולפטור אותה מאגרת בנייה ומהיטל השבחה בהסתמך על חישובי החברה, בלי בדיקה מעמיקה מטעם מהנדס העירייה, הייתה לקויה.

נמצא כי החברה החלה בעבודות הבנייה בבית המטבחיים באמצע שנת 2003, עוד לפני שקיבלה היתר בנייה מהוועדה המקומית. העירייה לא מנעה (באמצעות הוועדה המקומית) את תחילת העבודות לפני מתן היתר הבנייה. גם הוועדה המקומית לא פעלה להפסקת עבודות הבנייה שבוצעו לפני מתן היתר הבנייה, אף שחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה) מקנה לה סמכויות לעשות זאת.

עד מועד סיום הביקורת, מרס 2006, לא הושלמו עבודות הבנייה בבית המטבחיים החדש. במכתב מדצמבר 2003 דרשה החברה כי העירייה תשלם לה כ-400,000 ש"ח בגין שינויים שנדרשו לדעתה במבנה החדש. במכתב מספטמבר 2005 דרשה החברה מהעירייה כ-278,000 ש"ח. העירייה טרם סיימה לבדוק את דרישות התשלום של החברה.

כאמור, העירייה בנתה את בית המטבחיים הקיים על קרקע שבניהול ממ"י. הבדיקה העלתה כי העירייה לא השלימה את הליכי חכירת הקרקע מממ"י, לא חתמה על חוזה חכירה ולא הסדירה את תשלום דמי החכירה.

עד מועד סיום הביקורת לא שילמה העירייה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הוצאות הפיתוח של הקרקע עליה הקימה העירייה את בית המטבחיים הקיים, שהסתכמו בסוף דצמבר 2003 בכ-439,000 ש"ח.

העירייה התקינה קו ביוב באזור בית המטבחיים עוד בשנת 2005. נמצא כי היא לא הודיעה לחברה מראש על התקנת הקו ולא שלחה לה דרישת תשלום, בניגוד לחוק עזר לשפרעם (ביוב), התשכ"ח-1968 (להלן - חוק העזר להיטל הביוב).

בחוק עזר לשפרעם (אספקת מים) התשכ"ח-1967 (להלן - חוק העזר לאספקת מים) נקבע כי בעל נכס הרוצה בחיבור רשת פרטית למפעל המים, בהרחבת החיבור, בפירוקו או בהתקנתו מחדש, ישלם לעירייה אגרה בשיעור שייקבע בתוספת לחוק העזר.

במאי 1999 החליטה מועצת העירייה להפחית את תעריפי היטל הביוב עד 20% ואת תעריפי אגרת החיבור לרשת המים עד 25%, כדי להקל על התושבים. ביוני 2000 ובינואר 2001 אישרה מועצת העירייה הפחתות נוספות של התעריפים שנקבעו בתוספת לחוק העזר להיטל הביוב. התעריפים שאישרה בשתי הישיבות האמורות היו נמוכים בכ-50% מהתעריפים שנקבעו בחוק העזר, בתוספת הפרשי הצמדה.

נמצא כי העירייה מזכה את בעלי הנכסים, בעת תשלום אגרת החיבור לרשת המים והיטל הביוב בהנחה של 25% על אגרת החיבור לרשת המים, ו-50% על היטל הביוב. העירייה לא דאגה לקבל אישור ממשרד הפנים לתיקון חוקי העזר שלה לאספקת מים ולהיטל הביוב, כנדרש בפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות).

הבדיקה העלתה כי במתן ההנחות על אגרת החיבור לרשת המים ועל היטל הביוב בשנים 2003-2005, שלא כחוק, ויתרה העירייה על הכנסות של כ-11 מיליון ש"ח.

פקודת העיריות, פקודת המיסים (גבייה), ואכרזת המיסים (גבייה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות), (הוראות שעה), התש"ס-2000, מעניקות לעירייה סמכות לנקוט פעולות אכיפה וצעדים משפטיים כגון עיקול מיטלטלין וחשבון בנק נגד מי שמפגר בתשלום הארנונה, אגרת מים וביוב.

נמצא כי בסוף דצמבר 2005 היו ארבעה מחברי מועצת העירייה, מר ניזאר בושנאק, מר אחמד חמאדה, מר אחמד חמדי ומר עומר סואעד, חייבים לעירייה 104,187 ש"ח, 35,506 ש"ח, 10,275 ש"ח ו-9,389 ש"ח בהתאמה בגין ארנונה, אגרת מים וביוב.

העירייה הוציאה צווי עיקול נגד תושבים שחובותיהם לעירייה הסתכמו בסוף דצמבר 2005 בין 5,420 ש"ח לכ-300,000 ש"ח, אולם נגד ארבעת חברי המועצה האמורים לא הוציאה העירייה צווי עיקול. יוצא אפוא שהעירייה נהגה בהם על פי אמות מידה שונות מאלה שנהגה על פיהן כלפי בעלי חוב אחרים.

בעקבות הביקורת הסדירו שני חברי מועצת העירייה, מר אחמד חמדי ומר אחמד חמאדה את חובותיהם לעירייה באמצעות הוראות קבע חודשיות הראשון עד יולי 2008 והשני עד אוגוסט 2010.