מעמדו המוניציפלי של היישוב אור עקיבא שונה ב-2001 ממועצה מקומית לעירייה. בסוף שנת 2004 היה מספר תושבי העיר 18,420, ושטח השיפוט של עיריית אור עקיבא (להלן - העירייה) היה כ-3,000 דונם. בתחילת 2005 נוספו לשטח השיפוט של העירייה כ-1,500 דונם. במדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2003, שמדרג את רמתן החברתית כלכלית של הרשויות המקומיות באשכולות בין 1 ל-10 (1 היא הרמה הנמוכה ביותר), העירייה מדורגת באשכול 5.
עקב מצבה הכספי הקשה של העירייה אישר משרד הפנים בנובמבר 2004 תכנית הבראה שהכינה העירייה ומינה לה חשב מלווה שתוקף מינויו עד 31.12.06.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2005 עד מרס 2006 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בשני נושאים: האחד, חובותיהם לעירייה של נבחרי ציבור ושל עובדי העירייה; והשני, התקשרותה של העירייה עם חברת ייעוץ וגבייה. הביקורת נעשתה בכמה מחלקות בעירייה, ובדיקת השלמה נעשתה במשרד הפנים.
עיקרי הממצאים
ארנונה ואגרות מים וביוב
סמכותן של הרשויות המקומיות להטיל ארנונה כללית (להלן - ארנונה) נקבעה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג-1992, וכן בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), שהותקנו משנת 1993 ואילך.
מנתוני הדוח הכספי של העירייה לשנת 2005 עולה כי בסוף אותה שנה הסתכמו יתרות הפיגורים בגין ארנונה בכ-28.8 מיליון ש"ח ובגין אגרות מים בכ-15.8 מיליון ש"ח.
בסוף אותה שנה היו יתרות הפיגורים של 353 בעלי חוב בגין ארנונה ושל 181 חייבים בגין אגרת מים, שיתרת חובם מעל ל-20,000 ש"ח, כ-64% וכ-74% (בהתאמה) מכלל יתרות הפיגורים בארנונה ובמים. הבדיקה העלתה, כי אף על פי שהחובות נצברו במשך שנים רבות, לא פעלה העירייה לגבייתם.
נמצא כי בסוף דצמבר 2005 הסתכמה יתרת חובותיהם של 42 מעובדי העירייה ושל שבעה מגמלאיה בגין ארנונה, אגרת מים ואגרת ביוב בכ-1 מיליון ש"ח. עד לאותו המועד צברו גם שלושה מחברי מועצת העירייה חובות בסכומים ניכרים: אחד מהם, שמכהן גם כסגן ראש העירייה (ללא שכר), צבר חוב של כ-587,000 ש"ח, השני - של כ-20,000 ש"ח, והשלישי - של כ-6,000 ש"ח.
התקשרות עם חברת ייעוץ וגבייה
בסעיף 197 לפקודת העיריות [נוסח חדש] נקבע כי "לא תתקשר עירייה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי".
בתקנה 5 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן - תקנות המכרזים), העוסקת בפיצול חוזים, נקבע כי "עמדה העירייה להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו כל אותם חוזים כאילו היו - לענין תקנות אלה - חוזה אחד".
בתקנות המכרזים נקבעו גם הכללים והמקרים שבהם רשאית עירייה להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודות באמצעות מכרז שאינו פומבי (זוטא), וכן הכללים המחייבים התקשרות במכרז פומבי. בין השאר נקבעו בהן סכומי ההתקשרויות המחייבים מכרז זוטא ואלה המחייבים מכרז פומבי.
באוגוסט 2003 התקשרה העירייה עם חברה לניהול ותפעול מערכות גבייה (להלן - חברת ייעוץ וגבייה) בחוזה שבו התחייבה החברה ללוות את העירייה בכל הקשור למכרז להפרטת "אכיפת הגבייה" של העירייה. באותו מועד התקשרה העירייה עם אותה חברת ייעוץ וגבייה בחוזה נוסף, למיצוי הכנסות מארנונה, ובו התחייבה לשלם שכר טרחה בשיעור 20% מכל תוספת ארנונה שנגבית בפועל בשנת החיוב ובשיעור 14% מכל תוספת גבייה בעבור שנים קודמות.
נמצא כי העירייה התקשרה עם חברת הייעוץ והגבייה בחוזה בדבר מיצוי הכנסות עוד לפני שאישרה מועצת העירייה את ההתקשרות ובלי שבדקה אם העלויות הכספיות של ההתקשרות מחייבות פרסום מכרז פומבי או פנייה לכמה נותני שירותים במסגרת מכרז זוטא.
החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן - משכ"ל) עוסקת בין השאר בהכנה ובפרסום של מכרזים בעבור הרשויות המקומיות (להלן - מכרזי מסגרת).
על פי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972 (להלן - חוק המכרזים המשותפים), נהג משרד הפנים לאשר התקשרות לפי מכרזי מסגרת שפרסמה משכ"ל.
ב-25.8.03 פנתה העירייה למשכ"ל לביצוע מכרז לשירותי סקר נכסים ושימושים לצרכי ארנונה של מגורים, תעשייה, מסחר וקרקע תפוסה.
נמצא כי החברה שזכתה במכרז של משכ"ל (להלן - החברה הזוכה) ביקשה בעבור ביצוע סקר נכסים ושימושים עמלה בשיעור של 9.8% מתוספת החיוב השנתי בארנונה, זאת לעומת עמלה בשיעור של 20% ששילמה העירייה לחברת הייעוץ והגבייה שאתה התקשרה קודם לכן. בסוף 2003 חתמה העירייה על חוזה עם החברה הזוכה וסיכמה עמה שהחברה תמדוד מבני מגורים, ולאחר מכן תמדוד מבני עסקים ומפעלים. נמצא כי עוד בטרם החלה החברה הזוכה בעבודתה מסרה העירייה לחברת הייעוץ והגבייה את עבודת המדידה של שטחי התעשייה והעסקים.
בינואר 2004 חתמה העירייה על חוזה התקשרות נוסף עם חברת הייעוץ והגבייה, ולפיו החברה תנהל את מחלקת הגבייה של העירייה.
בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מאוגוסט 2003 נקבע בין השאר כי חוזה יהיה פטור ממכרז אם סכום ההתקשרות אינו עולה על 115,400 ש"ח. עוד נקבע כי לביצוע התקשרות בסכום העולה על 563,808 ש"ח נדרש מכרז פומבי.
מבדיקת חשבון החו"ז של חברת הייעוץ והגבייה שניהלה העירייה במערכת הנהלת החשבונות שלה עולה כי בשנת 2004 זיכתה אותה העירייה בכ-650,000 ש"ח, מהם כ-407,000 ש"ח בגין מדידת נכסים וכ-242,000 ש"ח בגין ניהול מחלקת הגבייה. בשנת 2005 זיכתה העירייה את חשבון החו"ז של חברת הייעוץ והגבייה בכ-574,000 ש"ח, מהם כ-261,000 ש"ח בגין מדידת נכסים וכ-313,000 ש"ח בגין ניהול מחלקת הגבייה.
יוצא אפוא כי סכומי ההתקשרות בין העירייה לחברת הייעוץ והגבייה חייבו פרסום מכרז פומבי הן בשנת 2004 והן בשנת 2005.
עוד נמצא כי העירייה שילמה לחברת הייעוץ והגבייה עמלה כפולה מזו שנדרשה לשלם לחברה הזוכה שעמה התקשרה. העירייה לא בדקה את כדאיות ההתקשרות עם חברת הייעוץ והגבייה, לא בהתחשב בעלות הגבייה ולא בהתחשב בעלויות הכרוכות בהתקשרות.