טיפול רשויות מקומיות בנערות במצוקה

אלפי נערות מתבגרות נמצאות במצוקה ומתקשות להשתלב בחיי חברה תקינים; הן נפלטות ממסגרת הלימודים או העבודה, מצבן החברתי מידרדר והן נדחקות אל שולי החברה. בשנת 2005 טיפלו עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות בכ-17,000 נערות במצוקה שאותרו.

במחצית הראשונה של שנת 2006 בדק משרד מבקר המדינה כיצד טיפלו עיריות בני ברק, לוד, עפולה וקריית גת (להלן - העיריות שנבדקו), כרשויות סעד, ב-776 נערות במצוקה שהיו בטיפולן בשנת 2005. בדיקות משלימות נעשו גם במשרד הרווחה.

1. באפריל 1999 החליטה הממשלה לקדם את תחום הטיפול בנערות במצוקה והטילה על משרד הרווחה להכין תכנית לטיפול בנערות במצוקה לשנים 1999-2002.

נמצא כי מאז התקבלה החלטת הממשלה לא הגיש לה משרד הרווחה תכנית בתחום הטיפול בנערות במצוקה, וכי ההחלטה לא קידמה את הטיפול של משרד הרווחה והרשויות המקומיות בנערות אלה.

דוח שהכין צוות שהקים מנכ"ל משרד הרווחה בפברואר 2000, בעקבות החלטת הממשלה האמורה, כלל המלצות בדבר מערך פעולות שנועדו למנוע הידרדרות של נערות במצוקה. נמצא שהדוח לא הוגש לממשלה וממילא לא יושם; הדוח נגנז בעקבות מחלוקת שהתגלעה בין נציג משרד האוצר שהשתתף בצוות לבין חברי הצוות האחרים.

משרד הרווחה לא דיווח לממשלה על מהות המחלוקת עם משרד האוצר, אף שהדבר נדרש כדי ליישב את המחלוקת ולקבל החלטה בנושא.

2. בעקבות דוח מבקר המדינה מאפריל 2001  החליטה ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה כי על משרד הרווחה לקבוע אמות מידה להקצאת תקציבי הרווחה לרשויות המקומיות ולפרסמן עד מאי 2001. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, במאי 2006, לא קבע משרד הרווחה את אמות המידה האמורות.

למשרד הרווחה חסר מידע מלא בדבר מספר המשרות של כל העובדות הסוציאליות המטפלות במסגרת הרשויות המקומיות בנערות במצוקה. המשרד גם לא השתמש בדיווחי הרשויות המקומיות על נתוני יסוד של המטופלות ודרכי הטיפול בהן. כתוצאה מכך חסרו לו נתונים מרוכזים על הנערות שבטיפול ועל דרכי הטיפול בהן וממילא נפגעה יכולתו לקיים מעקב אחר היקף הפעילות המתקיימת ברשויות המקומיות ולהשתמש במידע כבסיס לקבלת החלטות בדבר המדיניות שהמשרד יתווה.

שני גופים הפועלים במסגרת העיריות מטפלים בנערות במצוקה: היחידות לנערות במצוקה והיחידות לקידום נוער.

העובדות הסוציאליות שביחידות לנערות במצוקה נדרשות לאתר וליצור קשר עם נערות המצויות במצבי משבר ומצוקה. נמצא כי בעיריות שנבדקו העובדות הסוציאליות הסתפקו בקבלת מידע מיועצות בבתי הספר אך לא פעלו מיוזמתן לאתר נערות במצוקה מחוץ למסגרות החינוך: הן לא נהגו לצאת למקום הימצאן של הנערות; לא פעלו ליצירת קשרים עם נערות במצוקה; לא קיימו קשר שוטף ושיטתי עם היחידות לקידום נוער שבעיריות ועם קציני ביקור סדיר לצורך קבלת מידע שייסייע באיתור הנערות. עובדי היחידות לקידום נוער בארבע העיריות לא פעלו לאתר נערות ברחוב כדי ליצור עמן קשר ולהציע להן את שירותי היחידות, בניגוד לדרישות משרד החינוך. עיריית עפולה מסרה למשרד מבקר המדינה כי היא פעלה לאיתור נערות במצוקה מארצות חבר העמים.

בארבע העיריות נמצא כי הטיפול ב-20 נערות, שהופנו בידי גורמים בקהילה או במסגרות חינוך לטיפול היחידה לנערות, התחיל רק לאחר תקופה של בין שלושה חודשים עד לשנה וחצי לאחר מועדי הפנייתן.

היחידות לנערות במצוקה שבעיריות בני ברק, עפולה וקריית גת לא נהגו לקבוע ולתעד את מטרות הטיפול בנערות שבטיפולן, ובתיקי הנערות המטופלות לא נכללו תכניות לטיפול בהן. היחידה לנערות במצוקה שבעיריית לוד קבעה תכניות טיפול רק לחלק מן הנערות המטופלות.

היחידות לנערות במצוקה שבעיריות לוד ועפולה לא עמדו בקשר שוטף עם היחידות לקידום נוער, אף כי היה עליהן לתאם עמן את הטיפול בנערות שבטיפולן ולבחון את הצורך במתן טיפול סוציאלי לנערות נוספות.

78 מהנערות שטופלו ביחידות לנערות במצוקה בארבע הערים בשנים 2004 ו-2005 ניסו להתאבד פעם אחת לפחות. נמצא כי 45 מהן לא קיבלו לאחר ניסיון ההתאבדות טיפול פסיכולוגי החיוני לשיקומן.

ארבע העיריות שנבדקו החליטו שלא לנצל את מלוא התקציב לטיפול שוטף בנערות במצוקה שהעמיד לרשותן משרד הרווחה. הן אישרו לטיפול בנערות במצוקה תקציב קטן מזה שנדרש לפי הקצבות משרד הרווחה, ובהתאם לכך גם הוציאו בפועל סכום קטן מהנדרש.