לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

תקציר

1. חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק) מסדיר את המימון הממלכתי לסיעות ולרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות. החוק חל על סיעות אם, דהיינו סיעות בכנסת, אשר להן סיעות בת ורשימות בת*, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות, וכן על סיעות ורשימות עצמאיות שהשתתפו בבחירות ושאינן סיעות בת או רשימות בת (להלן - סיעות מקומיות).

2. ב-19 בספטמבר 2000 התקיימו בחירות בתשע רשויות מקומיות: אלעד, זרזיר, כסיפה, כעביה טבאש חג'אג'רה, לקיה, מזרעה, ערערה בנגב, שבלי אום אל גנם ושגב שלום. הבחירות החוזרות, לבחירת ראשי שלוש רשויות מקומיות, אמורות היו להתקיים ב-3.10.2000. בשל נסיבות מיוחדות דחה שר הפנים את הבחירות החוזרות בכסיפה ובשבלי אום אל גנם והן התקיימו ב-26.10.2000. בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"ש 338/00, מיום 31.10.2001, נערכו במזרעה ב-7.11.2000, בחירות חדשות לראש הרשות בקלפי מספר 3; הואיל ואף אחד מהמועמדים לא קיבל 40% מהקולות הכשרים, נערכו בחירות חוזרות ב-21.11.2000.

3. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מתום שמונה חודשים אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, דין וחשבון בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של סיעות האם והסיעות המקומיות שהשתתפו בבחירות.

4. דין  וחשבון זה מתייחס לתוצאות ביקורת חשבונותיהן של שלוש סיעות אם ושל 64 סיעות מקומיות. סיעת האם הליכוד, תנועה לאומית ליברלית התמודדה באמצעות רשימות בת באלעד ובכעביה טבאש חג'אג'רה; סיעת האם מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי התמודדה באמצעות רשימות בת באלעד ובשבלי אום אל גנם וסיעת האם ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה התמודדה באמצעות רשימת בת באלעד.

5. במקביל למתן המימון הממלכתי, הוטלו על סיעות האם והסיעות המקומיות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדין וחשבון שעל מבקר המדינה למסור לפי החוק, בדומה לדין וחשבון לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק מימון מפלגות), עליו לקבוע: אם סיעות האם והסיעות המקומיות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התיקרה שנקבעה בחוק; ואם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק. כאשר הדין-וחשבון של מבקר המדינה אינו חיובי (מחמת אי-עמידה בשלושת התנאים האמורים  או  בחלק מהם) -  מוטלת  על  הסיעה סנקציה כספית (להלן - הסנקציה),  המתבטאת  בכך, שעל שר הפנים  להורות,  כי 15% מסכום המימון הממלכתי לא ישולמו לסיעה. למבקר המדינה שיקול דעת להמליץ בפני השר על הקטנת הסנקציה, באופן שחלק מהסכום האמור ישולם בכל זאת, והשר יורה לשלם את הסכום בהתאם להמלצת המבקר.

6. (א) על פי החוק, על  סיעות האם  והסיעות  המקומיות   למסור   למבקר   המדינה   את החשבונות והדוחות הכספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת של רואה  חשבון בדבר תקינותם ושלמותם, וכן בדבר ניהול מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה.

(ב) על סיעות האם וכן על הסיעות המקומיות ברשויות המקומיות שמספר בעלי זכות הבחירה בהן עולה על 5,000 - הוטל למנות לעצמן ועל חשבונן את רואה  החשבון.

(ג) לגבי רשויות מקומיות, שמספר בעלי זכות הבחירה בהן אינו עולה על 5,000 - על מבקר המדינה למנות רואה חשבון לבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות המקומיות המתמודדות בהן. שכרם של רואי חשבון אלה משולם מאוצר המדינה.

(ד) מספר בעלי זכות הבחירה בתשע הרשויות המקומיות בהן נערכו הבחירות אינו עולה על 5,000. לפיכך מיניתי תשעה רואי חשבון לביקורת חשבונותיהן של 64 הסיעות המקומיות ברשויות אלה.

הוראות החוק בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, הגבלת הוצאות והכנסות, וביקורת מבקר המדינה, חלות גם על סיעות ורשימות שלא קיבלו מימון, בין שלא ביקשוהו, ובין שלא היו  זכאיות למימון מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסויימים הקבועים בחוק.

(א) הדין וחשבון מתייחס, כאמור, לשלוש סיעות אם ול-64 סיעות מקומיות שהשתתפו בבחירות;

שלוש סיעות האם ו-48 סיעות מקומיות מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת רואה חשבון;

(ג) חמש סיעות מקומיות מסרו למשרדי תצהירים, שלא היו להן הכנסות והוצאות בתקופת הבחירות;

(ד) 11 סיעות מקומיות לא מסרו כלל חשבונות ודוחות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות.

9. בחוק נקבע, כי על נציגי סיעות האם והסיעות המקומיות למסור למבקר המדינה, לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות  את החשבונות וכן דוח כספי לתקופת הבחירות. בחוק גם נקבע, כי מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדוח האמורים אף אם הוגשו באיחור, אם הוא סבור, כי מן הצדק לעשות כן.

סיעות מקומיות רבות מסרו באיחור את חשבונותיהן והדוח הכספי, חלקן אף באיחור ניכר. חרף ההכבדה שנגרמה כתוצאה מכך, על סיכום מלאכת הביקורת תוך התקופה הקבועה בחוק, החלטתי, כי מן הצדק לקבל את החשבונות ואת הדוחות הכספיים האמורים; עם זאת,  עשיתי שימוש בשיקול הדעת שהחוק מעניק לי, וקבעתי, שעל  סיעה מקומית הזכאית למימון ממלכתי, אשר מסרה את הדוח הכספי לאחר 31.1.2001, תושת סנקציה ההולמת את מידת האיחור, תוך התחשבות בנסיבות מקילות לאיחור.

*

10. קביעת תוצאות ביקורת חשבונות סיעות האם והסיעות המקומיות נעשתה בהסתמך על: חוות-דעת רואי החשבון; בדיקות ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראיה לפי סעיף 21(ה) לחוק.

11. קיום הנחיות מבקר המדינה

(א) החוק קובע, כאמור, כי על סיעות האם והסיעות המקומיות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.

(ב) סיעת אם אחת ו-25 סיעות מקומיות לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר  המדינה.

12. הוצאות

(א) החוק קובע תיקרה להוצאותיהן של סיעות האם ושל הסיעות המקומיות, לפי נוסחאות  המפורטות בו.

(ב) הוצאותיהן של כל סיעות האם ושל כל הסיעות המקומיות  היו בגבולות האמורים בחוק.

13. הכנסות

(א). החוק מעניק לסיעות האם ולסיעות המקומיות זכאות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, על בסיס יחידת חישוב לפי נוסחאות הקבועות בחוק. עם זאת מציב החוק הגבלות לעניין קבלת תרומות. ככל שהדבר נוגע לסיעות אם, חלות עליהן בנושא זה כל ההגבלות שבחוק מימון מפלגות: איסור לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ וכן ממי שאינו "בוחר" כמשמעותו בחוק הבחירות [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; הגבלת גובה התרומה שמותר לסיעות אם לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. גובה התרומה המותרת מיחיד, עמד על 900 ש"ח. באשר לסיעות מקומיות, קבע החוק איסור לקבל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, והגביל את גובה התרומה המותרת מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו ל-5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות.

(ב) לגבי שתי סיעות מקומיות קבעתי, כי הן לא עמדו בהגבלות החוק הנוגעות לקבלת תרומות.

(ג) החוק מסדיר תשלום מקדמות לסיעות האם ולסיעות המקומיות על חשבון המימון הממלכתי שיגיע להן לפי תוצאות הבחירות. החוק קובע שתי שיטות חלופיות לחישוב המקדמות שסיעות האם זכאיות לקבל, והן רשאיות לבחור את השיטה על-פיה  תחושב המקדמה. מצב זה הביא לכך, שסיעת האם הליכוד, תנועה לאומית ליברלית קיבלה מאוצר המדינה מקדמה בסכום של כ-155,000 ש"ח, בעוד שהמימון המגיע לה הינו כ-9,000 ש"ח בלבד; סיעת האם מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי קיבלה מאוצר המדינה מקדמה בסכום של כ-41,000 ש"ח, בעוד שהמימון המגיע לה הינו כ-27,000 ש"ח בלבד, ואילו סיעת האם ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה לא ביקשה כלל לקבל מקדמה. בהתאם לקבוע בחוק, על יושב ראש הכנסת לנכות את סכומי המימון העודפים, שקיבלו סיעות האם, מהתשלומים המגיעים להן לפי חוק מימון מפלגות, בשיעורים שיקבע, ולהעבירם לאוצר המדינה. לדעת מבקר המדינה, נוכח הנתונים המובאים לעיל, מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לעניין זה, לרבות הצורך בבחינה מחדש של אופן חישוב המקדמה ושל אופן השבתה.

(ד) בחוק נקבע,  כי אם הוצאות הבחירות של סיעה מקומית היו נמוכות מהסכומים המגיעים לה לפי החוק מאוצר המדינה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה. בידי תשע סיעות מקומיות נשארו עודפי מימון. הפרטים מובאים בנספח.

14. סיכום הדוח

א. סיעות אם

(א) שתי סיעות אם: הליכוד, תנועה לאומית ליברלית ו- ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה:

(1) ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה;

(2) הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק;

(3) ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.

לפיכך ניתן דין וחשבון חיובי לגבי תוצאות ביקורת החשבונות של כל אחת מסיעות האם.

(ב) לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של סיעת האם מפד"ל המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי הדין וחשבון אינו חיובי.

(1) הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה לפי הנחיות מבקר המדינה.

(2) הוצאות הבחירות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 26(ז) לחוק.

(3) ההכנסות שלה בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16(ג) לחוק ביחד עם סעיף 8 לחוק מימון מפלגות, בעניין קבלת תרומות.

לפיכך, הדין וחשבון הניתן לגבי תוצאות ביקורת חשבונותיה של הסיעה לתקופת הבחירות, אינו חיובי.

בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(ד) ו-(ה) לחוק, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 1,000 ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם 4,038 ש"ח.

ב. סיעות מקומיות

 (א) 23 הסיעות המקומיות המפורטות להלן -

(1)  ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה;

(2)  הוצאות הבחירות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 15 לחוק;

(3) ההכנסות שלהן בתקופת הבחירות היו בגבולות האמורים בסעיף 16 לחוק לעניין קבלת תרומות.

לפיכך, ניתן דין וחשבון חיובי לגבי חשבונותיה של כל אחת מהסיעות המקומיות המפורטות להלן:

המשך בקובץ המצורף