1. ב-14 למאי 2002 נתקיימו בחירות לעיריית לוד.
2. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן – חוק מימון הבחירות), אני מוסר בזה דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות של שמונה סיעות אם, דהיינו, סיעות בכנסת אשר להן רשימות בת שהשתתפו בבחירות, וכן של עשר רשימות מקומיות אשר אינן סיעות בת או רשימות בת (להלן - הסיעות המקומיות).
3. הסיעות שהשתתפו בבחירות:
סיעות אם:
(1) הליכוד - תנועה לאומית ליברלית;
(2) המפד"ל - המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי;
(3) התנועה הערבית להתחדשות;
(4) חרות - התנועה הלאומית;
(5) ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן;
(6) ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי;
(7) עם אחד בראשות עמיר פרץ - סיעת העובדים והגימלאים בישראל;
(8) ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
סיעות מקומיות:
(1) אלוחדה;
(2) אלנידא אלערבי;
(3) בחירה חופשית;
(4) גני אביב הרשימה העצמאית;
(5) הכוח הצעיר בראשות שבתאי קטש;
(6) יד ביד;
(7) נכס לקהילה ולרווחה;
(8) עתיד בראשות לאוניד ויינשטיין;
(9) צעירים למען לוד;
(10) קידום נשים וערכי החינוך בלוד.
4. במקביל למתן המימון הממלכתי, מוטלות על הסיעות הגבלות בקשר להוצאותיהן ולהכנסותיהן, וחשבונותיהן עומדים לביקורת מבקר המדינה. בדין וחשבון שעל מבקר המדינה למסור לפי חוק מימון הבחירות, עליו לקבוע: אם הסיעות ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; אם הוצאות הבחירות שלהן היו בגבולות התיקרה שנקבעה בחוק; אם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
5. הוראות חוק מימון הבחירות בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, הגבלת הוצאות והכנסות, וביקורת מבקר המדינה, חלות גם על סיעות ורשימות שלא קיבלו מימון, בין שלא ביקשוהו, ובין שלא היו זכאיות למימון מחמת שלא מילאו תנאים מוקדמים מסויימים הקבועים בחוק זה.
6. (א) דין וחשבון זה מתייחס, כאמור, לשמונה סיעות אם ולעשר סיעות מקומיות שהשתתפו בבחירות;
(ב) שמונה סיעות האם ושש סיעות מקומיות מסרו למבקר המדינה דוחות כספיים לתקופת הבחירות בצירוף חוות-דעת של רואה חשבון.
(ג) ארבע סיעות מקומיות, המפורטות להלן, לא מסרו למשרדי חשבונות ודוחות כספיים, חרף פניות חוזרות ונשנות:
(1) אלוחדה;
(2) יד ביד;
(3) עתיד בראשות לאוניד ויינשטיין;
(4) קידום נשים וערכי החינוך בלוד.
הסיעה המקומית אלוחדה קיבלה מימון מאוצר המדינה. בהתאם לחוק מימון הבחירות עליה להחזיר את כל הסכומים שקיבלה לפי החוק בתוספת הפרשי הצמדה.
7. בחוק מימון הבחירות נקבע, כי אם הוצאות הבחירות של סיעה מקומית היו נמוכות מהסכומים המגיעים לה לפי החוק, תוחזר היתרה לאוצר המדינה (פרטים על כך בנספח). בהקשר זה עלי להפנות את תשומת ליבך לנאמר במספר דינים וחשבונות קודמים , כי כאשר הדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות של סיעה מקומית אינו חיובי, והוצאותיה נמוכות מהמימון המלא המגיע מאוצר המדינה בהפחתת הסנקציה עליה המליץ מבקר המדינה בהתאם לחוק מימון הבחירות, אזי אין משמעות לסנקציה זו. הוצאות הבחירות של שתי סיעות מקומיות גני אביב הרשימה העצמאית ונכס לקהילה ולרווחה היו נמוכות אף מ-85% של המימון המגיע להן, ולכן עליהן להחזיר את היתרה לאוצר המדינה, ואין משמעות למתן סנקציה בגין דין וחשבון שאינו חיובי. לפיכך, מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו על מצב אשר כזה.
8. מצורף נספח המשקף את הנתונים הרלבנטיים לדוח זה.
9. קביעת תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות נעשתה בהסתמך על חוות-דעת רואה חשבון; בדיקות ובירורים משלימים שערכו עובדי משרדי; השלמות, תיקונים והסברים של הסיעות; תצהירים של נציגי הסיעות שנתקבלו כראייה לפי סעיף 21(ה) לחוק מימון הבחירות.
10. קיום הנחיות מבקר המדינה
(א) חוק מימון הבחירות קובע, כאמור, שעל הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ב) לגבי שבע סיעות אם ושש סיעות מקומיות קבעתי, שהן לא ניהלו את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
(ג) סיעת האם המפד"ל - המפלגה הדתית לאומית, המזרחי - הפועל המזרחי טענה, שאינה מכירה בחובתה לכיסוי חובות מסויימים לספקים ונותני שירותים, כיוון שהמדובר "בחובות שנוצרו בחריגה מהוראות מפורשות שניתנו לסיעת הבת ובניגוד להן." לטענה דומה התייחסתי בדין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות, שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1998 (עמ' 5 ו-6), ואין לי אלא לחזור על דברי שם, כי:
"החוק איננו מעניק לסיעת-הבת מעמד כלשהו בכל הקשור למימון ולדיני המימון. בעל הדברים בכל הנוגע לביצוע החוק היא סיעת-האם בלבד. היא הזכאית למימון; היא החייבת בניהול חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה; היא המחליטה כיצד להוציא את כספי המימון; היא בלבד אחראית לקיים את הוראות החוק. מכאן, שהאחריות כולה נופלת על סיעת-האם, ואין היא יכולה להשתחרר מאחריות זו, גם אם עשתה מאמצים סבירים לקיים את הוראות החוק."
11. הוצאות
(א) חוק מימון הבחירות קובע תיקרה להוצאותיהן של סיעות האם ושל הסיעות המקומיות, לפי נוסחאות המפורטות בו.
(ב) הוצאותיה של סיעת האם ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה חרגו, על-פי הדוח הכספי שמסרה למשרדי, במידה ניכרת מאוד מתיקרת ההוצאות שנקבעה בחוק מימון הבחירות - הוצאותיה היו פי שלושה מתיקרת ההוצאות המותרת.
(ג) הוצאותיהן של שתי סיעות האם הליכוד - תנועה לאומית ליברלית ועם אחד בראשות עמיר פרץ - סיעת העובדים והגימלאים בישראל היו על-פי הדוחות הכספיים שמסרו למשרדי בגבולות שנקבעו בחוק מימון הבחירות. בדיקת חשבונותיהן העלתה, שהוצאות רבות לא נשתקפו בחשבונותיהן. עם הוספת הוצאות אלה להוצאות עליהן דיווחו, חרגו הוצאותיה של כל אחת מסיעות אלה מתיקרת ההוצאות שנקבעה בחוק מימון הבחירות.
(ד) הוראותיו של חוק מימון הבחירות מתייחסות בעיקר למערכת הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. אין בחוק זה הוראות ספציפיות למקרים בהם מתקיימות בחירות לרשויות מקומיות בודדות.
בהקשר זה, הבאתי במספר דינים וחשבונות על ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות בבחירות לרשויות מקומיות בודדות את דברי קודמתי בתפקיד, השופטת (בדימוס) מרים בן-פורת, שהתייחסה למספר בעיות הנוגעות לחישוב תיקרת ההוצאות של סיעת אם במקרים בהם מתקיימות בחירות לרשויות מקומיות בודדות .
"בסעיף 15 לחוק נקבעו מספר חלופות לחישוב תיקרת הוצאותיה של סיעה מקומית:
' (א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה:
1. סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע;
2. סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי סעיף 7(א);
3. סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי סעיף 7(א) אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים'.
בסעיף 26(ז)(1) נקבעה דרך אחת לחישוב תיקרת ההוצאות של סיעת אם:
'הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות - לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם;'
מהשוואת דרך חישוב תיקרת ההוצאות כמובא לעיל עולה, כי בקביעת תיקרת ההוצאות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת, קיימת התייחסות שונה לסיעות האם מההתייחסות לסיעות המקומיות.
כמו-כן, אין בחוק התייחסות לדרך חישוב תיקרת הוצאותיה של סיעת אם אשר אינה זכאית למימון ממלכתי. מצב מעין זה עלול להיווצר בעיקר בבחירות פרטניות לרשות מקומית בודדת.
מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו לבעיות האמורות."
סיעת האם התנועה הערבית להתחדשות (להלן - תע"ל) אינה זכאית למימון ממלכתי, מאחר שלא זכתה במספר קולות בוחרים המזכים במימון. כאמור, לא ניתן לחשב תיקרת הוצאות במקרה כזה. בדוח על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות למועצה המקומית שיבלי (ראה לעיל הערה 3), נדון מקרה דומה ונקבע בו, כי מאחר שסיעת האם עמדה בתיקרת ההוצאות של סיעת אם בעלת מנדט אחד, אזי הוצאותיה היו בגבולות תיקרת ההוצאות המותרת.
ההוצאות של סיעת האם תע"ל היו נמוכות ביותר, והיא עמדה בתיקרת ההוצאות המינימלית של סיעת אם הזכאית למימון. לפיכך קבעתי, כי הוצאותיה היו בגבולות תיקרת ההוצאות המותרת.
(ה) פירוט הוצאות הבחירות של הסיעות, והמימון המגיע לכל אחת מהן בהתאם לתוצאות הבחירות מובא בנספח.
12. הכנסות
(א) חוק מימון הבחירות מעניק לסיעות האם ולסיעות המקומיות זכאות למימון הוצאות הבחירות שלהן מאוצר המדינה, על בסיס יחידת חישוב לפי נוסחאות הקבועות בחוק זה. עם זאת מציב חוק מימון הבחירות הגבלות לעניין קבלת תרומות. ככל שהדבר נוגע לסיעות אם, חלות עליהן בנושא זה כל ההגבלות שבחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן - חוק מימון מפלגות): איסור לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ וכן ממי שאינו "בוחר" כמשמעותו בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, והגבלת גובה התרומה שמותר לסיעות אם לקבל מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו בשנה שבה לא מתקיימות בחירות לכנסת או בחירות לכלל הרשויות המקומיות ל-900 ש"ח. באשר לסיעות מקומיות, קבע חוק מימון הבחירות איסור לקבל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, והגביל את גובה התרומה מאדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו ל-5,000 ש"ח בין בחירות לבחירות.
(ב) ההכנסות של שבע סיעות אם ושל חמש סיעות מקומיות לא היו בגבולות האמורים בחוק.
פירוט המימצאים לגבי כל אחת מהסיעות בקובץ המלא