מֶטְרוֹלוֹגְיה היא מדע העוסק בקביעת מידות ומשקלות, וכן ביצירת תקנים לגביהן ולגבי מכשירי מדידה. המדידות חיוניות בתחומים רבים החל מבקרת הייצור, מדידת איכות הסביבה, בדיקות בריאותיות, הערכה בדבר התאמת מוצרים לערכים ידועים לצורך הגנת הצרכן והבטחת הגינות מסחרית. מדע המידות מסווג לשלושה: מטרולוגיה מדעית, מטרולוגיה תעשייתית ומטרולוגיה חוקית. מטרולוגיה חוקית עניינה הפעילויות הנובעות מהדרישות החוקיות בנוגע למדידות, למכשירי מדידה ולשיטות מדידה והמבוצעות בידי גורמים שהוסמכו בידי רשויות השלטון או מטעמן, כדי להבטיח שתוצאות המדידה יהיו אמינות.
סמכות המדינה בתחום המטרולוגיה החוקית נגזרת מכוח פקודת המשקלות והמידות, 1947, (להלן - הפקודה) ומכוח תקנות המשקלות והמידות, התשכ"ג-1963 (להלן - התקנות). הטיפול במטרולוגיה חוקית בישראל, ובכללו קביעת הסטנדרטים ואכיפת החוק, נעשה בידי היחידה למשקלות, מידות וסטנדרטים (להלן - היחידה) שבמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת). בראש היחידה עומד מפקח שלו סמכויות בלעדיות לבדוק, באמצעות מבקרים שמינה, כל משקל, מידה או מכונת שקילה, המשמשים לצורכי מסחר או ממכר, לשם אימות דיוקם או אימות מחדש ולצורך ביקורת בעניין דיוקם וכן לתת תעודות המאשרות שמכשיר שקילה הוא מדויק.
בחודשים מאי-אוקטובר 2006 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות היחידה בתחומים האלה: בדיקת פיות של משאבות דלק בתחנות תדלוק ובדיקת מאזני גשר, גביית אגרות בעבור בדיקת מכשירים, והפעלת המעבדה של היחידה. הביקורת נעשתה במשרדי היחידה, ובדיקות השלמה נעשו במחוז תל אביב של משרד התמ"ת.
נמצא שהפקודה, משנת 1947, לא עודכנה. התקנות משנת 1963 עודכנו לראשונה רק ב-2006.
היחידה מקיימת פיקוח מטרולוגי במספר מצומצם של תחומים. תחומים אחרים שיש בהם חשיבות רבה לצרכנים, כגון מוני זמן בתקשורת ציבורית (לדוגמה טלפוניה), מוני גז, מוני חשמל ומוני מים, כל אלה אינם בפיקוח מטרולוגי ממשלתי.
המשרד כמעט לא נקט הליכים משפטיים נגד בעלי עסק שעברו, לכאורה, על הוראות הפקודה ותקנותיה.
אף על פי שהמפקח נושא באחריות לביצוע החוק, אין לו סמכות מינהלית לקבוע את פעולות הפיקוח של עובדי היחידה במחוזות; סמכות זו נמצאת בידי מנהלי המחוזות.
היחידה מתקשה לפקח על תנועת מאזני גשר בין עסקים ולכן היא אינה יודעת איפה הם ומי בעליהם וממילא אינה עושה בהם אימות דיוק או אימות דיוק מחדש. תדירות הבדיקות המטרולוגיות של מכשירים לשקילה ומדידה, מאזני גשר ומשאבות דלק נמוכה מן הרצוי, ומכשירי שקילה ומדידה של מוצרים ארוזים מראש כמעט לא נבדקים.
היחידה משתמשת בחותם עופרת כדי למנוע את האפשרות לשנות את מנגנון המדידה המכני במכשירים. השימוש בחותם עופרת מאפשר לה לגלות ניסיון לשנות, בלי אישורה, את מנגנון המדידה במכשיר. ליחידה אין אפשרות לחסום מנגנוני מדידה במכשירי המדידה האלקטרוניים, שהם כיום רוב המכשירים.
היחידה גובה מבתי עסק יותר מ-5 מיליון ש"ח בשנה בעד ביצוע בדיקות מטרולוגיות. אין הפרדת סמכויות בין העובדים ששולחים דרישות תשלום לבתי עסק לבין העובדים שרשאים לשנות או לבטל דרישת תשלום. מאז קביעת תעריף התשלום בעד הבדיקות חלו שינויים בעלות התשומות וברכיבי התשומות; למרות זאת התעריפון לא עודכן למעט, התאמתו לשינויים במדד המחירים לצרכן. דבר זה דורש בדיקה של תמחור האגרות.
המעבדה של היחידה שוכנת במקום שאינו עומד בדרישות הבין-לאומיות למעבדה מטרולוגית. הפיקוח של המשרד על מלאי הציוד המדעי של היחידה רופף.
הסמכה של מעבדה בידי גוף מקצועי חיצוני היא אישור כי למעבדה מערכת איכות מתאימה, עובדיה בעלי יכולת מקצועית נאותה לביצוע הבדיקות והכיולים אשר להם הוסמכו, וכי ציוד הבדיקה והמדידה ותנאי הסביבה במעבדה מתאימים לדרישות התקן לבדיקת מעבדות. לפי הצורך, ההסמכה יכולה לשמש אישור שעובדים במעבדה מסוגלים לבצע כיולים ומדידות אצל הלקוחות ברמת הדיוק הנדרשת. היחידה אינה מוסמכת על ידי גוף מקצועי חיצוני. אמנם היחידה היא בת סמכה בתחומה מכוח הפקודה ואינה חייבת לקבל הסמכה מגוף אחר, אולם יש חשיבות רבה לקבלת הסמכה מגוף חיצוני מוסמך כדי לוודא שהיא פועלת לפי התקנים הבין-לאומיים.