פעולות הביקורת
בשגרירות ישראל בבריטניה נבדקו בעיקר תפקוד השגרירות וענייני מינהל, כוח אדם וכספים.
שגרירות ישראל בבריטניה
תקציר
השגרירות בבריטניה נחשבת לאחת השגרירויות הישראליות החשובות בעולם. בחודשים יולי-אוקטובר 2006 בדק משרד מבקר המדינה את פעילותה של השגרירות בלונדון.
במהלך החודשים יוני-ספטמבר 2006 התחלפו ארבעה מתוך שמונה שליחי משרד החוץ (להלן - המשרד). כמו כן התחלפו הנספח הצבאי והציר לענייני סחר, וכן סגן הקב"ט. החלפתו של חלק ניכר מצוות השליחים בעת ובעונה אחת אינה רצויה, כיוון שהיא עלולה להקשות על שמירת הרציפות בהתנהלות העבודה.
נמצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה עובדים ישראליים מקומיים שנסיבות קבלתם לעבודה אינן ברורות ומעוררות חשש שלא תמיד התקבלו בזכות כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שהתקבלו שלא על פי נוהלי קבלה תקינים.
תכנית העבודה של השגרירות לשנת 2006 בתחום המדיני הייתה כללית ביותר, והסתכמה בתכנון ביקורי שרים וחברי פרלמנט. על אף החשיבות שייחס אגף אירופה המערבית להרחבת הפעילות במישור הכלכלי-מסחרי ובמישור הביטחוני, לא נכללו תחומים אלה בתכנית העבודה.
בעבר היה על הנציגויות בחו"ל לשלוח למשרד דיווחים תקופתיים לצורך מעקב אחר פעילותן, ועמידתן בתכניות העבודה בתחומים השונים. נמצא, כי במשך השנתיים האחרונות לא המציאה השגרירות דוח ביצוע תקופתי של תכניות העבודה בתחומים השונים, ותחום ההסברה בכלל זה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה להכנת דוחות תקופתיים אלה, הן לשם קבלת משוב מהמטה בארץ, והן לשם עדכון התכניות אם יהיה צורך בכך.
באוגוסט 2005 התווה המנכ"ל דאז רפורמה תקציבית במשרד, שהעבירה חלק מהאחריות התקציבית מאגף ההסברה והאגף לקשרי תרבות ומדע לאגפים המרחביים. מאחר שבשנת 2006 התיר המשרד זקיפת הוצאות בין סעיפי המשנה השונים בתקציבים של ההסברה והתרבות, אי אפשר לדעת אם הוצאו הכספים על פי סדרי העדיפות שנקבעו בתקציב השגרירות.
מערך ההסברה בבריטניה מסתמך לא רק על אנשי השגרירות, אלא גם על ארבעה מרכזי הסברה בערים שונות. בתקציבה לשנת 2006 הפסיקה השגרירות את המימון לשניים מהם, כדי להגדיל את תמיכתה בשלישי, האמור לעמוד בראש רשת ארצית של "תאי הסברה". מתשובת המזכירה המדינית לענייני הסברה ומדוחות הפעילות של המרכזים עולה, שיש קשיים בתפעולם, ומצבם הכספי קשה.
לחגיגות יום העצמאות ה-57 וה-58 ארגנה השגרירות קבלות פנים. להשלמת מימונן גויסו תרומות מגורמים פרטיים ומחברות ישראליות בסך של 21,750 ליש"ט ובסך 17,130 ליש"ט. משרד מבקר המדינה העיר כבר בדוחות קודמים, כי גיוס תרומות למימון אירועים בידי נציגויות ישראל הוא בעייתי, משום שלא תמיד ניתן לדעת מהם מניעיהם של התורמים.
כן העיר המבקר, כי קיימת הוראה בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 (להלן - חוק הסיוג), האוסרת על עובד מדינה להתרים כספים ולגבות, או לקבל כספים שנתרמו למטרה מסוימת זולת לאוצר המדינה ובתוקף תפקידו. למרות ההוראה בחוק לא ביקש המשרד מהממשלה היתר לקבלת תרומות למימון קבלות הפנים לרגל יום העצמאות בנציגויות בחו"ל קודם שקבע את ההנחיה המאפשרת את קבלתן.
במאי 2006 התקיים בלונדון קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביוזמת השגריר, כמחווה לקהילה היהודית, שעלותו הסתכמה ביותר מ-200,000 ליש"ט. חשבון בנק מיוחד נפתח על ידי חברת הפקות מקומית לצורך תשלומים עבור הקונצרט. השגריר גייס תרומה מתורם והיא הועברה ישירות לידי חברת ההפקות המקומית שכיסתה את ההוצאות שהיו כרוכות באירוע. השגרירות לא קיבלה אישור להסדר זה מאגף הכספים, או מכל גורם אחר במשרד, כנדרש בתקנון שירות החוץ, לא דיווחה על כך מראש לאגף הכספים ולא ניתן לה אישור ממנו להשתמש בכסף. גם לא הועבר למשרד דוח כספי מפורט על ההכנסות וההוצאות של המיזם. מאחר שסכום התרומה חרג בהרבה מ-20,000 הדולר שנקבעו בתקנון, היה על השגריר לדווח על כך למשרד ולקבל אישור או הנחיות לשימוש בכספים. יתר על כן, גיוס הכספים כפי שנעשה היה לכאורה בניגוד להוראות חוק הסיוג, האוסר על עובד מדינה להתרים כספים זולת לאוצר המדינה.
בעקבות פיגוע הטרור בשגרירות, ביולי 1994, נאותה חברת הכתר הבריטי (להלן - הכתר) שבניין השגרירות שייך לה, לסייע בחלק ממימון עבודות השיפוץ. במרס 2005 קבלה השגרירות הודעה מחברת הביטוח שהיא מעבירה לחשבון הבנק המשותף לה ולכתר כ-11,000 ליש"ט לתשלום התביעה עקב הפיגוע. לדברי קצין המינהלה לא הובא לידיעתו כלל, בעת שהחל את שירותו בשגרירות, כי היה חשבון פעיל כזה, והתברר לו כי גם המשרד לא היה מודע לכך. בנובמבר 2005 הודיע הכתר כי לשגרירות מגיע תשלום בסך כ-85,000 ליש"ט מהחשבון המשותף, ובפברואר 2006 הועברו הכספים לחשבונה. אמנם בסופו של דבר קיבלה המדינה החזר של הכספים שהוציאה לתיקון נזקי הפיגוע, אולם הכסף התקבל הודות להגינות הכתר, ולא בעקבות מעקב של השגרירות או המשרד אחרי העניין.
המשרד שילם בשנת 2005 עבור הוצאות החינוך של ילדי השליחים בשגרירות סכום עתק של כ-265,000 ליש"ט. עקב ההוצאות הגבוהות יש מקום לקיים דיונים על תקרות שכר הלימוד בוועדה הבין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל, עוד לפני תחילת שנת הלימודים, כדי שלא יהיה צורך לאשרם בדיעבד. עם שינוי המדיניות מאושרות באופן כמעט אוטומטי בקשות הנציגויות לאישור תקרות, על פי שכר הלימוד הקיים בפועל, בבתי הספר שבהם ילמדו ילדי השליחים, ועל כן יש לתקן את התקנון ולהתאימו למדיניות החדשה.
זה שנים רבות נמצא מבנה השגרירות במצב תחזוקתי ירוד המחייב שיפוצים רבים ויקרים. כבר בשנת 1994 התלבט המשרד בין החלופות של שיפוץ הבניין או מעבר למבנה אחר. תהליך קבלת ההחלטות בעניין התנהל בעצלתיים. אף שחלפו 12 שנים מאז, עדיין לא חלה התקדמות של ממש. אמנם, ככל הנראה, בחר המשרד לאחרונה בחלופת השיפוץ, אולם ההכנות המעשיות לכך הן רק בראשיתן. יש מקום, אפוא, לזירוז הפעולה בהמשך.