1. במהלך שנות קיום המדינה הוקמו לפי חוק, ביוזמת הממשלה, עשרות תאגידים סטטוטוריים . התאגידים, בעלי אישיות משפטית נפרדת, הם מעין זרועות ביצועיות של המדינה לניהול, לפיקוח ולהסדרה של תחומים מתחומי האחריות הממשלתית. לתאגידים אלה מוקנית גמישות ועצמאות ניהולית רבה.
באמצע שנת 1992 הקים שר המשפטים דאז "מועצה לתאגידים ציבוריים" (להלן - המועצה), שאחד מתפקידיה הוא להתוות קווי מדיניות לדרכי ניהולם ופעולתם של תאגידים סטטוטוריים. משרד מבקר המדינה פרסם בסוף שנת 1995 דוח ביקורת על תאגידים סטטוטוריים (להלן - הדוח). בדוח המליץ מבקר המדינה כדלקמן: "הממצאים מראים שסדרי ניהולם של תאגידים סטטוטוריים ודרכי הבקרה עליהם מחייבים הסדרה כוללת, מקיפה ככל האפשר. לפיכך יש לשקול הסדר לכלל התאגידים הסטטוטוריים בהתאמה לסוגיהם, לאפיונם של קבוצות תאגידים ולהבדלים הקיימים ביניהם, שיקבע את המסגרת לפעולותיהם, את התפיסה והכללים הראויים לדיווח ואת דרכי הפיקוח והבקרה עליהם".
את טיוטת הדוח העביר משרד מבקר המדינה למועצה. בתגובתה מ-21.11.94 למשרד מבקר המדינה על טיוטת הדוח הנ"ל הודיעה המועצה, בין היתר, כי "רשמה לפניה את הנושאים שהועלו על ידי הביקורת. אשר חלק מהם כבר נמצאים על סדר יומה והיא תדון בהם בעתיד הקרוב".
2. משרד מבקר המדינה ערך בסוף שנת 2006 ביקורת מעקב (להלן - המעקב) והעלה כדלקמן: ביוני 2003 שבע שנים וחצי לאחר פרסום דוח מבקר המדינה האמור הכינה המועצה והגישה להנהלת משרד המשפטים דוח בנדון הקרוי "דוח המועצה לתאגידים ציבוריים".
המועצה ציינה בדוח שלה, כי "הגיעה למסקנה כי יש להתייחס אל התאגידים כאל מגזר נפרד של השירות הציבורי. המועצה סבורה כי ההסדרים המינהליים והחוקיים החלים היום על התאגידים הציבוריים, בנושאים המשותפים להם, לוקים בחסר. במצב הקיים, כל תאגיד ציבורי פועל על פי הסדרים הקבועים בחוק המקים אותו כאשר המדובר בהסדרים שונים, כאשר במרבית המקרים קשה לעמוד על הנימוקים להבדלים בין ההסדרים. מוצע, אפוא, לחוקק חוק מסגרת".
מדוח המועצה עולה כי הכוונה הייתה ליזום הליכי חקיקה והסדרה במגוון נושאים ובהם: עבודת מועצת התאגיד ותפקידיה; חובת הזהירות והנאמנות של נושאי משרה בתאגיד הציבורי; סדרי העסקת עובדים ובכללם המנכ"ל, היועץ המשפטי והמבקר הפנימי; מנגנוני פיקוח ובקרה חיצוניים.
דא עקא, בירור שעשה משרד מבקר המדינה בסוף שנת 2006 העלה שהאחריות לטיפול בנושא הועברה למשרד האוצר אך הסדר טרם נעשה אף על פי שעברו 3.5 שנים מאז הוגש דוח המועצה ו-11 שנים לאחר שפורסם דוח מבקר המדינה.
מנהל רשות החברות הממשלתיות - מר אייל גבאי, בשם משרד האוצר, הבהיר למשרד מבקר המדינה ב-14.1.07, כי עוד בפברואר 2006 הוא קיבל הנחיה של ממלא מקום ראש הממשלה דאז - מר אהוד אולמרט, לגבש בהקדם תזכיר חוק; וכי בתחילת 2007 טיוטת הצעת החוק עדיין בהכנה. בנוסף, מנהל רשות החברות הממשלתיות הצהיר, כי הוא רואה חשיבות עליונה לקידום ההסדר.
משרד מבקר המדינה רושם לפניו דברים אלה. עם זאת נוכח התמשכות ההליך מפנה משרד מבקר המדינה תשומת לב לצורך להפיק לקחים באשר לסדרי עבודת המטה המשרדית והבין משרדית.
3. דוח מבקר המדינה משנת 1995 עסק בין השאר בסדרי הפיקוח והבקרה על שכר או גמול אחר המשולם בתאגידים הסטטוטוריים וכן בנושא שכר או גמול ותנאים נלווים של יו"ר מועצת תאגיד. בדוח צוין שאין הסדר אחיד לכלל התאגידים בדבר תשלום שכר או גמול ליו"ר של מועצת תאגיד סטטוטורי: יש שהסדר בעניין זה נקבע בחוק שלפיו הוקם תאגיד מסוים ויש תאגידים שאין בהם הסדר; ישנם חוקים שקובעים במפורש כי חבר מועצה לא יקבל שכר בעד שירותיו, ויש חוקים שלא נאמר בהם דבר על הנושא. בסיכום אותו דוח ציין מבקר המדינה כי לדעתו, המצב שבו יש שוני גדול בין תאגידים דומים, אינו מניח את הדעת, לא מבחינת השוויוניות ולא מבחינת הסדרי הפיקוח על התשלומים ומשום כך רצוי שהמחוקק יסיר אי-בהירות זו על ידי הוראה ברורה בחוק. המבקר הוסיף, שמן הראוי לשקול קביעת הסדר מקיף לכלל התאגידים בדבר הזכות לקבל תשלומים כאמור ודרכי קביעתם ואישורם.
המעקב העלה, שמכיוון שטרם הושלמו תהליכי החקיקה להסדר כולל של נושא התאגידים הסטטוטוריים לא הוסדר גם עניין השכר או הגמול.
4. עוד העלה המעקב שרשות שדות התעופה שילמה ליו"ר מועצת הרשות בונוסים ותוספת לגמול, בלי שהיו בידיה מלוא האישורים לכך.