במשך עשר השנים האחרונות הקדיש משרד מבקר המדינה הבריטי מאמצים ניכרים לפיתוח גישה מובנית לביקורת ביצועים של הגוף המבוקר (Performance Audit). המתודולוגיה מתבססת על הדיסציפלינות הנהוגות בתחום הייעוץ הניהולי. מלכתחילה היא פותחה כשיטה לניסוח דוחות, אך כיום היא מקיפה את תהליך ביקורת הפעולות כולו, החל מהעלאת הרעיון הראשון לנושא הבדיקה ועד ההודעה לעיתונות, שאנחנו מוסרים כשדוח הביקורת מתפרסם. גישה זו ידועה בשם "IADP TM", ראשי התיבות של Issue Analysis Dinner Party ("ארוחה חגיגית" לניתוח סוגייה, להלן IADP). שיטת IADP יכולה ליצור מצב שבו כולם יצאו נשכרים: ביקורת ביצועים יותר חדה וממוקדת, יותר שביעות רצון (ופחות אי-שביעות רצון) בגופים המבוקרים, ולא פחות חשוב, תחושת סיפוק יותר גדולה אצל המבקרים.
מטרתו של מאמר זה היא להסביר את שיטת ה-IADP ואת הדרך שבה היא מאפשרת להשיג את היתרונות שתוארו לעיל. המאמר דן גם בניסיון של ה-NAO ביישום השיטה הלכה למעשה. ראשית צמיחתה של המתודולוגיה בהבחנה לפני כעשור, שבמסגרת יישום תקן ביקורת הפעולות עד אז כמעט לא היה אפשר להבטיח, שכל השאלות הרלוונטיות לביקורת אכן אותרו. כמו כן, לא יכולנו להבטיח שאנו נמנעים משאלות בלתי-רלוונטיות. נוסף על כך, עם סיום הביקורת בשטח, כאשר כל ממצאי הביקורת, כך הנחנו, כבר הועלו תהליך הפקת דוח הביקורת היה ארוך מדי ובלתי יעיל, והוא דרש לעתים קרובות כתיבת טיוטות, שכתובן וחוזר חלילה.
[המשך בקובץ המצורף]