תנאי ההעסקה והפרישה של עובדי בנק ישראל (להלן - הבנק) הוסדרו בהסכמים שנחתמו בין הנהלת הבנק ובין העובדים: חוקת העבודה של עובדי בנק ישראל משנת 1957 המסדירה את תנאי העסקתם, והסכם הגמלאות לעובדי הבנק משנת 1977, המסדיר את תנאי פרישתם.
בחודשים נובמבר 2005 עד ינואר 2006 בדק משרד מבקר המדינה, בין היתר, חלק מהטבות השכר לעובדי הבנק שלמרביתן אין ביטוי כספי בתלושי השכר החודשיים שלהם. להטבות אלה שמות זהים לשמות ההטבות הנהוגות במגזר הציבורי כולו, ואולם בבנק ישראל אין קשר בין שמות ההטבות ובין תוכנן, והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדיו.
עובדי הבנק רשאים לפדות חופשות השתלמות בשכר בעת פרישתם וכן באופן שוטף, בניגוד לכל נורמה ציבורית ראויה ומקובלת. נוסף על ימי החופשה הרגילים הניתנים לעובדי הבנק, הם זכאים לתוספת שכר ייחודית במסווה של ימי חופשה; התוספת נקראת "חופשה מיוחדת". העובדים פודים את ימי החופשה עם פרישתם, ולעתים - גם במהלך עבודתם. עובדי הבנק זכאים לצבור 80% יותר ימי מחלה מעובדי המגזר הציבורי; את היתרה הצבורה של ימי המחלה שלהם הם פודים בעת פרישתם.
עם פרישתם משולמים אפוא לעובדי הבנק סכומים מפליגים על פי כל קנה מידה. הסכומים ששולמו לעובדים וחברי ההנהלה שתיקיהם נבדקו, מגיעים לשני מיליון שקלים בממוצע, וזאת בנוסף לגמלת פרישה. הסיבה לכך היא ההסדרים שפורטו לעיל; הסדרים אלה חלים גם על חברי הנהלת הבנק עצמם.
לכל חבר הנהלה מחושבות 40 שנות ותק עם מינויו לתפקידו בבנק, ומשולמת להם תוספת ותק בהתאם לכך. ותק זה אינו מבוסס על הוותק האמִתי של חבר ההנהלה אלא נקבע באופן שרירותי כוותק המְרַבִּי האפשרי בבנק. בשל כך חברי הנהלת הבנק זכאים למענק יובל גם אם עבדו פחות מ-25 שנים בשירות המדינה או בבנק.
עובד היוצא לגמלאות יכול להגדיל את קצבתו בגין מצב בריאותו בהתקיים תנאים מסוימים. 57 עובדים שלא היו זכאים לגמלה המרבית נשלחו לבדיקה אצל רופאים תעסוקתיים עצמאים. לכולם הוגדלה הקצבה ב-3% עד 6%. העובדה כי כל מי שפנה להיבדק זכה להגדלת קצבתו מעוררת תמיהה וחשש לפגיעה בטוהר המידות ואומרת דרשני.
לעובדי הבנק ניתנות הלוואה לדיור ולשיפוצים, הלוואה אישית והלוואה לרכישת רכב בריבית מועדפת. כספי ההלוואות הם כספי פיקדונות המדינה המופקדים בבנק ישראל. סכום ההלוואות שיכול לקבל עובד בבנק הוא סכום של 14 עד 24 משכורות חודשיות בהתאם לוותק שלו בבנק; אין כל מגבלה על סכום ההלוואות שניתנות לכל עובדי הבנק בשנה מסוימת. על פי נתוני הבנק, בשנים 2000-2005 מחק הבנק לעובדיו הלוואות בסכום כולל של כ-7.1 מיליון ש"ח. על פי ההסדר הקיים בבנק, במקרה של מות הלווה או בן זוגו נמחקת ההלוואה שאותה נטל העובד. הסדר המחיקה עלול להוות תמריץ לעובדים אשר מצבם הרפואי או המצב הרפואי של בני זוגם קשה, ליטול הלוואה בסכום ניכר בהנחה שתימחק בתוך זמן קצר. בכך הם עלולים לנצל לרעה הסדר מעין ביטוחי ייחודי. הבנק לא נמנע מאישור הלוואות לעובדים אשר מצבם הרפואי או מצב בני זוגם היה קשה.
חברי הנהלת הבנק הבכירים המוזכרים בדוח זה היו שותפים מלאים לניהול המשא ומתן עם העובדים, דנו במתן ההטבות ואף חתמו על ההסכמים אשר נעשו עם העובדים בעת חברותם בהנהלת הבנק בלי לשתף במשא ומתן גורם חיצוני. חברי ההנהלה הבכירים, נהנו מתוספות השכר בהן דנו.
הנגיד ומנכ"ל הבנק מסרו למבקר המדינה, כי דעתם אינה נוחה מהסכומים המשולמים לעובדים, וכי מעת שמונו לתפקידיהם הם פועלים לצמצום ההטבות שניתנו לעובדי הבנק, ושינתנו לעובדים חדשים ("דור ב'"). לשם כך הם מנהלים דיונים ממושכים עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ועם ועד העובדים.
לנוכח האמור לעיל, לדעת מבקר המדינה, יש לבטל את הסדרי מתן ההלוואות ומחיקתן בבנק ישראל. על מנהלים בבנק לא לדון בתנאי ההעסקה של עצמם; מן הראוי שחברי ההנהלה הדנים בתנאי העסקת עובדים, יועסקו בחוזים מיוחדים כדי למנוע את היקלעותם של חברי ההנהלה לניגוד עניינים. מן הראוי לבחון תקפותן של ההטבות המשולמות לעובדים, ולפעול להשבת הכספים ששולמו באם שולמו שלא כדין.