1. ביום 30.9.2001 מסרתי לך דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת החמש-עשרה לתקופה 1.6.1999 עד 28.2.2001 (להלן – התקופה השוטפת).
2. המועד האחרון למסירת החשבונות למבקר המדינה היה 9.5.2001. הסיעה אלתג'מע אלוחדוי אלדמוקרטי (בל"ד) (להלן – הסיעה) קיבלה מוועדת הכספים, בהתאם לסמכותה לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן – חוק המימון), ארכה למסירת החשבונות עד 14.6.2001, אך הסיעה לא עמדה גם במועד זה, ואף לא מסרה את החשבונות עד למועד מסירת הדוח ליושב ראש הכנסת, כאמור, ב-30.9.2001.
3. בסעיף 3 לדוח האמור נאמר:
"סיעה אחת, אלתג'מע אלוחדוי אלדמוקרטי (בל"ד), לא מסרה למשרדי את חשבונותיה לתקופה השוטפת. בסעיף 10(ג) לחוק המימון נקבע לגבי סיעה שנציגיה לא מסרו את חשבונותיה למבקר המדינה, כי אם הודיע מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת כי לדעתו לא היה הצדק סביר למחדלם של נציגי הסיעה, כי אז 'יורה יושב ראש הכנסת שלא ישולם לאותה סיעה כל תשלום לפי חוק זה עד אשר יודיע מבקר המדינה כי הוגשו לו חשבונות וכי לכאורה ניהלה הסיעה מערכת חשבונות לפי הנחיותיו'.
לאחר קבלת ההחלטה של ועדת הכספים של הכנסת לדחות את מועד מסירת חשבונותיה של הסיעה, לא פנתה זו אלי בעניין אי-מסירת חשבונותיה השוטפים. ממילא אינני רואה הצדק סביר למחדלה."
4. נוכח הודעתי האמורה, הורה יושב ראש הכנסת, שלא ישולם לסיעה כל תשלום לפי חוק המימון, לרבות השלמת מימון לתקופת הבחירות המיוחדות לראש הממשלה.
5. רק ב-31.10.2001 מסרה הסיעה למשרדי את הדוח הכספי, ואילו ספרי החשבונות הוגשו לאחר מכן, ב-11.11.2001.
ב-28.11.2001 הודעתי לך, כי ככל שהתברר מהבדיקה הראשונית שביצעו אנשי משרדי, ניהלה הסיעה, לכאורה, את מערכת חשבונותיה לתקופה השוטפת לפי הנחיות מבקר המדינה.
6. לא למותר לציין, כי בדינים וחשבונות על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-14 לתקופה 1.1.1998-31.12.1998 ולתקופה 1.1.1999-31.5.1999 וכן בדוח על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לכנסת ה-15 הצבעתי על-כך, כי שלא כבחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, המסמיך את מבקר המדינה להטיל סנקציה בשל איחור במסירת החשבונות והדוח הכספי, אין הוראה דומה בחוק המימון.
הבעתי את דעתי, כי מן הראוי שהכנסת תיתן את דעתה לתיקון חוק המימון בהקשר זה.
התנהלותה של הסיעה בעניין מסירת החשבונות והדוח הכספי, תוך התעלמות מהוראות החוק ומהחלטת ועדת הכספים של הכנסת, כמתואר לעיל, לא היתה ראויה, ואך מחזקת את הצורך בתיקון חוק המימון, כאמור.
תוצאות הביקורת
7. לאחר הבדיקה הראשונית, כאמור, נערכה ביקורת של חשבונות הסיעה, כמקובל, וזאת בהסתמך על בדיקת חשבונותיה לפי שיטות ביקורת מקובלות, חוות-דעת רואה חשבון, השלמות תיקונים והסברים של הסיעה במהלך הביקורת והצהרת נציגי הסיעה שנתקבלה כראיה לפי סעיף 9(ג) לחוק המימון.
8. (א) בדיקה זו הראתה, כי הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה בתקופה השוטפת בהתאם להנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך, שבחשבונותיה לא השתקף הערך הכלכלי של ערבויות שניתנו לסיעה להבטחת אשראי בבנק.
(ב) הוצאות הסיעה בתקופה השוטפת היו בגבולות האמורים בסעיף 7 לחוק המימון.
(ג) אשר להכנסות הסיעה, הביקורת העלתה, כי 41 יחידים ותאגיד אחד היו ערבים למתן אשראי בנקאי לסיעה בסכום כולל של 827,000 ש"ח. בחשבונות הסיעה השתקפו אמנם ההוצאות הכרוכות בנתינת הערבויות, אך לא הערך הכלכלי של העמדת ערבויות אלה, אותו אומדים אנשי משרדי בכ-23,200 ש"ח. מבין ערבויות אלה ערכן הכלכלי של שתיים עלה על 1,700 ש"ח (סכום התרומה המירבי מיחיד המותר בתקופה הנדונה על-פי חוק המימון) ואחת ניתנה על-ידי תאגיד.
לפיכך אני קובע, כי הכנסות הסיעה לא היו בגבולות האמורים בסעיף 8 לחוק המימון לעניין קבלת תרומות.
9. בהתחשב באופי החריגה ובמידתה, ולאחר ששקלתי, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ בתוקף סמכותי לפי סעיף 10(ה)(3) לחוק המימון, לשלול מהסיעה סכום של 30,000 ש"ח, מהתשלומים למימון הוצאותיה השוטפות, ולא שלושה תשלומים חודשיים, שערכם כיום כ-393,210 ש"ח, המהווים את הסנקציה המירבית הקבועה בחוק המימון. כמו-כן בהתאם לסעיף 8(ה) לחוק המימון, על הסיעה להעביר לאוצר המדינה סכום של 30,000 ש"ח, ולא את מלוא כפל התרומה הבלתי חוקית המסתכם ב-46,400 ש"ח.
בכבוד רב,
אליעזר גולדברג