לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה קיבלה ממשלת ישראל סדרה של החלטות ולפיהן הממשלה מעמידה בראש סדר עדיפויותיה את חיזוק ופיתוח הצפון וחיפה. במסגרת החלטות אלה יזמה הממשלה תכנית לחיזוק הצפון וחיפה (להלן - התכנית).
פעולות הביקורת
בחודשים יוני-דצמבר 2007 בדק משרד מבקר המדינה את ההחלטות הנוגעות לחיזוק הצפון וחיפה בעקבות מלחמת לבנון השנייה ואת יישומן. הבדיקה נעשתה במשרד ראש הממשלה (להלן - משרד רוה"מ), באגף התקציבים במשרד האוצר (להלן - אג"ת) ובכמה רשויות מקומיות. בדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה, במשרד המשנה לראש הממשלה (להלן - משרד המשנה לרוה"מ), במשרד הפנים, במשרד התשתיות, במשרד הבריאות, במשרד החינוך ובמשרד התיירות.
עיקרי הממצאים
במסמכי משרד רוה"מ ומשרד האוצר, שהובאו לידיעת הציבור, הוצגה התכנית בהיקף כספי של כ-4 מיליארד ש"ח. בהצגה זו יש כדי ליצור ציפיות בקרב הציבור וראשי רשויות בצפון שהממשלה תשקיע תקציבים בהיקף כזה בצפון. אולם מתברר כי ההיקף הכולל של התקציב שהקצתה הממשלה לתכנית לחיזוק הצפון היה כ-2.8 מיליארד ש"ח בלבד, מהם כ-1.2 מיליארד ש"ח מתקציבים שקיימים במשרדים וכ-1.6 מיליארד ש"ח שיינתנו כתוספות תקציב. היתרה בסך כ-1.2 מיליארד ש"ח מקורה בתרומות. עוד נמצא כי היקף תקציב זה כולל אמנם את חיזוק חיפה והצפון אך גם את יישובי עוטף עזה ואשקלון ולא נקבע הסכום שיוקצה לכל אחד משני האזורים בנפרד. יתר על כן, חלק מתקציב התכנית יועד לפעילות ארצית כמו קידום ושיווק התיירות.
הממשלה לא קבעה בתכנית כי משרדי הממשלה יסיטו תקציבים קיימים לטובת הצפון, וחלק מהמשרדים צבעו תקציבים קיימים בעקבות קבלת התכנית. צביעת התקציבים והצגתם כחלק מהתכנית נותנים תמונה מעוותת של ההיקף התקציבי הכולל של התכנית.
הסתמכות הממשלה על קבלת תרומות בנושאים שהוחלט כי יקבלו עדיפות עליונה, בייחוד כאשר מדובר במימון של פעילות חיונית לאוכלוסייה וכאשר הממשלה נמנעת מלהוביל את הפעילות, אינה ראויה. בכך מעבירה הממשלה החלטות ממלכתיות לידיים פרטיות תוך סיכון של פגיעה בשיקולי מדיניות ובסדרי עדיפויות. מאחר שהשגת התרומה תלויה ברצונו הטוב של התורם, אין הממשלה יכולה להסתמך על התרומות כעל מקור כספי מובטח למימוש התכנית.
למשרד המשנה לרוה"מ או לכל גורם ממשלתי אחר אין מידע על ההיקף הכולל של התרומות שהתקבלו, ולא ידוע להם לאן הועברו התרומות שהגיעו מרחבי העולם בעקבות המלחמה. אין בידי אג"ת מתודולוגיה לרישום התרומות בתקציב המדינה.
נמצא כי בשלבי הביצוע הראשונים של התכנית לא בוצעו פיקוח ובקרה נאותים בעניינה וכי רק באוגוסט 2007 התקשר אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה (להלן - אגף תיאום ובקרה) עם חברת בקרה לשם מעקב ופיקוח על התכנית. כמו כן, אגף תיאום ובקרה לא מסר לרשויות המקומיות מידע על התקציבים שיוקצו להן במישרין ובעקיפין באמצעות משרדי הממשלה השונים.
הקבינט לחיזוק הצפון, שהיה אמור לפקח על התכנית, התכנס לאחרונה רק בפברואר 2007.
לא נקבעו מדדים כמותיים לבקרה על התכנית, ובמשרד רוה"מ יש מידע חלקי בלבד בדבר התקדמות ביצוע התכנית בשנים 2006 ו-2007. נוסף על כך, הסכומים שהוקצו למשרדים למימון התכנית לא הועברו אליהם בדרך שיטתית ואחידה, ויש קושי רב לאתרם ולעקוב אחריהם באופן מרוכז.
סיכום והמלצות
התכנית לחיזוק הצפון עוררה ציפיות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון. התכנית הלכה ודעכה והשפעתה כמעט ואינה ניכרת בצפון. הממשלה מבססת חלק ניכר מתכניותיה על קבלת תרומות. מדובר בהתנהלות בעייתית בבואה להוציא אל הפועל את היעדים החשובים והחיוניים שהציבה לעצמה הממשלה.
ניתן היה לצפות כי אחרי מלחמה כה קשה שעברו תושבי הצפון וחיפה, תירתם הממשלה, על משרדיה הנוגעים בדבר, כדי לפעול בנחישות לשיקומם. אך ממצאי הביקורת מלמדים כי מעבר לקביעת מדיניות עקרונית והצהרות על התכנית, הממשלה לא נערכה כנדרש לביצועה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהממשלה ובראשה משרד רוה"מ ייערכו מחדש מבחינה ארגונית, תקציבית וניהולית לביצוע התכנית ויקבעו סדרי פיקוח ובקרה נאותים בעניינה לרבות קביעת יעדים ברורים ומדדי ביצוע, כדי לוודא שהתכנית תצא מן הכוח אל הפועל באופן יעיל ומועיל ובלא לחרוג מלוח הזמנים לביצועה. שיקום האוכלוסייה באזורים שסבלו וסובלים ממלחמות הוא מבחן חשוב מאוד לממשלה. על הממשלה לפעול כדי שתכניותיה והחלטותיה לא יהיו בבחינת "אות מתה".