טיפול מרכז ההשקעות ב"קבוצת מרינה"

במרכז ההשקעות שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נבדקו הליכי מתן כתבי אישור שנתן המרכז לחברות שבבעלות איש העסקים רחמים "רמו" בן שושן ("קבוצת מרינה").

לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן - החוק), מסייעת המדינה למשקיעים במפעלי תעשייה באמצעות מתן מענקי השקעה והקלות במסים על פֵּרות ההשקעה. בחוק הוקם מרכז ההשקעות (להלן - המרכז) במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת או המשרד), והוטל עליו לפעול להגשמת מטרות החוק. מתן כתב אישור למבקש על ידי המרכז מזכה אותו במעמד "מפעל מאושר". החוק מסדיר הענקת מעמד של מפעל מאושר במספר מסלולים. הביקורת שממצאיה מוצגים בדוח זה עניינה מפעלים מאושרים במסלול מענקים.

בחודשים מאי-אוקטובר 2006 בדק משרד מבקר המדינה את הליכי מתן כתבי האישור לחברות בשליטתו של איש העסקים מר רחמים "רמו" בן שושן (להלן - היזם) שהוא פעיל פוליטי באזור הצפון והיה חבר מרכז הליכוד. הביקורת נעשתה במשרד התמ"ת ובמרכז ההשקעות.

1. תכנית ההשקעה במפעל "מרינה טבע ייצור ושיווק בע"מ" (להלן - מרינה טבע): מרינה טבע הגישה בקשה למענק בגין השקעה במכונת זריעה שרכשה באוקטובר 1995; החברה קיבלה מענק בגין השקעה זו, למרות שבעבור אותה המכונה קיבלה מענק ממשרד החקלאות. בעקבות כך בוטל כתב האישור של מרינה טבע והיא נתבקשה להחזיר את כל המענקים שקיבלה מהמרכז בגין התכנית המאושרת. במרס 1997 שונתה החלטת המרכז, מרינה טבע חויבה להחזיר רק 25% מהמענקים שקיבלה, והמרכז קבע כי לא יאושרו לה תכניות נוספות. החלטה זו לא נמצאה בפרוטוקול ישיבת מינהלת מרכז ההשקעות. בינואר 1998 קבע מנהל המרכז דאז, בניגוד להחלטה הקודמת, כי עם סיום החזרת המענקים החברה לא תהייה מנועה מלקבל מהמרכז אישורים נוספים. המכתב לא נמצא בתיקי המרכז וצורף לתשובתו של היזם לטיוטת הדוח. משרד מבקר המדינה העיר כי המרכז לא טיפל ב"פרשת המענק הכפול" כיאות.

2. תכנית ההשקעה במפעל "מרינה ב.ש. גידול ושיווק בע"מ" (להלן - מרינה ב.ש.): בפברואר 1998 הגישה מרינה ב.ש. בקשה להקמת מפעל מאושר לייצור מוצרי פטריות ולקט ירקות. על פי המדריך ליישום החוק לעידוד השקעות הון (להלן - נוהלי מרכז ההשקעות), לא יטופלו במסגרת החוק מפעלים שבהם מתבצע תהליך עיבוד ראשוני בתוצרת חקלאית טרייה. הביקורת העלתה כי ייצור לקט ירקות איננו עומד בתנאים לקבלת כתב אישור, אולם באפריל 1999 הונפק למרינה ב.ש. כתב אישור, בניגוד לנוהלי המרכז. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז ההשקעות היה לדחות את בקשת מרינה ב.ש. לקבלת מעמד של מפעל מאושר לגבי החלק במפעל העוסק בייצור לקט ירקות משום שפעילות עסקית זו איננה בתחום אחריותו. בינואר 2004 בוטל כתב האישור של מרינה ב.ש. בשל אי-השקעה במפעל.

3. טיפול במפעלים לגידול פטריות: הביקורת העלתה כי בקשה להקמת מפעל מאושר לגידול פטריות של חברת "פיט סטופ בע"מ" (להלן - פיט סטופ) שבבעלות היזם נדחתה משום שלא הייתה בתחום טיפולו של מרכז ההשקעות. בקשת פיט סטופ הועברה לטיפול משרד החקלאות בעוד תכנית השקעות של "חוות פטריות ערד (1994) בע"מ" (להלן - פטריות ערד) להקמת מפעל לגידול פטריות אושרה (פטריות ערד אינה בבעלות היזם). לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז ההשקעות בתמ"ת היה להימנע מדיון בבקשת פטריות ערד, והיה עליו להעביר את הטיפול בה למשרד החקלאות. בזמן טיפולו של מרכז השקעות בבקשת פיט סטופ פנה היזם בתלונה לשר התמ"ת דאז, מר אהוד אולמרט. התלונה הועברה לטיפולו של מנכ"ל משרד התמ"ת, מר רענן דינור, שכיהן באותה עת גם כממלא מקום מנהל מרכז ההשקעות. התלונה הופנתה למר דינור עם הערה בכתב ידו של מר עובד יחזקאל, שהיה יועץ בכיר לשר: "רענן דינור - דחוף - ביד. אהוד מבקש בדיקתך האישית [ההדגשה במקור] ועדכונו". לדעת משרד מבקר המדינה, בקשת השר ל"בדיקה אישית" יכלה להתפרש על ידי ממלא מקום מנהל מרכז ההשקעות כהנחיה למתן העדפה לטיפול ביזם.

4. הקמה והרחבה ראשונה של מפעל "טבע פוסט בע"מ" (להלן - טבע פוסט): במאי 1999 אישר המרכז את תכנית ההקמה של טבע פוסט לייצור קומפוסט מונבט, המשמש מצע לגידול פטריות (להלן - תכנית ההקמה). בדצמבר 2002 הגישה טבע פוסט בקשה להרחבת המפעל המאושר שבבעלותה לשם ייצור קומפוסט גולמי, חומר הגלם המשמש לייצור הקומפוסט המונבט (להלן - תכנית ההרחבה הראשונה). ב-1.7.03 התקיימה פגישה בה השתתפו בין השאר מר אולמרט, מר שמואל מרדכי, מנהל מרכז ההשקעות דאז, ומר שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא. בפגישה הודיע מר מרדכי כי "המפעל יקבל מעמד של מפעל מאושר ליזם רמו בן שושן" (כך במקור). ב-21.7.03 אישרה מינהלת מרכז ההשקעות (להלן - המינהלה) את תכנית ההרחבה הראשונה. מהמסמכים עולה כי ההחלטה על אישור הרחבת מפעל טבע פוסט נתקבלה בפועל כבר ב-1.7.03 ורוקנה מתוכן את החלטת המינהלה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את עקיפת המינהלה.

5. התחייבות להעסקת עובדים: במרס 2003 הוגש למחלקה לביקורת השקעות במרכז ההשקעות דוח ביקורת על תכנית ההקמה של מפעל טבע פוסט שהכין רואה-חשבון חיצוני (להלן - דוח הביקורת). מדוח הביקורת עולה כי המפעל לא עמד בהתחייבויותיו כלפי מרכז ההשקעות, בין היתר, משום שלא עמד בהתחייבויותיו להעסקת עובדים. על פי דוח הביקורת, מספר העובדים הממוצע במפעל היה שלושה בלבד בעוד בבקשת האישור התחייב המפעל להעסיק ארבעה עשר עובדים. אף שלמרכז היה ידוע כי טבע פוסט איננה עומדת ביעדי העסקת העובדים אישרה המינהלה את תכנית ההרחבה הראשונה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי כי המרכז יאשר תכניות חדשות למפעלים שאינם עומדים בתנאים קודמים להעסקת עובדים. לצורכי בקרה וטיפול במפעלים הכין מרכז ההשקעות קובץ עזר, "קובץ חריגים". משנודע למרכז כי טבע פוסט אינה עומדת ביעדים להעסקת עובדים, רשם אותה ב-7.7.03 בקובץ החריגים כמפעל שיש להפסיק לתת לו אישורים, אולם ב-21.7.03 אושרה תכנית ההרחבה הראשונה. על המרכז היה לוודא שמפעל הרשום בקובץ חריגים כמפעל שיש להפסיק לתת לו אישורים, אכן לא יקבל אישורים חדשים.

6. אישור לפרק זמן קצר: מהביקורת עולה, כי טבע פוסט שינתה את שיטת בניית מפעל הקומפוסט המונבט (תכנית ההקמה), פעולה שהקטינה באופן ניכר את עלויות הבנייה שלו. טבע פוסט הייתה מעוניינת לנצל את הסכומים שחסכה לצורך הגדלת המפעל. בפברואר 2004 אישר המרכז את השינויים הפנימיים בתכנית ההקמה. הזכות לקבל מענק קיימת כל עוד לא חלפו חמש שנים מיום שניתן כתב האישור. אי לכך התאריך האחרון לסיום תכנית ההקמה היה 2.5.04, בתום חמש שנים מיום מתן כתב האישור לתכנית (2.5.99), כך שבפועל נותרו רק כשלושה חודשים עד מועד סיום הביצוע של התכנית. מהמסמכים עולה כי הגדלת מפעל כזה, סביר שתארך יותר משלושה חודשים. במצב זה היזם קיבל אישור להרחבת המפעל כאשר על פי הוראות החוק לא היה לו די זמן להקימו.

7. אישור תכנית ההרחבה השנייה: על מנת לקבל את המענק בכל זאת הגישה טבע פוסט באוגוסט 2004 בקשה להרחבה שנייה של המפעל המאושר (להלן - ההרחבה השנייה). הבקשה אושרה במינהלת מרכז ההשקעות בדצמבר 2004. מהביקורת עולה כי מרכז ההשקעות אישר את תכנית ההרחבה השנייה בחריגות רבות מנהליו: האישור ניתן אף שהיזם החל לבצע את השינוי במפעל במסגרת תכנית ההקמה; התכנית אושרה אף שהמפעל אינו עומד בהתחייבויותיו הקודמות כלפי מרכז ההשקעות להעסקת עובדים; התכנית אושרה ללא קבלת סקר מהבנק לפיתוח התעשייה. המרכז סטה מנהליו ואפשר ליזם לבצע את תכנית ההקמה ולקבל את המענקים בגינה למרות שחלפו יותר מחמש שנים מיום מתן כתב האישור.

8. תוספת השקעה במפעל טבע פוסט: במרס 2005 פנה היזם ליועץ השר, מר יחזקאל, בבקשה לסיוע בעבודות פיתוח ותשתיות במפעל טבע פוסט. בעקבות זאת פנה מר יחזקאל ב-23.3.05 במכתב רשמי של לשכת השר למְנהל מרכז ההשקעות. מר יחזקאל מסר כי היזם מציין שטבע פוסט מעוניינת להתרחב, אך הדבר כרוך בהשקעה רבה שבעבורה הוא (היזם) מבקש את סיוע משרד התמ"ת. מר יחזקאל סיים את מכתבו באמירה "אודה מאוד אם תעמדו בקשר עם מר בן שושן ותבחנו דרכים לסייע למפעל. אודה לטיפולכם ולעדכוני". בשל קרבתו של היועץ לשר הממונה, בשל שיגור מכתב רשמי של לשכת השר בחתימת יועצו הבכיר - ובגלל העברת העתק לשר וליזם עצמו - יכלה בקשת היועץ להתפרש על ידי מְנהל מרכז ההשקעות - וגם על ידי היזם ואחרים - כהוראה או כהנחיה לביצוע וכביטוי להפעלת לחץ על ידי השר או מטעמו.

9. השקעה בתשתית לכביש גישה: ב-30.3.05 פנה היזם למנהל מרכז ההשקעות, מר חזי צאיג במכתב, ובו ביקש את עזרתו ואת תמיכתו במימון התשתיות. נציג היזם טען כי תוספת ההשקעה המבוקשת הייתה בעבור סלילת כביש הגישה למפעל, אולם נוהלי מרכז ההשקעות אינם מאפשרים קבלת מענק על השקעה בחיבור המפעל לרשת הכבישים. במסמכי מרכז ההשקעות לא נמצא הסבר בעניין מהות התוספת ולא צוינה הסיבה שבגינה ניתן האישור. מכּתב האישור של התוספת עולה כי הוא ניתן על ידי מנהל מרכז ההשקעות ולא על ידי המינהלה. מהביקורת עולה כי בסמכות מנהל המרכז לאשר תוספות שסכומן עד 30% מסכום התכנית המאושרת או עד 3,000,000 דולר.

לדעת משרד מבקר המדינה, מתן סמכות למנהל המרכז לאשר תוספות לכתבי אישור בסכומים אלה איננו סביר. מר צאיג הודיע כי המינהלה אישרה את שינוי הנוהל האמור, כך שהחל מדצמבר 2005 נתונה הסמכות לאישור תוספות השקעה למינהלת מרכז ההשקעות בלבד.