רקע כללי
הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל. הזכות לבחור ולהיבחר הוכרה כאחת מזכויות היסוד במדינת ישראל, ומימושה מאפשר לכל אזרח בגיר לקחת חלק פעיל בעיצוב השלטון. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן - חוק הבחירות), ותקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973, שהותקנו מכוחו (להלן - תקנות הבחירות), קובעים את סדרי הבחירות. אלה נועדו לשמור על הגינות הבחירות, טוהרן ויעילותן בהליך ודאי ויציב על מנת להבטיח את מימוש רצון הבוחר.
ועדת הבחירות המרכזית (להלן גם - ועדת הבחירות או הוועדה המרכזית) היא הגוף האחראי לביצוע הבחירות. לקראת מועד הבחירות לכנסת העשרים כיהנו בוועדת הבחירות 34 חברים מטעם הסיעות שהיו מיוצגות בכנסת התשע עשרה. מר סלים ג'ובראן, שופט בית המשפט העליון, כיהן כיו"ר הוועדה בתקופה שבין מרץ 2013 עד מאי 2015. בהתאם לחוק הבחירות, לקראת מועד הבחירות ממנה הוועדה המרכזית ועדת בחירות אזורית לכל אחד מ-19 אזורי הבחירות במדינה (להלן - הוועדות האזוריות).
לצד ועדת הבחירות פועל בקביעות סגל מינהלי המופקד על ההיערכות לבחירות וניהולן, ואף יוזם הצעות לתיקוני חקיקה ומקדמן. בראש הסגל המינהלי עומדת מנכ"לית ועדת הבחירות, גב' אורלי עדס (להלן גם - המנכ"לית). מלבד העובדים בוועדת הבחירות בתקופת השגרה מגויס סגל עובדים שפועל על יד כל ועדה אזורית. ועדת הבחירות והוועדות האזוריות אחראיות בפועל לארגון הבחירות ולביצוען.
הבחירות לכנסת העשרים התקיימו ב-17.3.15 והתמודדו בהן 25 רשימות. מספר בעלי זכות הבחירה היה 5,881,696 ושיעור המצביעים היה 72.3%, לעומת 67.8% בבחירות לכנסת התשע עשרה. הבחירות התנהלו ב-10,464 קלפיות שהוצבו ב-1,277 ישובים ברחבי הארץ.
פעולות הביקורת
בפברואר 2014 פרסם משרד מבקר המדינה דוח על ההיערכות לבחירות לכנסת התשע עשרה וניהולן (להלן - דוח הביקורת הקודם או הדוח הקודם). בחודשים ינואר-יולי 2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת. במסגרת זו נבדקו הפעולות שננקטו לתיקון ליקויים שצוינו בדוח הביקורת הקודם, בין היתר בנושאים אלו: מעמד עובדי הסגל הקבוע; תקציב וכספים; גיוס עובדים, תנאי העסקתם ושכרם; פריסת הקלפיות ברחבי הארץ; חשש לפגיעה בטוהר הבחירות; המערכת הממוחשבת. כן נבדקו נושאים נוספים, בהם: תכניות עבודה; מינוי מבקר פנים לוועדת הבחירות; העסקת בני האוכלוסייה הערבית (להלן גם - המגזר הערבי), מובטלים ואוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית בוועדות האזוריות; הערכת עובדי הוועדות האזוריות; סוגיות בנושא העסקת עובדי יום הבחירות והיבטים בנושא מחשוב הבחירות. הביקורת נעשתה בוועדת הבחירות המרכזית, בוועדות האזוריות ובקלפיות . כן נעשו בדיקות השלמה במשרדי הבריאות והפנים (לרבות ברשות האוכלוסין וההגירה ואצל המפקח הארצי על הבחירות ), במינהל הכנסת, במשטרת ישראל, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר, באגף התקציבים ובמינהל הדיור הממשלתי שבמשרד האוצר, ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס).
הליקויים העיקריים
ענייני ארגון ומינהל
חוק הבחירות קובע ששופטי בית המשפט העליון יבחרו אחד מהם לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות. ההיערכות לבחירות מחייבת את יו"ר ועדת הבחירות להקדיש את מרב זמנו ומרצו לנושאים העומדים על הפרק ודורשים את מעורבותו האישית ברמה היום-יומית. כפועל יוצא מכך, בשבועות שלפני יום הבחירות יו"ר הוועדה אינו פנוי למילוי תפקידו השיפוטי וגדל העומס בבית המשפט העליון.
ועדת הבחירות לא גיבשה תכנית עבודה לפעילותה הכוללת ולפעילות כל אחת מיחידות המטה שלה בתקופה שבין בחירות לבחירות (להלן גם - תקופת השגרה) לשנים 2014 ו-2015.
למרות הוראות חוק הביקורת הפנימית לא מונה מבקר פנימי לוועדת הבחירות.
ענייני תקציב וכספים
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי תוקנו ליקויים רבים שנמצאו בביקורת הקודמת בנושא תקציב ועדת הבחירות וניהולו, ובהם: בהצעת התקציב ל-2015 הובאו נתוני ביצוע קודמים; ההוראות אושרו בשתי חתימות; שולמו חשבוניות רק אחרי פירוט ראוי של השירותים שבגינם בוצע החיוב ובוצעה בקרה מתאימה.
תכנון התקציב: נמצא כי בתקופה של ארבע מערכות הבחירות שקדמו לבחירות לכנסת העשרים נותרו לוועדת הבחירות בתום מערכת הבחירות יתרות תקציב בסכומים גבוהים.
פרויקט הבינוי: ביולי 2013 אישרו הגופים הרלוונטיים בוועדת הבחירות את הצעת המנכ"לית לתוספת בנייה במרכז המבצעי הלוגיסטי (להלן - הממ"ל) שבמרכז הארץ בעלות הנאמדת ב-4 מיליון ש"ח. ועדת הבחירות לא הגדירה את צורכי פרויקט הבינוי, ולא הציגה נתונים או מידע המעידים על הצורך בתוספת הבינוי האמורה; לא הציגה חלופות לבנייה בהיקף זה, וכן לא בחנה את היקף התקציב הנדרש, לרבות עלות הפרויקט ועלות התחזוקה הצפויה של המבנה והמקורות לכך.
ענייני כוח אדם - גיוס עובדים, תנאי העסקתם ושכרם
גיוס עובדים ואופן העסקתם
עד מועד סיום הביקורת ביולי 2015 לא הסדירה ועדת הבחירות את נושא גיוס העובדים לשורותיה ולא הקפידה על עקרונות שוויון ההזדמנויות וההגינות, וזאת על אף שמשרד מבקר המדינה העיר על כך עוד בדוח הביקורת לכנסת השבע עשרה . היעדר ההסדרה אפשר את קיומם של הליקויים שיפורטו להלן:
1. במחצית הוועדות שיעור עובדי המדינה המגיעים מאותו מקום עבודה היה גדול מאוד, ואף הגיע לשיעור של 100%. זאת ועוד, כמעט בכל הוועדות (9 מתוך 10) הייתה זהות מוחלטת בין מקום העבודה שממנו הגיע מנהל הוועדה למקום העבודה שממנו הגיעו עובדיו. ממצאים אלו מלמדים על חשש ממשי לקיומה של תופעת "חבר מביא חבר" או להעדפת מקורבים. ממצאים אלה מעלים חשש לפגיעה ממשית בעקרון היסוד המבטיח שוויון הזדמנויות. זאת ועוד, קיים טעם לפגם בהיקף ובריכוז העובדים של משרד ממשלתי מסוים בוועדה אזורית אחת.
2. ועדת הבחירות לא יזמה שילוב עובדים מהמגזר הערבי בעבודה בוועדת הבחירות. בהקשר זה עלה כי ועדת הבחירות העסיקה בתקופת הבחירות 47 עובדים בלבד מקרב המגזר הערבי, ששיעורם כ-5% מכלל 856 עובדי ועדת הבחירות.
3. בבחירות הנוכחיות חל שיפור ניכר בנושא יישום הכללים לגבי העסקת קרובי משפחה שקבעה ועדת הבחירות - לעומת הבחירות שנערכו בינואר 2013 (להלן - הבחירות הקודמות). עם זאת, נמצא כי ל-74 מבין 856 (כ-9%) עובדי ועדת הבחירות היה קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק, אף שאסור היה להעסיקו בהתאם לכללים.
הערכת עובדי הוועדות האזוריות: עד מועד סיום הביקורת, יולי 2015, 8 מבין 19 (כ-40%) הוועדות האזוריות לא העבירו לוועדת הבחירות, את ההערכות בנוגע לעובדי התקן כנדרש. רק החל באוקטובר 2015 הועברו ההערכות.
גיוס מזכירים לוועדות הקלפי
בביקורת הקודמת עלה שלא בכל הוועדות האזוריות נעשתה הערכת מזכירים. עוד עלה, שנתוני הערכות העובדים ששימשו כמזכירים, לא נשמרו באופן שאפשר לוועדות האזוריות להשתמש בהם בבחירות העוקבות בבואן לגייס מזכירים למערכת הבחירות. בביקורת הנוכחית עלה שהליקויים תוקנו.
משרד מבקר המדינה ניתח את הנתונים בדבר הציונים שקיבלו מזכירי ועדות הקלפי לאחר יום הבחירות לכנסת העשרים והעלה כי קריטריון הניסיון והקריטריון בדבר היות המועמד עובד מדינה או עובד רשות מקומית לא השפיעו על הציון שקיבלו.
שכר העובדים
בדוח הקודם ציין משרד מבקר המדינה, כי ראוי שהסדר השכר של עובדי הסגל הקבוע יעוגן בהחלטה ספציפית של ועדת הכספים של הכנסת. לגבי עובדי הוועדות האזוריות העיר משרד מבקר המדינה כי הכללים והתעריפים לקביעת שכרם נקבעו לפני שנים רבות ולא נבחנו מאז. עד מועד סיום הביקורת, יולי 2015, לא תוקנו הליקויים.
בניגוד לנוהל העסקת עובדים בוועדת הבחירות, 87 עובדים (כ-19%) הועסקו יותר מ-200 שעות בחודש. זאת ועוד, בניגוד לקביעת ועדת החריגים, 51 עובדים הועסקו בממ"ל יותר מ-230 שעות במשך חודש אחד לפחות, 12 מתוכם - יותר מ-300 שעות.
העסקת עובדי יום הבחירות
1. ועדת הבחירות קבעה כי יום הבחירות נמשך שלושה ימים - מ-17.3.15 ועד ל-19.3.15. בכך התאפשר להעסיק עובדים - בימים שהם לא ימי בחירות - בשכר של יום בחירות.
2. רק שבע מבין 19 הוועדות האזוריות פנו ללשכות התעסוקה לצורך גיוס עובדים.
3. בשבע ועדות אזוריות הועסק מספר רב של עובדים "כלליים" ביום הבחירות, מ-100 ועד 241. 444 עובדים כלליים הועסקו 30 שעות ומעלה בוועדות האזוריות, ו-162 מתוכם הועסקו בין 40 ל-65 שעות.
4. ל-4,670 מעובדי יום הבחירות שאינם אבות בית היו קרובי משפחה בקרב עובדי יום הבחירות באותה ועדה אזורית. כמו כן, ל-113 מהם היו שני קרובי משפחה באותה ועדה.
ההצבעה בקלפיות
פריסת הקלפיות ברחבי הארץ
1. משרד מבקר המדינה שב ובחן בבחירות לכנסת העשרים את האפשרות לאחד קלפיות בכל המתחמים שבהם הוצבה יותר מקלפי אחת (בלי להביא בחשבון בבדיקה זו את הרצף הגאוגרפי שנוצר בעקבות איחוד הקלפיות) . מהבדיקה עלה שניתן היה לצמצם 1,021 (9.8%) קלפיות מבין 10,464 הקלפיות שהוצבו , בלי שמספר הבוחרים הרשומים בכל קלפי יעלה על הרף העליון שנקבע בחוק (800 בוחרים). צמצום כזה היה מאפשר לחסוך כ-8.6 מיליון ש"ח . אם בכל קלפי המוצבת במתחם שבו יותר משתי קלפיות יהיו רשומים עד 750 בוחרים, ניתן היה לצמצם 623 קלפיות (5.9%) ולחסוך כ-5.2 מיליון ש"ח.
2. לעתים נמצאו הפרשים ניכרים במספרי הבוחרים הרשומים להצבעה בין קלפיות הנמצאות במתחם אחד (כגון בכיתות סמוכות במבנה בית ספר).
קלפיות נגישות והליך ההצבעה בהן
1. בעקבות עבודתו של צוות לאיתור מקומות לקלפיות נגישות פחת מספר היישובים שבהם לא הוצבה קלפי נגישה מ-702 ל-539 יישובים.
2. גם בביקורת הנוכחית עלה חשש שבוחרים הצביעו בקלפיות נגישות מיוחדות (שבהן יכולים להצביע גם הרשומים בקלפיות אחרות), אף שלא היו זכאים לכך.
3. עד אוקטובר 2014 חייבו תקנות הבחירות למנות בכל קלפי נגישה מיוחדת מזכיר נוסף, לטיפול בהצבעת בוחרים המוגבלים בניידות, דבר שהביא להוצאה כספית ניכרת. באוקטובר 2014 תוקנו התקנות ובוטלה החובה למינוי מזכיר נוסף בקלפיות אלו. תיקון התקנות הביא לחיסכון של כ-3.5 מיליון ש"ח . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולתה של ועדת הבחירות בעניין זה.
4. בבחירות אלה, כמו בבחירות קודמות, ביקשו קרובי משפחה של מאושפזים להצביע בקלפיות שבבתי החולים. משרד מבקר המדינה העיר בדוח הקודם כי נוכח חשיבות הזכות להצביע, על ועדת הבחירות לשקול ליזום תיקון לחוק הבחירות, שיקבע באילו נסיבות יהיו רשאים להצביע בקלפיות שבבתי החולים קרובי משפחה של מאושפזים. נמצא שהטיפול בנושא טרם הסתיים.
ענייני מינהל הקשורים ליום הבחירות
1. בביקורת הקודמת התגלתה שונות רבה באופן שבו נהגה כל ועדה אזורית בהליך קליטת הפרוטוקולים. בעקבות הביקורת הופעל צוות שעסק בטיוב הליך קליטת התוצאות בוועדות האזוריות, ובסנכרון הליכי עבודת המזכיר, הקליטה בוועדות האזוריות, והקליטה במשכן הכנסת. ואולם, גם בבחירות לכנסת העשרים נמצאו הבדלים בין הוועדות במשך ההמתנה לקליטת הפרוטוקולים: בשבע ועדות משך ההמתנה לא עלה על מספר דקות, אך באחרות נוצרו בשעות העומס תורים ארוכים (עד שעתיים).
2. החל במערכת הבחירות לכנסת התשע עשרה התבקשו מזכירי הקלפיות לסמן בטופס ייעודי (להלן - טופס 1000) את מספריהם הסידוריים של הבוחרים שהצביעו, כפי שהם מופיעים באלפון. כל טופסי ה-1000 נסרקו, וכך נוצר בסיס נתונים הכולל את פרטי כל המצביעים בקלפיות בפועל. מנתוני ועדת הבחירות עולה כי קובץ ה"כפולים" (בוחרים שהצביעו לכאורה פעמיים) הכיל 9,702 בוחרים. אחת הסיבות למספר הגדול הייתה שהמזכירים ב-424 קלפיות תלשו את טופס ה-1000 מהפרוטוקול בניגוד להנחיות, ולכן טפסים אלו לא הגיעו לסריקה בוועדה המרכזית. לאחר בדיקה ידנית, שנמשכה שעות רבות ועיכבה את סיכום הקולות הסופי, נפסלו 516 קולות מתוך 9,702 הקולות הכפולים. 103 מהם (20%) היו קולות של מזכירי ועדות קלפי וחבריה.
3. בביקורת הקודמת עלה, כי חלק מוועדות הספירה שהוקמו בכנסת לא אוישו בהתאם לנדרש, וחלקן אף פעלו ללא מזכירים. בביקורת המעקב עלה כי הליקויים תוקנו.
חשש לפגיעה בטוהר הבחירות
1. בשמם של 32 בוחרים שנפטרו נעשתה לכאורה הצבעה.
2. 5,359 בוחרים, שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות, סומנו כמי שהצביעו בבחירות לכנסת העשרים.
3. ועדת הבחירות השקיעה מאמצים רבים על מנת למנוע עבירות הונאה וזיוף במהלך הבחירות לכנסת העשרים. מאמציה ניכרו גם בטיפולה במקרים שבהם היה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות.
המערכת הממוחשבת
1. שלא כמו במערכות בחירות קודמות, פריסת מערכת "דמוקרטיה " בוועדות האזוריות ובוועדת הבחירות המרכזית הושלמה בתוך זמן קצר. כמו כן, ועדת הבחירות ביטלה לאחר הבחירות הנוכחיות את הרשאות הגישה של עובדי הבחירות, כנדרש.
2. בביקורת הקודמת עלה כי יומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" לא כלל את רוב הפעולות המקוונות שנעשו במערכת ואף לא את ניסיונות הגישה הכושלים. כמו כן ועדת הבחירות לא קבעה אחראי לבדיקת יומן האירועים. ביקורת המעקב העלתה כי ליקויים אלה טרם תוקנו במלואם.
3. אף על פי שעברו כשלוש שנים מאז הודעת רשות האוכלוסין כי בכוונתה להעביר למשרד הפנים את האחריות למחשוב ניהול הבחירות, עד סוף שנת 2015 טרם סיימו הנהלת משרד הפנים והמפקח על הבחירות את ההתארגנות בנדון.
4. בסוף דצמבר 2013 הקים שר הפנים דאז ועדה ציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. לפי כתב המינוי, היה עליה להגיש המלצות בתוך שישה חודשים. הוועדה קיימה שישה מפגשים עד ספטמבר 2014 לצורכי לימוד הנושא. בשל הקדמת הבחירות הופסקו הדיונים, ועד ספטמבר 2015 פעילות הוועדה טרם חודשה.
5. בעקבות פנייתו מאוקטובר 2007 של חה"כ דאז מיכאל איתן ליו"ר ועדת הבחירות דאז בנושא מחשוב פנקס הבוחרים, החל תהליך שבסופו ב-2012 פרסמה ועדת הבחירות מכרז לפיתוח אתר האינטרנט שלה. בין היישומים האופציונליים במכרז נכללו שני היישומים האלה: "בדיקת זכות ההצבעה בקלפי" ו"דיווח תוצאות ההצבעה". חברה ב' שזכתה במכרז הגישה הצעה של כ-38,000 ש"ח לפיתוח שני היישומים. באוגוסט 2014 הגישה חברה ב' הצעת המחיר נוספת, שהתבססה על אפיון מעודכן מיולי 2014 עבור מערכת מק"ם (מערכת קלפי ממוחשבת), השונה ורחב במידה ניכרת מהאפיון של שני יישומים אלה. הצעת מחיר הסתכמה בכ-524 אלף ש"ח, והייתה גבוהה פי 14 ממחיר הזכייה במכרז ב-2012. ועדות המכרזים והפטור ממכרז של ועדת הבחירות אישרו את ההתקשרות האמורה, אף על פי שהצעת המחיר החדשה לא נבעה מזכות ברירה (אופציה) במכרז, שכן מדובר במערכת שונה לגמרי, ואף שלא נעשתה פנייה למציעים נוספים, ובהם מגישי ההצעות למכרז הקודם.
ההמלצות העיקריות
על ועדת הבחירות לקיים בחינה ממשית של המשמעויות וההיבטים הכרוכים ביישום החלופה של מינוי שופט עליון בדימוס לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות, ובמידת הצורך ליזום תיקון מתאים לחוק הבחירות.
על ועדת הבחירות לגבש תכניות עבודה מפורטות שישמשו כלי מרכזי לניהול פעילותה הארגונית של ועדת הבחירות לא רק בתקופות של בחירות אלא גם בין מערכות הבחירות.
על ועדת הבחירות לפעול למינוי מבקר פנימי - בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית - ולקבוע את היקף משרתו בהתאם למשימותיו.
על ועדת הבחירות להמשיך בפעולותיה לתכנון יעיל יותר של תקציבה השנתי לבחירות, תוך קביעת "שולי ביטחון תקציביים" עבור פעולות שלא ניתן לצפותן מראש.
על ועדת הבחירות לקיים בחינה מדוקדקת של הצורך בתוספת הבינוי ושל הכדאיות הכלכלית בכך. את תוצאות הבחינה ראוי להציג בפני נשיאות ועדת הבחירות וועדת הכספים שלה, כדי שזו תוכל להחליט בעניין על סמך מידע מלא.
על ועדת הבחירות במסגרת בחינת נושא אופן גיוס העובדים, לתת את הדעת גם לתופעה של "חבר מביא חבר" או להעדפת מקורבים. כמו כן על ועדת הבחירות לתת הזדמנות שווה לכלל הציבור להשתתף במבצע יום הבחירות, תוך מתן דגש לצורך להרחיב את השתלבותם של בני המגזר הערבי.
על ועדת הבחירות לשוב ולבחון את הקריטריונים לתפקיד מזכיר קלפי, מפני שנראה שקריטריונים בדבר ניסיון והיות המועמד עובד מדינה או עובד רשות מקומית לא השפיעו על הציון שקיבלו מזכירי ועדות קלפי. לפיכך קריטריונים אלה אינם חוזים את תפקודם של בעלי תפקיד זה, והדבר פוגע ביכולת לקיים הליך גיוס מיטבי ושוויוני.
על ועדת הבחירות לפעול לאלתר לסיום הבחינה של סוגיית השכר של עובדי ועדת הבחירות ושכר עובדי יום הבחירות וליישם את המסקנות.
על ועדת הבחירות לפעול לשיפור שיתוף הפעולה עם שירות התעסוקה, על מנת לשלב אוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית, ובפרט מובטלים, בכל התפקידים האפשריים, הן בעבודה ביום הבחירות והן בתקופה שלפני הבחירות.
על ועדת הבחירות להגדיר את מספר השעות המרבי שעבורן יוכלו עובדי יום הבחירות לעבוד, תוך מתן אפשרות לחריגים. זאת ועוד, על הוועדה הציבורית לבחינת שכר עובדי ועדת הבחירות ושכר עובדי יום הבחירות לתת דעתה גם לנושא זה.
על ועדת הבחירות לגבש נוהל שיגדיר את תפקידי העובדים הכלליים ויקבע אמות מידה לאישור ההעסקה, להליכי האישור ולתכנון העסקתם.
על ועדת הבחירות, הלמ"ס והמפקח על הבחירות לבחון יחד את הצורך ליזום שינוי בהוראות החוק ובהנחיות הקיימות בנוגע לחלוקת אזורי הקלפיות, שנקבעו לפני עשרות שנים.
על ועדת הבחירות להוסיף ולפעול כדי ליישם את היעד של חוק הבחירות, הקובע שיש לשאוף להנגיש את כל מקומות הקלפי שברחבי הארץ לבוחרים בעלי מוגבלות בניידות. בשלב הראשון יש להביא לידי כך שבכל יישוב בארץ תהיה קלפי נגישה אחת לפחות.
על ועדת הבחירות להמשיך ולבחון דרכים שיאפשרו מבחינה חוקית לקבוצות נוספות של בוחרים להצביע גם בקלפי שבה אינם רשומים להצבעה.
על ועדת הבחירות לשקול ליזום תיקון לחוק הבחירות שיאפשר לקרובי משפחה של מאושפזים להצביע בקלפיות שבבתי החולים בתנאים מסוימים.
על ועדת הבחירות להיערך למניעת עומסים מיותרים בהליך קליטת הקלפיות בוועדות האזוריות. ראוי שהוועדות האזוריות יוסיפו ועדות קליטה בשעות עומס אלו וישקלו לנקוט צעדים נוספים לצמצום העומס.
על ועדת הבחירות להבהיר בהדרכות את השימוש בטופסי ה-1000 ואת חשיבותם, ובייחוד את עבודת ועדות הקליטה בוועדות האזוריות, האמורות לוודא שטופסי ה-1000 מועברים לוועדת הבחירות כחלק מהפרוטוקולים.
על ועדת הבחירות לבחון את תופעת ההצבעות הכפולות לעומק ולשקול בין היתר למנוע מהמזכירים ומחברי ועדות הקלפי שקולותיהם נפסלו לשמש בתפקידים הללו בעתיד.
על ועדת הבחירות לבדוק דרכים שבהן ניתן לצמצם את התופעה החמורה של הצבעה בזהות בדויה בשם נפטרים ואנשים השוהים בחו"ל. כמו כן, על ועדת הבחירות לבדוק את כל המקרים שהעלה משרד מבקר המדינה, ולגבי אלו שתמצא הצבעה בדויה לכאורה - להעבירם לאלתר לבדיקת משטרת ישראל.
על ועדת הבחירות להשלים את הפעולות הנדרשות לצורך ניטור אירועי אבטחת מידע במערכת, בדיקת האירועים החריגים בה ומניעת איומים על פעילותה התקינה. כמו כן, על ועדת הבחירות לבדוק את כלל האירועים החריגים שנרשמו ביומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" בתקופת הבחירות.
על משרד הפנים לקדם במשנה מרץ את פיתוח המערכת לניהול הבחירות, זאת נוכח העלויות הגדולות של המערכת הנוכחית ונוכח העובדה שבאחריות משרד הפנים היבטים חיוניים בניהול הבחירות לכנסת: ניהול פנקס הבוחרים, משלוח ההודעות לבוחר וניהול מפת הקלפיות.
על שר הפנים לחדש את פעילות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, שפעילותה הופסקה בספטמבר 2014.
על ועדת הבחירות להקפיד בהתקשרויות עם גורמים חיצוניים שגם נוכח שיקולי יעילות תפעל על פי כללי מינהל התקין ועל פי שיקולים של הגינות כלפי כל המציעים והמציעים בכוח.
סיכום
הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל. הזכות לבחור ולהיבחר הוכרה כאחת מזכויות היסוד במדינת ישראל, ומימושה מאפשר לכל אזרח בגיר לקחת חלק פעיל בעיצוב השלטון. ההיערכות לבחירות - המגיעה לשיאה בניהול יום הבחירות עצמו ובסיכום תוצאותיהן - באה לידי ביטוי במבצע מורכב ביותר, הנמשך כשלושה חודשים, משתתפים בו עשרות אלפי עובדים, ותקציבו מגיע לכ-240 מיליון ש"ח. ועדת הבחירות פעלה על מנת להבטיח את הצלחתו של מבצע זה.
בפברואר 2014 פרסם מבקר המדינה דוח מקיף בנושא ההיערכות לבחירות לכנסת התשע עשרה וניהולן. ניכר כי ועדת הבחירות התייחסה ברצינות לביקורת הקודמת, ופעלה בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותה עד שהוקדמו הבחירות לתיקון חלק מהליקויים שהועלו בביקורת זו. בראש הנושאים שתוקנו - החלת חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן - חוק המינויים), על עובדי ועדת הבחירות המרכזית (בהתאמות הנדרשות).
עם זאת, נושאים אחרים טרם הוסדרו, וחלקם אף נדונים שנים ארוכות בוועדת הבחירות, כגון אופן גיוס העובדים. לעניין זה, לצד הצורך לגייס כוח אדם מיומן בפרק זמן קצר, חשוב שתינתן הזדמנות שווה לכלל הציבור להשתתף במבצע הבחירות, תוך מתן דגש לצורך להרחיב את השתלבותם של בני המגזר הערבי. זאת ועוד, יש לתת את הדעת לכך שהעבודה במבצע הבחירות - הן בחודשים הקודמים להן והן ביום הבחירות עצמו - טומנת בחובה תמורה כספית לא מבוטלת. בבחירות אלה פעלה ועדת הבחירות על מנת לאפשר לחיילים הזכאים לסיוע כלכלי לשמש סדרנים ביום הבחירות. פעולה זו ראויה לציון. עם זאת, יש לבחון אפשרות להרחיבה באופן שאוכלוסיות נוספות מעוטות יכולת כלכלית ישולבו במבצע הבחירות. התמורה הכספית המשולמת עבור עבודה זו משמעותית עבור אוכלוסיות אלה באופן מיוחד.
לדעת משרד מבקר המדינה לצד ניהול הבחירות התקין יש להבטיח שיישמרו עקרונות חשובים נוספים החלים על המינהל הציבורי - ובהם שמירה על כספי הציבור, שוויון הזדמנויות, הקצאה יעילה של משאבים ומימוש זכות הבחירה בצורה המיטבית.