רקע כללי
מכון ויצמן למדע ברחובות (להלן - המכון או מכון ויצמן) הוא מכון מחקר וגם מוסד אוניברסיטאי להכשרת תלמידי מחקר לתארים מתקדמים (שני ושלישי). המכון עוסק בקשת רחבה של תחומים הנמצאים בחזית המדע והטכנולוגיה. מדעני המכון מפתחים, בין היתר, תרופות, תהליכים ואמצעים שלהם תרומה ממשית להתפתחות המדע והרפואה, וזוכים להצלחה בין-לאומית; מוצרים שפותחו במכון נמכרים ברחבי העולם במיליארדי דולרים בשנה ומכניסים למדינה מטבע זר רב. מדעני המכון זכו בפרסים בין-לאומיים, ובהם פרסי נובל לכימיה.
המוסדות להשכלה גבוהה, ובהם מכון ויצמן, ממלאים תפקיד ציבורי, וחלק ניכר מתקציביהם מקורו בתקציב המדינה. מכאן, שהמוסדות האלה מחויבים, בתחומים ובהיבטים שונים, לפעול על פי כללים מתחום המשפט הציבורי, כל מוסד על פי אופיו המיוחד. על גופים הממלאים תפקיד ציבורי, כמו מכון ויצמן, חלה החובה לקבוע מנגנונים ונהלים לבחינת חשש לניגוד עניינים ולהתנהגות במצבים של קרבה משפחתית, ועליהם להטמיע נהלים אלה בקרב העובדים.
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר-דצמבר 2014 בדק משרד מבקר המדינה את ההסדרים שקבע מכון ויצמן לבחינת קרבה משפחתית ואת הפעולות שנקט למניעת מצבים המאפשרים חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית.
הליקויים העיקריים
קביעת נורמות לא ממצות לטיפול בקרבה משפחתית
למכון ויצמן יש נוהל ונורמות שמטרתם לקבוע כללים לגבי מקרים שבהם לא תותר העסקה של קרובי משפחה; ואולם הנוהל והנורמות אינם מסדירים את הנושא בכללו ובמלואו. ההסדרים הקיימים חלים רק על העובדים המינהליים ואינם עולים בקנה אחד עם כללי המינהל התקין, הם אינם מסדירים את אופן הפעולה במקרה שבו נוצרה או התגלתה קרבה משפחתית בין העובדים, לרבות הוראות בדבר עריכת הסדרים למניעת חשש לניגוד עניינים.
אי-טיפול אגף משאבי אנוש בדיווח על קרבה משפחתית
אגף משאבי אנוש (להלן - האגף או אגף משאבי אנוש) במכון לא ריכז דיווחי עובדים שהצהירו על קרובי משפחתם המועסקים במכון ולא טיפל בהם. גם אם הצהירו עובדים על קרבה משפחתית, לא פעל האגף למניעת חשש לניגוד עניינים, וכך אפשר התנהלות בלתי תקינה.
הימשכות הליכי ניוד עובדים
נמצאו ליקויים בטיפולו של אגף משאבי אנוש בניוד של שתי עובדות שנמצא חשש לניגוד עניינים בעבודתן עקב קרבה משפחתית, לרבות שיהוי רב בהעברתן לתפקיד אחר, ואי-עריכת הסדרים למניעת החשש לניגוד העניינים עד ניודן לתפקיד אחר. באשר לאחת העובדות נמצא גם שהאגף לא ביטל הרשאות שניתנו לה במערכת הממוחשבת, דבר אשר מנע במידה רבה את מזעור הנזק שבחשש לניגוד העניינים שנמצא.
אי-טיפול לשכת הייעוץ המשפטי
נמצא כי היועצת המשפטית של המכון לא דרשה מהנהלת המכון שיובאו לפניה מקרים של קרבה משפחתית אסורה וחשש לניגוד עניינים, לא חיוותה את דעתה במקרה של חשש לניגוד עניינים שהובא לפניה ולא הציעה הסדרים מתאימים למניעת חשש לניגוד עניינים במקרים שבהם הדבר נדרש.
ההמלצות העיקריות
על המכון לפעול בדרך שגרה למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית בעבודתם של עובדי המכון, ולנקוט לשם כך פעולות יזומות ושיטתיות. עליו לעדכן את נהליו בנושא העסקה במצב של קרבה משפחתית, ועל הנהלים לחול על כל עובדי המכון ולא רק על העובדים המינהליים, ובייחוד על עובדים העוסקים ברכש ובכספים.
ראוי כי המכון יקפיד הקפדה יתרה על רענון תקופתי של ההנחיות בדבר חובת העובדים לדווח על קרבה משפחתית שנוצרה לאחר תחילת העסקתם במכון. כמו כן יש לשקול לחייב את העובד להודיע על כל שינוי במצבו או במצב של קרוב משפחתו או של אדם אחר הפועל מטעמו, העלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים.
על לשכת הייעוץ המשפטי במכון להנחות את הנהלת המכון בכל הנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים של עובדי המכון. על הנהלת המכון, בשיתוף לשכת הייעוץ המשפטי, לפעול לגיבוש נוהל כולל המסדיר את נושא ניגוד העניינים. על הנוהל לכלול, בין השאר, את החובה להביא לידיעת לשכת הייעוץ המשפטי מקרים שבהם עולה חשש לניגוד עניינים של עובדי המכון; במקרים אלה על הלשכה לחוות את דעתה ולהציע הסדרים למניעת ניגוד עניינים במידת הנדרש, לרבות בתקופת הביניים עד העברתם של העובדים לתפקיד אחר.
סיכום
כלל יסוד בשירות הציבורי הוא שאסור לעובד להימצא במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית. עובד הנמצא במצב כזה עלול להתקשות לקבל החלטות אובייקטיביות, ללא משוא פנים, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת הגוף שבו הוא מועסק, גם אם כוונתו טובה; העסקה של קרובי משפחה רבים במקום אחד אף עלולה ליצור "ריכוז כוח" העלול לפגוע במאזן יחסי הכוחות במקום העבודה. בשל כל אלה, ניגוד עניינים משפיע לרעה על השירות הציבורי כולו ועלול לפגוע באמון הציבור במערכת הציבורית.
בניגוד לכלל האמור למכון ויצמן אין הסדר ממצה לטיפול בקרבה משפחתית וניגודי עניינים. הנורמות לטיפול בקרבה משפחתית לא הוחלו על כל עובדי המכון, ואין במכון מסד נתונים מוסדר בדבר קרבה משפחתית בין עובדים. הביקורת התמקדה בשני מקרים שבהם עובדות של המכון היו במצב של חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית במשך תקופות ארוכות; טיפול הנהלת המכון במקרים האלה נמשך זמן רב מן הסביר, הטיפול לא היה מקיף, ובעקבות זאת לא מוזער הנזק האפשרי הקיים במצב של חשש לניגוד עניינים; לא הייתה הקפדה על נהלים ברורים בנושא ולא נקבעו הסדרים שיימנעו המשך של החשש לניגוד עניינים בשל הקרבה המשפחתית; היועצת המשפטית של המכון, האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכון, הייתה צריכה להקפיד יותר ולדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת חשש לניגודי עניינים.
על הנהלת המכון לפעול למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית בעבודתם של עובדי המכון. במסגרת זו עליה לקבוע כללים, לעדכן את נהלי המכון ולקבוע הסדרים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים בכלל ועקב קרבה משפחתית בפרט, ולהחיל את הכללים, הנהלים וההסדרים האלה על כל עובדי המכון.