רקע כללי
ליבוא השלכות משמעותיות על מחירי טובין וזמינותם, על חשיפת המשק הישראלי לתחרות ועל ההתייעלות של התעשייה המקומית. חסמי אסדרה (רגולציה) שונים כגון מכסים ומסי קנייה, מכסות יבוא, תקנים רשמיים, היטלים, חוקי הגנת הצרכן ותהליכי שחרור טובין מהמכס מגבילים את יבוא הטובין מטעמים שונים ובהם שמירה על בטיחות הציבור ובריאותו, שמירה על ביטחון המדינה, הגנה על הסביבה וכן הגנה על ענפי משק שונים. חסמים אלו נועדו לשמור על האיזון בין עקרונות התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרון השמירה על התעשייה המקומית. משנת 2011, בעקבות הדוח של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, התקבלו כמה החלטות ממשלה שהובילו לשינויי חקיקה בתחומים הנוגעים ליבוא טובין לארץ. תכליתן של החלטות אלה הייתה הסרת חסמי אסדרה המגבילים את יבוא הטובין למדינה.
הוראות חקיקה שונות חלות על טובין המיובאים לישראל, ובתי המכס אוכפים את הדרישות הנובעות מהן. מרביתן של דרישות אלו כלולות בצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014. בתוספות הראשונה והשנייה לצו מצוינות הרשויות שמהן נדרש לקבל רישיונות ואישורים לצורך יבוא טובין, ובהם אישור התאמת הטובין המיובאים לתקן הרשמי החל עליהם. לשר הכלכלה הסמכות להכריז על תקנים ישראליים, שהוכרו ככאלו על ידי אחת מוועדות התקינה של מכון התקנים הישראלי (להלן - מכון התקנים או המכון), כתקנים רשמיים. מכון התקנים הוא גוף סטטוטורי, שנוסף על פעילותו בתחום התקינה הוא בעל סמכויות בלעדיות בתחום בדיקת עמידתם של טובין מיובאים בתקן רשמי החל עליהם.
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יוני 2013 - ינואר 2014 (להלן - מועד סיום הביקורת) את חסמי האסדרה המגבילים יבוא. במסגרת זו נבדקה המעורבות הממשלתית בתהליכי יבוא, ונבדקו הפעולות שנעשו לצמצום החסמים המאסדרים לשם הגברת התחרותיות והפחתת מחיר הטובין לצרכנים, תוך שמירה על בטיחות הציבור ובריאותו. הביקורת נערכה במשרד הכלכלה, במכון התקנים הישראלי, במשרד האוצר וברשות המסים בישראל (להלן - רשות המסים). בדיקות השלמה נערכו במשרד הבריאות, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) וברשות ההגבלים העסקיים.
הליקויים העיקריים
היעדר מדיניות ממשלתית אחידה בתחום היבוא
מדיניות משרדי הממשלה בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין לישראל אינה אחידה ואינה מתואמת. התעשיינים והיצואנים משתפים פעולה לייצוג עמדותיהם מול משרדי הממשלה ונבחרי הציבור בכנסת, וציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדותיהם. נמצא כי משרד הכלכלה לא פעל להבטחת ייצוג מאוזן של כלל המגזרים במשק בתהליך קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות הנוגעות ליבוא טובין, ולא וידא כי בתהליכים אלה יישמר האיזון בין עקרונות התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרון השמירה על התעשייה המקומית.
כשלים בעדכון צו יבוא חופשי
נמצא כי מפעם לפעם קובעים משרדי ממשלה הוראות מאסדרות אשר מתנות יבוא טובין בהמצאת אישור או רישיון קודם יבוא הטובין, בלי שהפניה להוראות אלה, תופיע בצו יבוא חופשי כנדרש. זאת חרף פניות חוזרות ונשנות של נציגי משרד הכלכלה בעניין זה. כמו כן, לעתים קיימת אסדרה המגבילה את היבוא, אשר אינה עולה בקנה אחד עם אמנות או הסכמים בין לאומיים שעליהם חתומה ממשלת ישראל כנדרש, ויש לכך השלכות על יחסי החוץ של המדינה. במועד סיום הביקורת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בעניין זה היה מבוסס על רצון טוב בלבד. משרד הכלכלה ומשרד המשפטים חלוקים בנוגע לחובת משרדי ממשלה להיוועץ במשרד הכלכלה בכל הקשור להנחיות מינהליות שיש בהן כדי להשפיע על הסחר בטובין בין ישראל למדינות העולם.
ייצוג חסר של מגזרים במשק בוועדות התקינה
להרכב ועדות התקינה במכון התקנים השפעה מהותית על התקינה בישראל. שיעור נציגי התעשיינים בקרב חברי ועדות התקינה המרכזיות גדול משיעור נציגיהם של הסוחרים ושל הצרכנים. מצב דברים זה עלול למנוע איזון בין האינטרסים השונים בעת קבלת תקינה, ויש בכך כדי להשפיע על הצרכנים ועל הסוחרים.
ליקויים בקבלת תקנים רשמיים ובבדיקות ההתאמה לתקן רשמי
1. כדי שיהיה אפשר לשחרר טובין מיובאים מהמכס ולשווקם בארץ, נדרשת בדיקה שתאשר את התאמתם לתקן הרשמי החל עליהם. הממונה על התקינה לא קבע נוהל עבודה לקבלת תקנים רשמיים או לביטולם, לפי קריטריונים קבועים, ברורים ושקופים, וממילא לא נקבע לוח זמנים לכך.
2. חוק התקנים, התשי"ג-1953, קובע שבעת אימוץ תקנים בין-לאומיים רשאי המכון לשנות תנאים בהם רק בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל. תקנים ייחודיים מחייבים בדיקה נוספת של הטובין בארץ, ועל כן קביעתם עלולה להשפיע על עלות הטובין. חרף ההצהרות של מכון התקנים ושל משרד הכלכלה, שלפיהן בסוף שנת 2013 מקורם של כ-60% מהתקנים בכלל ושל כ-90% מהתקנים הרשמיים היה בתקנים בין-לאומיים, נמצא כי רק כ-30% מכלל התקנים המאומצים אומצו ככתבם וכלשונם, והיתר אומצו בשינויים ותוספות לאומיים הייחודיים לישראל. יתרה מזאת, מבין התקנים הרשמיים המאומצים רק 5% אומצו ככתבם וכלשונם.
3. הסכמי ההכרה עם מעבדות בין-לאומיות נועדו לפשט את הליכי יבוא הטובין, למנוע בדיקות כפולות ולהוזיל את הבדיקות, שעלויותיהן מגולמות במחיר המוצר לצרכן. סמוך למועד סיום הביקורת חתם המכון על חמישה הסכמי הכרה הדדיים עם מעבדות בין-לאומיות. עם זאת, מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים המאומצים נערכו התאמות ושינויים, המחייבים ביצוע בדיקות השלמה לפי החלטת מכון התקנים, עולה חשש כי המטרות האמורות לא יושגו וכי ההליכים המסורבלים לא יצומצמו.
אי-בדיקת מחירון המכון
אישורו האחרון של מחירון בדיקות היבוא המבוצעות על ידי מכון התקנים בידי משרד הכלכלה נעשה יותר מחמש שנים לפני מועד סיום הביקורת, ומאז לא השתנו תעריפי המכון. חרף העובדה שהמכון העביר את המחירון למשרד הכלכלה לאישור במהלך שנת 2012, ואף שהועלו טענות של לקוחות מכון התקנים בנוגע למחירים מופרזים שהוא גובה, טרם נבחן מחירון זה על ידי המשרד וטרם אושר על ידי שר הכלכלה. בכך נפגע הפיקוח של משרד הכלכלה על מחירי בדיקות היבוא במכון, הפועל כמונופול בתחום זה.
אי-פרסום דין וחשבון שנתי של המכון
אף על פי שהמכון הוא רשות ציבורית, הנדרשת לפרסם דין וחשבון שנתי בהתאם לחוק חופש המידע, הוא אינו מפרסם דוח כאמור, לרבות מידע על פעולות התקינה ועל בדיקות התאמה לתקן רשמי לטובין מיובאים.
תפקידיו השונים של מכון התקנים
מחד גיסא, המכון הוא גוף מונופוליסטי, הפועל כזרוע הארוכה של משרד הכלכלה בכל הנוגע לקבלת תקנים ולבדיקות ההתאמה של טובין מיובאים לתקן רשמי. מאידך גיסא מתחרה המכון במעבדות הפרטיות בתחום בדיקות לטובין המיועדים ליצוא. על אף תפקידיו השונים של המכון בהיותו מונופול כאמור, הפיקוח והבקרה על עבודתו חסרים.
היעדר שקיפות בסיווג טובין
סיווג הטובין המאושר על ידי בתי המכס הוא הבסיס לקביעה אילו סעיפי החוק יחולו על הטובין ומשפיע על שיעור המכס החל עליהם. לא אחת מתגלעות מחלוקות בין בתי המכס ליבואנים בנוגע לסיווג הטובין. ליחידת הסיווג בהנהלת מינהל המכס אין מידע בנוגע למחלוקות אלו. מידע זה חיוני לשם יצירת אחידות בין בתי המכס, לשם מניעת מחלוקות חוזרות ונשנות ולשם קיום בקרה על עבודת המעריכים בבתי המכס. בעניין זה נמצא גם שאין בנמצא מאגר פתוח לציבור, ובו רשומות החלטות עקרוניות שהתקבלו בתחום סיווג הטובין.
חוסר יעילות בחלוקת מכסות היבוא בפטור ממכס או במכס מופחת
חלוקת מכסות היבוא ליבוא בפטור ממכס או במכס מופחת נעשית על ידי משרדי הכלכלה והחקלאות. חלוקת העבודה בין המשרדים אינה יעילה ויוצרת מנגנונים מקבילים וביורוקרטיה מיותרת. נוסף על כך הוראות מנכ"ל משרד הכלכלה לחלוקת המכסות אינן משקפות את עקרון התחרותיות.
ההמלצות העיקריות
1. על משרד הכלכלה ומשרד האוצר לגבש מדיניות אחידה ומתואמת בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין לישראל, תוך איזון בין עקרונות הגברת התחרותיות והפחתת המחירים ובין עקרונות השמירה על התעשייה המקומית וההגנה על בריאות הציבור ובטיחותו.
2. על הממונה על התקינה לגבש נוהל עבודה ובו מנגנון לקבלת תקנים רשמיים או להסרתם לפי קריטריונים קבועים, ברורים ושקופים, לרבות לוח זמנים לשם כך.
3. על משרד הכלכלה ועל הממונה על התקינה לוודא כי המכון יאמץ תקנים בין-לאומיים בהתאם לחוק התקנים, הקובע כי חריגה מתקן בין-לאומי תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד, כאשר יש הכרח לעשות כן. על משרד הכלכלה לוודא כי הסכמי ההכרה ההדדיים של המכון עם מעבדות בין-לאומיות ישמשו למטרות שלשמן נועדו - להקל את תהליך כניסת הטובין לארץ. בכלל זה על המשרד לעמוד על כך שההתאמות והשינויים הנעשים בעת קבלת תקנים יהיו מזעריים, כדי שבדיקות ההשלמה הנדרשות נוסף על בדיקות המעבדות הבין-לאומיות יצומצמו למינימום ההכרחי.
4. על הממונה על התקינה להוביל תהליכים לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה בעבודת מכון התקנים בכובעיו השונים, לרבות אישור מחירון המכון. במסגרת זו על המכון לנהוג בשקיפות ולפרסם את מלוא המידע, כנדרש בחוק חופש המידע ובתקנות שהותקנו על פיו. ראוי כי הממונה על התקינה יפקח מקרוב על בדיקת תצהירי היבואנים המרוכזת בידי מכון התקנים, ויבחן את התועלת למשק במתן בלעדיות למכון בתחום זה, תוך העלאת החלופות המיטביות לבדיקת התצהירים בהתאם לצורך.
5. בד בבד, מן הראוי כי משרד הכלכלה יבחן את האפשרות לניתוק הקשר בין הליך התקינה במכון התקנים לבין בדיקות היבוא וביניהן לבין פעולותיו המסחריות של המכון. כמו כן ראוי, כי משרד הכלכלה יחתום על הסכמי ההכרה בדרג של מדינות, כדי שמעמדן של המעבדות הפרטיות לא ייפגע.
סיכום
המשק הישראלי הוא קטן יחסית, והדבר מקשה את פיתוחם של תנאי תחרות בכל ענפיו ומעצים את הצורך ביבוא מוצרי צריכה מתחרים. על אף פעילותה של הממשלה להסרת חסמי יבוא, עדיין נותרו על כנם חסמי אסדרה שונים. חסמים אלו משרתים לעתים מדיניות ממשלתית מכוונת, המגנה על בטיחות הציבור ובריאותו ועל ענפים שונים במשק. אולם מנגד יש להם השפעה שלילית על היעילות הכלכלית של המשק ועל רמת מחירי הטובין. בניגוד לאינטרס של ציבור הצרכנים, בעת קבלת החלטות בנושא יבוא הצרכנים אינם מיוצגים במידה מספקת וקולם אינו נשמע.
למכון התקנים תפקיד מרכזי בתהליך היבוא של טובין שיבואם מותנה באישור עמידתם בתקן, והוא פועל כמונופול בתחום זה ללא בקרה ופיקוח מספיקים. על משרד הכלכלה לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להקל את תהליך היבוא ולצמצם את חסמי האסדרה, ובכך לחבר את המשק הישראלי לשווקים הבין-לאומיים תוך שמירה על בטיחות הציבור ובריאותו ותוך פיתוח התעשייה המקומית.