רקע כללי
הרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן - הרשות) מעניקה סיוע כספי והטבות לקבוצת ניצולי השואה (להלן גם - ניצולים) שהוגדרו בחקיקה. עיקר תפקידה לבדוק תביעות של הניצולים ולשלם להם גמלות והטבות בהתאם לרמת נכותם ולהכנסותיהם. בשנת 2013 טיפלה הרשות בתביעות ובתשלומים לכ-90,000 מתוך כ-180,000 ניצולים שחיו בארץ, גמלאות והטבות אחרות מהרשות. בשנת 2013 עמד תקציב הרשות על כ-3 מיליארד ש"ח.
דוח מבקר המדינה מאוגוסט 2007 (להלן - הדוח משנת 2007) עסק בסיוע הניתן לניצולי השואה במדינת ישראל והעלה ליקויים בטיפול בהם. בעקבות פרסום הדוח ועל פי החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה מינואר 2008 מונתה באותו חודש ועדת חקירה ממלכתית לנושא הסיוע לניצולי השואה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר (להלן - ועדת דורנר). באוגוסט 2008 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את עיקרי ההמלצות שבדוח ועדת דורנר ולהוסיף סיוע לניצולי השואה כהשלמה לתכנית הסיוע שאושרה בהחלטות ממשלה קודמות. בדוח המעקב של מבקר המדינה משנת 2010 (להלן - דוח המעקב משנת 2010) נבדק אם תוקנו הליקויים שצוינו בדוח משנת 2007 ואם יושמו המלצות ועדת דורנר.
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר-דצמבר 2013 עשה משרד מבקר המדינה מעקב מורחב על תיקון הליקויים שהועלו בדוח המעקב משנת 2010 ובדק את משך הטיפול של הרשות בבקשות הניצולים לקבלתן או להעלאת סכומן של קצבאות או של הטבות (להלן - המעקב הנוכחי).
הליקויים העיקריים
מערכת מחשוב
הרשות משתמשת במערכת מחשוב מיושנת ומסורבלת שנבנתה לפני כעשרים שנה. המידע המופק מהמערכת אינו מהימן וקשה להפיק דוחות על כלל האוכלוסייה שבטיפול הרשות. בנוסף, עובדי הרשות לא תמיד מעדכנים את כל פרטי המידע במערכת הממוחשבת.
משך הטיפול בבקשות
1. הרשות הכינה אמנה לאיכות השירות, אך זו מתייחסת רק לטיפולן של הוועדות הרפואיות ואינה מגדירה את פרק הזמן הנדרש כדי לטפל בתביעות ממועד קבלתן ועד לתשלום הגמלה או לדחייתה.
2. במרבית תיקי התביעה אין עדות לכך שהרשות שלחה אישורים לניצולים בעת קבלת תביעתם לגמלה או להטבה אחרת, וממילא לא פורטו שלבי הטיפול הצפויים בתביעה ומשכם. כמו כן עובדים ברשות אינם בודקים כל תביעה לגמלה במועד קבלתה, כדי להודיע לניצול מיד אלו מסמכים נוספים נחוצים לדיון בוועדה הרפואית. הרשות מתעכבת כחודש בממוצע עד משלוח ההודעה לניצול.
3. מימוש ההטבות ואישור תוספת גמלה כרוכים בהגשת בקשות ובבדיקתן ברשות. הדבר מקשה על הניצולים ועלול למנוע אותם מלתבוע את זכויותיהם. הרשות פעלה למתן תשלום כספי במקום החזר מסים על מוצרי חשמל, ואולם עדיין יש מקום לצמצם את הליכי הבקשה ולהקל על הניצולים, ובייחוד על העריריים וחסרי הסיוע שבהם.
ההמלצות העיקריות
1. על הרשות ומשרד האוצר לבדוק יחד אם המערכת הממוחשבת הנוכחית ממלאת את הצרכים ולעשות את הנדרש כדי לשפרה או להחליפה (בשים לב ליחס עלות-תועלת).
2. מן הראוי שהרשות תעדכן את האמנה לאיכות השירות או תכין אמנה חדשה, ובה יוגבל פרק הזמן שבין אישור התביעה ברשות לבין התשלום לניצול. יש לפרסם את האמנה באתר האינטרנט של הרשות.
3. על הרשות לבחון עם הנהלת משרד האוצר, עם הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל ועם נציגי הניצולים את היתרונות והחסרונות של מתן סיוע בעין (שעות סיעוד שבועיות) לעומת העלאת הגמלה לזכאים בסכום שווה, ולפעול להסדרת הנושא באופן מיטבי, זאת מתוך התייחסות לשונות בין הניצולים ובצורכיהם.
4. ראוי שהרשות תאפשר לניצולים ולנציגיהם להגיש בקשות באמצעות האינטרנט, וכך יתקצר משך הזמן שבין הכנת בקשה לקבלתה ברשות - כל זאת לשיפור השירות וכחלק מתכנית "ממשל זמין", הנהוגה במשרדי ממשלה רבים.
5. עד לתיקונה ושיפורה של המערכת הממוחשבת על הרשות להמשיך ולבחון דרכים נוספות לטפל בו-בזמן במכלול התביעות שניצול השואה מגיש במקביל, אם להכרה במחלה נוספת ואם למתן הטבה אחרת, גם אם תיקו אינו ממוחשב.
סיכום
ממועד פרסום ממצאי המעקב הקודם בשנת 2010 ועד מועד סיום המעקב הנוכחי השתפר הסיוע לניצולי השואה: זמן הטיפול בבקשות לגמלה התקצר; הורחבה ההגדרה של "ניצול השואה", ואלפי ניצולים ממדינות "המעגל השני" הוכללו במעגל הזכאים לגמלה; נקבעו קריטריונים להכרה במחלות המופיעות במהלך חייו של הניצול והקשורות לתקופת השואה; הוקם מרכז מידע שבו ניתנות תשובות לשאלות הניצולים על זכויותיהם ועל מצב התביעות שהגישו לרשות; וכמה הטבות בסכומים קטנים הומרו בתשלום קבוע לניצולים הזכאים לכך.
מלבד ניצולי "המעגל השני" הצטרפו בשנים האחרונות למעגל מקבלי הגמלה עוד ניצולים רבים שזכאותם לא הוכרה עד כה, וכך הוכפל מספר מקבלי הגמלה מהרשות. כמו כן התרבו התבחינים לזכאות לקבלת הגמלה, ובעקבות זאת התרבו התביעות לקבלתה. על הרשות להמשיך ולבחון צעדים לייעול הטיפול בתביעות הניצולים לגמלה ולהטבות, ובכלל זה שימוש באמצעי תקשורת מתקדמים וצמצום הביורוקרטיה שבדרך לקבלת ההטבות.